מבחנים בתולדות עם ישראללבית הספר הממלכתי דתי, שאלון 29108, קיץ תשס"ה |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
בפרק זה שלושה נושאים:
I: תקופת בית שני
II : הקהילה היהודית בימי הביניים
III: החסידות
ענה על שאלות בנושא שלמדת, לפי ההוראות שבו.
נושא I: תקופת בית שני
אם למדת נושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 4-1
1. הבא שני הסברים לבחירה של הרומאים בהורדוס למלך.
תשובה
2. הבא הסבר אחד לפגיעה של הורדוס במעמד הכהונה, וציין דוגמא אחת לפגיעה זו.
תשובה
3. הבא סיבה אחת להרחקת ה"נוצרים היהודים" מהיהדות לאחר החורבן, וציין את הביטוי להרחקה זו.
תשובה
4. ציין שתי תקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי ביבנה, והסבר את מטרותיהן.
תשובה
נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 8-5
5. מהמאה ה-12 התחזקה השנאה כלפי היהודים בארצות הנוצריות.
הבא שתי דוגמאות לכך.
תשובה
6. הבא שני הסברים לחשיבות של קביעת תקנות בקהילה היהודית בימי הביניים.
תשובה
7. הבא שני טיעונים שיכלו חברי הקהילה בימי הביניים להעלות כדי שלא לציית לתקנות הקהילה.
תשובה
8. הבא שני הסברים להתנגדות של מנהיגי הקהילה היהודית למינוי אנשים לתפקידים בקהילה על ידי השלטונות הנכריים.
תשובה
נושא III: החסידות
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 12-9
9. הסבר את ההשפעה של הפרעות ביהודי פולין (1648-1655) על המצב החברתי ועל המצב הרוחני בקהילה היהודית.
תשובה
10. הבא שני הסברים לקשר שבין הצדיק ובין העם, על פי תורת החסידות.
תשובה
11. הסבר מדוע תפקידים שהיו באחריות הקהילה המסורתית עברו לעדה החסידית, והבא שתי דוגמאות לכך.
תשובה
12. הבא שתי סיבות למלחמה של ה"מתנגדים" בחסידות.
תשובה
פרק שני
ענה על שלוש מהשאלות 18-13
13. הצג שני גורמים לאנטישמיות המודרנית במאה ה-19.
תשובה
14. במאה ה-19 חלו שינויים במצב היהודים בארצות האסלאם, בהשפעת מדינות אירופה.
הצג שינוי אחד במעמד המשפטי ושינוי אחד במצב הכלכלי של היהודים בארצות שלמדת (סך הכל - שני שינויים).
תשובה
15. הצג שני גורמים לעלייה של יהודי תימן לארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה, וציין שני קשיים שנתקלו בהם העולים מתימן עם הגעתם לארץ.
תשובה
16. הצג שני צדדים חיוביים ושני צדים שליליים בניהול מושבות העלייה הראשונה על ידי הברון רוטשילד.
תשובה
17. פָּרֵט שני הישגים של התנועה הציונית בימיו של הרצל.
תשובה
18. הסבר את הקושי שהיה ליהודים דתיים להצטרף לתנועה הציונית.
כיצד הם הצדיקו את הצטרפותם לתנועה זו?
תשובה
פרק שלישי
כתוב בקיצור על ארבעה מהמושגים והשמות 19-25.
19. ארבע ערי הקודש
תשובה
20. שד"רים
תשובה
21. "החלוקה"
תשובה
22. פתח תקווה
תשובה
23. אימפריאליזם
תשובה
24. "הוועד להקלת המשבר"
תשובה
25. הצהרת בלפור
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. הסברים לבחירה של הרומאים בהורדוס כמלך חסות:
- היה ממוצא אדומי ויכלו לסמוך על נאמנותו גם ממוצא גרים.
- היה כבר שיתוף פעולה בין משפחתו של הורדוס (בית אנטיפטרוס) לרומאים.
- הוכיח את כשרונו כשליט, בהיותו מושל הגליל.
- התיידד עם השליטים הרומאים בזמן מלחמת האזרחים ברומא.
