פרק ב': המרגלים ביריחו



נושאי הפרק:
יהושע שולח שני מרגלים ליריחו - א-ב
רחב מכניסה אותם לביתה ומצילה אותם מרודפים - ג-ז
המרגלים שבים אל יהושע בתחושת ביטחון בניצחון - כב-כד

עוד לפני חציית הירדן שולח יהושע שני מרגלים ליריחו. העיר הראשונה שיש לכבוש בכניסה לארץ היא עיר חזקה מוקפת חומה.
מעשי ה' והנסים הגדולים שעשה, מפילים פחד על העמים והם מגיעים להכרה בגדולתו "ונשמע וימס לבבנו..." - דברי רחב.

מטרות:
התלמידים:
יידעו את תוכן הפרק, ויכירו מושגים מרכזיים בו ופסוקים חשובים (להלן - "מילים קשות").
יכירו את המושג "מרגלים" ויבינו את חשיבות תפקידם ושליחותם.
ייזכרו במרגלים ששלח משה וידעו להשוות ביניהם לבין המרגלים ששלח משה.
יתמודדו עם המעשה של רחב שהצילה את המרגלים במחיר הבגידה בבני עמה.

קשיים:
בפרק זה סיפור עלילתי מעניין - הכנות למלחמה ושליחת מרגלים. יש קושי להבין את תוכן הפרק בלי תיווך של המורה: תפקידם של המרגלים והסכנה שבה היו נתונים, המסלול שעברו עד שובם בשלום.
גם הלשון בפרק היא קשה. יש בפרק לפחות 20 מילים וביטויים חדשים. אין הכרח ללמד את כולם אלא לבחור את העיקריים והרלוונטיים לתלמידים. ראו הצעה להלן.

מילים וביטויים:
מרגלים - משורש ר. ג. ל. לרגל את הארץ, או לחפור את הארץ (ללמד את שני הביטויים).
• חרש - בשקט, ובסתר (אדם חרש).
• ותצפנו - שורש צ. פ. ן. ומכאן המילים: צפוּן, מצפין, מצפן. בפרק יש גם מילים ששורשיהן ט. מ. ן. וח. ב. א. (ותטמנם, ונחבתם) וכולם במשמעות - להסתיר. התלמידים יבינו שמשמעות אחת לשלוש המילים.
• המעברות - מלשון מעבר (מעברות הירדן).
• נמוגו - מלשון מוג לב, פחדן. השוואה עם שירת הים "נמוגו כל יושבי כנען".
• וימס לבבנו. ביטוי מושאל שניתן להמחיש - גלידה נמסה, שלג נמס, כך גם לבו של הפחדן "נמס".
• ולא קמה עוד רוח באיש - ביטוי מושאל. משל לסירת מפרשים בים "ורוח אין". ביטויים - דומים - רוח גבורה, רוח אלוקים.
• תקוות חוט השני. אפשר להכין חוט שני כהמחשה. קו חבל דק, אדום. המילה "תקווה" היא דו-משמעית כי הקו מבשר את תקוותה של רחב.
• דמו בראשו. האדם עצמו אחראי למעשיו. הוא עצמו אשם במיתתו. ולהיפך: דמו בראשנו - האחריות היא עלינו.

דפי העבודה לתלמידים:
בדפי העבודה מגוון של פעילויות המחולקות לפי נושאים. נוסף על שאלות תוכן יש גם שאלות חשיבה, שבהן התלמידים צריכים לחוות דעתם על דמויות ועל אירועים. על שאלות אלה אפשר לדון בכיתה ואחר כך להציע לתלמידים לענות עליהן בזוגות.
לתלמידים המתקשים בכתיבה אפשר להציע לענות בעל פה או בציור. לשאלות תוכן ובקיאות אפשר להכין כרטיסי תשובות שמהם יבחרו התלמידים את התשובה המתאימה.
שאלות מסוג "מה היה קורה אילו..." הן שאלות שתלמידים בעלי דמיון מפותח נהנים לענות עליהן. שאלות אלה מסייעות להמחשת התוכן, כגון גודל הסכנה שבה היו המרגלים נתונים, התנהגותה של רחב.
השוואת המרגלים ששלח משה למרגלים ששולח יהושע יכולה להאיר את הפרשה באור מיוחד. לפני שעורכים את ההשוואה יש לחזור ולהזכיר לתלמידים את סיפור מרגלי משה (במדבר י"ג). כיוון שתלמידים עלולים להתקשות בהשוואה זו, אנו ממליצים לעשות עבודה זו בכיתה במשותף או לוותר עליה, ולעסוק במרגלי יהושע בלבד.
ההשוואה בין מרגלי יהושע למרגלי משה מובאת להלן באות קטנה.


עיון בפרק
חלק ראשון: משלוח מרגלים

בני ישראל נדדו 40 שנה במדבר, והם מגיעים אל הירדן, אל מול יריחו, ומתכוננים לכניסה לארץ. משה מת, יהושע יורש את מקומו, ושולח שוטרים להודיע במחנה ישראל:
" הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלהֵיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ " (יהושע א: יא)
במשך שלושת ימי ההכנה לכניסה לארץ שולח יהושע מרגלים לראות את הארץ.

ארבעים שנה לפני כן, כאשר עמדו ישראל להיכנס לארץ מיד עם צאתם ממצרים, שלח משה שנים עשר מרגלים לתור את הארץ. מסעם נגמר בכישלון נורא: הם חזרו והודיעו:
"עז העם הישב בארץ, והערים בצרות גדלת מאד..." (במדבר יג: כח).
אחר כך יצאו המרגלים לאוהלי ישראל, ולחשו באוזני העם: "הארץ אשר עברנו בה לתור אתה - ארץ אכלת יושביה היא, וכל העם אשר ראינו בתוכה - אנשי מדות" (במדבר יג: לב). משלוח המרגלים בימי משה עיכב את הכניסה לארץ בארבעים שנה. כאשר שמעו העם את דברי המרגלים, בכו כל הלילה, ולמחרת התלוננו על משה ועל אהרן ואמרו להם:
לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם או בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ: וְלָמָה ה' מֵבִיא אתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזּאת לִנְפּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוא טוב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: (במדבר יד: ב-ג)

בתגובה לדברים אלה נגזרה גזרה על העם:
אֱמר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם: בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינתֶם עָלָי: אִם אַתֶּם תָּבאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהושֻׁעַ בִּן נוּן: וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ: וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה: (במדבר י"ד, כח-לב)

הייתה זו אפוא טעות לשלוח מרגלים. ארבעים שנה של עיכוב בכניסה לארץ נגרמו על ידי המרגלים ועל ידי הייאוש שהפיצו בעם. ועכשיו עברו ארבעים שנה. הבנים מגיעים לארץ. ויהושע - האם הוא חוזר על הטעות שטעה משה ומסכן שוב את הכניסה לארץ?
יהושע למד מניסיון העבר. בניגוד למשה, אין יהושע שולח את המרגלים כמשלחת של כל העם. משה שלח 12 מרגלים, אחד מכל שבט, בלי כל שמירה על סודיות: כל העם ידע כי יצאו מרגלים, וכל אחד חיכה לתשובות המשלחת הזאת.

גם ההוראות שנתן משה שונות מאוד מאלה של יהושע: משה נתן למרגלים הוראות מפורטות מאוד:
וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטובָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יושֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ. (במדבר י"ג, יח-כ)

ואילו יהושע שולח שני מרגלים, חרש, בסוד, ושואל אותם שאלות מעטות: לכו ראו את הארץ ואת יריחו." (יהושע ב', א)