7. הכנות לשבת

(וירא)

תוכן העניינים:
1. סידור כרטיסי פעולה
2. שיחה
3. פעולות
4. חומר ספרותי
הכל טורחים לשבת / מאת חנה וובר
חומר ספרותי נוסף

תהא זוכרו מאחד בשבת, שאם תתמנה לך מנה יפה,
תהא מתקנה לשם שבת (מכילתא יתרו, בחודש ז).

1. סידור כרטיסי פעולה
הגננת תחלק לילדים סדרות של כרטיסים משוכפלים, שעליהם מצוירים הציורים האלה:
1. עריכת שולחן
2. ניקוי הבית
3. בישול
4. אפייה
5. קישוט הבית (בפרחים, כיסוי במפיות וכו')
6. עריכת שולחן
7. רחיצה
8. לבישת בגדי שבת
9. הדלקת נרות
10. תפילה בבית הכנסת
11. אמירת הקידוש
12. סעודת שבת
(אפשר להתקין סדרות שיש בהן פחות או יותר כרטיסים.)

כל ילד יקבל סדרה שלמה, אשר כרטיסיה מעורבבים, ויסדר אותם בסדר נאות.

2. שיחה
בדיקת כרטיסי הילדים ודיון על הסדר שלפיו ערכו את הכרטיסים (יוצעו אולי אלטרנטיבות בסדר הפעולות).

מכאן תתפתח השיחה לדיון בשאלה "מה עושים קודם ומדוע?":
מתי קונים לשבת? מתי מנקים? יש שעושים זאת כך, ויש שעושים זאת אחרת. שיחה זו תתפתח, תתמשך ותקיף את כל ההכנות לשבת. הגננת תספר לילדים על שמאי הזקן, אשר היה מכין לשבת כבר מאחד לשבת - מן היום הראשון לשבוע. (עייני בספר האגדה לביאליק, עמ' שפ"א, אגדה כ"ו - ע"פ ביצה ט"ו ע"ב.)

3. פעולות
אפיית עוגה או הכנת מטעמי שבת; ניקוי הגן וקישוטו, הפעם בהשתתפות מלאה של כל ילדי הגן, דבר המצריך תכנון טוב מצד הגננת.

בגנים שבהם אופים או מבצעים פעולות הכנה כאלו בכל יום ו', יש לחשוב על פעולות מיוחדות, יוצאות דופן, או על דרך ביצוע מיוחדת של כל אותן פעולות.

4. חומר ספרותי
ברקע, לעיני הילדים, תהיה תלויה אחת מן הכרזות האלה:

לכבוד שבת
מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת



הכל טורחים לשבת / מאת חנה וובר
"אבא, הנה ספר בשבילך!" נכנס יואב הביתה. "המורה אמר, שביקשת ממנו להשיג עבורך את הספר הזה".
"תודה, יואב. אך אוי ואבוי! הבטחתי למורה לשלוח אתך את התשלום עבור הספר - והנה שכחתי! קח, בבקשה, את הכסף, והבא אותו לבית המורה".
"טוב, אבא", ויואב יצא בריצה לכיוון ביתו של המורה.

טוק, טוק, טוק... הקיש יואב על הדלת. "כן, בבקשה להיכנס!" נשמע קול מבפנים. פתח יואב את הדלת, ונשאר עומד משתומם בפתח. מולו ראה את המורה, חגור סינר, ובוחש בכף בתוך סיר גדול העומד על האש.
הייתכן? המורה מבשל בעצמו? כלום אין לו אישה שתבשל עבורו?

"שלום יואב!" קרא המורה בסבר פנים. "היכנס בבקשה!"
"א-אבא שלי ביקש למסור את הכסף..." גמגם יואב.

"תודה רבה! הנה - תוכל להניח את הכסף כאן, על המדף". ובדברו הוסיף המורה קמצוץ מלח לתבשיל, בחש וטעם בזהירות. "הם... עכשיו זה טוב" מלמל לעצמו. הניח את הכף וסגר את הסיר במכסה.

עתה הבחין בתימהון שנשקף מעיניו של יואב. "המתפלא הנך על שאני עוסק בבישול במטבח." חייך אליו המורה. "רוצה אני להשתתף בהכנות לשבת! אני אף טועם את המאכלים לראות אם כולם ערוכים ומוכנים כראוי לכבודה של שבת המלכה!"