השאלה הבאה
2. הסברים לפגיעה של הורדוס במעמד הכהונה:
ראה בכהונה איום על שלטונו משום ש:
- בעיני רוב העם הכהונה קדמה בחשיבותה למלוכה.
- הורדוס ראה במשרת הכהונה הגדולה מוקד כוח פוליטי.
- תומכי החשמונאים ראו בהורדוס שודד כסאם של המלכים החוקיים.
דוגמאות לפגיעה:
- הפיכת הכהונה למשרה זמנית.
- מינוי תמורת תשלום.
- שמירת בגדי הכהן הגדול אצל השליט.
- נסיונות לפגוע בכהנים מבית חשמונאי.
- מאמץ לבנות אצולת כהונה חדשה שתהיה תלויה בו.
- מינוי אנשים פחותי ערך לכהנים (חננאל).
2. הסברים לפגיעה של הורדוס במעמד הכהונה:
ראה בכהונה איום על שלטונו משום ש:
- בעיני רוב העם הכהונה קדמה בחשיבותה למלוכה.
- הורדוס ראה במשרת הכהונה הגדולה מוקד כוח פוליטי.
- תומכי החשמונאים ראו בהורדוס שודד כסאם של המלכים החוקיים.
דוגמאות לפגיעה:
- הפיכת הכהונה למשרה זמנית.
- מינוי תמורת תשלום.
- שמירת בגדי הכהן הגדול אצל השליט.
- נסיונות לפגוע בכהנים מבית חשמונאי.
- מאמץ לבנות אצולת כהונה חדשה שתהיה תלויה בו.
- מינוי אנשים פחותי ערך לכהנים (חננאל).
השאלה הבאה
3. סיבות להרחקות ה"נוצרים היהודים" מהיהדות לאחר החורבן:
- כדי לאחד את העם בתקופת החולשה שלאחר החורבן.
- התעמולה הנוצרית התגברה עקב החורבן כהוכחה להתגשמות תורת ישו, והזיקה של הנוצרים ליהדות - נחלשה .
- בשעת המרד הוציאו את עצמם מן הכלל והלכו לעבר הירדן.
הביטוי להרחקה:
- "ברכת המינים"
3. סיבות להרחקות ה"נוצרים היהודים" מהיהדות לאחר החורבן:
- כדי לאחד את העם בתקופת החולשה שלאחר החורבן.
- התעמולה הנוצרית התגברה עקב החורבן כהוכחה להתגשמות תורת ישו, והזיקה של הנוצרים ליהדות - נחלשה .
- בשעת המרד הוציאו את עצמם מן הכלל והלכו לעבר הירדן.
הביטוי להרחקה:
- "ברכת המינים"
השאלה הבאה
4. תקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי ביבנה והסבר את מטרותיהן:
- התקנה - נטילת לולב מחוץ למקדש.
- המטרה - שלא יישכח זכר המקדש מן הציבור. החייאת חוויות שהתרחשו במקדש.
- התקנה - ברכת כוהנים ועלייה לדוכן יחפים.
- המטרה - שלא יישכח זכר המקדש מן הציבור. החייאת חוויות שהתרחשו במקדש.
- התקנה - מתן עדות בפני בית דין גדול.
- המטרה - הסתגלות לחיים בלי מקדש.
- התקנה - איסור חילול שבת על ידי עד החודש.
- המטרה - הסתגלות לחיים בלי מקדש.
- התקנה - חובות הגֵר.
- המטרה - הסתגלות לחיים בלי מקדש.
- התקנה - אכילת חדש.
- המטרה - סייג הבא למנוע עשיית חטאים הקשורים לעבודת המקדש.
4. תקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי ביבנה והסבר את מטרותיהן:
- התקנה - נטילת לולב מחוץ למקדש.
- המטרה - שלא יישכח זכר המקדש מן הציבור. החייאת חוויות שהתרחשו במקדש.
- התקנה - ברכת כוהנים ועלייה לדוכן יחפים.
- המטרה - שלא יישכח זכר המקדש מן הציבור. החייאת חוויות שהתרחשו במקדש.
- התקנה - מתן עדות בפני בית דין גדול.
