|
תקציר: ויכוח ר' דוד קמחי עם אחד מחכמי הנוצרים. מילות מפתח: רד"ק; ר' דוד קמחי; ויכוח דת. |
|
מבוא אמר הרד"ק להנוצרי: אני מבקש ממך להודיעני, כאשר היה ישו מתפלל |
הושיעני מפי אריה במזמור אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב)
|
|
היה רוצה ישועתו או לא? אם תאמר כי היה רוצה, שכח תנאי על מה שירד לקבל יסורין, או נתחרט. ואם תאמר לא היה רוצה ישועתו, שוטה הוא, ככל מי שמתפלל על דבר שאינו רוצה. ועוד אני שואל ממך, אם היה מתפלל על הצלת הבשר או האלהות? אם תאמר על הבשר, הנה לא הועילה תפילתו, ואם על האלהות, אין האלהות צריכה הצלה. ועוד אשאל ממך, כאשר היה צועק על ישועתו, האם היה יכול להושיע את עצמו או לא? אם תאמר היה יכול, הרי הוא בחזקת שוטה, כי מי שיוכל להושיע את עצמו אינו צועק שיהיה נושע על ידי אחר. ואם לא היה יכול להושיע את עצמו והיה צועק הרי הוא בחזקת חלש. ואתם אומרים כי האלהים נתעכב הבשר א"כ נחלש גם האלהות בקרבו, כי לא יתכן שיהיה קצתו חלש וקצתו חזק לאחד שהוא מעורב. עוד אני שואל ממך, אם הייתה לו נשמה כמו נשמת שאר בני אדם, הרי ישו ונשמתו בחזקת אדם ככל אדם ואין הפרש בינו ובין שאר אנשים לאחר שמת, כי חלק האלהות שנכנס בו מחיים כבר הלך לו למרום והגוף נשאר גולם כשאר המתים. ואם תאמר לא היה לו נשמה אחרת כ"א האלהות, אם כן לדברך האלהות היה מבקש עזרה ואין ראוי לומר כן, כי האלהות עוזר אחרים ואין אחרים עוזרים לו חלילה. ועוד כאשר אמר לו אלוה לישו, לפי דבריך, |
שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ (תהלים ב, ח),
|
|
אם אמר כנגד הבשר, לא היו גוים נחלתו כי לא היה בימיו מלך ולא מושל, אבל היה נרדף מאויביו וברח למצרים ונתעכב שם שלושים שנה ושם למד רוב חכמות מצרים ובשובו משם היה פועל הפעולות הכתובות בספריכם. וידוע לכל יודעי תורת משה, כי כל האותות והמופתים שעשה משה במצרים בכח הבורא, עשו החרטומים כמוהו, זולתי הכנים שלא יכלו לעשות. ואם כנגד האלהות אמר ואתנה גוים נחלתך, אין ראוי לומר כן, כי כל העולם הוא בידו יתברך, כי הוא הבורא, ולא יתכן לומר "אתן" על מה שאינו בידו וברשותו. ומה שאמר: |
תרועם בשבט ברזל,
|
|
זה לא עשה בחייו. וכן מה שאמר במזמור: |
וירד מים עד ים (תהלים עב, ח)
|
|
אם כנגד הבשר לא נתקיים זה כי לא היה רודה ולא מושל, ואם כנגד האלהות אמר הנה האלהות אין לו תחומין ולא גבולין ממקום פלוני עד מקום פלוני, כי הכל שלו. ואמר: |
ישתחוו לו כל גוים יעבדוהו,
|
|
אם כנגד הבשר לא היה זה בימיו, ואם כנגד האלהות, כי ישו הוא אלוה לפי דבריך, הנה לא ישתחוו לו ולא יעבדוהו לא יהודים ולא ישמעאלים. ואם תאמר כי עבדו הבורא, אם כן אמונתם נכונה, ואם תאמר אין כוונתם שהוא הבורא א"כ לא יעבדוהו, כי הכל הולך אחר הכוונה. המקום ישמרנו מאמונה כזאת שאין השכל נושא אותה. [79] ראיתי אני הצעיר לכתוב קצת דברים בדרך קצרה, כנגד כוונת תועי רוח האומרים כי מרים נתעברה מישו בלא חיבור זכר ונקבה, ועוד אומרים כי גבריאל המבשר אמר לה אבי מריאה גראסיאה פלינא דומינות טיקום וכו'. באותה שעה נכנס רוח ה' הקדש מאזנה ונמצאת מעוברת. ואתה תשיב להם: ידוע אצל כל משכיל כי כל הנבראים הן אנשים הן בהמות הן עופות הו חיות ממקום שנכנס הזרע בגוף הנקבה משם יוצא העובר, וא"כ ראוי היה לצאת ישו מן האוזן שנכנס שם רוח הקדש בבטנה, והוא לא יצא משם