מקורות לפרק

מצוה בו יותר מבשלוחו –

אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראינה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, והתורה אמרה "ואהבת לרעך כמוך" –

טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו (יותר ממה שהאיש רוצה לישא, האשה רוצה להנשא) – [השתוקקות החומר לקבל את הצורה] - דרך חיים 161 (תחילת פרק ד')

דף מג.

חרב בני עמון - מהרש"א שבת נו ע"א ד"ה ואותו הרגת)

חרב בני עמון - הנצי"ב, בראשית ט, ה הרח"ד

חרב בני עמון – [נענש דוד על חילול השם שיד האומות גברה על ישראל] – רמ"ע מפאנו, עשרה מאמרות, חקור דין, ח"א פי"ב

דף מט

על מנת שאני קריינא - תפארת ישראל, 197 (סה)

המתרגם פסוק כצורתו, הרי זה בדאי. והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף – [מדובר על פסוקים שאפשר להבין מהם הגשמה לענין הקב"ה ח"ו] – מהרש"א

המתרגם פסוק כצורתו - תשובות הגאונים, הרכבי, ט"ו
המתרגם פסוק כצורתו – [מעלת תרגום אונקלוס. וחסרון של מי שמוסיף על דבריו] - אגדות ב' 145; תפארת ישראל 197 (סה)

עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא -

על מנת שאני שונה, על מנת שאני תלמיד, על מנת שאני צדיק -

דף מט ע"ב

[אם אמר] תנא אנא, עד דתני הלכתא ספרא וסיפרי ותוספתא –

על מנת שאני תלמיד – [מה ההבדל בין ההגדרות שנאמרו כאן להגדרות שנאמרו בשבת דף קיד ע"א, כי שם נקרא ת"ח לענין אחד בלבד] – מהרש"א, שבת דף קיד ד"ה איזהו ת"ח

על מנת שאני תלמיד –

על מנת שאני חכם –

כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה - מהרש"א שבת קיד ע"א ד"ה איזהו ת"ח

על מנת שאני גיבור –

על מנת שאני עשיר -

איזהו עשיר - נתיב ב' 243 (עושר, א)

על מנת שאני צדיק - פרי צדיק (ח"ב 66 בשלח, ז')

על מנת שאני רשע -

עשרה קבים וכו' - [מדוע בחרו חז"ל בכל אלו דוקא במספר עשרה] – אגדות ב' 145

עשרה קבין "ירדו" – [אמרו ביטוי זה כי דברים אלו הם בגזירה מן שמים לפי "מזל" המקום ההוא, ולא כן אמרו על "צדקות" או "רשעות" כי הם לפי בחירה חופשית של כל אדם] – מהרש"א

עשרה קבים חכמה – בית אלהים (יסודות, פרק ל"ד)

עשרה קבים חכמה, ט' נטלה ארץ ישראל - תפארת ישראל, 194 (סד); - [השכל הנבדל הוא בארץ ישראל] - אגדות ב' 145

עשרה קבים חכמה, תשעה לקחה ארץ ישראל – [כי עיקר כל המצוות קיומן בארץ ישראל (כדברי רמב"ן, ויקרא יח, כה) ועל ידיהן משיג האדם חכמה להכיר שיש לעולם בורא. ועיקר "חכמה" זו משיגים בארץ ישראל. ולכן "אוירא דארץ ישראל מחכים" (בבא בתרא קנח ע"ב)] - רמ"א, תורת העולה ח"ג פל"ח, עמ' קיז

עשרה קבים יופי ירדה לעולם, ט' נטלה ירושלים -

עשרה קבים עשירות, ט' נטלו רומיים קדמונים – [מדוע העושר אצל עשו ולא אצל ישראל] - אגדות ב' 146

עשרה קבים עניות, ט' נטלה בבל -

עשרה קבים עניות, גבורה, כנים - אגדות ב' 146

עשרה קבים גסות רוח, ט' נטלה עילם – [כי רק א"י שם השיווי והיושר. וגסות רוח וחנופה הם היפך החכמה] - אגדות ב' 146; נתיב ב' 17 (ענוה, ז)

