פרק ב': המרגלים ביריחו


חלק שני: יריחו

כדי להבין את משלוח המרגלים ליריחו נעמיד בפני התלמידים את מפת הארץ, ואת מסלול המרגלים.
עיוננו בפרק יראה מה רצה יהושע במשלוח המרגלים: לדעת מה חושבים אנשי יריחו, האם הם מוכנים להלחם, וכיצד השיחה עם רחב לימדה את המרגלים כי יושבי הארץ פוחדים מעם ישראל, ולכן קל יהיה לכבוש את הארץ.

יהושע שולח את המרגלים בחשאי:
"וַיִּשְׁלַח יְהושֻׁעַ בִּן-נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמר: "לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאֶת יְרִיחו..."
(יהושע ב', א)

יהושע שולח ליריחו משלחת קטנה, יעילה וסודית.

המרגלים של יהושע מקבלים הוראות קצרות: "לכו ראו את הארץ ואת יריחו". זוהי שליחות קצרה, לשלושה ימים בלבד. אין למרגלים זמן להתעכב: העם כבר קיבל את הפקודה להתכונן למעבר הירדן בעוד שלושה ימים. המרגלים לא יקבעו אם נכנסים לארץ אם לא. הם רק יביאו מעט מידע. יהושע שולח את המרגלים לראות את הארץ ואת יריחו. המרגלים הולכים ליריחו, ואינם ממשיכים לאזורים אחרים של הארץ. די להם בכך. הם לומדים על המורל של אנשי יריחו, ומה שהם רואים מספיק להם כדי להשיב לשאלותיו של יהושע.

המרגלים ביריחו:
מה מיוחד ביריחו, שיהושע שולח את המרגלים לרגל דווקא בה? יריחו היא העיר היפה ביותר בבקעת הירדן ומיקומה בעל חשיבות אסטרטגית גדולה. עצי תמרים רבים בה, היום, כפי שהיו בימי יהושע. תעלות מים ממעיינות ואדי קלט חוצות את העיר. שני קילומטרים מצפון מזרח ליריחו של היום חפרו את העיר יריחו העתיקה: חומות גבוהות מצויות שם עד היום.

חז"ל אמרו על יריחו כי היא "בריחה של ארץ ישראל"
"[בריח - עיר מבצר]. מי שכבש את יריחו יכול היה לכבוש את ארץ ישראל כולה. גם היום הגשר החוצה את הירדן נמצא ממערב ליריחו, ומי שרוצה להיכנס לארץ ממזרח - כמו ישראל בימי יהושע - עובר את הירדן בגשר אלנבי, ומוצא את עצמו מול העיר היפה הזאת." (על פי במדבר רבה טו).

לעיר זו שולח יהושע מרגלים, ומקציב להם שלושה ימים בלבד כדי לגלות מה טיב הארץ ומה טיבה של יריחו. ישראל חונים בשיטים, 20 קילומטר מיריחו. על המרגלים ללכת 20 קילומטר, לעבור את הירדן, להיכנס בהסתר ליריחו, לבדוק את העיר, לשוחח עם תושבים כדי לעמוד על הלך הרוחות בה ולחזור, וכל זאת בשלושה ימים.
המרגלים מגיעים ליריחו, ונכנסים ללון אצל רחב הזונה. רחב הייתה בעלת פונדק, מוכרת מזונות או זונה ממש. בכל אופן, המרגלים ביקשו מקום שאין שואלים בו שאלות על האורחים הבאים אליו. ובכל זאת, בעיר קטנה אין סודות. מלך יריחו - הוא ולא אחר - שולח לרחב ופוקד עליה להוציא את האנשים, "כי לחפר את כל הארץ באו" (ב: ג). מתגובה מפוחדת זו ניתן להבין את המתרחש בלב אנשי יריחו: שני אנשים אלמונים באים לעיר ונכנסים ללון באכסניה מפוקפקת, ומלך יריחו בכבודו ובעצמו מקבל דיווח על כך, ושולח שליחים לבדוק מיהם האנשים.

רחב מחביאה את המרגלים, ומספרת לאנשי יריחו כי הם יצאו בדרכם חזרה. האנשים רודפים אחרי המרגלים לכיוון הירדן, בעוד שרחב שולחת את המרגלים לכיוון ההפוך, להרים ממערב העיר.
ראו ציור של מסלול המרגלים בחוברת התלמידים.
לפני שהמרגלים עוזבים את יריחו מסבירה להם רחב את הסיבות למעשיה, וההסבר של רחב מספיק למרגלים כדי לדעת שהם ביצעו את שליחותם. הם יודעים כל מה שמרגלים צריכים לדעת, והם יכולים לדווח ליהושע ולמסור לו ידיעות שכל צבא המתכונן להתקפה יהיה מאושר לשמוע אותם. וכך אומרת רחב למרגלים:
"יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. י כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הובִישׁ ה' אֶת מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחן וּלְעוג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אותָם. יא וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הוּא אֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת". (ב', ט-יא)

