אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף כב

אסור למנות את ישראל – [מדוע הוכיח ממנין שאול בבזק, ולא ממה שמשה רבנו לקח חצאי שקלים במנין ישראל (שמות ל, יב)? אלא שם אפשר שהטעם היה לכפר על עון העגל] – מהרש"א

אסור למנות את ישראל - יערות דבש (ח"א עמ' לה דרש ב')

והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר – [צ"ע מדוע לא למדו מהפסוק אצל יעקב אבינו "אשר לא יספר מרוב" (בראשית לב, יג)? אלא שם לא יספר מפני מספרו העצום ("מרוב") ולא מפני האיסור. ואצל הושע לא כתוב "מרוב", כלומר לא מפני הקושי לספור מספר רב ועצום אלא מפני האיסור] – מהרש"א

והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר; כאן כשעושין רצונו של מקום וכאן כשאין עושין רצונו של מקום – [צ"ע לפי סדר הענינים שבפסוק היו צריכים לומר סדר הפוך, כאן שאין עושין רצונו וכאן כשעושים רצונו. והיישוב לזה] – אהל יעקב, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

והיה מספר בני ישראל - [לא ימד ולא יספר, צירוף של בנ"י מכל הדורות שעברו, משא"כ אומות העולם כלים ונגמרים] - אמת ליעקב

והיה מספר בני ישראל - הנצי"ב בראשית יג, טז

וירב בנחל, על עסקי נחל – [שאול נכשל כי לא נלחם נגד עמלק באומרו שמקיים בזה מצוות ה' אלא חיפש סיבה טבעית. שאול חיפש טענה ועילה למלחמה, כמו טענת בעלות על איזה נחל ובקעה ולגרש עמלק משם. וכיון שלא פרסם כי נלחם לשם מצוה כי אם רב על הנחל, נכשל] – מלבי"ם על שמו"א טו, ה

אמר ומה נפש אחת אמרה תורה: הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! וכו' יצאה בת קול: 'אל תהי צדיק הרבה!' - [כלומר לרחם על הרשעים. ולבסוף נהיה אכזרי על הרחמנים כשהרג כהני נוב, והכריזה בת קול "אל תרשע הרבה!"] – מהרש"א

וירב בנחל, על עסקי נחל – [צ"ע כי היה צ"ל "וירב בעגלה" (ערופה) שהיא העיקר ולא "בנחל" שהוא ענין צדדי? אלא חז"ל למדו שיש להביא העגלה לנחל איתן אשר לא יזרע, מקום שאינו עושה פירות לכפר על מה שנקטפו חייו של הנהרג ולא הניחוהו לעשות פירות וצאצאים (סוטה מו ע"א). גם כאן שאול בא בשאלה אפילו אם עמלק הוא רע, אבל שמא מצאצאיו יוולד אדם טוב? ובזה "וירב בנחל". ענה לו ה' "אל תצדק הרבה!"] – אות אמת, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה – [הסיוע היה כיון שדוד המלך אמר "חטאתי לה'" (שמו"ב יב, יג) סייע לו ה' שישוב בתשובה ויכופר לו. מה שאין כן שאול התכחש (שמו"א טו, יג-כא) ועמדו על זה חז"ל במדרש תהלים פרשה ק] – מהרש"א

שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו – [כי שאול היה כמו פקיד ממונה ולא היה משבט יהודה, ונסתיים זמנו כשהגיע עת נצר ממשפחת יהודה למלוך. לכן בסיבה קלה סולקה ממנו מלכותו. אבל דוד היה מזרע המלוכה ולכן אין מדקדקים אחריו, למען כבוד המלכות] – מאירי, על הוריות יא ע"ב עמ' 280

שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו – [כי דוד חטא בחטא שחוטאים ההדיוטות, ואם לא מקיים אחרים מקיימים. אבל שאול חטא בדבר שבמלוכה, ואם אינו מקיים תפקידו אין מי שיקיים הכרתת עמלק] – זרע יצחק, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו – [אינו דומה חוטא בעניני הגוף לחוטא בעניני מחשבה שבשכלו, כי זה בחלק הנכבד שבאדם (מורה נבוכים, ח"ג פרק ח). כך דוד חטא רק בתאות הגוף. אבל שאול חטא בעניני מחשבה שפקפק במצוות מחיית זכר עמלק, כלומר זלזל במצוות התורה ולכן אין לו מחילה] – דברי שאול

שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו – [שאול הפסיד את המלוכה לא רק בגלל החטא אלא הוכיח שאינו ראוי להיות מלך. כי על מלך נצטוינו "שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך (סוטה מא ע"ב). אבל הוא עצמו מודה "כי יראתי את העם ואשמע בקולם" (שמו"א טו, כד) ולכן אינו ראוי להמשיך להיות מלך] – לקוטי בתר לקוטי

שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו – [שאול הפסיד את המלוכה לא רק בגלל החטא אלא מפני שאינו ראוי להיות מלך אחרי "שנעשה רחמן על האכזרים. כנודע מדת מלכות היא מדת הדין הקשה וכו' וכן הקב"ה מתנשא כשעושה מדת הדין ברשעים"] – ר' צדוק, צדקת הצדיק, סוף פסקא קע"ה


דוד בשתים מאי נינהו? דאוריה והסתה –

ששה חדשים נצטרע דוד – [ביאור באריכות] - מהרש"א על סנהדרין קז ע"א ד"ה דומה לסוחר כותי; וכן ד"ה היחתה איש אש בחיקו

ששה חדשים נצטרע דוד - פתח עינים

קבל דוד לשון הרע – [צ"ע כי בספרים שבידינו המסורה היא "מלו דבר" "בלו דבר", בלי אות א'?] - מהרש"א על שבת נו ע"ב

שאול באחת - גבורות השם, 55 (ט)

שאול באחת – [נפרע ממנו, כי חטא זה נוגע למלכות. מה שאין כן חטא של דוד הוא בתחום האדם הפרטי] – מהרש"א ד"ה כמה לא חלי

שאול באחת - אור החיים (בראשית מט, ה)

שאול באחת - נודע ביהודה, אהבת ציון, דרוש ט'

שאול באחת - גר"א על משלי כב, ו ; קול אליהו, רג

שאול באחת - פתח עינים

שאול באחת – [כי שאול חטא בעניני מלוכה, ודוד חטא בין אדם לחבירו] - אמת ליעקב

שאול באחת – [דוד חטא בגופניות, ושאול בשכליות] - דברי שאול

שאול באחת – [צ"ע מפני מה לא מחלו לשאול? אלא שאול הציע דברי סניגורין לעצמו (שמו"א טו, פסוקים טו, כ-כא) אבל דוד לא כיסה על עצמו בדברי התנצלות] – בן יהוידע (תירוץ זה מרומז במדרש תהלים, ק' על פסוק "ומודה ועוזב ירוחם")

שאול באחת - ר"ח שמואלביץ (ח"א יא, ח"א טו, ח"ב כד)

במעשה דאגג כתיב "נחמתי כי המלכתי את שאול" – [צ"ע הרי מקודם לזה, במה שהקריב שאול עולה לפני שהגיע שמואל למחנה (שמו"א יג, יג), כבר אז אמר לו "נסכלת וכו' ועתה ממלכתך לא תקום"? והישוב לשאלה זו] – מהרש"א ד"ה במעשה דאגג

בן שנה שאול במלכו – [ולמה לא אמרו "כבן חודש" לחטא? אלא יש בשנה ימים כנגד שס"ה לאוין, ולא חטא אפילו באחד מהם] - בן יהוידע (בפי' למכות כג: שס"ה לאוין כמנין ימות החמה)

כבן שנה שמלוכלך בטיט וצואה וכו' חזא סיוטא בחלמיה, נעניתי לכם עצמות שאל – [צ"ע מדוע קרא לו עצמות? אלא כל שיש בו קנאה, עצמותיו מרקיבים (שבת קנב ע"ב) וחשד בו שרדף לדוד מחמת קנאה. ואם כן אין עצמותיו שלמים. אבל עכשיו שחזר בו מהחשד הזה, ודאי עצמותיו שלמים עדיין] – מהרש"א

מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול? מפני שלא היה בה שום דופי -

אין מעמידין פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו - נתיב ב' 15 (ענוה, ז)
אא"כ קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו – [למה דוקא "מאחוריו"? אלא שלא יהיה גנאי מפורסם ("מלפניו") אלא קצת מוסתר ("מאחוריו"). וגם לכן נקט שרצים, שאינם מגולים כל כך] – מהרש"א

מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו – [ואסור לו למחול על כבודו, כי הוא כבודו של ה' "אשר חלק מכבודו ליראיו". ולכן אמרו "מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול" (קידושין לב:)] – מהרש"א

מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו – [צ"ע מלשון הרמב"ם בהל' מלכים (פ"ג ה"ח) יש למלך "רשות" להורגו ואיננו חובה. ולמה נענש שאול? אלא אם איננו חייב להרוג אותו אבל חייב להעניש אותו באיזה שהוא עונש] – פתח עינים

מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו – [רש"י כתב לשון משונה "שמתחילת מלכותו מחל על כבודו וגילה על עצמו שאינו כדאי למלוך". מפני מה הוסיף אריכות תחילת דבריו? אלא שאול ע"י מחילתו חיזק תכונה בנפשו למחול לשונאיו ולמקטרגיו. ועי"ז בבוא הזמן מחל גם לאגג ולא הרג אותו. ועל זה המעשה האחרון הפסיד את מלכותו. ולזה רמז רש"י] – איי הים

מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו – [צ"ע הרי נענש על שלא הרג בעמלק (שמו"א פרק טו, כח)? אלא ציינו כאן שהיה טבעו רך ואינו ראוי להיות מלך "שתהא אימתו עליך". וגם בענין עמלק החטא שלו היה כי "יראתי את העם ואשמע בקולם" (שמו"א טו, כד)] - אור הישר

דף כג

ת"ח שאינו נוקם כנחש – [יישוב שאלת הגמרא, מול שאלת "כל המעביר על מדותיו", יש לחלק: "במה דברים אמורים? כשבזהו או חרפהו בסתר. אבל ת"ח שבזהו או חרפו אדם בפרהסיא, אסור לו למחול על כבודו, ואם מחל נענש שזה בזיון התורה, אלא נוקם ונוטר הדבר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה, ויסלח לו"] - רמב"ם, סוף הלכות תלמוד תורה (פ"ז הי"ג)

ת"ח שאינו נוקם כנחש – ספר יראים סי' מ', ווי העמודים

ת"ח שאינו נוקם כנחש – [הוא לפי מדתו, שהתורה היא אש (מועד קטן ד.)] - אגדות א' 41; [דבר זה מפני מדת השכל, כי מעמיד מדותיו ע"פ משפט ודין ואינו מוותר] - באר הגולה, 30-31 (ב); - [זה אמור אך ורק אם המעליב איננו מפייס אח"כ לת"ח. כי המדריגה העליונה היא להיות משפיע רצון טוב לזולת] - דרך חיים 285 (פ"ו, והוי צנוע)

ת"ח שאינו נוקם כנחש – ["הוא ישופך ראש ואתה תשופני עקב" (בראשית ג, טו) כלומר הוא מנסה להכותך בעיקר חיותך, בראש. אבל ת"ח נוקם רק נגד צד השפל ובלתי עיקר שלו, כלומר רק בדבר קטן. תלמיד חכם שאינו נוהג כן, איננו תלמיד חכם] – מהרש"א

ת"ח שאינו נוקם כנחש - יערות דבש (ח"א עמ' רפט דרש ט"ו)

ת"ח שאינו נוקם כנחש - פתח עינים

ת"ח שאינו נוקם כנחש - היכל הברכה (קומרנא) ויקרא דף קע"ב:

ת"ח שאינו נוקם כנחש – [שאינו מרגיש טעם במאכלו, כלומר אינו נהנה בזה אלא נוקם רק לשם שמים] – פתח עינים (כאן); גליון מהר"ץ חיות לשבת סג ע"א

ת"ח שאינו נוקם כנחש – [כתוב "אם ישוך הנחש בלא לחש" שאינו נושך אא"כ לחשו לו מן שמים את מי לנשוך (זהר ח"ב דף סח ע"ב). כך ת"ח נוקם אך ורק היכן שהתירה לו תורה (לדוגמא על בזיון כבוד התורה ברבים, אבל אם ביזו בצנעא ולא נודע לרבים אין לנקום, רמב"ם סוף הל' תלמוד תורה)] – פתח עינים

ת"ח שאינו נוקם כנחש - דברי שאול, מהדו"ב, דף י"ט בנדפס

ת"ח שאינו נוקם כנחש – [כמו שהנחש ככל שמזקין כך נחלש כח הארס (ע"ז ל ע"ב) כך ת"ח זה ככל שעובר הזמן מאז שפגעו בו צריך להיחלש הנקמה] - תורה תמימה, ויקרא יט, יח ס"ק קכ