- המטרה - הסתגלות לחיים בלי מקדש.
- התקנה - איסור חילול שבת על ידי עד החודש.
- המטרה - הסתגלות לחיים בלי מקדש.
- התקנה - חובות הגֵר.
- המטרה - הסתגלות לחיים בלי מקדש.
- התקנה - אכילת חדש.
- המטרה - סייג הבא למנוע עשיית חטאים הקשורים לעבודת המקדש.
השאלה הבאה
5. דוגמאות להחרפת השנאה כלפי היהודים בארצות הנוצריות, מהמאה ה-12:
- איסור מגע חברתי עם היהודים בשל היותם מנודים וטמאים בעיני הנוצרים.
- הטמעת הדימוי שהיהודים הם בני בריתו של השטן (השוואה מאיימת ומרתיעה).
- תעמולה והסתה על ידי אנשי כנסייה, נזירים ומטיפים עממיים.
- ציירים נוצרים ציירו שרפת יהודים והעלאת על המוקד.
- מסעי צלב.
- עלילות דם.
- האשמה ב"מוות השחור".
5. דוגמאות להחרפת השנאה כלפי היהודים בארצות הנוצריות, מהמאה ה-12:
- איסור מגע חברתי עם היהודים בשל היותם מנודים וטמאים בעיני הנוצרים.
- הטמעת הדימוי שהיהודים הם בני בריתו של השטן (השוואה מאיימת ומרתיעה).
- תעמולה והסתה על ידי אנשי כנסייה, נזירים ומטיפים עממיים.
- ציירים נוצרים ציירו שרפת יהודים והעלאת על המוקד.
- מסעי צלב.
- עלילות דם.
- האשמה ב"מוות השחור".
השאלה הבאה
6. הסברים לחשיבות של קביעת תקנות בקהילה היהודית בימי הביניים:
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות החדשה.
- התקנות סייעו לאחדות הקהילה.
- התקנות סייעו לארגון ולסדר. נורמות מוסריות.
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט.
- התקנות חיזקו את סמכותה של הנהגת הקהילה.
6. הסברים לחשיבות של קביעת תקנות בקהילה היהודית בימי הביניים:
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות החדשה.
- התקנות סייעו לאחדות הקהילה.
- התקנות סייעו לארגון ולסדר. נורמות מוסריות.
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט.
- התקנות חיזקו את סמכותה של הנהגת הקהילה.
השאלה הבאה
7. טיעונים שיכלו להעלות חברי הקהילה בימי הביניים כדי להתחמק מציות לתקנות הקהל:
- העלאת טענות הלכתיות אחרות שנמצאות בתלמוד שתומכות בעמדת המתחמק.
ערעור על סמכות בית הדין המקומי:
- הליכה אחר "בית דין יפה" (פנייה לבתי דין של מומחים).
- פנייה לבית דין "גדול בחכמה ובמניין" מזה המצוי בקהילה.
- טיעון של שנאה ואיבה מצד הדיין (חוסר אובייקטיביות בדין).
7. טיעונים שיכלו להעלות חברי הקהילה בימי הביניים כדי להתחמק מציות לתקנות הקהל:
- העלאת טענות הלכתיות אחרות שנמצאות בתלמוד שתומכות בעמדת המתחמק.
ערעור על סמכות בית הדין המקומי:
- הליכה אחר "בית דין יפה" (פנייה לבתי דין של מומחים).
- פנייה לבית דין "גדול בחכמה ובמניין" מזה המצוי בקהילה.
- טיעון של שנאה ואיבה מצד הדיין (חוסר אובייקטיביות בדין).
השאלה הבאה
8. הסברים להתנגדות של מנהיגי הקהילה היהודית למינוי אנשים לתפקידים בקהילה על ידי השלטונות הנכריים:
- פגיעה באוטונומיה הדתית והשיפוטית שניתנה ליהודים.
- לעתים לא מונו אנשים שמתאימים לתפקיד.
8. הסברים להתנגדות של מנהיגי הקהילה היהודית למינוי אנשים לתפקידים בקהילה על ידי השלטונות הנכריים:
- פגיעה באוטונומיה הדתית והשיפוטית שניתנה ליהודים.
