פרק ה': מילה, פסח והתגלות המלאך

חלק ב' - פגישת יהושע עם המלאך

בני ישראל מתכוננים למלחמה ביריחו. לפני תיאור המלחמה אנו קוראים על פגישה של יהושע עם מלאך:
וַיְהִי בִּהְיות יְהושֻׁעַ בִּירִיחו, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה אִישׁ עמֵד לְנֶגְדּו וְחַרְבּו שְׁלוּפָה בְּיָדו. וַיֵּלֶךְ יְהושֻׁעַ אֵלָיו וַיּאמֶר לו: "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ." וַיּאמֶר: "לא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה'. עַתָּה בָאתִי." וַיִּפּל יְהושֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיּאמֶר לו: "מָה אֲדנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּו?" וַיּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהושֻׁעַ: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה עמֵד עָלָיו, קדֶשׁ הוּא." וַיַּעַשׂ יְהושֻׁעַ כֵּן (ה', יג-טו)

התיאור מופלא מאוד, וקשה להבנה. עלינו להיזכר בכמה מאורעות שקרו למשה, ועל פיהם להבין את ההתגלות ליהושע לפני המלחמה ביריחו.
כאשר משה רועה את צאן יתרו חותנו במדיין, הולך הוא אל המדבר, ושם הוא רואה סנה בוער באש ולא אוכל. משה ניגש לראות מדוע לא אוכל הסנה, והוא שומע את המלאך אומר לו אותם דברים ששמע אחר כך יהושע:
וַיּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה עומֵד עָלָיו אַדְמַת קדֶשׁ הוּא. וַיּאמֶר אָנכִי אֱלהֵי אָבִיךָ אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלהִים. (שמות ג', ה-ו)

גם משה וגם יהושע פוגשים מלאך לפני שהם מתחילים בשליחותם: משה מתמנה להיות שליח להוציא את ישראל ממצרים, ויהושע מתחיל את פעילותו כמנהיג המביא את ישראל לנחלתם בארץ. שניהם פוגשים מלאך, שניהם חולצים את נעליהם מעל רגליהם בראותם את המלאך, ושניהם יראים מן המלאך: משה מסתיר את פניו, ויהושע נופל על פניו.

אנו יכולים להבין את משמעות ההתגלות הזאת: אדם מקבל את ההנהגה על עם ישראל, והוא מבצע את שליחותו של ה'. לפני הרגע המכריע של קבלת השליחות, של ביצוע השלב ההיסטורי המשמעותי ביותר בחיי העם, הוא נפגש עם מלאך, חולץ את נעליו, ומבין כי רק אדם הוא ורק שליח הוא וכי עליו למלא את הפקודות שתוטלנה עליו.



היבטים דידקטיים: פסח, מילה והתגלות המלאך

שלבי ההוראה

סקירת תכני הפרק.
קריאת הפסוקים או השכתוב.

התבוננות במפה:
אפשר להראות לתלמידים במפה את דרכם של בני ישראל מהשטים לגלגל.

נקודות לשיחה:
מלכי האמורי. איך השפיע נס מעבר הירדן על מלכי האמורי? מה הם הרגישו? מדוע הם פחדו?
מדוע הכתוב מציין זאת?
מהם השינויים שחלו בחיי בני ישראל עם הגיעם לגלגל?
משמעות השם גלגל.
מצוות המילה. מתי מלים את התינוק? כמה שנים לא מלו בני ישראל?
למי קוראים "ערלים"?
בימי נדודיהם במדבר לא קיימו בני ישראל את מצוות המילה. מדוע?
עכשיו כשהם נכנסים לארץ עליהם לקיים מצווה זו. מה מסמלת המצווה? זכר לברית שכרת ה' עם אברהם אבינו כשהבטיח לתת לזרעו את ארץ כנען. חז"ל אמרו:
"אמר הקב"ה לאברהם אבינו... אם מקיימים בניך את המילה הן נכנסים לארץ, ואם לאו אין נכנסים לארץ" (בראשית רבה מ"ו, ז').
התלמידים יכירו אבני צור ויבינו שמהם עשו סכינים בימים קדומים. הם יוכלו להיזכר בסיפור ציפורה במלון, הלוקחת צור ומלה את ערלת בנה. כאן עושה יהושע חרבות צורים.
חג הפסח. איך חגגו בני ישראל את חג הפסח הראשון בארץ כנען? בני ישראל לא יכלו להקריב קרבן פסח לפני שהם מלים. (שמות י"ב, לח).
חשוב להדגיש כי פסח כאן הוא הקרבת קרבן פסח ביום י"ד בניסן. פסח כאן אינו חג המצות. בימינו קוראים לחג המצות "פסח", והיום הזה נקרא "ערב פסח" (כך כבר במשנה). חשוב להסביר זאת כדי שהתלמידים לא יטעו. כך יבחינו בתלמידים בין לשון המקרא ללשון ימינו.
הפסקת המן
. מדוע המן הפסיק להגיע? מה אכלו בני ישראל במקום המן? התלמידים ייזכרו בפרשיות המן שלמדו ויספרו מהו המן (שמות ט"ז, לה ובמדבר י"א, ז-ח).
הופעת המלאך.
מלאך ה' נגלה אל יהושע. מה הוא אומר לו? מה אפשר ללמוד על יהושע ממעמד זה? מדוע אומר המלאך ליהושע "של נעלך"? למי עוד נאמרו מילים אלה? מתי?
אפשר להשוות את התגלות מלאך ה' ליהושע להתגלות ה' למשה במדבר.