ורחב מוסיפה בקשה אישית: רוצה היא להציל את עצמה ואת משפחתה. יודעת היא כי המלחמה חסרת סיכוי, ומבקשת להציל לפחות את מה שניתן:
"ועתה, השבעו נא לי בה', כי עשיתי עמכם חסד, ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד. ונתתם לי אות אמת. והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחיותי ואת כל אשר להם, והצלתם את נפשתינו ממות." (ב', יב-יג)

המרגלים מבטיחים לה להצילה. הם בורחים להרים הגבוהים ממערב ליריחו בניגוד לכיוון הצפוני הרודפים רצים מזרחה אל הירדן. הם מתחבאים שלושה ימים, ואחר כך שבים ליהושע. הם יכולים לסכם את שליחותם במשפט קצר מאוד:
"כי נתן ה' בידנו את כל הארץ, וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו." (ב', כד)

מתשובתם של המרגלים אנו מבינים מה רצה יהושע לדעת: הם היו צריכים להודיע על המורל של העם. האם אנשי יריחו הבצורה והחזקה מוכנים להילחם, או שהם מבוהלים ומיואשים? המרגלים השיבו את התשובה שיהושע חיכה לה: "וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו."
יושבי הארץ מבוהלים. השלב הראשון והחשוב לפני המלחמה הארוכה העומדת לפניהם הושג: לא תהיה מלחמה באויב הנלחם בכל כוח ובאמונה בניצחונו. לפניהם אויב מפוחד ומבוהל.


היבטים דידקטיים: המרגלים ביריחו
שלבי ההוראה

פתיחה:
יהושע שלח שני מרגלים ליריחו עוד לפני חציית הירדן. אפשר לפתוח את השיחה בקישור לאקטואליה, בהבהרת המושג "מרגלים". מה יודעים התלמידים מניסיונם על המושג.
לשם מה שולחים מרגלים?
מתי שולחים מרגלים?
מרגלים שולחים כדי לגלות את הסודות הצבאיים של ארץ זרה. מה קורה אם תופסים מרגל?
מי עוד שלח מרגלים?
יריחו. העיר הראשונה שיש לכבוש בכניסה לארץ היא עיר חזקה מוקפת חומה. מה הקושי בכיבוש חומה?
מה מרגישים תושבי יריחו ומה הם חושבים אפשר ללמוד מדברי רחב "ונשמע וימס לבבנו...". מעשי ה' והנסים הגדולים שעשה מפילים פחד על העמים והם מגיעים להכרה בגדולתו.

התבוננות במפה:
מיקומה של יריחו והמסלול שעברו המרגלים. התלמידים ימצאו את יריחו ואת הירדן ויסמנו אותם במפה. נסביר כי יריחו לא רק יפה, אלא שולטת על צירי הדרכים. ממנה אפשר לעלות לגב ההר.
במהלך השיעור אפשר להראות להם את הכיוון שבו הלכו המרגלים אל ההרים, ואת הכיוון אל מחנה ישראל. כסיכום יסמנו התלמידים בעצמם את הכיוונים כנ"ל.

נקודות לדיון:
לאחר קריאת הפרק אפשר לשאול את התלמידים: מדוע שלח יהושע רק שני מרגלים? כדאי לדון במילים המתייחסות למרגלים כגון "לחפור". אצל יוסף נאמר "לראות את ערוות הארץ באתם" (בראשית מ"ב, יג). המרגל מנסה לחשוף את המוסתר והמוצנע.
בכיתות טובות אפשר לערוך השוואה בין המרגלים ששלח יהושע לבין המרגלים של משה. אפשר לעשות זאת באמצעות טבלה. כדי לסייע לתלמידים אפשר להוסיף את התשובות ב"מחסן מילים" או ב"מחסן משפטים", שיופיע בתחתית הטבלה.
נקודות להשוואה: מספר המרגלים, מטרת השליחות, הדיווח שהביאו והמסקנות.
עוד אפשר לשאול על הסיבות לשוני במספר המרגלים ובהתנהגותם.
נציין שהייעוד של המרגלים שונה ממקרה למקרה. משה שולח תרים לתור את הארץ, כדי שבשובם ישכנעו את העם שכדאי להילחם על הארץ. יהושע שולח מרגלים לחפור את הארץ - תפקידם צבאי: למצוא מהן הדרכים הטובות לכיבוש.

