חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מולד הלבנה

הזמן בו הירח מגיע לנקודת האפס שלו, ומתחיל לגדול

המולד חל תמיד 29 ימים, 12 שעות, 793/1080 של שעה (=44 דקות ו-3.33 שניות) אחרי המולד הקודם. בלשון חכמי הלוח: "כ"ט י"ב תשצ"ג", כאשר המולד הראשון של חודש תשרי שלפני בריאת העולם חל בליל שני, 11 בלילה, ועוד 204/1080 של שעה ("מולד בהר"ד").

המרחק הממוצע בין שני מולדות הידוע היום הוא 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו-2.9 שניות. משך זמן זה קצר בערך ב-0.4 שניות מהמרחק בין שני מולדות לפי חישובי הלוח, לכן המולד הרשום בלוח חל כשעתיים אחרי החישוב המדויק של המולד הממוצע.

ההכרזה שנוהגים להכריז בבית הכנסת על זמן המולד אינה מתייחסת למקום מוגדר, ולא למולד אמיתי, אלא לחשבון ממוצע של אורך החודשים, ובהתאם לשעון ממוצע של ירושלים.

הזמן הרשמי של מדינת ישראל, הפרש של שעתיים משעון גרינוויץ' באנגליה, הוא לפי אופק קהיר. כיוון שיש הפרש של קצת יותר מ-5 מעלות בין קהיר לירושלים, אם רוצים לחשב את המולד הממוצע של הלוח לפי שעון מדינת ישראל, יש להוסיף 39 דקות בשעון קיץ, או לחסר 21 דקות בשעון חורף.

מי שמקפיד לקדש את הלבנה לאחר שעברו שלושה או שבעה ימים מלאים מן המולד, יוסיף לזמן הרשום בלוח שלושה/שבעה ימים ועוד 39 דקות בקיץ או שלושה/שבעה ימים פחות 21 דקות בחורף, ויקבל את הזמן המתאים לקידוש לבנה לפי האורך הממוצע של החודש.

באותו אופן ניתן לחשב את סוף זמן קידוש לבנה, שהיא בנקודת האמצע בין מולד הלוח של אותו חודש למולד הלוח של החודש הבא (14 יום, 21 שעות, 22 דקות ו-1.6 שניות).


מקור הערך: פרופ' עלי מרצבך

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
קדוש החודש
ברכת הלבנה