מתוך: השואה בתיעוד, יד-ושם, ירושלים תשל"ח - מסמך 83


בזמנים קשים מתגלים לפעמים הצדדים האציליים של בני האדם. מעולם לא ניתנה האפשרות לעמוד על תופעות רבות כל כך של מסירות והקרבה כמו בשעה זו. יחידים רבים לאין ספור, ממהרים לכל קריאה שבאה מצד הקהילה היהודית או "העזרה היהודית העצמית".

... ליד ה- ZSS התארגן מדור מיוחד של עבודה סוציאלית ובו המחלקות הבאות: כספים, איסוף בגדים, עזרה דחופה, סניטציה ודיור לחסרי קורת גג. מלבד אלה נוסדו ועדים שכונתיים לשכונות השונות. באופן כזה חודרת העבודה הציבורית המסועפת והמורכבת למדי לכל השכבות והרבדים של הציבוריות היהודית, ומגיעה לאזורים המרוחקים ביותר המאוכלסים על ידי יהודים...

פרק נפרד וראוי לציון בפעולת ועדי הבתים מהווה הטיפול בילד. עקב אי הפעלת בתי הספר, נשארו ילדים רבים בגיל בית-הספר והגן ללא טיפול ופיקוח, בייחוד לאחר שההורים היו נאלצים לעתים לעזוב את הבית לשם פרנסה. ועדי הבתים בחסות ה-ZSS, קיבלו על עצמם לסדר בבתים רבים מרכזים לטיפול בילד, בייחוד בילדים עזובים. המרכזים מנוהלים על ידי כוחות פדגוגיים מעולים ותחת השגחה של עסקנים מסורים, העושים את הכל בכדי לתת לילדים טיפול ראוי. באופן כזה מהווים מרכזים אלה - יחד עם מוקדי סיוע להזנת הילדים של ה-zss המיועדים במידה רבה לילדי הפליטים - גורם חשוב בהקלת הסבל והענות של האוכלוסייה היהודית בווארשה.

רשת הבתים גדלה בהתמדה במספרה, והרחיבה את פעולותיה. עכשיו מצויים לא פחות מ-2,200 (ועדי בתים) ופעילים בהם כ-10,000 עסקנים מסורים נכונים להקרבה.