מחלקת העלייה דואגת להמעיט את העלייה היהודית לארץ. בכל פעם ששאלת כמות הסרטיפיקטים עומדת לדון בועדת העלייה, מתלקחת מלחמה חריפה בין מנהל מחלקת העלייה חיימסון, הדורש להמעיט את המספר עד כמה שאפשר ובין ב"כ הישוב הדורשים להגדילו. בעטיו של מנהל מחלקת העלייה התעכבה העלייה של תקופת המכסה הקודמת, ולא כל בעלי הסרטיפיקטים עלו לארץ בזמנם, ומשום כך הפסדנו מספר גדול של סרטיפיקטים בתקופת המכסה הנוכחית, כי למרות הכרתה של הממשלה שיש צורך במספר יותר גדול של מהגרים יהודים - לא נתנה את המכסה הדרושה, היות שמספר גדול מהמכסה הקודמת לא הגיע עדיין ארצה, ויעלו רק בתקופת המכסה הנוכחית. ומשום כך מדאגת המחלקה הזאת היא גם שלא תרבה התיירות היהודית המביאה בכנפיה ברכה רבה לישוב. לא פחות מן הממשלה חוששת גם היא שמא ח"ו יישארו התיירים בארץ כשיראו אפשרות לעצמם להתאחז בה, ועל כן הקימה מעצורים רבים על דרך התיירות העממית, שעדיין לא נמסרו לפרסום. והיא שהחליטה כי מ- 4500 סרטיפיקטים יינתנו רק 500 ליהודים מהמעמד הבינוני וכו'. וביותר משגיח הז'נדרם על ה"כשרות הפוליטית". עוזר לו הרבה בזה ב"כ המפא"י שבסוכנות, והם שניהם הנון-זיוניסטים והמפא"י מחלקים הכשרים ל"כשרות פוליטית" ליהודים הרוצים לעלות ארצה. מה הוא הקריטריום, האבן הבוחנת בשביל ההכשרה הזאת? הציונים הנאמנים מחוגי היהודים סתם, פסולים; המעמד הבינוני - לא רצוי; החלוצים הרביזיוניסטים - פסולים; חלוצי המזרחי - פסולים; כלומר: בעד היהודים הציונים ובעד הנוער הדתי הלאומי - שערי הארץ סגורים על שבע מנעולים, לעומת זאת ניתנות ביד נדיבה תעודות לכשרות פוליטית ל"השומר-הצעיר", לאותה תנועת הנוער המספיקה תלמידים ותיקים וחברים נאמנים לכנופיית המופסים המהרסת ומשתדלת להחריב את הציונות בארצה.

תעודות של כשרות-פוליטית מקבלים גם "פועלי ציון", השמאל הקיצוני שאינו משתתף בקונגרס הציוני והמספיק לארץ חומר אנושי השואף לסכסך את הפועלים הערבים ולהסית אותם להתקוממות נגד הבורגנות הציונית ואינו כואב את כאב הציונות. בזמן האחרון נתנו גם הכשר לחוגי ה"בונד", שונאי הציונות מאז ומתמיד. כמובן שתעודות ההכשר ניתנות ביד נדיבה לכל חוגי המפא"י, הבאים ארצה לחזק את שורות ה"הסתדרות" ואת שלטונה המלא על התנועה הציונית...

כי לאמתו של דבר, בעיני מושלינו הלא ציוניים והמפאיי"ם - הסרטיפיקטים הם לא מכשיר להגביר ולהגדיל את העלייה היהודית, כי אם מכשיר לעלייה סוציאליסטית-מפלגתית. לא בניין הארץ לעיניהם, כי אם בניין החברה הסוציאליסטית. אל ב"כ מפא"י, שהוא מצווה ועומד על כך מטעם שולחיו, מצטרפים גם ב"כ הלא הציוניים בשביל שגם הם, באי כחם של הגבירים הלא ציונים, ממשיכים לשבת על כיסאותיהם אך ורק בחסד מפא"י.

ב"כ המזרחי באכסקוטיבה, מר פרבשטיין, לוחם בעוז נגד המגמה הזאת. הוא דורש עלייה גדולה; הוא דורש להפריש חלק גדול של סרטיפיקטים בשביל המעמד הבינוני. הוא גם דורש הקלה ועין יפה בשביל התיירות העממית, אולם דרישותיו נשארות בין כתלי הסוכנות כקול קורא במדבר... היעברו הציונים בשתיקה על כל זה? האם לא ישימו קץ, ובהקדם, לזנדרמיה הרוסית בביתנו הלאומי?