מקורות לפרק

דף טו

לא הכל לאורה, ולא הכל לשמחה - פרי צדיק (ח"א תולדות, ח') ובחלק חמישי: (161 ראש השנה א', וכן 165 ראש השנה, א', וכן 235 סוכות, א'); רסיסי לילה, סוף נ"ג 133, 140 נ"ד 145

לא הכל לאורה, ולא הכל לשמחה - דברי שאול (ב' פסקאות)

לא הכל לאורה, ולא הכל לשמחה – [למה שמחה בישרים, ואורה לצדיקים? אלא ענה "מדרש שמואל" בשם רבנו יונה, כי צדיקים עובדים מיראה, וישרים מתוך אהבה. וכלולה בזו שמחה] - בן יהוידע ד"ה והנה לפירוש רש"י

לא הכל לאורה, ולא הכל לשמחה – [צדיק הוא המוגדר במעשיו, אע"פ שליבו אינו שלם. וישר הוא גם בליבו כן] – ר' צדוק, רסיסי לילה 133 (תחילת סי' נג)

לא הכל לאורה, ולא הכל לשמחה – [הישר הוא שמח בחלקו, יהיה איך שיהיה. "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי". אבל צדיק רוצה בקיום מצוות נוספות. יש בו אורה (זו תורה) אבל אין לו מנוחה ושמחה] – ר' צדוק, רסיסי לילה 140 (סוף סי' נג)

לא הכל לאורה, ולא הכל לשמחה - מאור ישראל (ב' פסקאות)

אומר בקבלה, וקרעו לבבכם - מאור ישראל

בגדולה מתחילין מן הגדול – [צ"ע מדוע הביאו ראיה מהברייתא, ולא הביאו מהמקרא?] - בן יהוידע

נבזה עצמנו בפרהסיא – [מה בזיון יש בזה? הרי הם מבקשים רחמים! אבל אם אינם נענים, יש להם בזיון מאומות העולם הרואים שתפילתם אינה נענית] - בן יהוידע

דף טז

זעקנו בצנעא ולא נענינו, נבזה עצמנו בפרהסיא –

גלינו, גלותנו מכפרת עלינו –

כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו -

הרי אנו חשובים כבהמה – [שמאיש לומר לובשים שק מנוצה של עזים, כי אמרו "ישראל עזים שבאומות, ועז בבהמה דקה" (ביצה כה:) ולקינו מפני מדות רעות ועזות שבליבנו. ואנו כבהמה] - בן יהוידע

למה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה? כלומר עמו אנכי בצרה, בכל צרתם לו צר – [צ"ע כיצד לומר כך על הקב"ה? אלא כאשר ה' לא נמצא אל העולם בשלימות כבודו, זה נקרא "לו צר" או "התעצבות". והכל מצד המקבלים] – באר הגולה 68 (באר ד', ד"ה כשם במסכת סוטה (לא.)

שכן מצינו באנשי נינוה – [צ"ע הרי אין תשובה מועילה למחוק העון של אומות העולם? אבל אצלם נתקבלה מחמת ג' סיבות] – רמ"ע מפאנו, י' מאמרות, חקור דין, ח"ב פרק יא

ומן החמס אשר בכפיהם, גזל מריש מקעקע כל הבירה – [כיון שאין אצל האומות זכות ע"י הרהורי תשובה שתהיה מחשבה כמעשה, אין אצלם תקנת חכמים לתת דמי המריש] – רמ"ע מפאנו, י' מאמרות, חקור דין, ח"ד פרק יג

אם אין אתה מרחם עלינו, אין אנו מרחמים על אלו [לא נרחם על הבהמות] – [לא בקנטור אמרו כך, אלא שאם אין האדם, גם אין צורך לבהמות בעולם] - בן יהוידע

עלוב ושאינו עלוב, צדיק ורשע – [טעם שחילק כאן שתי חלוקות] - בן יהוידע

מן החמס אשר בכפיהם – [מדוע הוסיף הקרא כאן "אשר בכפיהם"? אלא אפילו גזלן המשלם דמים, עדיין עון "חמס" אצלו, כי סתם חמסן "יהיב דמי" (ב"ק סב ע"א) גם כן. וכאן החזירו גוף המריש (הוציאוהו מהתקרה) ובזה ניצולו מהחמס אפילו בכפיהם] - בן יהוידע

אומר אדם של צורה – [חכם במילי דעלמא] – מהרש"א

אומר אדם של צורה - דברי שאול

אומר אדם של צורה – [פירושו: בעל דרך ארץ, ומצויין במלבושיו ומהלכו ודיבורו] - בן יהוידע

מטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה, וביתוריקם ופרקו נאה, ושפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב, ובקי בכל הברכות כולן –

דף טז ע"ב

ביתו ריקן מן העבירות - מאור ישראל

נתנה עלי בקולה - תבואת שור, קונטרס בכור שור

נתנה עלי בקולה – נפש החיים ב, י

נתנה עלי בקולה - בן יהוידע

אין עונים אמן במקדש - מהרש"א על סוטה מ' ע"ב

דף יז
דבעי למיחתם מרחם על הארץ – רמ"ע מפאנו, י' מאמרות, חקור דין, ח"ד פרק טז

דף יח

גזרה מלכות - מהרש"א על ראש השנה יט ע"א ד"ה שלא יעסקו בתורה

נבוכדנצר מלך הגון היה – [קראו לו כך, כי היה משבח את הקב"ה] - בן יהוידע

הרבה דובים, הרבה אריות – [דובים כנגד מלכות פרס, אריות כנגד גלות בבל (נבוכדנצר נקרא "עלה אריה מסובכו" (ירמיה ד, ז)] - בן יהוידע