פרקים לדוגמא
 
חזרה לתוכן
 
 


פרק 10: תיאוריות התנהגותיות וקוגניטיביות

א. ביהביוריזם מהו?

ביהביוריזם

מקור השם ביהביוריזם הוא מהמילה behavior, שפירושה התנהגות. הגישה ההתנהגותית (הביהביוריסטית) היא תיאוריית למידה בפסיכולוגיה, הקוראת להתמקד בחקר ההתנהגות הגלויה של האדם ובדרך שבה ניתן לעצבה.

הגישה ההתנהגותית (ביהביוריסטית) חוקרת את ההתנהגות הגלויה הניתנת לכימות ולמדידה אובייקטיבית. ההנחה המרכזית של הגישה: הסביבה מעצבת את ההתנהגות. גישה זו חוקרת כיצד התגובות שמגיבה הסביבה על פעילות האדם, כגון חיזוקים, עונשים וסמיכות התרחשויות מעצבות את ההתנהגות.

הגישה ההתנהגותית הביאה אתה את התפיסה השיטתית-מדעית לתחומי הפסיכולוגיה השונים: הגדרת מטרות נמדדות, דרכי פעולה ברורות ומדידת רמת ההצלחה. תרומה משמעותית נוספת היא השפה ההתנהגותית. כיום, השימוש בה הוא אוניברסלי: מושגים כמו, תיאוריית הלמידה, חיזוקים והגדרות התנהגותיות, משמשים כשפה משותפת של גישות שונות בשל פשטותם ובהירותם.

הגישה ההתנהגותית התפתחה מהניסויים של פאבלוב, ווטסון וסקינר. גישה זו התרכזה בהתנהגויות ניתנות לצפייה במקום בתיאוריה על תכנים ופעולות של נפש ומחשבה. המושגים הבסיסיים בגישה ההתנהגותית הם: התניה, חיזוק חיובי וחיזוק שלילי (של התנהגויות רצויות), עיצוב התנהגות (בנייה של התנהגויות ותגובות מורכבות תוך שימוש בחיזוקים או עונשים בתהליך מתמשך) ותיאורית הלמידה.

הביהביוריזם, שצמח בארה"ב, התנגד לכל גישה, שאינה מבוססת על נתונים אובייקטיביים ועל מידע מדעי מעבדתי תקף. הביהביוריסטים האמינו, שההתנהגות הגלויה היא הנושא היחיד הראוי למחקר ולהתייחסות תיאורטית.

מקורותיהם של הביהביוריסטים הם מידע אובייקטיבי, שהתבסס על תצפיות עובדתיות ללא מעורבות של רגשות ועמדות. המחקר הביהביוריסטי נשען על מחקר בעלי חיים במעבדה ועסק בעיקר בחקר תהליכי למידה.

כיום, מעטים הם הביהביוריסטים הקיצוניים, ובמקום זאת הגישה הנפוצה היא קוגניטיבית-התנהגותית, הרואה את תהליך התפיסה והתרגום של הגירויים שסביבנו כגורם חשוב הבא לפני התגובה ההתנהגותית.

 

הזרם ההתנהגותי התייחס בתחילה לאישיות כאל מכלול הפעולות הגלויות האופייניות לאדם, והדגשתו הייתה על חקר ההתנהגויות הניתנות לצפייה ולמדידה. הגישות המאוחרות יותר מדגישות גם את חשיבות הסביבה החברתית שבה חי האדם ואת השפעותיהם של תהליכים הכרתיים כחשיבה, זכירה ותפיסה על התנהגותו. לפי הגישות המאוחרות בזרם זה, האדם מעבד באופן פעיל מידע שהוא קולט ואף מווסת את התנהגותו.

הגישה ההתנהגותית לנושא האישיות

כפי שראינו, הגישות הפסיכואנליטיות מבוססות על ההנחה, שבתוך הנפש מתרחשים תהליכים שונים וההתנהגויות הן ביטוייהם החיצוניים. הגישה הביהביוריסטית מתמקדת בהתנהגות הנצפית וטוענת, שאין אפשרות לשער ולהניח כה הרבה על מבנים ותהליכים פנימיים, שיישארו תמיד בגדר מבנים משוערים.

לפי הגישה הביהביוריסטית, האישיות היא סך ההתנהגויות, שאפשר לגלות באמצעות צפייה בתנאי, שהתצפית תעמוד בדרישות מדעיות. ההתנהגות וכך גם האישיות, מתפתחת ומשתנה באמצעות תהליכי למידה, ולכן נועד ללמידה תפקיד חשוב בהתפתחותה של האישיות ובעיצובה. תיאוריות אישיות ביהביוריסטיות הן חסכניות (מבוססות על מעט מונחים) ומדגישות את השפעת הסביבה והמצב. 




קדימה אחורה