- לעתים לא מונו אנשים שמתאימים לתפקיד.
השאלה הבאה
9. השפעה על המצב הרוחני:
- נוצרה שכבה דקה של הנהגה חדשה "תקיפים" עשירים.
- "התקיפים" הפעילו לחץ על הקהילות, התערבו במינויים של הקהל ואף השתלטו עליהם.
- היו מתחים בין ה"תקיפים" להנהגה המסורתית. כתוצאה מכך - איבוד הלגיטימציה של המנהיגות המסורתית.
- ביטול הסמכות של "ועד ארבע הארצות".
- ריבוי פליטים, התרחקות שכבת העניים והעמקת הפערים החברתיים.
השפעה על המצב הרוחני:
- התחזקות הציפיה המשיחית.
- ירידת מעמד הרבנות. קנייתה בכסף ולא על פי כישורים.
- החלשת מעמדם של ההלכה ולימוד התורה. ניכור והתרחקות מתלמידי חכמים.
9. השפעה על המצב הרוחני:
- נוצרה שכבה דקה של הנהגה חדשה "תקיפים" עשירים.
- "התקיפים" הפעילו לחץ על הקהילות, התערבו במינויים של הקהל ואף השתלטו עליהם.
- היו מתחים בין ה"תקיפים" להנהגה המסורתית. כתוצאה מכך - איבוד הלגיטימציה של המנהיגות המסורתית.
- ביטול הסמכות של "ועד ארבע הארצות".
- ריבוי פליטים, התרחקות שכבת העניים והעמקת הפערים החברתיים.
השפעה על המצב הרוחני:
- התחזקות הציפיה המשיחית.
- ירידת מעמד הרבנות. קנייתה בכסף ולא על פי כישורים.
- החלשת מעמדם של ההלכה ולימוד התורה. ניכור והתרחקות מתלמידי חכמים.
השאלה הבאה
10. כיצד מסבירה תורת החסידות את הקשר בין הצדיק לעם:
- הדבקות בתלמידי חכמים.
- לחסידים ולצדיק יש שורש נשמה אחד, לכן הם יכולים לחלוק זה עם זה חוויות ורגשות.
- בין הצדיק לעם יש קשר אורגני (משל גוף האדם).
- הצדיק מתווך "מלמטה למעלה" וגם "מלמעלה למטה" (בניי, חיי, מזוניי).
10. כיצד מסבירה תורת החסידות את הקשר בין הצדיק לעם:
- הדבקות בתלמידי חכמים.
- לחסידים ולצדיק יש שורש נשמה אחד, לכן הם יכולים לחלוק זה עם זה חוויות ורגשות.
- בין הצדיק לעם יש קשר אורגני (משל גוף האדם).
- הצדיק מתווך "מלמטה למעלה" וגם "מלמעלה למטה" (בניי, חיי, מזוניי).
השאלה הבאה
11. מדוע תפקידים שהיו באחריות הקהילה המסורתית עברו לעדה החסידית:
- החולשה של הקהילה בהתמודדות עם הבעיות הפוליטיות והחברתיות שעמדו לפני יהדות פולין במאה ה-18.
- סמכותו של הצדיק.
דוגמאות:
- ארנדות.
- שחיטה.
- פדיון שבויים.
11. מדוע תפקידים שהיו באחריות הקהילה המסורתית עברו לעדה החסידית:
- החולשה של הקהילה בהתמודדות עם הבעיות הפוליטיות והחברתיות שעמדו לפני יהדות פולין במאה ה-18.
- סמכותו של הצדיק.
דוגמאות:
- ארנדות.
- שחיטה.
- פדיון שבויים.
השאלה הבאה
12. סיבות למלחמה של ה"מתנגדים" בחסידות:
- החסידות ערערה את היסוד הלימודי (הרעיון והפלפול) והעמידה במקומו סולם ערכי אחר.
- החסידות נחשדה במינות והצטיירה כסוטה מהדרך המסורתית של עבודת ה'.
