מנחת שי, דברים פרק טו


פסוק ד
לא יהיה בך. מלת לא במאריך ואין בה מקף.

יהיה. במאריך לבד ביו"ד ומקף אחריו לכן בי"ת בך דגושה מדין דחיק וכן הוא בס"ס אבל בספרים אחרים מלת יהיה במירכא ביו"ד שניה ואין מקף אחריו ולפיכך הבי"ת רפה.

בך. הבי"ת דגושה.

פסוק ו
גוים. הגימ"ל דגושה.

פסוק ח
ידך לו. הלמ"ד רפה.

די. בדגש.

פסוק ט
בליעל. הבי"ת רפה.

פסוק י
בכל מעשך. בספרי ספרד במתג ובמקף וכן הוא בהגהת הגעיות הנמצאות אצלי מבעל אור תורה ומכל מקום קריאתו בקמץ חטוף כמו שאכתוב למטה על כל הבכור בס"ד.

פסוק יא
ולאבינך. בתיקון ס"ת ישן ולאביונך ובספר זקן מצאתי ולאבינך ע"כ. והמסורת מוכיח שהוא חסר כמו שנמסר בפרשת משפטים וכ"כ הרמ"ה לא תטה משפט אבינך חסר וא"ו כתיב ודכותא ולאבינך בארצך ודכותא ואכלו אביני עמך הלין ג' חסרים בלישנא.

פסוק יב
ועבדך שש שנים. הבי"ת בקמץ רחב ובמאריך במקצת ספרים כ"י ובדפוסים ישנים וכן ועבדך שש שנים בירמיה סי' ל"ה והם שנים דומים במסורת.

פסוק יד
ומגרנך. הגימ"ל דגושה.

ומיקבך. הבי"ת רפה.

פסוק יח
בשלחך. הטעם בימין הכ"ף כי אינו פשט אלא קדמא.

משנה. הנו"ן בסגול.

פסוק יט
כל הבכור. בספרים מדוייקים כ"י ובדפוס ישן מלת כל במאריך ובמקף בין שתי המלות כמו שכתבתי לעיל אצל בכל מעשך ורבים כיוצא בהן בספר תילים סימן כ"ב ל"ד נ"ט ע' ע"ב פ"ז קי"ו וכן במשלי סימן ו' י"ז כ"א וד"ה ב' כ"ט ובירמיה סימן א' ב' מ"ב. ובגיליון א' מהם כתוב עליו ג' מוקפים ומתוגים ומ"מ קריאת כולם בקמץ חטוף כי לא נמצא רק כל עצמותי תאמרנה תילים ל"ה כל אחי רש משלי י"ט שהם בקמץ רחב ע"פ המסורת שאין בהם מקף וזה שלא כדברי ר' אלקנה הספרדי שכתב כי הטעם משנה אותו ומעמידו אף על פי שהוא בקמץ גדול כי לכן בא הטעם לשנות הברת הניקוד מקמץ לפתח במבטא כמו כל הבכור כל המחלה.

פסוק כ
תאכלנו. הראשון התי"ו רפה.

הפרק הבא    הפרק הקודם