שאלות להבנת התוכן:
• מה היה תפקידם של המרגלים ששלח יהושע?
• אילו תכונות צריכות להיות למרגלים?
• מדוע באו המרגלים דווקא אל ביתה של רחב?
• מה ציפו המרגלים לשמוע מרחב? השוו עם שירת הים: "שמעו עמים ירגזון... נמוגו כל יושבי כנען".
• מה גילו המרגלים על יריחו אצל רחב?
כדאי להיזכר עם התלמידים בקריעת ים-סוף וברושם שהותיר הנס על עמי האזור, עם תזכורת לשירת הים: "שמעו עמים ירגזון" וגו'. והנה ארבעים שנה אחר כך רחב מזכירה עדיין את המאורע ואת המורא שבלבות העמים בארץ.
• האם רחב ידעה שהאנשים שבאו אליה הם מרגלים? נמקו.
• מדוע לא הסגירה אותם לשליחי המלך?
• איך הצליחה רחב להטעות את שליחי מלך יריחו שבאו אל ביתה?
• מדוע עזרה רחב למרגלים?
• מה היה קורה למרגלים אם רחב לא הייתה עוזרת להם?
• איך היא הצילה אותם?
• מה הם הבטיחו לה?


הצעות לפעילויות

דמותה של רחב:
- מה ביקשה רחב מהמרגלים תמורת העזרה שהגישה להם? -
התלמידים יבחרו מילים המתארות את תכונותיה של רחב מתוך מאגר מילים נתון, כגון: חכמה, טובה, תמימה, נאמנה, פחדנית, אמיצה, ערמומית, מהססת, תקיפה, בוגדת, בטוחה בעצמה, דואגת למשפחתה, דואגת למלך. -
אחרי בחירת המילים, יבחר כל תלמיד שלוש-חמש מילים, שבעיניו הן החשובות ביותר וינמק את בחירתו. -
לסיכום יבחרו התלמידים חמש-ששהמילים המוסכמות על כולם, ואותן ישלבו במשפטים המתארים את דמותה של רחב.
פעילות דומה אפשר להכין לגבי דמויות אחרות בספר כמו יהושע, כלב בן יפונה, עכסה בתו.

שאלות חשיבה:
• מדוע החליטה רחב להסתיר את המרגלים ולעזור להם?
• איך הגיעה רחב למסקנה כי יריחו חלשה (הפחד ותחושת התבוסתנות)?

דיון ערכי:
אפשר לחלק את התלמידים לשתי קבוצות ולדון בהתנהגותה של רחב.
שאלות לדיון: -
האם מותר היה לרחב לעזור למרגלים שהם אויבים של עמה כדי להציל את עצמה ואת משפחתה? -
האם מותר היה לה לשקר לשליחי המלך? וכד'.
קבוצה אחת תצדיק את התנהגותה וקבוצה אחרת תתנגד לה.

הקניית מושגים וערכים:
עיר חומה - הבנת המציאות של עיר חומה, ששעריה נסגרים לעת ערב, וכן שבתוך החומה יש בתים שבהם גרים אנשים. אין אפשרות להבין את סיפור בריחת המרגלים בלי להתייחס למציאות.
מסירות מהי? התנהגותם של המרגלים. נכונותם לבצע משימה מסוכנת.
הצגת תנאים. משמעות המושג "תנאי". לשם מה מעמידים תנאים? הביאו דוגמאות.
מדוע חשוב לעמוד בתנאי? לקיים הבטחה?
עשיית חסד - מעשה טוב שגומל אדם לחברו. איך משיבים טובה תחת טובה?
הבאת דוגמאות מן הפרק ודוגמאות מן המציאות בשיחה ובמשחק.

סידור תמונות:
התלמידים יבחרו רצף אירועים מהפרק, יציירו אותם, יחברו להם משפטים ויסדרו אותם לפי סדר התרחשותם: יהושע שולח מרגלים, המרגלים מגיעים לבית רחב, מלך יריחו שולח את אנשיו לחפש את המרגלים ועוד.
במקום שהתלמידים יציירו את האירועים אפשר להשתמש באיורים שבדפי העבודה לפעילות זו.

תרשים זרימה:
ניתן להמחיש את הבטחת המרגלים לרחב על ידי תרשים זרימה.
התלמידים ישלימו את המילים החסרות ואת המשבצות הריקות.


