15. קידוש

(ויחי)

תוכן העניינים
1. פתיחה
    א. הצגת גביע יין
    ב. הצגת תמונת קידוש ומדרשה
2. הקידוש
3. שיחה
4. פעילות
    א. הכנת היין
    ב. עיצוב בקבוק וגביעים לבובות מנייר מוכסף
5. משחקים

זכור את יום השבת לקדשו - זכרהו על היין (פסחים קו, א).


הצעה לפיתוח הנושא
1. פתיחה
א. הצגת גביע יין
כדי לעורר את עניינם וסקרנותם של הילדים בנושא הקידוש ויין הקידוש כדאי שבפתיחת הדיון יהיה השולחן בגן מכוסה במפה לבנה ויפה וריק מכל. לאחר מכן תעמיד עליו הגננת לעיני הילדים בקבוק יין וגביע ריק (בעל עיצוב נאה) ותו לא.
עתה יתבקשו כל הילדים לעמוד, והגננת תחלק לכולם גביעים קטנים ריקים.
או:

ב. הצגת תמונת קידוש ומדרשה


2. הקידוש
ילד אחד יכין מבעוד מועד בעזרת הוריו בבית את אמירת ה"קידוש", ילד זה ייגש אל השולחן, ימזוג מיין הבקבוק אל תוך הגביע הגדול, ויאמר את ה"קידוש" (או רק חלקים ממנו: פסוק ראשון מפרשת "ויכולו", ברכת היין וחלק מברכת השבת).

לאחר ה"קידוש" ימזוג הילד בעזרת הגננת מיין הקידוש אל הגביעים הקטנים של הילדים. הילדים לא ישתו עד שכולם יקבלו מן היין. (המתנה זו מזכירה לילדים את הרגשתם בבית, כשהם עומדים ומחכים לתורם עד שהוריהם ואחיהם הגדולים שותים מיין הקידוש.) אחר כך ישמיעו הילדים יחד את הברכה על היין וישתו ממנו.
הגננת תרמוז לילדים לשבת.

3. שיחה
לאחר שתיית היין תסביר הגננת, כי בבית, בבית הוריהם של הילדים, אין צורך לברך על היין, אם הילדים מקשיבים יפה לכל ה"קידוש", כי ברכת אביהם "מוציאה" אותם מחובתם זו. לכן, תדגיש הגננת, כי על הילדים להיות שקטים מאוד בשעת הקידוש בבית, כדי שישמעו כל מילה הנאמרת. לאחר הקידוש עונים "אמן", שותים מן היין ורק אז מותר שוב לדבר.

יצוין כי בבית שותים כל בני המשפחה מכוס אחת, מכוס הקידוש.

מכאן תעבור השיחה לתוכנו ומהותו של הקידוש. הילדים ינסו לענות על השאלה, מדוע קוראים לקידוש בשם זה, והגננת תסביר ש"הקידוש" הוא ברכה שבאמצעותה אנו זוכרים את יום השבת ומקדשים אותו.

הגננת תקרא שוב את פרשת "ויכולו", והילדים ישוחחו עליה (עייני יחידה 4 - מנוחת ה' בשבת).

השיחה תסתיים בשירת "ויכולו" (שיר זה נלמד כבר ב"שבת בראשית").

4. פעילות
א. הכנת היין
לאחר השיחה על מנהגי הקידוש ועל תוכנו ישוחחו הילדים על טעמו המתוק של היין ועל המיוחד שבו (יש לו ברכה מיוחדת ושותים אותו בהזדמנויות מיוחדות). וכאן תבשר הגננת לילדים ש"היום נעשה גם אנחנו יין".

היות ופעילות זו מוצעת לשבת "ויחי", שבתקופת טבת, יהיה צורך להכין את היין מצימוקים ולא מענבים: משרים את הצימוקים במים, עד שהם סופגים את כל המים. כותשים היטב את הצימוקים השרויים ומוסיפים מעל סוכר (כוס סוכר אחת לק"ג צימוקים שרויים). נותנים את הצימוקים הכתושים אל תוך צנצנות. אין ממלאים את הצנצנות לגמרי, ואין סוגרים אותן היטב, כדי לאפשר את יציאת הגז בזמן התסיסה.

מחכים עד לסיום שלב התסיסה. (יש להסב את תשומת-לב הילדים לשינויים במראה, בצבע ובטעם בשלבים השונים של התסיסה.) לבסוף מסננים את היין.

ב. עיצוב בקבוק וגביעים לבובות מנייר מוכסף
המטרה: הכנת גביעים ובקבוק מנייר מוכסף. הילדים מתרגלים את האצבעות בליפוף. הגביע ייעשה מסביב לאצבע (של הילד), והבקבוק מסביב לגליל נייר צפוף. אפשר להכין מראש קופסה מעוטרת (למשל, קופסת מרקים מוכנים) כדי לשים בה את הבקבוק והגביעים ולקחתם הביתה.

חומרים ומכשירים:

לגביע: מלבן נייר כסף בגודל 5X7 ס"מ, או אפילו קטן יותר.
לבקבוק: גליל מנייר בקוטר של ס"מ אחד בערך ובגובה של כ-7 ס"מ (אפשר להשתמש בגליל קרטון של חוט תפירה); נייר כסף ברוחב של כ- 8 ס"מ ובגובה של כ- 10 ס"מ.

תהליך העבודה:
גביע: תופסים את נייר הכסף בין האצבע והאמה של יד שמאל. יש לתפוס רק מחצית מרוחב נייר הכסף. המקום מיועד לבית הקיבול של הגביע. יד ימין מגלגלת את הנייר על האצבע ליצירת הגביע. אחר כך מועכים ומסובבים בעדינות את נייר הכסף ליצירת רגל הגביע, ואילו את החלק התחתון מיישרים ליצירת בסיס הנותן יציבות לגביע.

בקבוק: מכינים גליל מנייר מגולגל. מדביקים את הקצה שלא יתפרק. עוטפים את הגליל בנייר הכסף, כך שיישאו כס"מ אחד למטה עבור הבסיס, וכ- 3 - 4 ס"מ עבור צוואר הבקבוק, שאותו מסובבים בעדינות בדומה לבסיס הגביע. מהדקים את הבסיס, והבקבוק מוכן. מכניסים בעדינות לקופסה המוכנה.


5. משחקים
לוטו שייכות (עייני קובץ 12 - "נרות שבת")
סידור כרטיסי פעולה (עיני קובץ 8 - "הכנות לשבת")