אלא ממקום שיוצאים כל בני אדם וכו'. ויצא קטן כשאר ילדים, ולא עשה שום מופת עד רדתו עם אביו ואמו למצרים ושם למד חכמות הרבה, ואחר עלותו לארץ הצבי עשה המופתים הכתובים בספריכם, וכל זה מכח החכמות שלמד במצרים כמו שעשו החרטומים. הנוצרים אומרים כי בדרך פלא היה מעשה מרים, וכבר כתובים בתורה ובנביאים כמה נסים וכמה נפלאות המכחישות את הטבע, ואתם מאמינים ומודים בהם, ולמה אינכם מאמינים הפלא של מרים ובנה? אין זה כ"א סמיות ועורון שיש בלבבכם. תשובה: אם עניין מרים ובנה היה דרך פלא, הייתה ראויה להתעבר כשהייתה בת שמונה שנים או עשר שנים, מה שאין כן דרך שאר המינים להתעבר, ואז לא היה פתחון פה לבעל דין לחלוק, והיו אומרים כל העולם זה פלא גדול לא נעשה כמוהו מעולם. אבל זה של מרים ובנה אינו פלא רק הוא טבע גמור. תחלה כשנמצאת מעוברת הייתה בת שלש עשרה שנה שלמות והייתה ראויה להריון. ועוד שהיה לה בעל כמו שמזכיר מתיא בספרו תולדות ישו בן דוד וכו' עד יוסף ויוסף הוא איש מרים אשר נולד ישו הנקרא קרישטו, א"כ אחר שהיה לה בעל יש לחוש שמא מאישה נתעברה, או אפשר לומר מאחר נתעברה. ועוד בזמן שהורדוס כתב (רשם) את כל הנשים ההרות בבית לחם שאל את מרים ממי את מעוברת? והיא השיבה מיוסף אני הרה. ועוד שגבריאל אמר ליוסף בהיותו בבית לחם קח את אשתך והנער ולך אל מצרים אל תפחד. ועוד כאשר ילדה לא רצתה לילך בבית ה' עד תשלום ארבעים יום, וכאשר הלכה הביאה לכהן שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחר לחטאת, כמו שאר יולדות, ואם ילדה בלי דם ובלי קושי שקורין קוריציאוני למה הביא האחד לחטאת אם לא הייתה טמאה? נראה מכאן שילדה בקוריציאוני, שאם לא כן הייתה מעידה שקר לעצמה ר"ל שהביאה קרבן חטאת והיא לא חטאה (שלא נטמאת). עוד קשה, כי לא יתיחס אדם מהשבט על אמו כ"א על אביו וכן אמר הפסוק: |
איש על דגלו באותות לבית אבותם (במדבר ב', ד').
|
|
והלא תראה כי אם היתה בת כהן נשאת לאיש זר לא תאכל בתרומה ובניה כבר נפסלו מן הכהונה. וכן אם מראיה (מרים) לא הייתה נישאת לבן משבט יהודה כבר נפסל זרעה מזרע דוד (אם יוסף לא היה בעלה). |
|
אני הקטן והדל באלפי, קטן בתורת אלהי, איש דכא ושפל רוח, בא להתוכח עמי אחד מחכמי הצעירים (הנוצרים), ומדבור לדבור באנו לעניין המשיח אם בא כפי כוונתם או אם עתיד לבוא כפי כוונתנו. ואמרתי יכול אני להוכיח בראיות גמורות וברורות שאין בהן ספק שהמשיח לא בא. ואחת מן הראיות היא שהמשיח עתיד לקבץ נדחי ישראל ושנים עשר שבטי יה, כמו שמוכח בספר ישעיה שאמר: |
ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ (ישעיה יא, יב)
|
|
הראיה השנית היא שמשיח עתיד לבנות בית המקדש ועיר דוד היא ציון כמו שכתוב בסוף ספר יחזקאל (מ-מה) ובספר זכריה (ח, ט) וגם מוזכר בישעיה (ב, ג). הראיה השלישית שהמשיח ישים שלום עד אין קץ כמו שמוזכר בס' ישעיה באמרו: |
למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו וגו' (ישעיה מ, ו).
|
|
הראיה הרביעית שהמשיח ימשול על כל מלכי הארץ כמו שמוזכר במזמור אל-הים משפטיך למלך תן וגו' (תהלים עב) ונאמר שם: |
וישתחוו לו מלכים כל גוים יעבדוהו וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ.
|
|
הראיה החמישית שיכתתו כל העולם חרבם וחניתותיהם כמו שאמר ישעיה: |
וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה (ישעיה ב, ד).