דרמה יוצרת:
הסתרת המרגלים בבית רחב, בריחתם מיריחו וחיפושיהם של אנשי יריחו אחרי המרגלים, הם שלבים בסיפור דרמטי וחווייתי שקל להמחיזו. ניתן להשתמש בחלקי פסוקים כטקסט בהצגה, למשל: חרש, לחפור את הארץ, וימס לבבנו, חוט השני.
אפשר להציע לתלמידים למלא פערים, דהיינו להרחיב בעל פה, בכתב או להביע בדרמה אחד (או יותר) מהנושאים הבאים. אפשר לחלק את הנושאים בין התלמידים. לאחר תכנון בקבוצות קטנות של שניים-שלושה תלמידים יציגו את התוצרים במליאה.
• רחב משוחחת עם שליחי המלך;
• רחב משוחחת עם המרגלים;
• רחב מספרת לבני משפחתה על המרגלים לאחר שהם עוזבים;
• שליחי המלך משוחחים ביניהם בזמן שהם רודפים אחרי המרגלים ומחפשים אותם;
• שליחי המלך שבים אליו ומספרים לו שלא תפסו את המרגלים;
• אחד מהמרגלים מספר לבני משפחתו לפני צאתו ליריחו על המשימה שהוטלה עליו ועל חברו.

אפשר למקד את העשייה הדרמטית בהזדהות עם שני המרגלים: הגעתם ליריחו, תחושת הסכנה להיתפס על ידי מלך יריחו, הצלחתם להינצל ברגע האחרון בעזרתה של רחב ושיבתם אל יהושע.
כאשר המרגלים שבים אל יהושע ומוסרים לו דוח על כל הקורות אותם בדרך, דבריהם יכולים להסתייע בהשמעת דברי רחב על רגשות הפחד והתבוסנות שהשתלטו ביריחו, והם משלימים את הדוח בלשונם מתוך חוויותיהם שלהם שאינן מסופרות בכתוב.

קריאה בתפקידים:
כחזרה על הפרק אפשר להציע לתלמידים לקרוא את הפסוקים הנבחרים (או חלק מהם) בתפקידים: רחב, המרגלים, המספר. לפני הקריאה אפשר לדון עם התלמידים על אופן הקריאה של דברי כל דמות, על הדרך שבה מבטאים באמצעות נימת הקול (האינטונציה) את הרגש ואת הכוונה שמאחורי האמירה.

הבעה בעל פה או בכתב:
• התלמידים ינסחו במשפטים אחדים או בראשי פרקים את הדוח שהמרגלים כתבו ליהושע על ביצוע משימת הריגול שלהם ועל המצב ביריחו.
• אפשר להציע להם לכתוב על התנהגותה של רחב ועל דמותה בעקבות השיחה שלעיל.

הבעה בתנועה:
התלמידים יביעו בפניהם ובתנועותיהם בלי מילים:
תנועות המרגלים ביריחו;
רחב מסתירה אותם;
שליחי המלך מחפשים אותם ורודפים אחריהם;
תחושות הפחד והרפיון ביריח.
אפשר לשוחח עם התלמידים על הדרך שבה הבעות פנים ותנועות גוף משדרות מסר. השיחה תלווה בהדגמה ובתרגול הבעות פנים המשדרות מסר ומשקפות רגשות.

ציור או הדבקה:
התלמידים יציירו את חומת יריחו ואת החלון של בית רחב כשממנו משתלשל חבל.
נוסף על יצירה אישית, אפשר להציע לתלמידים להכין יצירה משותפת בנושאים: יריחו, חומות יריחו, ביתה של רחב בחומה, הגג, החלון וחוט השני.
אפשר להכתיר את הציורים בפסוקים מן הפרק, למשל:
• ותורידם בחבל בעד החלון.
• והשער סגרו אחריהם.

ארגז חול:
אפשר "לבנות" את השטח בארגז חול או לעצב אותו מעיסת נייר.
אפשר לצאת לחצר ובאמצעים כמו קופסאות, סרטי סימון, גיר וכו', "להקים" את האזור ולהציג את הימלטות המרגלים.

חידות:
התלמידים יחברו חידות כגון: מי אנו?
• שלחתי מרגלים ליריחו;
• נשלחנו לרגל את יריחו;
• החבאתי את המרגלים ביריחו;
• עשיתי חסד עם המרגלים;
• שלחתי חיילים אל ביתה של רחב כדי לאסור את המרגלים;
• בתוכנו החביא רחב את המרגלים;
• אני הסימן שבעזרתו יכירו בני ישראל את ביתה של רחב.
את החידות ניתן לכתוב על כרטיסים, ואת הכרטיסים ניתן לרכז בפינה שתיוחד לספר יהושע.
כרטיסים אלה ישמשו לחזרה ולמשחק.

ביאורי מילים:
• התלמידים יעתיקו למחברת מילים מרכזיות ויסבירו אותן בעזרת המורה.
• ניתן לשלב כל מילה במשפט מתאים, שאותו יחברו.
• מתוך רשימת המילים יבחרו את חמש המילים המרכזיות והחשובות ביותר לדעתם, וירשמו אותן על כרטיסים.
• כך אפשר לעשות בכל פרק. הכרטיסים ישמשו לחזרה, לשינון ולמשחק.