מקורות לפרק

דף כה ע"ב

שקל ג' קלי עולם - [ג' פסוקים בסוגיא, א' למלכים ישרים, א' לחכמי הסנהדרין, וא' לחכמי כל דוד ודור] - ריטב"א

שקל ג' קלי עולם - פרי צדיק (ח"ב 138 ר"ח אדר, י')]

אפילו קל שבקלים – [יפתח נחשב לקל יותר מגדעון ושמשון, שהרי אצלם קבלו מינוי מן שמים לשפוט את הדור (וכמו דבר הנביא לאמו של שמשון)] – מהרש"א

ללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס על הציבור – [אמר המעתיק: תמוהה הלשון "קל שבקלים"? אלא החוטא חטא רגיל הוא "קל" דעת. והחוטא בשלש עבירות החמורות הוא "קל שבקלים" (לגריעותא). והנה צ"ע מדוע הוזכרו שלשה אישים שהם קלים? הרי די בדוגמא אחת. ומה קשר כל א' בנפרד עם משה, אהרן ושמואל? אלא [א] גדעון חטא בסרך ע"ז שהכין האפוד ויזנו אחריו (שופטים ח, כד-כז). מולו משה המחסל את העגל (ע"ז) ועובדיו. [ב] אח"כ קם שמשון, הנכשל בגלוי עריות. "ויהי טוחן" (שופטים טז, כב. ואמרו חז"ל כי כל פלשתי הביא את אשתו. סוטה י.). מולו אהרן המקריב קרבן סוטה, ובכך נהרגות הסוטות מבעליהן (ואמרו חז"ל כי גם הנואף מת, סוטה כח ע"א) וחיסל חטא גלוי עריות. [ג] ואחרי זה קם יפתח, הנכשל בשפיכת דמים, שהרג את בתו (שופטים יא, לט). מולו הוא שמואל, שציוה להכות את עמלק "והמתה מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור" (שמו"א טו, ג) וזהו שפיכת דמים במקומה הראוי, נגד מושחתי העולם]

ירובעל (גדעון) שקול כמשה רבנו – פרי צדיק, ר"ח אדר ראשון (י')

דף כו

אינו נכנס בבגדי זהב – דרך חיים 314 (פ"ו, לי הכסף ולי הזהב)

אין קטיגור נעשה סניגור - אגדת אליהו, ירוש' יומא פ"ז פסקא א'

אין קטיגור נעשה סניגור – מהר"ל, גור אריה, ויקרא טז, ד
ר' עקיבא, כשהלכתי לערביא - ר"מ לייטר ("בשולי גליוני", מהד' מוסד הרב קוק, דף רי"ד לר"ה יז: "עד שבא רע"ק") אוסף מקורות רבים שרע"ק תמיד היה בנסיעה למקומות הרחוקים למען צרכי הכלל. וכן הביא שם שבעה מקורות לענין נסיעות של רבן גמליאל.
שמצות היום (תענית) בחצוצרות - פרי צדיק (ח"ד 208 מטות, ז')

קורין לדכרא יובלא –

קורין לנדה גלמודה - מהרש"א

קורין למעה קשיטה – [תיקון השוק הוא להמציא מטבע קטנה (ולא יצטרכו לתת עודף)] - מהרש"א

קורין לכלה נינפי –

דף כו ע"ב

לא הוי ידעי מאי יהבך - [חקירה אם מוטל על האדם לעשות השתדלות] - גר"א על משלי ג, ה

לא הוי ידעי מאי יהבך – [חקירה אם מוטל על האדם לעשות השתדלות] - דברי שאול, בסוגיתנו וכן על מגילה יח.

לא הוי ידעי מאי יהבך - צדקת הצדיק, קלז

מנין לכהן שלא יוסיף ברכה - תורה תמימה, דברים ד, ב ס"ק א

מנין לכהן שלא יוסיף ברכה - תוספת ברכה, דברים א, יא

דף כט

והיה כאשר ירים משה – [בזה מבואר מדוע עלה לראש ההר, בניגוד למנהג כל מתפלל לרדת למקום נמוך, "ממעמקים קראתיך", כדי להשפיע על ישראל וידעו שהכל תלוי לפי כוונת הלב] – מהרש"א

והיה כאשר ירים משה - מאור ישראל

וכי ידיו של משה עושות מלחמה - מרומי שדה

מסתכלים כלפי מעלה - גור אריה, במדבר כא, ח
מסתכלים כלפי מעלה - נפש החיים, שער ב פ"יב הגהה

מסתכלים כלפי מעלה - בינה לעתים, עת האסף, דרוש ליום ב' של סוכות (קכ"ז)

וכי נחש ממית או מחיה - מאירי, חיבור התשובה, הקדמה דף 6 (כח סוגסטיה)