לדף
ראשי
שמיני עצרת; שמחת-תורה – הסבר המושג
יום כ"ב בתשרי, היום שלאחר שבעת ימי חג הסוכות, הוא יום חג. בספר ויקרא, כ"ג, לו, נכתב: ..."בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:".בספר במדבר, כ"ט, לה, נאמר: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשּוּ:".עצרת משמעותה: כינוס, עצרה. ביום השמיני של חג הסוכות. היום חוגגים בשמיני עצרת בארץ-ישראל את שמחת-תורה. בשמחת תורה מסיימים את קריאת התורה בפרשת השבוע. ביום זה קוראים בתורה את פרשת ו"זאת הברכה" שהיא הפרשה האחרונה של ספר דברים, ומתחילים לקרוא מחדש את פרשת "בראשית". לפני קריאת התורה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת. רוקדים ושמחים עם ספרי התורה. ההקפות נערכות פעמיים. בליל שמיני-עצרת, בתפילת ערבית ובבקר לפני קריאת התורה. נוהגים שכל הציבור עולה ביום זה לתורה. העולה לתורה לסיום קריאת ספר דברים נקרא "חתן-תורה" והעולה ראשון לפרשת בראשית נקרא "חתן בראשית". גם הילדים עולים לתורה והעולה עם כל הילדים נקרא "חתן כל הנערים" או "חתן מעונה". בחו"ל חוגגים את שמחת תורה ביום שלאחר שמיני עצרת. לאות הזדהות עם יהודי הגולה נוהגים במקומות רבים בארץ לערוך הקפות "שניות" במוצאי שמיני עצרת הוא ליל שמחת תורה בחו"ל. מקור הערך: ד"ר יהושע רוזנברג
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|