התוקף של קדושת הארץ

ארץ ישראל קדושה מצד עצמה, והבטחת הארץ לאבות האומה נובעת מקדושה זו של הארץ. בנוסף לקדושה שבגללה הובטחה הארץ לישראל, יש בה קדושה מיוחדת לעניין המצוות התלויות בה: ביכורים, תרומות ומעשרות, הפרשת חלה ודומיהם. מצוות אלה אינן בתוקף בכל הזמנים: הם החלו עם כיבוש הארץ בימי יהושע, ובטלו עם גלות ישראל מעל אדמתם. הם שבו והתעוררו עם שוב ישראל לאדמתו.

 

בפרק זה נדון בקדושה של הארץ בצורותיה השונות ובתקופותיה המתחלפות.

 

תניא בסדר עולם: אשר ירשו אבותיך וירשתה [דברים ל'] - ירושה ראשונה ושניה יש להן, ושלישית אין להן. ואמר רבי יוחנן: מאן תנא סדר עולם? רבי יוסי. רש"י: ירושה ראשונה - בימי יהושע הויא ירושה, וכן שניה דבימי עזרא, דכשגלו גלות ראשונה בטלה קדושת הארץ. שלישית אין להם - כלומר לא בעי למהדר ומירתא, דירושה עומדת היא. ואשמעינן האי קרא דלא בטלה קדושת הארץ בגלות טיטוס. [ביאור: ארץ ישראל התקדשה פעמיים: פעם ראשונה כאשר ירשו אותה בימי יהושע. ופעם שניה בימי עזרא, כי כאשר גלו התבטלה קדושה ראשונה. קדושה שלישית אין להם - אין צורך לקדש את הארץ קדושה שלישית, כי הירושה שירשו בקדושה שניה בתוקפה עומדת, כי לא בטלה קדושת הארץ בגלות טיטוס - בחורבן בית שני]. לפי דברי רבי יוסי אלה, קודשה הארץ פעמיים: בקדושה ראשונה ובקדושה שניה. אלא שקדושה ראשונה בטלה, וקדושה שנייה לא בטלה, ולכן אין צורך בקדושה שלישית.