מקורות לפרק

דף קא

לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי – [כי עדיף שהכהונה תישאר רק אם זה שהתחילה בה. וזכה פינחס כי עשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, וזהו עצם תפקיד הכהונה] - אגדות ד' 69

לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי (במדבר כה, יג) וכו' רב אשי אמר עד ששם שלום בין השבטים (יהושע כב, ל) – [חילוקי הדיעות מה הוא עיקר תפקיד הכהונה, לבער את הרע (כמו שהקרבן מבטל את החטא), או לייסד שלום בישראל (כמו שאהרן הכהן היה משים שלום בין איש ובין רעהו). ונ"ל ששניהם רמוזים באותו מקרא בבמדבר כה, יג: "תחת אשר קינא לאלהיו, ויכפר על בני ישראל") כי עד למעשה פינחס היה הרג רב בעם: "הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור" (פסוק ה). וכאשר נהרג זמרי, פסקו מלזנות ולעבוד לפעור. "ותעצר המגיפה מעל בני ישראל" (פסוק ח). וזהו שלום בישראל] – נ"ל המלקט

אמר משה, דבר זה שמעתי ושכחתי - פתח עינים (שבת קכ)

אמר משה, דבר זה שמעתי ושכחתי. הודה ולא בוש לאמר לא שמעתי – ["לא שמעתי" פירושו "לא הבנתי", כמו "והם לא ידעו כי שומע יוסף" (בראשית מב, כג). והרבה הוכחות לפירושו זה בנידון שלנו] – אור הישר

כבוד גדול חלק לה הקב"ה למרים – [ואין להקשות והרי כל ישראל נקראו בנים למקום, וכהן קרוב אינו מסגיר] - אור הישר

דף קב

חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל – [ויש גורסים ארבע שמחות. והביאור לכך] – אור הישר

יבמה מלך – [מדוע קראה לו "יבם" ולא "אחי בעלה"?] - בן יהוידע

אהרן אחיך הלוי – [משה הפסיד הכהונה כי סירב בשליחות. והרי כל תפקידו של כהן היא
שליחות (שלוחא דרחמנא)] - אגדות ד' 69

אהרן אחיך הלוי - תורה תמימה, שמות ד, יד (ס"ק ז)

לא נתכהן משה אלא שבעה ימי המילואים – [כשם שהיה עיקר בבנין המשכן, כך היה גם מקריב] – אגדות ד' 69

וכל "חרון אף" שבתורה נאמר בו רושם – [אין לומר על ה' ביטוי "חרון" כי הואית"ש איננו מתפעל. אלא "חרון אף" בא להגיד את הפעולה שנעשית בזה שכעס עליו ה'] – צרור המור, ר' אברהם סבע (על שמות ד, יג)

וכל "חרון אף" שבתורה נאמר בו רושם – [חולק על "צרור המור" הנ"ל ומציע טעם אחר] - מהרש"א

סטרו ויצא – [אינו כפשוטו, אלא סטרו בדיבורו] – אגדות ד' 69

סטרו ויצא - תורה תמימה, שמות ז, טו (ס"ק ה)

מלך הוא והסבר לו פנים, ר' יוחנן אמר: רשע הוא והעיז פניך בו – [לפי רש"י שניהם דרשו ממלת "לקראתו" ("ונצבת לקראתו", שמות ז, טו); ולפי מהרש"א דרשו להעיז נגדו ממלת "ונצבת" כמ"ש בנדרים (סד ע"ב) כל מקום שכתוב נצים או נצבים, אלו דתן ואבירם] – מהרש"א

מלך הוא והסבר לו פנים -

"וישנס מתניו וירץ לפני אחאב" (מל"א יח, מו) – [ראוי לחלוק כבוד אפילו למלכים הרשעים דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע, והמזלזל בכבודם כאילו פוגע בכבוד המקום] – מהרש"א (נ"ל המעתיק: זה מדובר במלך שהרואה אותו מברך "ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם", כלומר יש בזה כבוד שמים. אבל בימינו שאין מברכים ברכה זו כי כבר אין בעולם מלך היכול להרוג בן אדם כרצונו ללא משפט (עיין שו"ת יחוה דעת לרבנו עובדיה יוסף, ח"ב תחילת סי' כח), כבר אינו נכלל בברכת "אשר נתן מכבודו לבשר ודם" וכבר אין דברי מהרש"א שייכים היום)

בקש משה מלכות – [כי בזה מדריגתו תהיה גבוהה יותר להנהיג את העם גם כנביא וגם כמלך. אבל לא ניתנה לו כי אין ראוי שתהיה כך בעולם נביא שהוא מלך עד יבוא המשיח] – אגדות ד' 70

בקש משה מלכות – [לעצמו לא היה צריך לבקש, שהרי "ויהי בישורון מלך" (מדרש שמות רבה, ב), אלא כוונתו להוריש מלכות לבניו] - בן יהוידע

בקש משה מלכות -

ואין הלום אלא מלכות שנאמר "כי הביאותני עד הלום" (שמו"ב ז, יח) – [דרשו כך כי היה צ"ל בקיצור מלת "פה"] – מהרש"א

בשעה שפוסקים גדולה לאדם, פוסקין לו ולזרעו עד סוף כל הדורות – [כי הבן יש לו חיבור וצירוף אל אביו] - נתיב ב' 13 (ענוה, ו); אגדות ד' 70

בשעה שפוסקים גדולה לאדם, פוסקין לו ולזרעו עד סוף כל הדורות – [דרשו כך מסיפא דקרא "ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח" (איוב לו, ז)] – מהרש"א

בשעה שפוסקים גדולה לאדם, פוסקין לו ולזרע ואחריו -