- השינויים החברתיים שהביאה החסידות: העדה, הצדיק, התפילה והשחיטה.
- התנגדות לצמיחת סמכות כריזמטית של ההנהגה החסידית.
12. סיבות למלחמה של ה"מתנגדים" בחסידות:
- החסידות ערערה את היסוד הלימודי (הרעיון והפלפול) והעמידה במקומו סולם ערכי אחר.
- החסידות נחשדה במינות והצטיירה כסוטה מהדרך המסורתית של עבודת ה'.
- השינויים החברתיים שהביאה החסידות: העדה, הצדיק, התפילה והשחיטה.
- התנגדות לצמיחת סמכות כריזמטית של ההנהגה החסידית.
השאלה הבאה
13. גורמים לאנטישמיות המודרנית במאה ה-19:
- "תורת הגזע" - הוסיפה חיזוק מדעי כביכול. מצדיקה מלחמה ביהודים ושלילת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, מכיוון שלפי הגדרתה הם גזע נחות.
- האמנסיפיציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
- הקפיטליזם - צבירת ההון היהודי הגבירה את ההאשמות שהיהודים מתעשרים על חשבון אוכלוסיית המדינה.
- הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, שבראש אחדות מהן עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכן ואויב הסדר החברתי.
- הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כדי שאר האומות. בשל הלך רוח זה, נתפסו היהודים כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיות המדינה.
- הדמוקרטיה - שכבות נמוכות, רוויות שנאת יהודים, השיגו זכויות פוליטיות. החופש לבטא דעות אִפשר להחדיר את הקריקטורה האנטישמית לכל בית ולכל מעמד חברתי.
- השנאה הדתית - היהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
הערה למעריך: יש לקבל גם תשובות כמו: התפשטות אמצעי התעמולה והתקשורת, ריבוי קבוצות וארגונים אנטישמיים.
13. גורמים לאנטישמיות המודרנית במאה ה-19:
- "תורת הגזע" - הוסיפה חיזוק מדעי כביכול. מצדיקה מלחמה ביהודים ושלילת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, מכיוון שלפי הגדרתה הם גזע נחות.
- האמנסיפיציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
- הקפיטליזם - צבירת ההון היהודי הגבירה את ההאשמות שהיהודים מתעשרים על חשבון אוכלוסיית המדינה.
- הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, שבראש אחדות מהן עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכן ואויב הסדר החברתי.
- הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כדי שאר האומות. בשל הלך רוח זה, נתפסו היהודים כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיות המדינה.
- הדמוקרטיה - שכבות נמוכות, רוויות שנאת יהודים, השיגו זכויות פוליטיות. החופש לבטא דעות אִפשר להחדיר את הקריקטורה האנטישמית לכל בית ולכל מעמד חברתי.
- השנאה הדתית - היהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
הערה למעריך: יש לקבל גם תשובות כמו: התפשטות אמצעי התעמולה והתקשורת, ריבוי קבוצות וארגונים אנטישמיים.
השאלה הבאה
14. השינוי במעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם בהשפעת מעצמות המערב במאה ה-19:
- שינוי מעמדם מ"בני חסות" לנתינים.
- "פקודת כרמיה" (אלג'יריה).
- חוקת היסוד של הביי - שוויון זכויות מלא לכל התושבים (טוניסיה).
- כתב נכבד - הח"ט שריף באימפריה העותמנית.
- קפיטולציות באימפריה העותמנית.
השינוי במצב הכלכלי של היהודים בהשפעת מעצמות המערב במאה ה-19:
- הרחבת העיסוק במקצועות חופשיים.
- הרחבת העיסוק בסחר חוץ.
- כניסה לענפי תעשייה חדשים.
- בנקאות בין-לאומית.
- שירות בשגרירויות ובקונסוליות האירופיות.
- היווצרות מעמד בינוני יהודי אמיד (מצרים).
14. השינוי במעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם בהשפעת מעצמות המערב במאה ה-19:
- שינוי מעמדם מ"בני חסות" לנתינים.
- "פקודת כרמיה" (אלג'יריה).
- חוקת היסוד של הביי - שוויון זכויות מלא לכל התושבים (טוניסיה).