ת"ח שאינו נוקם כנחש - תוספת ברכה, בראשית ג, טו, ויקרא יט, יח

ת"ח שאינו נוקם כנחש - מאור ישראל

איזוהי נטירה - תוספת ברכה, ויקרא יט, יח ד"ה ברש"י

הנעלבים ואינם עולבים – [כי אז הוא אהוב על הבריות, וממילא הוא ודאי אהוב למקום ("כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו", אבות, פרק ג)] - מהרש"א על גיטין לו ע"ב ד"ה נעלבין

הנעלבים ואינם עולבים – רבנו בחיי (ויקרא א, ב ד"ה מן הבהמה)

הנעלבים ואינם עולבים – נתיב ב, עמ' 4, 55 (ענוה פ"א; אהבת ריע, פ"א); אגדות א' 44

הנעלבים ואינם עולבים – של"ה, דף ע:, שער האותיות, ענוה
ע"ע שבת פ"ח וכן גיטין ל"ו

ואוהביו כצאת השמש – [מדוע נקטו דוקא משל לשמש? אלא הוא הגדול שבכולם, ועתיד אורו להיות שבעתים] – ריטב"א

ואוהביו כצאת השמש – [למה נלקח השמש למשל? אלא גם היא נעלבת מדברי הירח וכו' ועושה מאהבה] - בן יהוידע

לעולם דנקיט ליה בליביה – [ת"ח זה אינו עושה מעשה, אלא ממתין שהקב"ה יריב ריבו] – ריטב"א (אמר המלקט: "צורבא מרבנן, קודשא בריך תבע ליקריה" (ברכות יט.)

מעביר על מדותיו - נתיב ב' 166, 242 (תשובה, ז : נדיבות, א)

ב' כהנים רצים בכבש - נצח 33 (ה)

ב' כהנים רצים בכבש - אגדת אליהו, ירושלמי, יומא פ"ב פסקא א'

ב' כהנים רצים בכבש - ר"ח שמואלביץ (סוף ח"ג, הספידא)

דף כו

מעולם לא שנה אדם בה [בהקטרת קטורת] מפני שמעשרת – [הטעם לזה כי אין לכהן המקריב הנאה ישירה ממנה וכולה לשמים. וכן העולה] – דברי שאול, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

צורבא דרבנן דמורה, מיששכר – [בכוונה אמרו "צורבא" כלומר בחור צעיר. אבל "ההוא מרבנן" המורה הוראה נמצא גם בשאר שבטי ישראל] - פתח עינים (לסנהדרין ה,א); מראית העין (לסנהדרין ה, א)


צורבא דרבנן דמורה, מיששכר – ["צורבא" הוא חריף ומקשה ומעיין. "מורה" הוא בקי בהוראות. צירוף זה נמצא בעיקר ביששכר ובלוי. אבל תכונה אחת מהן בלבד נמצא גם בשאר שבטים. ועוד ביששכר כתיב "ומבי יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל" (דהי"א יב, לג) כלומר הוראת לכלל עם ישראל. אבל מורה הוראה לצרכי היחידים נמצא גם בשאר שבטים] – עיני יצחק

צורבא דרבנן דמורה, מיששכר – [כדי "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא" צריכים ישוב הדעת ושלוות נפש. בני לוי שהתפרנסו ממתן מעשרות שקבלו משאר השבטים, וכן בני יששכר שנתמכו ע"י בני זבולון והיו מחוסרי דאגה, הם שיוכלו לעיין בהלכה בלי טרדות הנפש. ולכן כאשר הגמרא שאלה "ואימא יהודה" שהרי היו עשירים, דחו זאת כי גם הם לפעמים מוטרדים בעסקיהם] – ילקוט אליעזר, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

צורבא דרבנן דמורה, מיששכר - תוספת ברכה (בראשית מט, י; דברים לג, י)

יהודה מחוקקי (תהלים ס, ט) – [מדוע לא הביאו ראיה מברכת יעקב (בראשית מט, י) "ומחוקק מבין רגליו"? אלא שם מדובר בנשיאים וראשי גליות, שהיו ממונים בלבד. אבל לא שסלקא להם שמעתתא אליבא דהלכתא] – מהרש"א

