מקורות לפרק

דף כב

היה דורש כל "את" שבתורה - אגדת אליהו, ירוש' ברכות פ"ט פסקא כ"ו

היה דורש כל "את" שבתורה - נתיב א' 38 (תורה, ט); נתיב ב' 197 (תוכחה, ג); אגדות ח"ג 7

היה דורש כל "את" שבתורה - תורת חיים

היה דורש כל "את" שבתורה - דברי שאול

כשם שקבלתי שכר על הדרישה - נתיב ב' 34 (יראת ה', ה) 197 (תוכחה, ג); תפארת ישראל, 49 (טו); דרך חיים 284 (פ"ו, נהנין ממנו עצה)

עד שבא רבי עקיבא ודרש – [מדוע הוסיפו חז"ל המלים "עד שבא"? עד שבא לפרדס ונענש אז מטטרון על שלא קם לפניו. מכאן יש ללמוד מעלתו העצומה של ת"ח מפני ידיעתו בתורה. תירוץ אחר: עד שבא עם כ"ד אלף תלמידים ומזה ראו תקף כבוד התורה (בדומה ל"יקרא דאורייתא" במתא מחסיא, ברכות יז:] – פתח עינים; מראית העין

"את ה' אלהיך תירא", לרבות ת"ח - כוזרי ד, ג

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח - רבנו בחיי, כד הקמח, יראה, רשות (ב')

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח - נתיב א' 38 (תורה, ט); ["את" בא לרבות דבר הדבוק ומחובר לעיקר, כמו שת"ח נמשכים אחרי הקב"ה] - גור אריה, בראשית א, יד (מהד' מכון ירושלים, פסקא לח, עמ' כה)

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח – [ולמה לא נעצר כשהגיע לפסוק "ואהבת את ה' אלוהיך" לרבות ת"ח? אלא עיקר הקושי הוא ביראה מפני שכר ועונש, ובזה פשוט שאין לירוא מת"ח. ולמה לא פירש כשהגיע לפסוק "וייראו העם את ה'" בעת קריעת ים סוף (שמות יד, לא) שהוא מוקדם לפסוק "את ה' אלוהיך תירא"? אלא שם יש לרבות יראה משם "אלהים"] – מהרש"א

"את ה' אלהיך תירא" לרבות ת"ח – [צ"ע מפני מה לא ידע שמעון עמסוני לדרוש הפסוק ע"פ מאמר חז"ל "מורא רבך כמורא שמים" (פסחים קח.). אלא התקשה מפני סיפא דקרא "ואותו תעבוד" המוכיח שבפסוק זה אין לרבות מישהו נוסף להקב"ה, כי אין לעבוד בשיתוף] - תורה תמימה, דברים ו, יג ס"ק סח

"את ה' אלהיך תירא" לרבות תלמידי חכמים – [צ"ע מדוע אמרו בלשון רבים, ולא אמרו "לרבות תלמיד חכם" לשון יחיד? אלא אחרי שרבי עקיבא ראה השנאה שבין כ"ד אלף תלמידיו, דרש שלא רק עמי הארץ ייראו מתלמיד חכם אלא גם ת"ח עצמם צריכים לירוא אחד מהשני] – יתדות אהלים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי" (המביא גם תירוץ אחר על שאלה זאת, מדברי "חתם סופר" עיי"ש בדף מב)

"את ה' אלהיך תירא" – [צ"ע מפני מה לא חשש לדרוש "את" של "ואהבת את ה' אלהיך"? אלא שם פשוט שאוהבים לתלמידי חכמים כי הם המלמדים כיצד לעבוד את ה' ואהבתם היא מפני שאוהבים את ה'. אבל מה נוכל לדרוש ב"יראה" לענין זה?. ועוד נלע"ד לא דרש ב"ואהבת" לאהוב לת"ח כי הרי הם נכללו כבר במצוות "ואהבת לרעך כמוך". ואין קושיא ממאמרם "דרחים רבנן" (שבת כג:) כי שם לא חידשו מצות אהבה אלא לימדו מה השכר שמגיע מזה] – נ"ל המלקט

דף כה

ע"ז, גלוי עריות, שפיכת דמים - נצח 36 (ה); דרך חיים 26 (פ"א, תורה עבודה וגמ"ח)

אם נאמר בכל נפשך, למה נאמר בכל מאודך – עיין ברכות סא ע"ב

זיל קטלא לפלניא וכו' מאי חזית דדמא דידך סומק טפי – [מה היתה ההוה אמינא של השואל? אלא הוא היה צעיר לימים וציוו עליו להרוג זקן ממנו. והרי אם יחיה הצעיר ירבה יותר בתורה ובמצוות. וענה לו רבא כי מלאך המות יכול לבוא לכל אחד ואחד, בלי הבדל בן כמה שנים הוא. אין הדם שלך סומק טפי (סמיך יותר ובריא יותר) מזה השני שנצטוית להרוג אותו] – עיני יצחק (נ"ל המעתיק להוסיף: אע"פ שאתה צעיר לימים, אינך יודע ערך המצוות שהם לפי כוונת הלב, ולפי גודל הנסיון שהאדם נדרש לעמוד בו בקיום המצוה. ולכן לא תדע מי יקר יותר בעיני ה')

קול מראה וריח - פתח עינים

דף כח
כפא דחטא נגרא - גר"א על משלי (יא, ד) וכן (כא, טז)

כפא דחטא נגרא – [משום מה הביאו כאן ג' מיני משל? אלא הם נגד ג' אופנים שנכשל ת"ח בדבריו בבית המדרש] - בן יהוידע

דף מב

ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנים לתוכן שעורים – [בתחילה היתה הברכה בישראל מחמת נסכים שהקריבו בבית המקדש. ומאז חורבן הבית ובטלו הנסכים, באה אותה ברכה לאדום, לקיים "אמלאה החרבה"] – מהרש"א