"כן" אמר יואב "אך כלום אין די במה שכולם מכינים? האם אדם חשוב, כמו המורה, צריך לטרוח ולהכין בעצמו?"

"אמנם כולם משתדלים שהכל יהיה מוכן ומזומן לשבת, אך מצווה גדולה היא להשתתף בהכנות, ואף אני ברצוני לקיים את המצווה בעצמי! אפילו חכמים גדולים הרבה יותר ממני התכוננו ועבדו בעצמם לכבוד שבת קודש!"

"האמנם?" תמה יואב "אני חשבתי, כי אנשים חשובים אף פעם אינם עובדים בבית, בעבודות בית ובבישול...".

"שבת המלכה חשובה כל כך", הסביר המורה "שכל אחד עובד בשבילה. אפילו חכמים הרבה יותר גדולים ממני טרחו בעצמם לכבודה. היה פעם רב גדול מאוד. קראו לו רב אבהו. הוא היה עשיר גדול, וודאי היו לו המון משרתים ועוזרים. כיסאו המיוחד היה עשוי משנהב, שהוא חומר יקר מאוד. אך כשהגיע יום השישי, היה קם מכיסא השנהב שלו, לובש בגדים שחורים, שלא יתלכלכו בגדיו היפים והיקרים, והלך בעצמו להתקין את התנור ואת האש לצורך מאכלי השבת. וגם על חכמים אחרים מסופר: האחד היה צולה את הבשר, השני היה מולח את הדגים, שלישי חתך את הירקות, וכולם עבדו והכינו צורכי שבת".

"תודה רבה" שמח יואב על סיפורו של המורה, ופנה לשוב לביתו. בדרך חשב על הדברים ששמע. הוא תיאר לעצמו את הרב העשיר והחשוב, לבוש חלוק שחור ועובד במטבח, והנה נפתחת הדלת ותלמידיו באים. בוודאי התפלאו לראותו במטבח, ממש כמו שהוא, יואב, התפלא לראות היום את המורה. התלמידים ציפו, בוודאי, לראות את רבם יושב על כיסאו המפואר, ומשרתים מגישים לפניו הכל בכל כסף וזהב, ובמקום זה עומד הוא במטבח... ודאי זקן ארוך ולבן היה לו, ומצחו היה חרוש קמטים... והנה הוא עומד וחותך ירקות, או צולה את הבשר, ואולי בא אליו אחד מהרבנים - חבריו להתארח אצלו, ושניהם עומדים במטבח. זה מולח את הדג, וזה מדליק אש בתנור... (ובינתיים הם מדברים, בוודאי בדברי תורה...)

יואב כמעט לא הרגיש, שכבר הגיע הביתה. חיש עלה במדרגות ונכנס.
"שלום, אימא! שלום, אבא! מה אפשר לעזור לכם לכבוד שבת?"
שמחה אימא על שיואב רוצה לעזור לה, ואמרה: "... אולי אתה מוכן להריק את פח האשפה?"
"בודאי!" מיהר יואב להריק את הפח. "ועכשיו מה עוד אעשה?"
"תוכל לנגב את האבק מהכיסאות".
"טוב" אמר יואב, וכשגמר את העבודה הזו שאל שוב: "ומה אעשה עכשיו?"
התפלאה אימא ושאלה: "לכבוד מה הנך רוצה לעזור כל כך הרבה היום?"

סיפר לה יואב מה ששמע וראה בבית המורה, והוסיף: "מעכשיו אעבוד ואעזור תמיד בבית הרבה הרבה, בכל יום שישי, לכבוד שבת המלכה".


חומר ספרותי נוסף
1. רבקה אליצור, מהר מהר, "שלום לך אורחת", הוצאת מורשת.
2. רחל בת-יעקב, יום שישי אצל מוכי ודובי, הוצאת מורשת.
3. רחל בת-יעקב, מוכי מוקיר שבת, הוצאת מורשת.
4. "את האבק מכל פינה נסיר לכבוד שבת"
"היום יום ששי מחר שבת קודש", מתוך "מה אספר לילד" בעריכת שמואל נבון ויהודית גורביץ, הוצאת עמיחי.