|
|
עוד אמור לי, חי נפשך אתה יודע כי אליהו זכור לטוב החיה המת וכל העולם ראו והיו מספרים בשבחו, ואמרו זה האיש שהחיה אליהו וכן אלישע החיה שני מתים אחד בחייו ואחד אחרי מותו, וריפא את נעמן המצורע שר צבא מלך ארם, וכל העולם ראו אותם המתים שהחיה והמצורע שנתרפא על ידו, והיו מספרים בשבחו ונותנים שבח ותפארת לאל יתעלה. וכן היה בישו לפי דבריהם שהחיה מתים ורפא מצורעים וחגרים ושאר חולים. כראות העולם המתים שהחיה והחולים שנתרפאו על ידי ישו היו מספרים בשבחו ונותנים הוד ותפארת לאל שנתן לו זה הכח. וכן היה ראוי להיות הדין כשהחיה את עצמו, שהיה לו להראות לכל עיר ועיר ולכל מדינה ומדינה לומר אני הוא שהכוני ויסרוני והרגוני חכמי ישראל והנה אני חי וקיים כאחד מכם, או לכל הפחות היה לו הראות עצמו לאותו ב"ד שדנהו למיתה, אז היו מאמינים בו כל ישראל בלי ספק. אבל אחר שתלוהו והמיתוהו [80] לא נראה עוד להם ולא יתראה לעולם (ונראה רק בחזיון לנשים ולאיזה מתלמידיו אם נאמין לדבריהם). תשובה על |
שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד וגו' (תהלים כד, ט).
|
|
בכל המזמור הזה הם פוקרים ואומרים שאו שערים ראשיכם בחול"ם הרי"ש וכפי האמת הוא ראשיכם בקמ"ץ הרי"ש והם רומזים על ישו כשהלך לשבור שערי גיהנם ולקחת משם נשמת אדם הראשון ושאר הצדיקים שהיו עמו בחשך. ואתה תשיב להם כי אם זה נאמר על ישו שהלך בגיהנם להוציא הנשמות משם א"כ אתם מעידים כי ישו הלך בגיהנם ונשאר שם ולא יצא מעולם. כי לפי פירושך הכתוב מעיד שהלך ונכנס בגיהנם אבל אינו אומר שיצא משם ולא שהוציא שום נפש משם, ואתה יודע שמי שיורד לגיהנם אינו עולה לעולם, כי כן כתיב בספר איוב: |
כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה, לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקומו (איוב ז, ט-י).
|
|
אם כן ישו שנכנס לגיהנם לפי דבריהם מעלנא אית ליה ומפקנא לית ליה. תשובה על דבריהם האומרים כי קודם בוא ישו הנוצרי היו כל הנפשות הצדיקים הולכים בחשך ובאפלה וצלמות, ולא היה לשום נפש מנוחה. והנה הכחשת דבריהם מהפסוק בדניאל (סוף): |
ואתה לך ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימים.
|
|
תדקדק במלת תנוח. עוד תשובה אחרת הכתובה באונגליון על עניין לאזרוס העני שהיה בגן עדן. תשובה למכחישים האומרים כי ישו בא להושיע העולם אחר שלשת אלפים וחמש מאות ליצירה, ומביאים ראיה לדבריהם כי השם אמר לאדם הראשון אחר שחטא תמתין אותי שלשה ימים ומחצה ואוציאך מהעונש, ואומרים כי יומו של הקב"ה אלף שנה הוא כי כן כתיב |
כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור (תהלים צ, ד).
|
|
עוד כי מאדם הראשון עד משה היה לעולם תורתו טבע בלע"ז ליזי נאטורה, ומשבא משה נתן השם תורה שבכתב בלע"ז ליזי אילאיסקריטא, ומשבא ישו נתן תורת חן בלע"ז ליזי איבנגיליקא שהיא הנבחרת. ואתה תשיב להם: או השם יתברך יודע העתידות או אינו יודע. אם הוא כך שיודע העתידות מדוע לא נתן למשה תורת האבנגיליקא שהיא הנבחרת מהכל, והיו נושעים העולם מאז ולא היה צריך לשולחה על ידי ישו? ועוד למה כתב משה: |
לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו (דברים ד, ב),
|
|
ובמקום אחר אמר: |
לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו (שם יג, א).
