אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף לח

שור רעהו, ולא שור עכו"ם - רמב"ם, פירוש המשנה על בבא קמא פרק ד; מורה נבוכים, ח"ג נא בהגהה

שור רעהו, ולא שור עכו"ם - באר הגולה 144-146 (ז)

שור רעהו, ולא שור עכו"ם - תורה תמימה, על שמות כא (ס"ק רעז); תוספת ברכה (ויקרא כה, יד)

ראה ויתר גוים, אוה"ע אין להם שכר - נצי"ב, העמק דבר, ויקרא כו, ג

ראה ויתר גוים, אוה"ע אין להם שכר – [בתחילה היה קשר רוחני בין ז' מצוות בני נח עם רוחניות של מעלה. אח"כ ה' ביטל קשר זה, אמנם מקבלים הם שכר על פעולותיהם הנגלות פה בארץ, אבל לא שכר רוחני] - בן יהוידע, בפירושו לע"ז ג. ד"ה והנה ידוע

התיר ממונם לישראל - תורה תמימה, דברים לג, ג (ס"ק ג)

מצוות של בני נח, אתגורי איתגר - מהרש"א ע"ז ג' ע"א ד"ה ומי מצית אמרת

גדול המצווה ועושה – [כי עושה ב' פעולות טובות. א' עצם המעשה הטוב; ב' הוא מכוין לעשות רצון אביו שבשמים. אבל שאינו מצוה ועושה מקיים רק חצי הראשון] – עיקרים, מאמר ג פרק כח

גדול המצווה ועושה – [הטעם שהוא גדול יותר, מפני מה שהקב"ה חפץ שיעשה את המצוה] - אגדות ב' 139; תפארת ישראל, 63 (כ); גור אריה, ויקרא כג, כב

גדול המצווה ועושה - הגהת ר"י עמדין

גדול המצווה ועושה – [מי שאינו מצווה ועושה לימודו בתורה הוא מועיל רק להסיר את הרע שבמדותיו. לכן גוי הלומד תורה הרי הוא ככהן גדול הנכנס לפני ולפנים להסיר חטא בלבד (ולא להקנות מעלות). אבל המצווה ועושה קונה יקר ומעלה ורוממות ודבקות אלוקי] – משך חכמה, בראשית כב, יט "וישב אברהם אל נעריו"

בתו של רבי, ב' פרדות טובות - אגדות ג' 6; גור אריה, במדבר לא, ב

ב' בריכות טובות, נעמי ורות – [מה היחודיות ברות ונעמה, מואב ועמון] - נצח 149 (לב); אגדות א' 136; [כי העיקר היה להוציא מהן מלכות בית דוד] – גור אריה, במדבר לא, ב

ב' בריכות טובות, נעמי ורות - תורת תמימה, בראשית יב, ג (ס"ק ח)

בתו של רבי, ב' פרדות טובות - של"ה דף קט. (אותיות, שתיקה)

בתו של רבי, ב' פרדות טובות - תורת חיים ד"ה מואבים

בתו של רבי, ב' פרדות טובות - גר"א (במדבר כג, ד מהדורה רביעאה)

נשא משה קל וחמר בעצמו - גור אריה, במדבר כה, יח

נשא משה קל וחמר בעצמו – [מה יש ללמוד מהמלה "בעצמו"?] - בן יהוידע

אין ה' מקפח שכר כל בריה - נתיב ב' 109 (צניעות, ג); אגדות ג' 6

שכר שיחה נאה – [בשכר הצניעות נשמר האדם מאויביו] - אגדות ג' 6; נתיב הצניעות, סוף פ"ג (וענין צניעותה של רחל, שם בפ"א)

שכר שיחה נאה – [בדבר אחד זכתה הצעירה לפני הבכירה, ובדבר אחר זכתה הבכירה לפני הצעירה] – מהרש"א

שכר שיחה נאה - בינה לעתים, עת לחשות, דרוש ב' שתיקה (תמא)

וקרבת מול בני עמון, אל תצורם ואל תתגר בם מלחמה – [ הצעיר והוא האחרון, מסוגל לצניעות] – אגדות ג' 6-7

קדמתה ד' דורות – [אחר ד' דורות אין קירבה לאבי המשפחה] - אגדות ג' 7; נתיב הזריזות סוף פ"ב 188