- כתב נכבד - הח"ט שריף באימפריה העותמנית.
- קפיטולציות באימפריה העותמנית.
השינוי במצב הכלכלי של היהודים בהשפעת מעצמות המערב במאה ה-19:
- הרחבת העיסוק במקצועות חופשיים.
- הרחבת העיסוק בסחר חוץ.
- כניסה לענפי תעשייה חדשים.
- בנקאות בין-לאומית.
- שירות בשגרירויות ובקונסוליות האירופיות.
- היווצרות מעמד בינוני יהודי אמיד (מצרים).
השאלה הבאה
15. גורמים לעלייה של יהודי תימן, בתקופת העלייה הראשונה:
- רדיפות היהודים בתימן והגזרות עליהם דחפו אותם לעלייה.
- כיבוש תימן על ידי טורקיה הקל את המעבר לארץ-ישראל.
- מניע משיחי - שנת תרמ"ב נתפסה כשנת הגאולה על סמך הפסוק בשיר השירים "אעלה בתמר...".
- השמועה כי רוטשילד קנה הרבה קרקעות בארץ ישראל.
קשיים שנתקלו בהם העולים:
- לא מצאו עבודה כבעלי מלאכה וכפועלים במושבות.
- נקלעו למחסור חריף במזון (סף רעב).
- מצוקת דיור.
- תחלואה שגרמה לתמותת ילדים.
- ניכור בינם לבין האשכנזים.
15. גורמים לעלייה של יהודי תימן, בתקופת העלייה הראשונה:
- רדיפות היהודים בתימן והגזרות עליהם דחפו אותם לעלייה.
- כיבוש תימן על ידי טורקיה הקל את המעבר לארץ-ישראל.
- מניע משיחי - שנת תרמ"ב נתפסה כשנת הגאולה על סמך הפסוק בשיר השירים "אעלה בתמר...".
- השמועה כי רוטשילד קנה הרבה קרקעות בארץ ישראל.
קשיים שנתקלו בהם העולים:
- לא מצאו עבודה כבעלי מלאכה וכפועלים במושבות.
- נקלעו למחסור חריף במזון (סף רעב).
- מצוקת דיור.
- תחלואה שגרמה לתמותת ילדים.
- ניכור בינם לבין האשכנזים.
השאלה הבאה
16. צדדים חיוביים בניהול מושבות העלייה הראשונה על ידי הברון רוטשילד:
- הצלת המושבות מפני התמוטטות וחיסול.
- שיפור שיטות העבודה - הוכנסו דרכי ניהול מודרניות.
- שיפור מעמדם הכלכלי של האיכרים.
צדדים שליליים בניהול מושבות העלייה הראשונה על ידי הברון רוטשילד:
- הפקידות החדירה תרבות וערכים שונים מהרוח הלאומית שהייתה במושבות והשפיעה על אורח החיים של האיכרים.
- האיכרים הפכו לתלותיים וחסרי יוזמה עצמית.
- הפקידים ניצלו את מעמדם בצורה בלתי הוגנת, קטנונית ולפעמים אף אכזרית.
- הפקידים התערבו בכל ענייני ניהול המושבה.
16. צדדים חיוביים בניהול מושבות העלייה הראשונה על ידי הברון רוטשילד:
- הצלת המושבות מפני התמוטטות וחיסול.
- שיפור שיטות העבודה - הוכנסו דרכי ניהול מודרניות.
- שיפור מעמדם הכלכלי של האיכרים.
צדדים שליליים בניהול מושבות העלייה הראשונה על ידי הברון רוטשילד:
- הפקידות החדירה תרבות וערכים שונים מהרוח הלאומית שהייתה במושבות והשפיעה על אורח החיים של האיכרים.
- האיכרים הפכו לתלותיים וחסרי יוזמה עצמית.
- הפקידים ניצלו את מעמדם בצורה בלתי הוגנת, קטנונית ולפעמים אף אכזרית.
- הפקידים התערבו בכל ענייני ניהול המושבה.
השאלה הבאה
17. הישגים של התונעה הציונית בימיו של הרצל:
- השפעה עצומה של "מדינת היהודים" להפצת הרעיון הציוני.
