פרשת ויקרא

פרשה א: נבואתו של משה
א [ה' מייחד את דיבורו עם משה]
ב [ישובו יושבי בצלו יחיו דגן]
ג [עשרת שמותיו של משה]
ד [אז דברת בחזון לחסידך]
ה [עד מתי את משפיל עצמך?]
ו [תכלית המשכן - דיבור עם משה]
ז [קראו לו [למשה] שיכנס לפני ולפנים]
ח [י"ח ציוויים היו במשכן]
ט [הדיבור למשה שונה מדיבור שהיה לפניו]
י [תוקפם של האזהרות והציוויים מרגע הישנותם באהל מועד]
יא [קול ה' - לישראל ומוות לאוה"ע]
יב [הנבואה לאוה"ע פסקה משהוקם המשכן]
יג [בין נביאי ישראל לנביאי אוה"ע?]
יד [דרגת נבואתו של משה]
טו [כל ת"ח שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו]

פרשה ב: אדם כי יקריב מכם קרבן

א [עשרה נקראו יקרים]
ב [הבן יקיר לי]
ג [לי אפרים]
ד [כמה חיבב הקב"ה את ישראל]
ה [ישראל אשר בך אתפאר]
ו [אף הכתובים חלקו כבוד לישראל]
ז [לא תקריב מן הגזילות]
ח ["אדם" - לשון חיבה]
ט [מקבלים קרבנות מהנכרי]
י [הקב"ה שיתף שמו עם ההולכים בדרכו]
יא [זכר עקידת יצחק]
יב [סדר הקרבת עולת הבקר ועולת הצאן]

פרשה ג: נפש כי תקריב מנחה

א [טוב מלא כף נחת ממלא חופנים עמל]
ב [כי לא בזה ולא שקץ ענות עני]
ג [הקב"ה מקבל שבים]
ד [אין להביא קרבן מן הגזל]
ה [עני המקריב קורבן כאילו הקריב את נפשו]
ו [אהרן ובניו זכו לברית כהונת עולם בזכות מידותיו]
ז [אשרי אדם שיש בו דברי תורה]

פרשה ד: נפש כי תחטא בשגגה

א [מקום המשפט שם הרשע]
ב [כל מה שבראתי בראתי בזכותך, ואת חוטאת?!]
ג [השגגה נחשבת לנפש כחטא]
ד [הנפש שלטת בגוף]
ה [נפש כי תחטא]
ו [כל ישראל ערבים זה לזה]
ז [ברכי נפשי את ה']
ח [הנפש]

פרשה ה: ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם

א [הקב"ה אינו נושא פנים בדין - א]
ב [הקב"ה אינו נושא פנים בדין - ב]
ג [הקב"ה אינו נושא פנים בדין - ג]
ד [חביבין הקרבנות הבאים מעמל ומיגיעה]
ה [כהן משיח שחטא]
ו [אם הכהן המשיח יחטא]
ז [זכות של זקני העדה]
ח [ישראל מרצים את בוראם]

פרשה ו: שבועת העדות

א [אל ימנע אדם מלהעיד]
ב [חיפוי על חטא חמור מן החטא]
ג [חומרת השבועה]
ד [שבועת העדות רמז לסוטה]
ה [פרשת העדות רמז לישראל שהם עדיו של הקב"ה]
ו [ישראל הם עדיו של הקב"ה]