זו חנופה וגסות רוח שירדו לבבל – [החונף לחברו הוא ההיפך מגס רוח, המשתרר על חברו. ושתי המדות ירדו לעולם רק בחו"ל הוא ההיפך מא"י. בחו"ל מחניפים לעמי הארצות אבל מתנצחים וחובלים בדיבורים לת"ח אחרים. ובא"י להיפך, הם קשים כאבן (תענית ד.) לעם הארץ, אבל נוחין לת"ח אחרים] - מהרש"א על סנהדרין כד ע"א ד"ה מ"ד ואקח לי שתי מקלות
סימן לגסות, עניות התורה - נתיב א' 27 (תורה, ו); דרך חיים 296 (פ"ו, מ"ח דברים, ענוה)

סימן לגסות, עניות התורה - צדקת הצדיק, פה

מאי עניות? עניות דתורה –

עשרה קבים גבורה ירדו לעולם, ט' נטלו פרסיים –

עשרה קבים כנים, ט' נטלה מדי –

עשרה קבים כשפים ירדו לעולם, ט' נטלה מצרים –

עשרה קבים נגעים ירדו לעולם, ט' נטלו חזירים –

עשרה קבים זנות ירדו לעולם, ט' נטלה ערביא –

עשרה קבים עזות ירדו לעולם, ט' נטלה מישן -

עשרה קבים שיחה, ט' נטלו נשים – [כי בעלי מדריגה עליונה הם בעלי מעלה פנימית, ואינם מדברים הרבה] - אגדות ב' 147; נתיב ב' 106 (צניעות, א); גור אריה, שמות ב, יד (מהד' מכון ירושלים, פסק כג עמ' לו עיי"ש הערות הרב יהושע הרטמן)

עשרה קבים שכרות, ט' נטלו כושים -

עשרה קבים שינה, ט' נטלו עבדים – [כי הם חומריים] – אגדות ב' 147

דף נב

יאמרו מאיר שכב, יהודה כועס, יוסי שתק – [יאמרו כי אילו ר' מאיר היה כאן, היה עונה לר' יהודה על קושיותיו. ויאמרו כי מפני שכעס ר' יהודה נעלמה ממנו תשובת שאלתו] - בן יהוידע

אל יכנסו תלמידי ר' מאיר לכאן – [מדוע דוקא כאן הוסיף לו כינוי "רבי" ולא בשאר דבריו?] – בניהו, על נזיר מט ע"ב

תורה מה תהא עליה – [כי מתוך כעסו בא לידי טעות לומר שאין קידושין בעזרה. תורה מה תהא עליה?] – מהרש"א

דף נג
חוטפין - נצי"ב, שאילתות, תחילת פ' נח

וקראו לו "בן החמצן" – [קראו לו כך כי חטף גם מן גרגרנים אחרים] - בן יהוידע

דף נז

היה דורש כל "את" שבתורה - אגדת אליהו, ירוש' ברכות פ"ט פסקא כ"ו

היה דורש כל "את" שבתורה - נתיב א' 38 (תורה, ט); נתיב ב' 197 (תוכחה, ג); אגדות ח"ג 7

היה דורש כל "את" שבתורה – [זהו כבוד לתורה שאין בה אות שהיא מיותרת] – מהרש"א

היה דורש כל "את" שבתורה - תורת חיים

היה דורש כל "את" שבתורה - דברי שאול

כשם שקבלתי שכר על הדרישה - נתיב ב' 34 (יראת ה', ה); נתיב התוכחה, פ"ג (197); תפארת ישראל, 49 (טו); דרך חיים 284 (פ"ו, נהנין ממנו עצה)

כך אקבל שכר על הפרישה – [כי כוונתו לכבוד שמים, שאין לרבות שום דבר יחד עם הקב"ה] – מהרש"א

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח - כוזרי ד פסקא ג

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח - רבנו בחיי, כד הקמח, יראה, רשות (ב')

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח - נתיב א' 38 (תורה, ט); גור אריה, בראשית א, יד

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח – [כי כבוד ת"ח נכלל בכבוד שמים, כי זכה לכך מפני שלומד תורתו של ה'] – מהרש"א

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח - תורה תמימה, דברים ו, יג (ס"ק כח)