אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף פז
תקראי "אישי" – נצח ישראל 187 (מז)

תקראי "אישי" - גר"א, אדרת אליהו, בראשית (ב, כג) ועל דברים (כא, יג) ועל שה"ש (א סוף יז)
תקראי "אישי" - אהל יעקב (מגיד מדובנוב) בראשית דף 17

תקראי "אישי" - מאור ישראל

ככלה שהיא שלמה בבית חמיה - שו"ת ר"י מיגאש סי' צ"ט

ככלה שהיא שלמה בבית חמיה – ["כמוצאת שלום" (שיר השירים ח, י) דרשו גם לשון שלימות, וגם לשון שלום, ולשון מציאה. וכל זה מפני בתי כנסיות ובתי מדרשות] – מהרש"א על כתובות עא ע"ב ד"ה כמוצאת שלום

ככלה שהיא שלמה בבית חמיה - תורה תמימה, שיר השירים ח, י. ס"ק סה

אני חומה - מהרש"א על בבא בתרא ז' ע"ב ד"ה אני חומה

בנות ישראל מחוטבות – [זו לשון פרישה (כמו חוטב עצים, ומפריש ענף מהגזע), כלומר אינן נזקקות בשעת וסתן וכיו"ב] - בן יהוידע

כמזרק כזויות מזבח – [כשם שהמזרק, וכן זויות המזבח, אינם ראויים לקבל אלא דם הנזרק לשם בעליו, כך היא אינה מקבלת אלא של בעלה] - בן יהוידע

בפרק אחד נתנבאו ארבע נביאים – מהרש"א, חידושי הלכה, כאן, [ועל סדרם של הנביאים המוזכרים, מהרש"א על בבא בתרא יד ע"א ד"ה לארבע נביאים, וד"ה ולקדמיה להושע ברישא
העבירם באומה אחרת - ["הושע היה כ"כ שונא החטא והיה משתוקק הפירוד בשביל חטאם") נצח ישראל (תחילת פי"א)

העבירם באומה אחרת – [כי חשב הושע שכבר אין להם תקנה, כי עבדו ע"ז, ג"ע, שפיכת דמים] - פתח עינים

העבירם באומה אחרת – [כוונתו של הושע לומר שאם תחליפם באומה אחרת, תראה שהם גרועים הרבה יותר מישראל. אבל מפני שיש במשמעות דברי הושע גם דברי שלילה, לכןגער בו ה'] – עיני יצחק

העבירם באומה אחרת – [כלומר להגלותם לארצות אוה"ע] - בן יהוידע ד"ה בניך וכן ד"ה שגזרתי עליהם

הושע, קח אשה - מורה נבוכים ב, מו

הושע, קח אשה - נצח 67 (יא)

הושע, קח אשה - הנצי"ב, ספרי ח"ב דף ר"א, בלק א'

שהכל גומרים בה – [מלת "שהכל" באה לרבות אפילו זקנים, שתאותם מועטת] - בניהו

דף פז ע"ב

לא היה לך ללמוד ממשה? – [צ"ע והרי כל הנביאים שקדמו להושע לא למדו ממשה לפרוש מנשותיהם? אלא יש שוני. משה פרש כי אשתו גיורת, קל וחומר אתה שאשתך מאוסה. אבל שאר הנביאים היו נשותיהם מיוחסות] - בן יהוידע

איני יכול להוציאה ולא לגרשה – [ביאור הלשון הכפולה] – תאוה לעינים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא – [מה ההבדל בין מלכותו של יהוא לבין שאר מלכי ישראל] – מהרש"א ד"ה קרא שמו יזרעאל

משה רבך כיון שדברתי עמו פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה – [מה ההבדל בין לשון "פירש" לבין "בדול"? אלא הראשון הוא בלי גירושין, והשני הוא סילוק לגמרי כי היא זונה] – מהרש"א

ישראל שהם בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב – [יש כאן ג' דרגות. [א] שהם בנים להקב"ה ויש בכל אחד ניצוץ אלוה ממעל ("גבורות השם" למהר"ל, פרק מז) [ב] שהקב"ה בחן בכמה וכמה נסיונות [ג] הם צאצאי אבות העולם] – נ"ל המלקט