דף מא:

היה דורש כל "את" שבתורה - אגדת אליהו, ירוש' ברכות פ"ט פסקא כ"ו

היה דורש כל "את" שבתורה – [יראה מהת"ח היא השלמה ליראת שמים. "והירא מן עבד המלך במה שהוא עבד המלך אינו פוגם ביראת המלך". וחזר בו מהדרשה שמא ידרשו המינים שיש לירא מאלהים אחרים ח"ו. וטעם שלא היסס מלדרוש "ואהבת את ה' אלהיך"] - אגדות ח"ג 7-8; נתיב א' 38-39 (תורה, ט); [אמר המעתיק: עיין "נתיב התורה", תחילת פרק יא, שם כתב מהר"ל שבע פעמים את הביטוי "כי החכמים הם עצם התורה". ומדובר שם על חכמי הסנהדרין]

היה דורש כל "את" שבתורה – [ודאי שיכול אדם לחדש בתורה לפי מה שדעתו מסכמת שהיא אמת. ואף אם אח"כ ידחו אחרים דברים ויווכח כי טעות בידו, מכל מקום יקבל שכר על דרשתו כי בשעת הדיבור חשב שזאת היא האמת] - נתיב ב' 197 (תוכחה, ג) [ושם מוסיף מהר"ל שהדרשנים הדורשים דברים בתורה ויודעים שאינם לפי האמת, אשמה היא להם (וייענשו על כך). ע"ע דרשה על התורה, עמ' מב-מג]

היה דורש כל "את" שבתורה - תורת חיים

היה דורש כל "את" שבתורה - דברי שאול

כך קבלתי שכר על הפרישה – [כי הסיבה שנמנע מלדרוש מלת "את" כי בפסוק זה כתוב "תירא" ומזה למד שאין להשוות לה' שום דבר אחר. הרי יקבל שכר על כך] – מהרש"א

"את ה' אלהיך" לרבות ת"ח - כוזרי ח"ד ג

"את ה' אלהיך" לרבות ת"ח - רבנו בחיי, כד הקמח, יראה, רשות (ב')

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – [יש לשתף יראת החכמים ליראת שמים ואין כאן ח"ו שום שיתוף. כי היראה מהש"י כי הוא נבדל מהכל, כך ת"ח הם נבדלים מן שאר אדם מצד השכל שיש בת"ח. [ועוד ביאור:] כי הת"ח יש לו דבקות עם הש"י בערך שאר האדם, והש"י נבדל מהכל ועי"ז ת"ח נבדל משאר האדם. לפיכך אם אין לאדם יראה מן ת"ח ומשתתף עמו לגמרי מבלי יראה, בזה עצמו כאילו יש לו שיתוף עם הש"י, והרי זה מבטל היראה מן הש"י] – נתיבות עולם ח"א, 38-39 תורה, תחילת פרק ט

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – [כיון שחלק ה' מחכמתו לחכמי ישראל, אין בזה חשש שיתוף] – מהר"ל, נתיב ב' 34 (יראת ה', תחילת פרק ה)

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – [ולכן המבזה ת"ח נקרא אפיקורוס, כמו מי שמבזה את הקב"ה ח"ו] – מהר"ל, תפארת ישראל, 49 (טו)

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – אשתשר [ת"ח שיש בו מעלת השכל הנבדל, צריכים לירא ממנו כמו ממורא מלכות] - דרך חיים 284 (פ"ו, נהנין ממנו עצה)

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – [כי מצד מה הרב דומה למורא שמים, שכשם שהש"י עילה לאדם וסיבתו, כך הרב הוא עילה וסיבה לתלמיד שקבל ממנו חכמתו] – דרך חיים, 184 (פרק ד, ומורא רבך כמורא שמים)

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – גור אריה, בראשית א, יד

את ה' אלהיך תירא, לרבות ת"ח – [כי הסיבה שיראים מהתלמיד חכם, הוא כי תפקידו ללמד יראה מה', הרי המורא ממנו הוא עצמו מורא מהשי"ת (שאת שליחותו ת"ח מבצע)] – מהרש"א

"את ה' אלהיך" לרבות ת"ח - תורה תמימה, דברים ו, יג (ס"ק כח)