הצעות לפעילויות

סידור לפי רצף:
סידור הכותרות שלהלן לפי רצף של זמן או לפי רצף של סיבה ותוצאה. אפשר להוסיף כותרות ואפשר להציג במקומן איורים.
אפשר לבקש מהתלמידים למצוא פסוקים מתאימים לכל כותרת.
הפסח הראשון בארץ.
ברית מילה בגלגל.
שר צבא ה' מתגלה ליהושע.
השפעת נס מעבר הירדן על מלכי האמורי.

הבעה בעל פה או בכתב
התלמידים יתארו את חגיגת הפסח בארץ בפעם הראשונה לאחר חציית הירדן.
כתיבה משותפת: כל תלמיד יציע משפט המביע היגד ממחשבות בני ישראל ומרגשותיהם לגבי השינויים בחייהם ולגבי הפסקת המן. לאחר מכן ימחיזו שיחה בנושא בין שני אנשים מבני ישראל.

הבעה בדרמה:
• אפשר לקרוא בתפקידים את הקטע של פגישת המלאך עם יהושע והשיחה שהייתה ביניהם.
• אפשר להמחיז את המפגש כשהתלמידים משחזרים את השיחה מזיכרונם, או מביעים קטע זה בתנועה ובהבעות פנים.


מבוא לפרקי כיבוש הארץ

התלמידים יתחילו, כאמור, בלימוד ספר יהושע, אחרי שלמדו את החלקים העיקריים של ספר במדבר, שבהם הכירו את דרכם של בני ישראל עד לערבות מואב, ולמדו גם על מותו של משה על הר נבו.
במרכז ספר במדבר עומדות ההכנות לקראת כיבוש ארץ כנען, החל מן המפקד, בתחילת הספר, דרך היציאה מסיני לכיוון קדש ברנע, שליחת המרגלים לתור את הארץ ועד כיבוש עבר הירדן המזרחי. הספר מסתיים בתיאור המסעות מצרים עד ערבות מואב ובתיאור גבולות ארץ כנען מסביב (במדבר ל"ד, י-טו).
מצוידים ו"עמוסים" בכל אלה ייפגשו תלמידינו עם הסיפורים על הכיבוש המופלא של ארץ כנען, כאשר הכוח הצבאי המלוכד של תושבי הארץ הוכחד בשתי המלחמות בלבד: האחת - מלחמת העי ולכידת משלט בגב ההר נגד הכוח הדרומי, מלחמת גבעון - מעלה בית חורון, וכיבוש ערי המלוכה הדרומיות (פרק י'), והשנייה - נגד הכוח הצפוני המאוחד, בקרב שעל יד מי מרום. רשימת מלכי כנען בפרק י"ב באה לסכם את הכיבוש הזה. מובן שהארץ לא נכבשה במשך ימים ספורים, כפי שעולה לכאורה מן התיאורים האלה, ולא בכדי כתוב: "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה" (שם י"א, יח). מחבר הספר ביקש להבליט את שבירת הכוח הצבאי של עמי כנען. התלמידים לא יתקשו ללמוד ולהכיר את מסעות הכיבוש המעטים האלה.
מכיוון שהתלמידים אינם בקיאים בקריאת מפה, אין כל אפשרות ללמדם את הפרשיות הללו, גם אם הנתונים הגיאוגרפיים נהירים לנו. רק אם התלמידים חיים בסביבה, המתוארת בצורה מפורטת, ניתן להראות להם קו גבול בשטח. רצוי שבמשך חודשי הלימוד תהיה לפני התלמידים מפה כללית, ולא עמוסה פרטים גיאוגרפיים, של ארץ ישראל, המציינת בצורה סכמטית את הנחלות. באופן זה התלמידים יוכלו לשייך את מקום מגוריהם לאחת מנחלות השבטים. כאמור, ייתכן מאוד שהתלמידים אינם שולטים במיומנויות של קריאת המפה הפיסית על צבעיה המוסכמים ועל סימניה הגרפיים. גם נושא קנה המידה טרם נרכש על ידם בשלב זה של הלימוד, מכאן שאין התלמידים בקיאים במפת ארץ ישראל ואין הם מכירים דיים את הארץ. אך העיסוק בכיבוש ארץ ישראל על פי המסופר בספר יהושע, כאשר הוא מלווה במפה ציורית או במפת תבליט, עשוי לסייע להם להבין סכמה כללית של כיבוש הארץ, ויכול ליצור אצלם תמונה כללית של ההתרחשויות המתוארות בספר יהושע, ובהמשך, בספר שופטים, מה שיכול לגרום להפנמת סיפור הכיבוש. ההפנמה הזאת יכולה ליצור אצל התלמידים יסוד חשוב לאהבת הארץ.