ד' קנינים – דרך חיים 316-319 (סוף ששי); [ביאור מפורט] - גור אריה, בראשית יד, יט (מהד' מכון ירושלים, פסקא לב]

ד' קנינים – [בירור המספר] - מהרש"א

ד' קנינים – גר"א, אדרת אליהו (בראשית א, א)

שגזרתי עליהם שלש גזירות – [נגד ג' עולמות, התחתון, האמצעי והעליון] – מהרש"א

וזרעתיה לי בארץ – [בגזירת הגלות היו ישראל זרועים בכל הארצות. אבל לעתיד יהיו זרועים רק בארץ ישראל שהיא לחלקו של הקב"ה] – מהרש"א

אוי לרבנות שמקברת את בעליה – דרך חיים 44, 48 (פ"א, שנא את הרבנות, וכן אחרי "אוהב את הבריות"); דרשה על תשובה 72

אוי לרבנות שמקברת את בעליה -

שאין לך כל נביא שלא קיפח ארבעה מלכים – [לאו דוקא] - מהרש"א, חידושי הלכות

שלא קיבל לשון הרע – [למה זה נקרא לשון הרע] – מהרש"א

זוכר את הרחמים – [למדו זאת כי אין המקרא אומר "ונתתי רוגזי" אלא אומר "לא אוסיף עוד ארחם"] – מהרש"א

לא הגלה ה' את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים - בינה לעתים, עת קץ, דרוש ג' לשבת נחמו (שמט)

לא הגלה ה' את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים – [כך דרשו הפסוק "ואמרתי ללא עמי, עמי אתה" (הושע ב, כה), כלומר הגוים יתהפכו ויהיו יהודים] – מהרש"א

לא הגלה ה' את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים - מראית העין

לא הגלה ה' את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים - [תמוה כי במקום שישראל יגלו ממקומם ויסבלו צרות קשות, הרי עדיף שיביא ה' הגוים לא"י ושם יתגיירו? אלא ע"פ רוממות קדושת ישראל בא"י אין יכולת להשפיע על האומות. רק כשירדו מעוצמת קדושתם ויהיו בין העמים, אפשר לגוים להתחבר ולהתגייר] – נועם אלימלך, לקוטי שושנים שבסוף הספר

לא הגלה ה' את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים - רסיסי לילה, נו (168); פרי צדיק (ח"א 143 חנוכה ב')

אפילו דור שאביו יקלל; אל תלשן עבד אל אדוניו – [כיצד דרשו חז"ל ב' פסוקים אלו כאילו קשורים יחד. ועוד דוגמאות לכך] – מהרש"א

אפילו דור שאביו יקלל – [צ"ע למה לא הזכיר עונות חמורים יותר מזה? אלא רמז לדעת ר' מאיר (קידושין לו.) שאע"פ שחוטאים ישראל, יש להם דין בנים. ואב שמחל על כבודו, כבודו מחול. אמנם הושע תפש כמדת ר' יהודה ששלל מהם דרגת "בנים" אבל הקב"ה הכריע כמו ר' מאיר] - בן יהוידע ד"ה אפילו דור (ויש סמך לזה ע"פ שו"ת רשב"א ח"א סי' קצד), וד"ה מנא ליה, מהושע

צדקת פרזונו בישראל – [דרשו המלה כאילו כתוב "פזרונו"] – מהרש"א (ע"ע דבריו על מסכת ע"ז י ע"ב "כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם")

גפא דרומי – [כל הסוגיא בענין אדום הוא רמז למדינת רומי] – מהרש"א
חא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא מפני וכו' – [כדי לקיים את הפסוק "מיד שאול אפדם, ממות אגאלם"] – מהרש"א

שיגרן לבית אמם – [נקרא כך או מפני שאברהם נתגדל שם (אור כשדים) או מפני שגופו של אדם הראשון נברא משם] – מהרש"א