דף כח:

צלותא דאברהם מכי משחרי כותלא – [אברהם אבינו היה מדקדק גדול והתפלל מנחה גדולה בתחילת שבע] – רמ"ע מפאנו, יונת אלם, פסקא צג

צלותא דאברהם מכי משחרי כותלא - נצי"ב, העמק דבר בראשית יח, א

צלותא דאברהם מכי משחרי כותלא - בניהו (מתרץ קושית התוספות, ע"פ סוד)

איצטגנינות גדולה בלבו של אברהם – עיין בבא בתרא טז ע"ב

אצטגנינות של אברהם אבינו – [החוזים בכוכבים אפשר שיפול טעות בחזיונם, אמנם אברהם ידע חכמה זו בהצטיינות בלי שיבוש וחסרון] - מהרש"א על בבא בתרא טז ע"ב ד"ה ומאי בכל? ר"מ שלא היתה לו בת

לא פסקה ישיבה מאבותינו - תורה תמימה בראשית כד, א ס"ק א; תורה תמימה שמות ג, טז ס"ק יט

אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה, שנאמר "ואברהם זקן בא בימים" (בראשית כד, א) – [דרשו זאת כי אם ללמדנו שהיה אברהם זקן, הרי זה כבר נאמר ארבעים שנה מקודם, עוד לפני לידתו של יצחק, כשאמרה שרה "ואדוני זקן" (בראשית יח, יב). וכן אצל יצחק ויעקב שהיו יושבים בישיבה, כי לא בא הכתוב לספר גנותם שהיו עיורים] – מהרש"א

דמשק אליעזר, דולה ומשקה תורת רבו לאחרים – [למדו זאת מהמלים "המושל בכל אשר לו". כי אם שהקנה לו רכושו, הרי כל מה שקנה עבד קנה רבו (פסחים פח ע"ב). אבל בתורה, גם הרב יודע וגם התלמיד יודע, כמדליק נר מנר, ושניהם מושלים באותם החכמות. והיה יכול להושיב ישיבה כמו שעשה אברהם. ועוד ידעו כי אינו מדמשק, שהיא עיר במדינת ארם, אבל אליעזר היה כנעני כמ"ש "ואין ארור מתדבק בברוך" (ב"ר פרשה נט) ולכן דרשו נוטריקון "דולה ומשקה". ועוד שלא תמצא במקרא שמציינים מקומו של האדם לפני הזכרת שמו והיה צ"ל אליעזר מדמשק, ולא להיפך] – מהרש"א

דמשק אליעזר - תורה תמימה, בראשית טו, ב (ס"ק א)

קיים אברהם כל התורה כולה – [אבל אם היתה שום סיבה ראויה, אז לא קיימו] - אור החיים (בראשית מט, ג)

קיים אברהם כל התורה כולה - תפארת ישראל, 59 (יט); דרך חיים 29 (פ"א, תורה עבודה וגמ"ח); נצח 183 (מו)

קיים אברהם כל התורה כולה – [צ"ע כיצד נשא אברהם אחותו מן האב (בראשית כ, יב)? אלא כיון שנתגיירו, הרי הם תינוקות שנולדו ואין ביניהם קורבה כלל. וכן יש לענות על כיצד נשא יעקב ב' אחיות, אפילו אם נאמר שהיו רק אחיות מן האב ולא מצד האם] – מהרש"א ד"ה א"כ מצותי חקותי ותורותי

קיים אברהם כל התורה כולה - נפש החיים א, כא

קיים אברהם כל התורה כולה - דברי שאול

קיים אברהם כל התורה כולה - נצי"ב העמק דבר בראשית כה, לג הרח"ד וכן כו, ה הרח"ד

קיים אברהם כל התורה כולה - עיני כל חי

קיים אברהם כל התורה כולה, שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי" (בראשית כו, ה) – הלימוד הוא מסיפא דקרא "וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי", כלומר ב' תורות, שבכתב ושבעל פה - אור הישר

קיים אברהם "אפילו" עירוב תבשילין – [מה החידוש דוקא בעירוב תבשילין? אלא היא מצוה קלה הבאה רק לשם זכר שיזכור לברור מנה יפה לשבת] – ריטב"א

זוהמא דשימשא קשי משימשא –

שברירי דשמשא קשו מדשמשא –