- הקמת מסגרת הקונגרס הציוני: נקבעו יסודות הארגון של התנועה הציונית.
- תכנית באזל כפרוגרמה מגובשת להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.
- הקונגרסים: מפגש בין נציגי יהדות המזרח ליהדות המערב - ביטוי לאחדות העם היהודי.
- הרצל הפך את הציונות לתנועה פוליטית לאומית שיש לה מקום בין שאר התנועות הלאומיות באירופה.
17. הישגים של התונעה הציונית בימיו של הרצל:
- השפעה עצומה של "מדינת היהודים" להפצת הרעיון הציוני.
- הקמת מסגרת הקונגרס הציוני: נקבעו יסודות הארגון של התנועה הציונית.
- תכנית באזל כפרוגרמה מגובשת להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.
- הקונגרסים: מפגש בין נציגי יהדות המזרח ליהדות המערב - ביטוי לאחדות העם היהודי.
- הרצל הפך את הציונות לתנועה פוליטית לאומית שיש לה מקום בין שאר התנועות הלאומיות באירופה.
השאלה הבאה
18. הקושי של יהודים דתיים להצטרף לתנועה הציונית:
- חשש מפני עבֵרה על "דחיקת הקץ".
- הנהגה חילונית.
- התנועה הציונית עסקה גם בענייני תרבות ולא רק בעניינים מדיניים.
ההצדקה שלהם להצטרפות:
- הציונות עוזרת לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל.
- יש להשפיע מתוך התנועה ולא להשאירה בידי הנהגה חילונית בלבד.
18. הקושי של יהודים דתיים להצטרף לתנועה הציונית:
- חשש מפני עבֵרה על "דחיקת הקץ".
- הנהגה חילונית.
- התנועה הציונית עסקה גם בענייני תרבות ולא רק בעניינים מדיניים.
ההצדקה שלהם להצטרפות:
- הציונות עוזרת לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל.
- יש להשפיע מתוך התנועה ולא להשאירה בידי הנהגה חילונית בלבד.
השאלה הבאה
19. ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת כמובן בעיקר מהיותה עיר המקדש.
19. ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת כמובן בעיקר מהיותה עיר המקדש.
השאלה הבאה
20. שד"רים
- שליחי דרבנן.
- שליחים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לאסוף כספים למען יושבי ארץ ישראל.
- יוקרתם הייתה רבה בעיני בני הגולה בשל היותם שליחים ונציגים של היישוב החי בארץ ישראל.
- בקהילות שלא הייתה בהם הנהגה חזקה נתבקשו השד"רים למלא תפקידים שונים: להכריע במחלוקות, להסמיך רבנים ושוחטים, ללמד הלכה ולתת הסכמות לספרים.
- השד"ר היה מקבל כרבע מהכספים שאסף כשכר על שליחותו.
- העבודה היתה קשה, לפעמים נעדר השד"ר מספר שנים מהארץ וממשפחתו, וסכנות רבות ארבו לו בדרכים.
20. שד"רים
- שליחי דרבנן.
- שליחים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לאסוף כספים למען יושבי ארץ ישראל.
- יוקרתם הייתה רבה בעיני בני הגולה בשל היותם שליחים ונציגים של היישוב החי בארץ ישראל.
- בקהילות שלא הייתה בהם הנהגה חזקה נתבקשו השד"רים למלא תפקידים שונים: להכריע במחלוקות, להסמיך רבנים ושוחטים, ללמד הלכה ולתת הסכמות לספרים.
- השד"ר היה מקבל כרבע מהכספים שאסף כשכר על שליחותו.
- העבודה היתה קשה, לפעמים נעדר השד"ר מספר שנים מהארץ וממשפחתו, וסכנות רבות ארבו לו בדרכים.
השאלה הבאה
21. החלוקה
- כספים שנאספו על ידי שד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלה חולקו לתושבי הארץ והם היוו את המקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור. שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים, שליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית, אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ-ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר וזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם בעבור בני הגולה, ואילו בני הגולה תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו.