|
|
גם דוד אמר תורת ה' תמימה וגו' (תהילים יח, ט) והתוספת הוא גרעון והשנוי הוא חסרון. והנה מצינו כי ישו הוסיף וגרע והמיר ושינה, והוא בעצמו אמר לא באתי לסתור תורת משה רק להשלימה. א"כ לפי דבריו התורה הייתה חסרה טרם בואו, ודוד אמר שהיא תמימה ע"כ מכזב דברי דוד אביו שהוא מזרעו לפי דבריהם. ומה שאומרים כי אמר האל לאדם תמתין לי שלשה ימים ומחצה שהם שלשת אלפים וחמש מאות שנה, מדוע איחר כל זה הזמן ולא שלח בנו להושיע העולם מיד השטן אחר מאה או מאתים שנה למיתת אדם? ואיה רחמיו וחסדיו שכתוב בו רחום וחנון ארך אפים ורב חסד וגו' (שמות לד, ו). ואחר שהוא רחום וחנון לא היה צריך לצער נשמות הצדיקים והנביאים כל אותו הזמן הארוך. תשובה לדבריהם האומרים כי כת של מלאכים ובראשם לוציפיר נפלה מן השמים וחזרה להיות כת שטנים. והנה התפלה שאומרים בכל יום מכחשת דבריהם, והיא: פאטיר נושטרי וכו' ומזכירים שם |
פיאט וולינטאש טואהשי קוט אינצילו איט,
|
|
ר"ל עשה רצונך בארץ בלי עיכוב כמו שנעשה בשמים מהמלאכים הקדושים עושי רצונו שאין לשום אחד מהם כח לעבור מצותו, זה אמר מרקוש הקדוש שלהם. וישו אמר: אמן אמן אני אומר לכם מי שיש בלבו אמונה שקורין פידי כשיעור גרעין אחד חרדל יכול לומר להר גדול ולצוות לו, לך מהנה למקום פלוני. ודע כי יואן שהם תופשין אותו לראש הקדושים שלהם הוא ניבא עליו זהו בן אלוה שנתנבאו עליו הנביאים. ובאונגליון נאמר שיואן אומר: זה השה של אלוה שלוקח וסולח לכם לכל העונות ובלשון לטין אצי אנוש דיאי טו ליטפיקאטא, ובשעת אנסו לא האמין בו. שכך כתיב שפעם אחת הלך מלך הורדוס והם קורין אותו אנטיפאש ותפש את יואן ימים רבים ואמר לשני תלמידיו שהיו הולכים אצל ישו לשאלו, האתה הוא שעתיד לבא או יש לנו להמתין על אחר? כלומר אם אתה הוא תעזרני לצאת מזאת התפישה, ולא היה מענה בפיו, רק אמר להם הגידו לו מה שאתם רואים שאני עושה שהיה מפריח עופות בידו, ולא היה יכול לעזור לו לצאת מן התפישה, ואח"כ הרגו מלך הורדוס ליואן. ועוד שתחלה ניבא עליו שהוא בן אלוה ולבסוף לא האמין בו, ואמר האתה הוא שעתיד לבא או על אחר יש לנו להמתין? א"כ לא האמין בו. ועוד כתוב בספר יואן שפעם אחת רצו היהודים להרוג את ישו ואמרו לו, למה אתה אומר שאתה בן אלוה? ויירא מאד שלא יהרגוהו וענה ואמר להם מפני היראה, אני לא דברתי מעולם שהייתי בן אלוה, ועוד אמר להם, אם אני אומר עלי עדות, והלא עדות שלי אינה עדות לטיסי אינו דיקא טישטימוניאוס פריסיא דימי טישטימוניאוס מאוס נון אישטי וירוס. תשובה לנוצרים האומרים כי לוציפיר נפל מן השמים כי נתקנא לאלוקים ושם כסאו גבוה [81] מהאלהים. ומביאין ראיה ממשא בבל הכתוב בספר ישעיה הנביא ושם אומר: |
איך נפלת משמים הילל בן שחר וגו' ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון, אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיה יד, יב-יד).
|
|
אמנם כל זה נאמר על נבוכדנצר מלך בבל. והכחשה על דבריהם הוא הפסוק בספר איוב: |
המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (איוב כה, ב),
|
|
אחר שעשה שלום במרומיו אין למעלה לא קנאה ולא תחרות, כי המלאכים אינם מורכבים מארבע יסודות כבני אדם שהרכבתם סבת קנאתם.1 אמנם המלאכים הם ברואים מרוח הקדש ואינם יכולים לחטוא בשום פנים. וכן אמר דוד: |
ברכו מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו, ברכו כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו וגו' (תהלים קג, כ-כב).
|
|
ואלו השלשה פעמים "ברכו" כנגד שלשה עולמות, עולם המלאכים, עולם הגלגלים ועולם השפל ושאר תשובות תמצאם בספר הברית לאבי ר"י קמחי. |
הערות: 1. הרעיון של נפילת המלאכים וירידתם ממעלתם הגבוהה לוקח מספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים בספרות ישראל. וחכמי ישראל לא האמינו בזה. |
