התיאוריה הקוגניטיבית עוסקת בחקר תהליכי חשיבה, שבאמצעותם מעובד המידע שנקלט בחושים ונעשה בו שימוש. תיאוריה זו רואה באדם מערכת של עיבוד מידע ומתייחסת לתהליכים קוגניטיביים כגון חשיבה, תפיסה, הפניית קשב, זיכרון ועוד. מקצת מהתהליכים מודעים לנו ורובם המכריע אינו מודע לנו כלל. 

מהם הרעיונות המרכזיים של התיאוריה?

v התמקדות בתהליכים פנימיים של עיבוד המידע, המתווכים בין הגירויים לתגובות. 

v הלמידה קשורה לדרך שבה אדם תופס את הסיטואציה ומפרש אותה, בהקשר שבו היא התרחשה, ולא רק לגורמים חיצוניים כמו חיזוקים. 

v יש למידה שמתרחשת בתהליך שסופו תובנה. למידה זו נחווית כהארה פנימית, ואיננה תלויה בחיזוקים חיצוניים אלא בתהליך פנימי של ארגון הנתונים בתבנית.

התיאוריה הקוגניטיבית פותחה בעבודותיהם של בנדורה, אליס ואחרים כגישת טיפול בהפרעות אישיות. גישה זו מדגישה את הקשר שבין חשיבה ומוטיבציה לבין למידה והתנהגות ועושה שימוש באסטרטגיות של ויסות עצמי.

בבסיס התיאוריה הקוגניטיבית עומדת ההנחה, שפעילויות מנטאליות (פעילויות חשיבה) של האדם הן הקובעות את התנהגותו. התיאוריה גורסת, שבתווך בין הגירוי החיצוני לבין ההתנהגות האנושית עומדים תהליכי חשיבה: לא רק שאנו פרשנים פעילים של המסרים החיצוניים אלא גם בוחרים את תגובותינו בהתאם.

הסבר ההתנהגות האנושית באמצעות תהליכי למידה

התיאוריה הקוגניטיבית מנסה להסביר את ההתנהגות האנושית באמצעות תהליכי למידה. היא מתארת כיצד נלמדות ונרכשות צורות התנהגות, המופיעות במהלך חייו של האדם, ויוצאת מההנחה, שרוב ההתנהגות מושפעת מלמידה קודמת.

הגישה הקוגניטיבית הושפעה מתנועת הגשטלט (תבנית) בפסיכולוגיה, הגורסת כי האדם מגיב למכלול של גירויים ולא לגירוי בודד מהסביבה. הכוונה היא, שהמידע המתקבל מבחוץ מקבל משמעות רק כשהוא מקושר למערכת משמעויות כלשהי שהוא מעוגן בתוכה.

התיאורטיקנים של הגישה רואים את האדם כפעיל בבחירת המשמעות לגירוי. לפי השקפה זו, האדם אינו תגובתי לסביבתו אלא בונה בצורה פעילה את עולמו. ראשית, אדם אינו יכול לבחון את כל מכלול הגירויים המגיעים כל פעם מהסביבה. על כן הוא מסנן את המידע החשוב ומתעלם מהשאר. שנית, האדם שולט בצורה אקטיבית בבחירת תבנית לפיה יפרש את המידע. לכן אנשים שונים יתפסו באופן שונה לגמרי מראות זהים.

הגישה מדברת על תבנית קוגניטיבית, המתייחסת לכל צורת ארגון בין קוגניציות (תפיסות ואמונות). כיוון שבין הקוגניציות קיימים קשרי גומלין, מציעה התיאוריה הסבר כיצד הן בנויות ומאורגנות בזיכרון וכיצד הן משפיעות על השיפוט.

סכמות

התבניות הבסיסיות הן סכמות - רישומים של הידע שלנו על הסובב אותנו. למשל, קיים בראשנו מושג על מכלול התכונות, שצריכות להתקיים אצל סטודנט למשפטים (אדם ממוקד, הגיוני, ייצוגי). כמובן, שתבנית זו מתקיימת גם ביחס לעורכי דין שפגשנו בחיינו. אם נראה מישהו שאינו הולם את התבנית, נגיב בהפתעה ובחוסר איזון קוגניטיבי.

דוגמה לסכמות רצויות, שלקיומן שואפת מערכת החינוך:

בית הספר הוא מקום, שאליו תלמידים באים על מנת ללמוד, לרכוש מיומנויות חשובות, לצור קשרים חברתיים משמעותיים, ולהתפתח כבני אדם וכחברים תורמים בחברה שבה הם חיים.

התלמידים צריכים להרגיש בטוחים ביכולתם להשיג את המטרות שלעיל ללא תחושת איום פיזית או תחושת איום על הערך העצמי שלהם.