21. החלוקה
- כספים שנאספו על ידי שד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלה חולקו לתושבי הארץ והם היוו את המקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור. שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים, שליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית, אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ-ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר וזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם בעבור בני הגולה, ואילו בני הגולה תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו.
השאלה הבאה
22. פתח תקווה
- נוסדה בשנת תרל"ח 1878 - אם המושבות.
- נוסדה על ידי בני "היישוב הישן", שחלקם שאף לצאת לעבודה חקלאית.
- בשנת תרמ"ב נעזבה על ידי תושביה הראשונים, בגלל מחלת הקדחת, הבצורת ושנת השמיטה שרצו לשמרה.
- היישוב התחדש בשנת 1881 כשהגיעו עולי העלייה הראשונה ובתמיכת הברון רוטשילד.
22. פתח תקווה
- נוסדה בשנת תרל"ח 1878 - אם המושבות.
- נוסדה על ידי בני "היישוב הישן", שחלקם שאף לצאת לעבודה חקלאית.
- בשנת תרמ"ב נעזבה על ידי תושביה הראשונים, בגלל מחלת הקדחת, הבצורת ושנת השמיטה שרצו לשמרה.
- היישוב התחדש בשנת 1881 כשהגיעו עולי העלייה הראשונה ובתמיכת הברון רוטשילד.
השאלה הבאה
23. אימפריאליזם
- תופעה שרווחה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ובאה לידי ביטוי בהרחבת המדינות הלאומיות ובהתיישבות של מדינות המערב בארצות שמעבר לים. בתקופה הנדונה, שטחי ההשתלטות העיקריים היו בעיקר אסיה ואפריקה.
- האימפריאליזם חיזק את הלאומיות.
- מטרותיו: ניצול אוצרות טבע, יצירת שווקים לתוצרת התעשייתית של אירופה וניצול שטחי ההשתלטות כמקור לחומרי גלם בלא מכסים. כמו כן פתרו השטחים החדשים בעיה של עודפי אוכלוסין באירופה וכך צומצמו בעיית העוני והאבטלה.
23. אימפריאליזם
- תופעה שרווחה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ובאה לידי ביטוי בהרחבת המדינות הלאומיות ובהתיישבות של מדינות המערב בארצות שמעבר לים. בתקופה הנדונה, שטחי ההשתלטות העיקריים היו בעיקר אסיה ואפריקה.
- האימפריאליזם חיזק את הלאומיות.
- מטרותיו: ניצול אוצרות טבע, יצירת שווקים לתוצרת התעשייתית של אירופה וניצול שטחי ההשתלטות כמקור לחומרי גלם בלא מכסים. כמו כן פתרו השטחים החדשים בעיה של עודפי אוכלוסין באירופה וכך צומצמו בעיית העוני והאבטלה.
השאלה הבאה
24. "הוועד להקלת המשבר"
- נוסד בתל-אביב יפו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
- בראשו עמד מאיר דיזינגוף, והוא ריכז את כל החוגים והארגונים שבעיר.
- הוועד קיבל על עצמו לדאוג לאספקת הלחם וחלוקתו, לסייע למחוסרי עבודה, להשיג כספים למטרות אלו בארץ ובחוץ לארץ.
- בעקבות תל-אביב-יפו הלכו ועדי המושבות, ונוצרה כעין נציגות מוסמכת של היישוב כלפי פנים וכלפי חוץ, שהורכבה מנציגי כל הוועדים הגדולים.
24. "הוועד להקלת המשבר"
- נוסד בתל-אביב יפו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
- בראשו עמד מאיר דיזינגוף, והוא ריכז את כל החוגים והארגונים שבעיר.
- הוועד קיבל על עצמו לדאוג לאספקת הלחם וחלוקתו, לסייע למחוסרי עבודה, להשיג כספים למטרות אלו בארץ ובחוץ לארץ.
- בעקבות תל-אביב-יפו הלכו ועדי המושבות, ונוצרה כעין נציגות מוסמכת של היישוב כלפי פנים וכלפי חוץ, שהורכבה מנציגי כל הוועדים הגדולים.