ואשברם לעיניכם (דברים ט, יז), אותיות פורחות – [דרשו זאת כי היה צ"ל "ואשברם לפניכם" אבל לשון "לעיניכם" קשה כי כיצד ששים רבוא ראו שבירת הלוחות. הרי זה נראה רק לעומדים מקרוב? אבל אם היו אותיות פורחות מעל גבי המחנה, כולם ראו זאת בעיניהם] – מהרש"א

דף פח

ג' חזרו למטעתן - גבורות השם 33 (ה)

אברהם קראו "הר" – ["הר" הוא סמל לבית המקדש הראשון, כי מאברהם נולד אשור (מבני קטורה, בראשית כה, ג) שהחריבו ועשה מהמקום הר שמם. "שדה" הוא סמל למקדש שני. כמו שכהו עיניו כך נחסרה אז הנבואה ועוד חמשה דברים (יומא כא ע"ב). וממנו יצא רומי, מצאצאי עשו, שהם החריבו הבית השני. יעקב מול הבית השלישי, קרא לו "בית" כי מטתו שלימה, ולא יחרב לעולמים] - ר"י אברבנאל, משמיע ישועה, המבשר השלישי, הנבואה הראשונה (ישעיה ב') בספר "פירוש על נביאים וכתובים", אברבנאל, כרך ג' עמ' תלט)

אברהם קראו "הר" - נצח 196 (נב); דרך חיים 226 (פ"ה, י' נסים לאבותינו)

יעקב קרא למקום ההוא בית אל – גור אריה, בראשית כח, יז (מהד' מכון ירושלים, פסקא כה)
אברהם קראו "הר", יצחק "שדה", יעקב "בית" – [מול בית מקדש ראשון, ושני, ושלישי] – מהרש"א

אברהם קראו "הר" - גר"א, אדרת אליהו, לדברים (לב, ט) ולישעיה (ב, ב)

אברהם קראו "הר" - נצי"ב, העמק דבר, בראשית יב, יז; העמק דבר, בראשית כח, יט הרח"ד, ועל שיר השירים (רנה של תורה) ו, א

אברהם קראו "הר" - פרי צדיק (ח"א 189 מקץ, ז'); רסיסי לילה, לג

אברהם קראו "הר" - אמת ליעקב

אברהם קראו "הר" - משך חכמה (בראשית לה, יב)

אברהם קראו "הר" - ר"א דסלר ח"ד 290

אברהם קראו "הר" - שם משמואל (פ' וישלח, עמ' לט-מ)

יצחק קראו "שדה" – [כי צפה בחזון כיצד ישראל שוכנים במדבר משמרות משמרות, וחזה המנחות והקטורת שהם גידולי קרקע. והשיג בזה בענין חידוש העולם] - רמ"א, תורת העולה ח"ב פמ"ח

גדול יום קיבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ – [מדוע הוסיפו מלת "יום"? היהצ"ל גדול קיבוץ גליותכבריאת שמים וארץ! אלא מתנגדי ישראל טוענים נגדם שאין להם תקוה, שהרי גלותם נמשכת ללא גבול ולא נודע יום הגאולה. התשובה לכך כי גם בריאת שמים וארץ היתה ביום שה' קבע לו, ואי אפשר לנו להבין מפני מה לא הקדים ולא איחר] - בינה לעתים, דרוש נד, עת קץ, דרוש ג' לשבת נחמו (דף שנ)

גדול יום קיבוץ גליות - תורה תמימה, בראשית א, ה ס"ק לג

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד – [אם הדרשה היא מפני מלת "יום", מה המיוחד בראשון שאין בשאר ששת ימי בראשית? אלא כל הנבראים הוכנו ביום הראשון, ויצאו ונבראו במוחש כל אחד ביומו. והגדולה של יום קיבוץ גליות שהוא דומה לבריאה יש מאין, ולכן הוא דומה ליום הראשון דוקא] – מהרש"א ד"ה כי גדול יום

פתיא אוכמא – ["כלי שחור וכו' כלומר גם אתה רגיל ותדיר בתורה וכו'. דרכם של ת"ח שמצטערים על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם"] – רש"י על ע"ז טז ע"ב

פתיא אוכמא – [לשון סגי נהור, מחמת יופיו וכדי לבטל עין הרע] - בן יהוידע