שבועות פרק ב

מִשְׁנָה. [אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְאֶחָד הַנִּכְנָס לְתוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה, שֶׁ]אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתֻמִּים וְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאַחַת וּבִשְׁתֵּי תּוֹדוֹת וּבְשִׁיר, וְבֵית־דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶם וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם.

תַּנְיָא: נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה: (ויקרא א) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". (ונאמר) בְּעוֹלַת הָעוֹף: (שם) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". וּבְמִנְחָה: (שם ב) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". מְלַמֵּד: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ (לשמים) [לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם].

אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, דְּאָמַר אַבַּיֵי: מִנַּיִן דְּאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ט) "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן", בַּיּוֹם מְקִימוֹ, אֲבָל בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ.

תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁיר שֶׁל תּוֹדָה בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצִלְצָלִים, עַל כָּל פִּנָּה וּפִנָּה, עַל כָּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: (תהלים ל) "אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִּלִּיתָנִי" וְגוֹ'. וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁיר שֶׁל נְגָעִים. מַאן דְּאָמַר: דִּ'נְגָעִים', דִּכְתִיב: (שם צא) "וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ", וּמַאן דְּאָמַר: 'פְּגָעִים', דִּכְתִיב: (שם) "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ", (בכנורות ובנבלים ובתופים אומר.) [וְאוֹמֵר]: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" וְגוֹ', עַד "כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי". וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: (שם ג) "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ", עַד: "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶּלָה". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר לְהוּ לְהַנֵי קְרָאֵי וְגַאנִי. הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה? לְהָגֵן שַׁאנִי. וְאֶלָּא כִּי אָמַר: 'אָסוּר', דְּאִיכָּא מַכָּה. אִי דְּאִיכָּא מַכָּה, 'אָסוּר' וְתוּ לָא? וְהָתְּנָן: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הָא אִיתְּמַר עֲלָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹקֵק שָׁנוּ, לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.

תַּנְיָא: [אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:] כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (במדבר יט) "אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא". וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא" וְכוּ'. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'? וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'? אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִשְׁכָּן יְהֵא חַיָּב, שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, (אבל על) [וְעַל] מִקְדָּשׁ לֹא יְהֵא חַיָּב. (לכך נאמר מקדש.) וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִקְדָּשׁ יְהֵא חַיָּב, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, (אבל על) [וְעַל] מִשְׁכָּן לֹא יְהֵא חַיָּב, לְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וּלְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'].

תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא טו) "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם". אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶם סָמוּךְ לְוִסְתָּן, וְכַמָּה? אָמַר רַבָּה: עוֹנָה. (אחת.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, אֲפִלּוּ הַוְיָן לוֹ בָּנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן, מֵתִים, דִּכְתִיב: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם טז) "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: (שם יא) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם יב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: הַוְיָן לוֹ בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: (שם י) "לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרֹת". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: (שם) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל". וּכְתִיב הָתָם: (שם יא) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם יב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: "לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרֹת". אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יא) "וְהִתְקַדַּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ".