בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתייםיחידה י' , יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29106, קיץ תשס"ז, 2007 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
נושא I: בית שני
אם למדת נושא זה ענה על שתי שאלות.
על אחת משאלות 1-2 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 3-4 (10 נקודות)
ענה על אחת משאלות 1-2.
1. אגריפס הראשון
"שני יסודות היו מתרוצצים בנפשו (של אגריפס) היסוד ההורדוסי והיסוד החשמונאי". (י' קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ד' עמוד 288)
א. הסבר כיצד שני יסודות אלה (ההורדוסי והחשמונאי) השפיעו על שיקולי רומא במינוי של אגריפס למלך.
ב. ציין פעולה אחת של אגריפס שהושפעה מהיסוד ההורדוסי ושתי פעולות שלו שהושפעו מהיסוד החשמונאי.
תשובה
2. המרד הגדול
"בסוף שנת 67 לא הייתה עוד עיר בגליל שלא נכנעה לרומי" (י' קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ה' עמוד 200)
א. הצג שתי סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול.
ב. לקנאים הייתה מטרה חברתית, נוסף על הרעיונות הלאומים שלהם. הסבר את המטרה החברתית של הקנאים וכתוב שתיים מפעולותיהם בתקופת המרד, המשקפות מטרה זו.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. בשנת 6 לספירה הופכת יהודה לפרובינקיה רומית. הסבר מהי פרובינקיה, וציין שניים מתפקידי הנציב הרומי ביהודה.
תשובה
4. בנאום שיוחס לאלעזר בן יאיר, הועלו כמה נימוקים לרעיון ההתאבדות ההמונית במצדה. כתוב שניים מנימוקים אלו.
תשובה
אם למדת נושא זה ענה על שתי שאלות.
על אחת משאלות 5-6 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 7-8 (10 נקודות)
ענה על אחת משאלות 5-6.
5. סמכות הקהילה
"ואפילו יש חשובין מהן בשאר מקומות, אין לנו אלא בית דין של אותו מקום" (רש"י,תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"ז)
א. הסבר את דבריו של רש"י,וכתוב כנגד איזה טיעון נאמרו דברים אלה.
ב. הצג שתי דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה.
תשובה
6. מוסדות רווחה בקהילה
א. מדוע בימי הביניים פעלה הקהילה רבות לרווחת אנשיה? הבא שני הסברים לכך.
ב. הבא שלוש דוגמאות למעורבות הקהילה בנושא רווחה.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 8-7.
7. ציין שתי קבוצות שנמנו עם מייסדי הקהילה ומנהיגיה בימי הביניים, וכתוב מה מקור הסמכות של כל קבוצה שציינת.
תשובה
8. "החרם היה נשק ארגוני ודתי עצום וחריף לכל קהילות ישראל בימי הביניים" (ח"ה בן ששון, תולדות עם ישראל, כרך ב, עמוד 53)
מהי המשמעות הדתית של החרם, וכיצד הוא שימש נשק ארגוני בידי הנהגת הקהילה.
תשובה
אם למדת נושא זה ענה על שתי שאלות.
על אחת מהשאלות 9-10 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 11-12 (10 נקודות).
ענה על אחת מהשאלות 9-10
9. הקהילה היהודית לפני המבול
א. מדוע חיו היהודים מרצונם כקבוצה לאומית נפרדת בתוך החברה הפולנית, ומדוע אפשרה זאת החברה הנוצרית?
ב. הקהילה מילאה תפקידים שממלא שלטון מדינה. הבא שלוש דוגמאות לכך.
תשובה
10. "מלוא כל הארץ כבודו"
א. החסידות מדגישה את הרעיון של מלא כל הארץ כבודו הסבר רעיון זה, וכתוב כיצד הוא מסייע להגיע לדבקות בקב"ה, על פי תורת החסידות.
ב. הסבר כיצד הרעיון מלוא כל הארץ כבודו משפיע על היחסים החברתיים, על פי תורת החסידות.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 11-12
11. המתנגדים חששו שבעם ישראל יווצרו "שתי תורות" בעקבות הופעת החסידות. הסבר שתי סיבות לחשש זה.
תשובה
12. הסבר את היחס של המנהיגות הדתית ואת היחס של ההנהגה השבתאית כלפי ההתאסלמות של שבתאי צבי וכלפי הרעיון המשיחי בכלל.
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 13-16 (לכל שאלה 25 נקודות)
13. האנטישמיות בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20
א. הבא הסבר אחד לקשר בין האמנסיפציה שקיבלו היהודים ובין האנטישמיות המודרנית, והצג דוגמא אחת לקשר זה מגילויי האנטישמיות בצרפת.
ב. האנטישמיות הייתה מדיניות רשמית של השלטון הרוסי במחצית השניה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. ציין שני אירועים או צעדים אנטישמיים ברוסיה, והסבר מה היה המניע של השלטון הרוסי באירועים או בצעדים האלה.
תשובה
14. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. הסבר מטרה אחת של הלאומיות המודרנית. הבא דוגמא אחת להתעוררות לאומית באחת ממדינות אירופה במאה ה-19,המבטאת מטרה זו.
ב. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי.
תשובה
15. יחסם של זרמים שונים בעם היהודי לציונות
א. היהדות החרדית והיהדות הרפורמית התנגדו לציונות. הצג טיעון אחד של כל זרם (בסך הכל שני טיעונים)
ב. מה היה הרקע להקמת תנועת "המזרחי"? מהו הרעיון המרכזי של תנועה זו שהוצג ב"קול הקורא"?
תשובה
16. תנועת חיבת ציון והעליה הראשונה
א. "חיבת ציון הייתה תנועה שכשלה, אבל רעיון שהצליח". (י' גורני מראש פינה ודגניה עד דימונה: שיחות על מפעל הבנייה הציוני עמ' 13)
הסבר במה הצליח הרעיון, וכתוב כישלון אחד של "חיבת ציון"
ב. ציין שני קשיים שהיו לאנשי העליה הראשונה, ולכל קושי שציינת הצג דרך התמודדות אחת.
תשובה
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים והשמות 17-23 (לכל מושג / שם 4 נקודות)
17. חכם באשי
תשובה
18. "החלוקה"
תשובה
19. פתח תקווה
תשובה
20. "מרוץ החימוש"
תשובה
21. חוזה ורסאי
תשובה
22. ניל"י
תשובה
23. הצהרת בלפור
תשובה
1. אגריפס הראשון
א. הסבר כיצד היסוד ההורדוסי והיסוד החשמונאי השפיעו על שיקולי רומא במינוי של אגריפס למלך
- הרומאים היניחו כי אפשר לסמוך על אגריפס, מכיוון שהתחנך ברומא, היה מקובל בחברה הרומאית, הכיר את המדיניות הרומאית, והיה מיודד עם קליגולה ועם קלאודיוס.
- הניחו כי מוצאו האדומי הזר ישפיע על נאמנותו להם.
- ניסיונם של הרומאים לשלוט באמצעות נציבים לא הצליח, וכדי להשיג שקט ושיתוף פעולה, העדיפו נציג יהודי. העובדה כי אגריפס נחשב מנהיג לגיטימי חשמונאי, אפשרה לרומאים להניח שהעם יקבל על עצמו את שלטון אגריפס בלי התנגדות.
ב. ציין פעולה של אגריפס שהושפעה מהיסוד ההורדוסי:
- בנייה הלניסטית בערים הנכריות.
- המשיך לשמור על בגדי הכהן הגדול, כמו הורדוס.
- גיוס נכרים לצבאו.
- מטבעות שהוטבעו מחוץ לירושלים נשאו את דמותו של אגריפס ואת דמות הקיסר.
- פעולות סמליות (כגון תליית שרשרת הזהב שקיבל מקליגולה על המקדש), שביטאו את הקשר עם רומא.
ציין פעולות של אגריפס שהושפעו מהיסוד החשמונאי:
- קבע את ירושלים לבירת ממלכתו, וישב בה באופן קבוע.
- הקפיד לשמור על דיני היהדות. (אם ציין דוגמה כמו מצוות הקהל, לקבל).
- שמר על חוקי המקדש.
- הקל את עול המסים.
- חיזוק את חומות ירושלים.
- המטבעות שהוטבעו בירושלים לא נשאו כל דמות.
- בימיו חזרו הפרושים להיות כוח משפיע.
- פעולות סמליות (כגון תליית שרשרת הזהב שקיבל מקליגולה על המקדש), שביטאו את תודתו לקב"ה.
- עזר לבטל את גזרות קליגולה.
על אחת משאלות 1-2 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 3-4 (10 נקודות)
ענה על אחת משאלות 1-2.
1. אגריפס הראשון
"שני יסודות היו מתרוצצים בנפשו (של אגריפס) היסוד ההורדוסי והיסוד החשמונאי". (י' קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ד' עמוד 288)
א. הסבר כיצד שני יסודות אלה (ההורדוסי והחשמונאי) השפיעו על שיקולי רומא במינוי של אגריפס למלך.
ב. ציין פעולה אחת של אגריפס שהושפעה מהיסוד ההורדוסי ושתי פעולות שלו שהושפעו מהיסוד החשמונאי.
תשובה
2. המרד הגדול
"בסוף שנת 67 לא הייתה עוד עיר בגליל שלא נכנעה לרומי" (י' קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ה' עמוד 200)
א. הצג שתי סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול.
ב. לקנאים הייתה מטרה חברתית, נוסף על הרעיונות הלאומים שלהם. הסבר את המטרה החברתית של הקנאים וכתוב שתיים מפעולותיהם בתקופת המרד, המשקפות מטרה זו.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. בשנת 6 לספירה הופכת יהודה לפרובינקיה רומית. הסבר מהי פרובינקיה, וציין שניים מתפקידי הנציב הרומי ביהודה.
תשובה
4. בנאום שיוחס לאלעזר בן יאיר, הועלו כמה נימוקים לרעיון ההתאבדות ההמונית במצדה. כתוב שניים מנימוקים אלו.
תשובה
נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים
אם למדת נושא זה ענה על שתי שאלות.
על אחת משאלות 5-6 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 7-8 (10 נקודות)
ענה על אחת משאלות 5-6.
5. סמכות הקהילה
"ואפילו יש חשובין מהן בשאר מקומות, אין לנו אלא בית דין של אותו מקום" (רש"י,תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"ז)
א. הסבר את דבריו של רש"י,וכתוב כנגד איזה טיעון נאמרו דברים אלה.
ב. הצג שתי דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה.
תשובה
6. מוסדות רווחה בקהילה
א. מדוע בימי הביניים פעלה הקהילה רבות לרווחת אנשיה? הבא שני הסברים לכך.
ב. הבא שלוש דוגמאות למעורבות הקהילה בנושא רווחה.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 8-7.
7. ציין שתי קבוצות שנמנו עם מייסדי הקהילה ומנהיגיה בימי הביניים, וכתוב מה מקור הסמכות של כל קבוצה שציינת.
תשובה
8. "החרם היה נשק ארגוני ודתי עצום וחריף לכל קהילות ישראל בימי הביניים" (ח"ה בן ששון, תולדות עם ישראל, כרך ב, עמוד 53)
מהי המשמעות הדתית של החרם, וכיצד הוא שימש נשק ארגוני בידי הנהגת הקהילה.
תשובה
נושא III: החסידות
אם למדת נושא זה ענה על שתי שאלות.
על אחת מהשאלות 9-10 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 11-12 (10 נקודות).
ענה על אחת מהשאלות 9-10
9. הקהילה היהודית לפני המבול
א. מדוע חיו היהודים מרצונם כקבוצה לאומית נפרדת בתוך החברה הפולנית, ומדוע אפשרה זאת החברה הנוצרית?
ב. הקהילה מילאה תפקידים שממלא שלטון מדינה. הבא שלוש דוגמאות לכך.
תשובה
10. "מלוא כל הארץ כבודו"
א. החסידות מדגישה את הרעיון של מלא כל הארץ כבודו הסבר רעיון זה, וכתוב כיצד הוא מסייע להגיע לדבקות בקב"ה, על פי תורת החסידות.
ב. הסבר כיצד הרעיון מלוא כל הארץ כבודו משפיע על היחסים החברתיים, על פי תורת החסידות.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 11-12
11. המתנגדים חששו שבעם ישראל יווצרו "שתי תורות" בעקבות הופעת החסידות. הסבר שתי סיבות לחשש זה.
תשובה
12. הסבר את היחס של המנהיגות הדתית ואת היחס של ההנהגה השבתאית כלפי ההתאסלמות של שבתאי צבי וכלפי הרעיון המשיחי בכלל.
תשובה
פרק שני (50 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 13-16 (לכל שאלה 25 נקודות)
13. האנטישמיות בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20
א. הבא הסבר אחד לקשר בין האמנסיפציה שקיבלו היהודים ובין האנטישמיות המודרנית, והצג דוגמא אחת לקשר זה מגילויי האנטישמיות בצרפת.
ב. האנטישמיות הייתה מדיניות רשמית של השלטון הרוסי במחצית השניה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. ציין שני אירועים או צעדים אנטישמיים ברוסיה, והסבר מה היה המניע של השלטון הרוסי באירועים או בצעדים האלה.
תשובה
14. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. הסבר מטרה אחת של הלאומיות המודרנית. הבא דוגמא אחת להתעוררות לאומית באחת ממדינות אירופה במאה ה-19,המבטאת מטרה זו.
ב. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי.
תשובה
15. יחסם של זרמים שונים בעם היהודי לציונות
א. היהדות החרדית והיהדות הרפורמית התנגדו לציונות. הצג טיעון אחד של כל זרם (בסך הכל שני טיעונים)
ב. מה היה הרקע להקמת תנועת "המזרחי"? מהו הרעיון המרכזי של תנועה זו שהוצג ב"קול הקורא"?
תשובה
16. תנועת חיבת ציון והעליה הראשונה
א. "חיבת ציון הייתה תנועה שכשלה, אבל רעיון שהצליח". (י' גורני מראש פינה ודגניה עד דימונה: שיחות על מפעל הבנייה הציוני עמ' 13)
הסבר במה הצליח הרעיון, וכתוב כישלון אחד של "חיבת ציון"
ב. ציין שני קשיים שהיו לאנשי העליה הראשונה, ולכל קושי שציינת הצג דרך התמודדות אחת.
תשובה
פרק שלישי (20 נקודות)
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים והשמות 17-23 (לכל מושג / שם 4 נקודות)17. חכם באשי
תשובה
18. "החלוקה"
תשובה
19. פתח תקווה
תשובה
20. "מרוץ החימוש"
תשובה
21. חוזה ורסאי
תשובה
22. ניל"י
תשובה
23. הצהרת בלפור
תשובה
דוגמאות לתשובות (לא מחייבות)
1. אגריפס הראשון
א. הסבר כיצד היסוד ההורדוסי והיסוד החשמונאי השפיעו על שיקולי רומא במינוי של אגריפס למלך
- הרומאים היניחו כי אפשר לסמוך על אגריפס, מכיוון שהתחנך ברומא, היה מקובל בחברה הרומאית, הכיר את המדיניות הרומאית, והיה מיודד עם קליגולה ועם קלאודיוס.
- הניחו כי מוצאו האדומי הזר ישפיע על נאמנותו להם.
- ניסיונם של הרומאים לשלוט באמצעות נציבים לא הצליח, וכדי להשיג שקט ושיתוף פעולה, העדיפו נציג יהודי. העובדה כי אגריפס נחשב מנהיג לגיטימי חשמונאי, אפשרה לרומאים להניח שהעם יקבל על עצמו את שלטון אגריפס בלי התנגדות.
ב. ציין פעולה של אגריפס שהושפעה מהיסוד ההורדוסי:
- בנייה הלניסטית בערים הנכריות.
- המשיך לשמור על בגדי הכהן הגדול, כמו הורדוס.
- גיוס נכרים לצבאו.
- מטבעות שהוטבעו מחוץ לירושלים נשאו את דמותו של אגריפס ואת דמות הקיסר.
- פעולות סמליות (כגון תליית שרשרת הזהב שקיבל מקליגולה על המקדש), שביטאו את הקשר עם רומא.
ציין פעולות של אגריפס שהושפעו מהיסוד החשמונאי:
- קבע את ירושלים לבירת ממלכתו, וישב בה באופן קבוע.
- הקפיד לשמור על דיני היהדות. (אם ציין דוגמה כמו מצוות הקהל, לקבל).
- שמר על חוקי המקדש.
- הקל את עול המסים.
- חיזוק את חומות ירושלים.
- המטבעות שהוטבעו בירושלים לא נשאו כל דמות.
- בימיו חזרו הפרושים להיות כוח משפיע.
- פעולות סמליות (כגון תליית שרשרת הזהב שקיבל מקליגולה על המקדש), שביטאו את תודתו לקב"ה.
- עזר לבטל את גזרות קליגולה.
השאלה הבאה
2. המרד הגדול
א. סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול:
- מחדלים בהגנה שארגן יוסף בן מתתיהו ולפי חלק מההיסטוריונים, "דינן" את רוח המרד.
- מלחמה של מיעוט מול מפקד מנוסה (אספסיאנוס).
- הפגנת הכוח של אספסיאנוס הטילה אימה.
- לא היה ליהודים סיכוי לנצח בקרבות בשטח פתוח.
- מורל נמוך לאחר שהעיר ציפורי הסגירה את עצמה לרומאים.
- לאחר כיבוש יודפת, רבים מתושבי הגליל נטו להיכנע: כניעת הערים טבריה וגוש חלב.
- חלק מהמורדים נסוגו לירושלים ונערכו בה לקרב המכריע, כדוגמת יוחנן מגוש חלב.
ב. המטרה החברתית של הקנאים:
- הקנאים רצו לנצל את המצב של מרי ואלימות כדי לבסס מהפכה חברתית. השאיפה לשחרור לאומי חָבְרָה לרצון לעשות צדק חברתי: לבטל את הפער בין עשירים לעניים ואת מצוקת העניים.
- הקנאים ביקשו לשנות את הסדר האוליגרכי במקדש, שבו היו למשפחות הכוהנים הגדולים זכויות מיוחדות.
פעולותיהם בתקופת המרד, המשקפות מטרה זו:
- שרפת בית חנניה הכוהן הגדול, בית אגריפס - שריפת הארכיון שבו היו שמורים שטרי החוב של העניים.
- שרפת אוצרות המזון, שהוכנו לעת המצור בין השאר כפגיעה בעשירי ירושלים.
- רציחתם של אנטיפס, לוי וצופא - כולם ממשפחת הורדוס ומנכבדי העיר.
- ביטול הזכויות המיוחדות של משפחות הכוהנים הגדולים.
- מינוי כוהנים גדולים, על פי גורל.
2. המרד הגדול
א. סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול:
- מחדלים בהגנה שארגן יוסף בן מתתיהו ולפי חלק מההיסטוריונים, "דינן" את רוח המרד.
- מלחמה של מיעוט מול מפקד מנוסה (אספסיאנוס).
- הפגנת הכוח של אספסיאנוס הטילה אימה.
- לא היה ליהודים סיכוי לנצח בקרבות בשטח פתוח.
- מורל נמוך לאחר שהעיר ציפורי הסגירה את עצמה לרומאים.
- לאחר כיבוש יודפת, רבים מתושבי הגליל נטו להיכנע: כניעת הערים טבריה וגוש חלב.
- חלק מהמורדים נסוגו לירושלים ונערכו בה לקרב המכריע, כדוגמת יוחנן מגוש חלב.
ב. המטרה החברתית של הקנאים:
- הקנאים רצו לנצל את המצב של מרי ואלימות כדי לבסס מהפכה חברתית. השאיפה לשחרור לאומי חָבְרָה לרצון לעשות צדק חברתי: לבטל את הפער בין עשירים לעניים ואת מצוקת העניים.
- הקנאים ביקשו לשנות את הסדר האוליגרכי במקדש, שבו היו למשפחות הכוהנים הגדולים זכויות מיוחדות.
פעולותיהם בתקופת המרד, המשקפות מטרה זו:
- שרפת בית חנניה הכוהן הגדול, בית אגריפס - שריפת הארכיון שבו היו שמורים שטרי החוב של העניים.
- שרפת אוצרות המזון, שהוכנו לעת המצור בין השאר כפגיעה בעשירי ירושלים.
- רציחתם של אנטיפס, לוי וצופא - כולם ממשפחת הורדוס ומנכבדי העיר.
- ביטול הזכויות המיוחדות של משפחות הכוהנים הגדולים.
- מינוי כוהנים גדולים, על פי גורל.
השאלה הבאה
3. הסבר מהי פרובינקיה:
פרובינקיה היא אזור כיבוש של הרומאים [מחוץ לחצי האי האפניני (איטליה)], שהיה כפוף ישירות לרומא ובראשה הועמד נציב מטעמה, (לתושבי הפרובינקיה נקבע מעמד של אויבים, תושבים אלה היו משוללי זכויות, מלבד אלה שנתנו להם הרומאים).
- שמירה על הסדר והביטחון בפרובינקיה.
- מפקד עליון שלה צבא בפרובינקיה.
- סמכויות שיפוט מלאות.
- אחראי על ניהול גביית המסים.
- הסנהדרין לא יכלה להטיל גזר דין מוות בלי אישור הנציב.
3. הסבר מהי פרובינקיה:
פרובינקיה היא אזור כיבוש של הרומאים [מחוץ לחצי האי האפניני (איטליה)], שהיה כפוף ישירות לרומא ובראשה הועמד נציב מטעמה, (לתושבי הפרובינקיה נקבע מעמד של אויבים, תושבים אלה היו משוללי זכויות, מלבד אלה שנתנו להם הרומאים).
- שמירה על הסדר והביטחון בפרובינקיה.
- מפקד עליון שלה צבא בפרובינקיה.
- סמכויות שיפוט מלאות.
- אחראי על ניהול גביית המסים.
- הסנהדרין לא יכלה להטיל גזר דין מוות בלי אישור הנציב.
השאלה הבאה
4. נימוקים שהועלו, בנאום שיוחס לאלעזר בן יאיר, לרעיון ההתאבדות ההמונית במצדה:
- אנחנו עבדים רק לה', לכן כניעה לשלטון זר היא חילול ה'.
- בית המקדש נשרף וירושלים נחרבה, לפיכך אין יותר קיום לעם ישראל.
- נקמה פורתא ברומאים: "יודע אני נכונה, כי יתעצבו הרומאים אל לבם אם לא יתפסונו חיים, וייבושו מתקוותם למצוא שלל...".
- כל הקורה אותנו הוא בגלל חטאינו, ולכן עלינו לתת דין בפני האל ולא בפני הרומאים.
- צדקה עשה ה' בתתו בידינו למות מות גיבורים בני חורין.
- ההתאבדות תציל את הנשים מטומאה ואת הבנים מעבדות.
4. נימוקים שהועלו, בנאום שיוחס לאלעזר בן יאיר, לרעיון ההתאבדות ההמונית במצדה:
- אנחנו עבדים רק לה', לכן כניעה לשלטון זר היא חילול ה'.
- בית המקדש נשרף וירושלים נחרבה, לפיכך אין יותר קיום לעם ישראל.
- נקמה פורתא ברומאים: "יודע אני נכונה, כי יתעצבו הרומאים אל לבם אם לא יתפסונו חיים, וייבושו מתקוותם למצוא שלל...".
- כל הקורה אותנו הוא בגלל חטאינו, ולכן עלינו לתת דין בפני האל ולא בפני הרומאים.
- צדקה עשה ה' בתתו בידינו למות מות גיבורים בני חורין.
- ההתאבדות תציל את הנשים מטומאה ואת הבנים מעבדות.
השאלה הבאה
5. סמכות הקהילה
א. הסבר דבריו של רש"י
- רש"י קובע שלכל בית דין בכל מקום (קהילה) יש מעמד של בית דין חשוב, אפילו אם יש בית דין יותר חשוב בקהילה אחרת.
נגד איזה טיעון נאמרו דברים אלה:
- הדברים נאמרו נגד המערער על סמכות בית הדין המקומי (ועל ידי כך גם על שלטון הקהל), בטענה שברצונו לקבל הכרעת בית דין מומחה חשוב יותר בקהילה אחרת. [טיעון זה מסתמך על ההלכה שיש להתדיין בפני "בית דין יפה" = חשוב].
ב. דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה:
- זכותו של הרוב לכוף את רצונו על המיעוט בכל צורכי הציבור (ר' יהודה כהן ור' אליעזר הגדול, תלמידיו של רבנו גרשום).
- לקהילה סמכות לכוף את רצונה בהסכמת הרוב, בתנאי שזקני הקהל החכמים נמנים עם רוב זה (שו"ת הרי"ף).
- לרוב יש זכות לכפות את דעתו על המיעוט רק אם הסכים המיעוט מראש לקבל את קביעת הקהל (רבנו תם).
- אין צורך לכנס את כל הקהל בכל עניין: להחלטת המנהיגים יש תוקף כאילו ניתנה לה הסכמת רוב בני הקהילה, שהרי המנהיגים נבחרו על ידי רוב קהילתם. זאת כל עוד לא הביעו רוב בני הקהילה את דעתם נגד החלטות מנהיגיהם (ר' יהודה מינץ).
- יש ללכת אחרי הרוב חוץ מגביית מסים [לתת לעשירים משקל נכבד יחסית בהחלטה על חלוקת המסים] (הרא"ש).
5. סמכות הקהילה
א. הסבר דבריו של רש"י
- רש"י קובע שלכל בית דין בכל מקום (קהילה) יש מעמד של בית דין חשוב, אפילו אם יש בית דין יותר חשוב בקהילה אחרת.
נגד איזה טיעון נאמרו דברים אלה:
- הדברים נאמרו נגד המערער על סמכות בית הדין המקומי (ועל ידי כך גם על שלטון הקהל), בטענה שברצונו לקבל הכרעת בית דין מומחה חשוב יותר בקהילה אחרת. [טיעון זה מסתמך על ההלכה שיש להתדיין בפני "בית דין יפה" = חשוב].
ב. דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה:
- זכותו של הרוב לכוף את רצונו על המיעוט בכל צורכי הציבור (ר' יהודה כהן ור' אליעזר הגדול, תלמידיו של רבנו גרשום).
- לקהילה סמכות לכוף את רצונה בהסכמת הרוב, בתנאי שזקני הקהל החכמים נמנים עם רוב זה (שו"ת הרי"ף).
- לרוב יש זכות לכפות את דעתו על המיעוט רק אם הסכים המיעוט מראש לקבל את קביעת הקהל (רבנו תם).
- אין צורך לכנס את כל הקהל בכל עניין: להחלטת המנהיגים יש תוקף כאילו ניתנה לה הסכמת רוב בני הקהילה, שהרי המנהיגים נבחרו על ידי רוב קהילתם. זאת כל עוד לא הביעו רוב בני הקהילה את דעתם נגד החלטות מנהיגיהם (ר' יהודה מינץ).
- יש ללכת אחרי הרוב חוץ מגביית מסים [לתת לעשירים משקל נכבד יחסית בהחלטה על חלוקת המסים] (הרא"ש).
השאלה הבאה
6. מוסדות רווחה בקהילה
א. מדוע בימי הביניים פעלה הקהילה רבות לרווחת אנשיה:
- הפעילות הקהילתית בנושא הרווחה הייתה ביטוי לערבות הדדית שנתפסה כחובה דתית.
- האוטונומיה של הקהילה היהודית בימי הביניים והעובדה שהיא מילאה תפקידים שממלא שלטון של מדינה, אפשרו לקהילה לפעול רבות לרווחת אנשיה.
- פערים חברתיים-כלכליים שהיו בקהילה אילצו אותה למצוא פתרונות כדי לסייע לעניים.
- על מנת לצמצם את המגע עם הסביבה הנכרית (שלא יזדקקו למוסדותיהם - שכמה מהם נשאו אופי דתי).
ב. דוגמאות למעורבות הקהילה בנושאי רווחה:
- העשירים שילמו מסים גבוהים יותר, גם עבור העניים.
- פדיון שבויים.
- תמיכה בתלמידי חכמים והחזקתם כדי להרבות תורה במקום.
- הקהילה לקחה על עצמה לשלם עבור חינוך בני העניים בגלל מצוות חינוך הבנים.
- דאגה לחיתון בני עניים.
- בעלי בתים נהגו לתמוך בחכמים ודרשנים שבדרכם עברו בקהילה. אירחו אותם לזמן בלתי מוגבל, וסיפקו להם אפשרות לעבוד וללמוד.
- קבורת מתים ולינה בבית האבל היו תפקידים קהילתיים.
- אגודת ביקור חולים.
6. מוסדות רווחה בקהילה
א. מדוע בימי הביניים פעלה הקהילה רבות לרווחת אנשיה:
- הפעילות הקהילתית בנושא הרווחה הייתה ביטוי לערבות הדדית שנתפסה כחובה דתית.
- האוטונומיה של הקהילה היהודית בימי הביניים והעובדה שהיא מילאה תפקידים שממלא שלטון של מדינה, אפשרו לקהילה לפעול רבות לרווחת אנשיה.
- פערים חברתיים-כלכליים שהיו בקהילה אילצו אותה למצוא פתרונות כדי לסייע לעניים.
- על מנת לצמצם את המגע עם הסביבה הנכרית (שלא יזדקקו למוסדותיהם - שכמה מהם נשאו אופי דתי).
ב. דוגמאות למעורבות הקהילה בנושאי רווחה:
- העשירים שילמו מסים גבוהים יותר, גם עבור העניים.
- פדיון שבויים.
- תמיכה בתלמידי חכמים והחזקתם כדי להרבות תורה במקום.
- הקהילה לקחה על עצמה לשלם עבור חינוך בני העניים בגלל מצוות חינוך הבנים.
- דאגה לחיתון בני עניים.
- בעלי בתים נהגו לתמוך בחכמים ודרשנים שבדרכם עברו בקהילה. אירחו אותם לזמן בלתי מוגבל, וסיפקו להם אפשרות לעבוד וללמוד.
- קבורת מתים ולינה בבית האבל היו תפקידים קהילתיים.
- אגודת ביקור חולים.
השאלה הבאה
7. ציון קבוצות שנמנו עם מייסדי הקהילה ומנהיגיה בימי הביניים, וכתוב מהו מקור הסמכות כל קבוצה
- משפחות מיוחסות ועשירות (כגון בן שפרוט בספרד, קלונימוס באשכנז). מקור הסמכות: כתב הזכויות, "הפריבילגיה", שהוענק להם כשהתיישבו במקום, וכן בשל התפקידים שמילאו בחצרות המלכים.
- סוחרים עשירים. מקור הסמכות: עושרם והשפעתם אצל השלטונות.
- טובי העיר, פרנסים. מקור הסמכות: הקהילה מינתה אותם לתפקיד.
- חכמים: מקור הסמכות: התורה.
7. ציון קבוצות שנמנו עם מייסדי הקהילה ומנהיגיה בימי הביניים, וכתוב מהו מקור הסמכות כל קבוצה
- משפחות מיוחסות ועשירות (כגון בן שפרוט בספרד, קלונימוס באשכנז). מקור הסמכות: כתב הזכויות, "הפריבילגיה", שהוענק להם כשהתיישבו במקום, וכן בשל התפקידים שמילאו בחצרות המלכים.
- סוחרים עשירים. מקור הסמכות: עושרם והשפעתם אצל השלטונות.
- טובי העיר, פרנסים. מקור הסמכות: הקהילה מינתה אותם לתפקיד.
- חכמים: מקור הסמכות: התורה.
השאלה הבאה
8. מהי המשמעות הדתית של החרם?
- האדם מורחק מן הקהילה בדברים שבקדושה, כגון השתתפות במניין, במילה, בקבורה.
- החרם נתפס כעונש משמים; האמינו כי החרם יכול להשפיע על גורלו של המוחרם לא רק בעולם הזה, אלא גם בעולם הבא.
כיצד הוא שימש נשק ארגוני בידי הנהגת הקהילה
- בגלל כוח ההרתעה על עונש זה, היה בידי הקהילה אמצעי שבעזרתו יכלה לאכוף את הדין על מי שסירב לציית לה.
- ניתנו תוקף וסמכות רבים יותר לתקנות שנקבעו כתקנות חרם.
8. מהי המשמעות הדתית של החרם?
- האדם מורחק מן הקהילה בדברים שבקדושה, כגון השתתפות במניין, במילה, בקבורה.
- החרם נתפס כעונש משמים; האמינו כי החרם יכול להשפיע על גורלו של המוחרם לא רק בעולם הזה, אלא גם בעולם הבא.
כיצד הוא שימש נשק ארגוני בידי הנהגת הקהילה
- בגלל כוח ההרתעה על עונש זה, היה בידי הקהילה אמצעי שבעזרתו יכלה לאכוף את הדין על מי שסירב לציית לה.
- ניתנו תוקף וסמכות רבים יותר לתקנות שנקבעו כתקנות חרם.
השאלה הבאה
9. הקהילה היהודית לפני "המבול"
א. מדוע היו היהודים מרצונם כקבוצה לאומית נפרדת בתוך החברה הפולנית:
- הקיום הנפרד אפשר ליהודים לקיים אורח חיים שבו יכלו לשמור על הווייתם הייחודית, אף בהיעדר ריבונות וטריטוריה.
- צורך להסתמך על ההלכה היהודית כדרך חיים.
- הקהילה העניקה ביטחון פיזי ליהודים.
מדוע אפשרה זאת החברה הנוצרית:
- החברה בימי הביניים הייתה בנויה ממעמדות שונים בעלי זכויות וחובות מוגדרים, ולכן הקהילה היהודית יכלה להשתלב בקלות יחסית במבנה זה.
- אפשר גביית מסים בצורה יותר יעילה.
- מדיניות הכנסייה - שאפה לבודד את היהודים.
ב. דוגמאות לתפקידים של השלטון שמילאה הקהילה:
- קביעת מדיניות כלכלית ופיקוח על ביצועה.
- בנייה של מבני ציבור ומוסדות דת - בתי כנסת, בתי מדרש ואחזקתם.
- שמירה והגנה על שכונות היהודים.
- מערכת שיפוט.
- קיום מוסדות חינוך.
- קיום "קשרי חוץ" עם השלטונות.
- תיקון תקנות (חקיקה).
- סדר וארגון פנימי.
9. הקהילה היהודית לפני "המבול"
א. מדוע היו היהודים מרצונם כקבוצה לאומית נפרדת בתוך החברה הפולנית:
- הקיום הנפרד אפשר ליהודים לקיים אורח חיים שבו יכלו לשמור על הווייתם הייחודית, אף בהיעדר ריבונות וטריטוריה.
- צורך להסתמך על ההלכה היהודית כדרך חיים.
- הקהילה העניקה ביטחון פיזי ליהודים.
מדוע אפשרה זאת החברה הנוצרית:
- החברה בימי הביניים הייתה בנויה ממעמדות שונים בעלי זכויות וחובות מוגדרים, ולכן הקהילה היהודית יכלה להשתלב בקלות יחסית במבנה זה.
- אפשר גביית מסים בצורה יותר יעילה.
- מדיניות הכנסייה - שאפה לבודד את היהודים.
ב. דוגמאות לתפקידים של השלטון שמילאה הקהילה:
- קביעת מדיניות כלכלית ופיקוח על ביצועה.
- בנייה של מבני ציבור ומוסדות דת - בתי כנסת, בתי מדרש ואחזקתם.
- שמירה והגנה על שכונות היהודים.
- מערכת שיפוט.
- קיום מוסדות חינוך.
- קיום "קשרי חוץ" עם השלטונות.
- תיקון תקנות (חקיקה).
- סדר וארגון פנימי.
השאלה הבאה
10. "מלוא כל הארץ כבודו"
א. הסבר הרעיון "מלא כל הארץ כבודו":
הנוכחות של האל היא בכל העצמים והתופעות בעולם. נוכחות זו - ה"חִיוּת האלוקית" מחיה ומקיימת את כל הנמצאים. אמנם לעתים היא מוסתרת, אך אפשר לחשוף אותה.
כיצד הוא מסייע להגיע לדבקות בקב"ה
• האידיאל הדתי של דבקות - התקשרות קרובה ואינטינמית עם האל -ניתן להשגה. חשיפת הניצוץ האלוקי בכל דבר עוזרת לאדם להתקרב אל ה' ולדבוק בו.
• דבר זה נעשה באמצעות הפעילות היום יומית עצמה, כמו אכילה, תחום הקודש שתייה ועבודה, היות שהאל מצוי בכל מקום ובכל דבר בבריאה.
• עבודה ביצר הרע. שמחה.
ב. הסבר כיצד רעיון "מלוא כל הארץ כבודו" משפיע על היחסים החברתיים, על פי תורת החסידות:
- בכל אדם יש מהות אלוקית אפילו ברשעים, לפיכך חובה לאהוב כל אדם - אף את הרשעים, כשם שאוהבים את האל - ולשאוף לסייע לאלה הנמצאים במצוקה.
- רעיון השוויוניות: יש להתייחס לזולת כ"חלק אלוה ממעל ממש", ולכן יש לשאוף לבטל את ההבדלים המבוססים על עושר, מעמד חברתי ולמדנות.
10. "מלוא כל הארץ כבודו"
א. הסבר הרעיון "מלא כל הארץ כבודו":
הנוכחות של האל היא בכל העצמים והתופעות בעולם. נוכחות זו - ה"חִיוּת האלוקית" מחיה ומקיימת את כל הנמצאים. אמנם לעתים היא מוסתרת, אך אפשר לחשוף אותה.
כיצד הוא מסייע להגיע לדבקות בקב"ה
• האידיאל הדתי של דבקות - התקשרות קרובה ואינטינמית עם האל -ניתן להשגה. חשיפת הניצוץ האלוקי בכל דבר עוזרת לאדם להתקרב אל ה' ולדבוק בו.
• דבר זה נעשה באמצעות הפעילות היום יומית עצמה, כמו אכילה, תחום הקודש שתייה ועבודה, היות שהאל מצוי בכל מקום ובכל דבר בבריאה.
• עבודה ביצר הרע. שמחה.
ב. הסבר כיצד רעיון "מלוא כל הארץ כבודו" משפיע על היחסים החברתיים, על פי תורת החסידות:
- בכל אדם יש מהות אלוקית אפילו ברשעים, לפיכך חובה לאהוב כל אדם - אף את הרשעים, כשם שאוהבים את האל - ולשאוף לסייע לאלה הנמצאים במצוקה.
- רעיון השוויוניות: יש להתייחס לזולת כ"חלק אלוה ממעל ממש", ולכן יש לשאוף לבטל את ההבדלים המבוססים על עושר, מעמד חברתי ולמדנות.
השאלה הבאה
11. הסבר סיבות לחשש שבעם ישראל יווצרו "שתי תורות":
- חשש בגלל השבתאות- החסידות הופיעה לאחר תקופה שבה נתגלה משיח שקר שהדיח חלקים מעם ישראל.
- חשש מסטייה מהיהדות בגלל שינויים בשחיטה ובתפילה, ומנהגים משונים במהלך התפילה.
- חשש מיצירת דפוסים חברתיים חדשים בגלל התארגנות העדה החסידית סביב הצדיק, יצירת הנהגה מטיפוס חדש, מקור סמכות חדש במקום רב הקהילה.
- חשש משינוי ערכים ביהדות בגלל ערעור המרכזיות של לימוד התורה.
11. הסבר סיבות לחשש שבעם ישראל יווצרו "שתי תורות":
- חשש בגלל השבתאות- החסידות הופיעה לאחר תקופה שבה נתגלה משיח שקר שהדיח חלקים מעם ישראל.
- חשש מסטייה מהיהדות בגלל שינויים בשחיטה ובתפילה, ומנהגים משונים במהלך התפילה.
- חשש מיצירת דפוסים חברתיים חדשים בגלל התארגנות העדה החסידית סביב הצדיק, יצירת הנהגה מטיפוס חדש, מקור סמכות חדש במקום רב הקהילה.
- חשש משינוי ערכים ביהדות בגלל ערעור המרכזיות של לימוד התורה.
השאלה הבאה
12. היחס של המנהיגות הדתית כלפי ההתאסלמות של שבתאי צבי וכלפי הרעיון המשיחי בכלל:
המנהיגות הדתית
ניסיון לחזור ל"סדר היום" הן בנוגע לשבתאי צבי, שנתפס כמשיח שקר, והן בנוגע לתקנות המשיחיות. מחיקת כל זכר לשבתאי צבי. יצירת מצב שבו הציפייה המשיחית לא תהיה עוד מרכיב פעיל ודינמי בחיי היהודים (הגבלת לימוד הקבלה והגיל המתאים ללימודה).
הערה למעריך: אם התלמיד כתב שתוצאות ההתאסלמות של שבתאי צבי הן גורם למשבר שנוצר, יש לתת 25%.
היחס של ההנהגה השבתאית כלפי ההתאסלמות של שבתי צבי וכלפי הרעיון המשיחי בכלל:
- האמונה בשבתאי צבי נשארה בתוקף, ואף נטען כי עם ישראל חי עקרונית במציאות משיחית, שכן לא ייתכן שמשמים ייטעו בעם שלם תקוות שווא. התאסלמותו הוסברה על ידי הניסיון לחדור לכוחות הטומאה כדי להכותם מבפנים.
- ההתאסלמות של שבתאי צבי נתפסה באופן חיובי, ונותרה האמונה כי אנו נמצאים בעידן המשיחי. התפתחה התפיסה של חטא כ"מצווה הבאה בעברה", "ירידה לצורך עלייה". בהמשך אף הוסרו ההבחנות בין "איסור" ל"היתר", שכן לפי תפיסתם, בעידן המשיחי - שחל עתה - "הכול מותר".
12. היחס של המנהיגות הדתית כלפי ההתאסלמות של שבתאי צבי וכלפי הרעיון המשיחי בכלל:
המנהיגות הדתית
ניסיון לחזור ל"סדר היום" הן בנוגע לשבתאי צבי, שנתפס כמשיח שקר, והן בנוגע לתקנות המשיחיות. מחיקת כל זכר לשבתאי צבי. יצירת מצב שבו הציפייה המשיחית לא תהיה עוד מרכיב פעיל ודינמי בחיי היהודים (הגבלת לימוד הקבלה והגיל המתאים ללימודה).
הערה למעריך: אם התלמיד כתב שתוצאות ההתאסלמות של שבתאי צבי הן גורם למשבר שנוצר, יש לתת 25%.
היחס של ההנהגה השבתאית כלפי ההתאסלמות של שבתי צבי וכלפי הרעיון המשיחי בכלל:
- האמונה בשבתאי צבי נשארה בתוקף, ואף נטען כי עם ישראל חי עקרונית במציאות משיחית, שכן לא ייתכן שמשמים ייטעו בעם שלם תקוות שווא. התאסלמותו הוסברה על ידי הניסיון לחדור לכוחות הטומאה כדי להכותם מבפנים.
- ההתאסלמות של שבתאי צבי נתפסה באופן חיובי, ונותרה האמונה כי אנו נמצאים בעידן המשיחי. התפתחה התפיסה של חטא כ"מצווה הבאה בעברה", "ירידה לצורך עלייה". בהמשך אף הוסרו ההבחנות בין "איסור" ל"היתר", שכן לפי תפיסתם, בעידן המשיחי - שחל עתה - "הכול מותר".
השאלה הבאה
13. האנטישמיות בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20
א. הסבר לקשר בין האמנסיפציה שקיבלו היהודים ובין האנטישמיות המודרנית:
- האמנסיפציה אפשרה ליהודים לחדור לכל תחומי החיים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים והבליטה את נוכחותם והצלחתם. עובדה זו היוותה מקור לשנאה ולקנאה הן מצד החוגים הבורגנים והן מצד הסוציאליסטים.
- האמנסיפציה הייתה בעלת משמעות משפטית-חוקית ולא התקבלה מבחינה חברתית על ידי חלקים נרחבים של הציבור. הם מחו נגדה ושאפו לבטלה בכל מיני אמצעי תעמולה ושטנה, אשר הגבירו את האנטישמיות.
- השוויון וההשתלבות שנבעו מהאמנסיפציה הצטיירו בעיני זרמים לאומניים וגזעניים כפוגמים ברוח האומה, בלאומיות ובטוהר הדם.
- האמנסיפציה אפשרה ליהודים להשתלב בתנועות פוליטיות שונות. העובדה שבראש כמה מהמפלגות הסוציאליסטיות עמדו יהודים (מתבוללים), הובילה לכך שהיהודי נתפס על ידי גורמים שמרניים כמהפכן וכאויב הסדר החברתי.
דוגמה לקשר זה מגילויי האנטישמיות בצרפת:
- פרשת דרייפוס - העובדה כי קצין יהודי הצליח להגיע למעמד כה בכיר בצבא, עוררה את שנאתם של אנשי צבא רבים. ברגע שהתגלתה פרשיית ריגול, היה להם נוח להאשים אותו.
- פרשת דרייפוס המחישה שמתן אמנסיפציה חוקית לא די בה כדי להשיג אמנסיפציה חברתית וההוכחה היתה שבגלל שיחיד נתפס כאשם, הואשמו היהודים כולם בהיותם גיס חמישי.
- יצירת אגודות אנטישמיות משנות ה-80 של המאה ה-19, בהתאם לאידיאולוגיה של אדוארד דרימון ("צרפת היהודית"), הפצת עיתונות ופרסומים אנטישמיים. בפרסומים אלה נטען כי השתלבות היהודים פוגעת מבחינה לאומית וגזעית ואף מזהמת את רוח האומה ולכן יש לבטלה.
ב. ציון אירועים או צעדים אנטישמיים ברוסיה, והסבר מה היה המניע של השלטון הרוסי באירועים או בצעדים האלה:
- "הסופות בנגב" (1882-1881) - האשמת היהודים ברצח הצאר אלכסנדר השני, על מנת להפנות את זעם ההמונים כלפי היהודים.
- "חוקי מאי" והגבלות חוקיות נוספות (1882) - השלטון שאף לצמצם את חופש התנועה של היהודים ולהגביל אותם מבחינה חברתית וכלכלית.
- גירוש היהודים ממוסקבה ב-1891 - המשך מדיניות של צמצום חופש התנועה ודחיקתם ממוקדי מסחר והשפעה.
13. האנטישמיות בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20
א. הסבר לקשר בין האמנסיפציה שקיבלו היהודים ובין האנטישמיות המודרנית:
- האמנסיפציה אפשרה ליהודים לחדור לכל תחומי החיים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים והבליטה את נוכחותם והצלחתם. עובדה זו היוותה מקור לשנאה ולקנאה הן מצד החוגים הבורגנים והן מצד הסוציאליסטים.
- האמנסיפציה הייתה בעלת משמעות משפטית-חוקית ולא התקבלה מבחינה חברתית על ידי חלקים נרחבים של הציבור. הם מחו נגדה ושאפו לבטלה בכל מיני אמצעי תעמולה ושטנה, אשר הגבירו את האנטישמיות.
- השוויון וההשתלבות שנבעו מהאמנסיפציה הצטיירו בעיני זרמים לאומניים וגזעניים כפוגמים ברוח האומה, בלאומיות ובטוהר הדם.
- האמנסיפציה אפשרה ליהודים להשתלב בתנועות פוליטיות שונות. העובדה שבראש כמה מהמפלגות הסוציאליסטיות עמדו יהודים (מתבוללים), הובילה לכך שהיהודי נתפס על ידי גורמים שמרניים כמהפכן וכאויב הסדר החברתי.
דוגמה לקשר זה מגילויי האנטישמיות בצרפת:
- פרשת דרייפוס - העובדה כי קצין יהודי הצליח להגיע למעמד כה בכיר בצבא, עוררה את שנאתם של אנשי צבא רבים. ברגע שהתגלתה פרשיית ריגול, היה להם נוח להאשים אותו.
- פרשת דרייפוס המחישה שמתן אמנסיפציה חוקית לא די בה כדי להשיג אמנסיפציה חברתית וההוכחה היתה שבגלל שיחיד נתפס כאשם, הואשמו היהודים כולם בהיותם גיס חמישי.
- יצירת אגודות אנטישמיות משנות ה-80 של המאה ה-19, בהתאם לאידיאולוגיה של אדוארד דרימון ("צרפת היהודית"), הפצת עיתונות ופרסומים אנטישמיים. בפרסומים אלה נטען כי השתלבות היהודים פוגעת מבחינה לאומית וגזעית ואף מזהמת את רוח האומה ולכן יש לבטלה.
ב. ציון אירועים או צעדים אנטישמיים ברוסיה, והסבר מה היה המניע של השלטון הרוסי באירועים או בצעדים האלה:
- "הסופות בנגב" (1882-1881) - האשמת היהודים ברצח הצאר אלכסנדר השני, על מנת להפנות את זעם ההמונים כלפי היהודים.
- "חוקי מאי" והגבלות חוקיות נוספות (1882) - השלטון שאף לצמצם את חופש התנועה של היהודים ולהגביל אותם מבחינה חברתית וכלכלית.
- גירוש היהודים ממוסקבה ב-1891 - המשך מדיניות של צמצום חופש התנועה ודחיקתם ממוקדי מסחר והשפעה.
| פוגרום קישינב (1903) | |
|
- פוגרום הומל (1903)
- "פרעות המאות השחורות" (1905) - משפט בייליס (1913) - "פרעות המתגייסים" (1904) |
השלטון היה מעוניין להסיח את דעת הקהל מרעיונות המהפכה ולהפנות את זעם ההמון נגד היהודים: "יש להטביע את המהפכה בדם יהודים".
הפניית זעם המגויסים למלחמה ביפן, כלפי היהודים בתואנה שהיהודים אוהדים את היפנים, וכן הסחת דעת הקהל מרעיונות המהפכה. |
|
- הפצת הפרוטוקולים של "זקני ציון"
- נומרוס קלאוזוס |
דחיקתם ממוקדי מסחר והשפעה.
|
השאלה הבאה
14. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. מטרה של הלאומיות המודרנית
- שחרור מעול זר.
- איחוד לאומי בריבונות אחת.
- ניסיון לגבש שותפות ואחדות סביב עבר משותף, גורל, חיי חברה, סמלים ומאוויים של אותו לאום.
דוגמה להתעוררות לאומית במאה ה-19, המבטאת מטרה זו:
ב. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי:
בניגוד לתפיסה המקובלת שהגאולה תבוא משמים ואין לעשות פעולות כדי להקדימה ("שלוש השבועות"), הרבנים טוענים שאין לחכות לגאולה הנסית מכיוון שהגאולה תבוא בשלבים, ועל היהודים לעשות את הגאולה הארצית שתקדים את הגאולה השלמה שתבוא מידי שמים.
2) אם כתב החידוש, הוא להגיע לעצמאות ככל הגויים - 50%.
3) אם ציין שהמעצמות יסייע להקמת מדינה - 80%.
14. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. מטרה של הלאומיות המודרנית
- שחרור מעול זר.
- איחוד לאומי בריבונות אחת.
- ניסיון לגבש שותפות ואחדות סביב עבר משותף, גורל, חיי חברה, סמלים ומאוויים של אותו לאום.
דוגמה להתעוררות לאומית במאה ה-19, המבטאת מטרה זו:
|
- יוון
- איטליה - גרמניה - סרביה - בולגריה |
• החייאת העבר המשותף.
• התקוממות נגד השלטון העותמאני. • הכרזת עצמאות ב-1830. • התקוממות נגד האוסטרים. • איחוד איטליה ב-1860. • החייאת העבר המשותף, התרבות הגרמנית הקדומה והפולקלור. • התקוממות נגד נפוליאון השלישי. • פעילות ביסמרק לאיחוד גרמניה ב-1871. • התקוממות נגד השלטון העותמאני. • עצמאות חלקית ב-1878 (חוזה סן סטפניו וקונגרס ברלין). • תביעות טריטוריאליות נוספות (חלום "סרביה הגדולה"). • התקוממות נגד השלטון העותמאני. • איחוד בולגריה הצפונית והמרכזית ב-1885. • הכרזת עצמאות ב-1908. |
ב. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי:
בניגוד לתפיסה המקובלת שהגאולה תבוא משמים ואין לעשות פעולות כדי להקדימה ("שלוש השבועות"), הרבנים טוענים שאין לחכות לגאולה הנסית מכיוון שהגאולה תבוא בשלבים, ועל היהודים לעשות את הגאולה הארצית שתקדים את הגאולה השלמה שתבוא מידי שמים.
2) אם כתב החידוש, הוא להגיע לעצמאות ככל הגויים - 50%.
3) אם ציין שהמעצמות יסייע להקמת מדינה - 80%.
השאלה הבאה
15. יחסם של זרמים שונים בעם היהודי לציונות
א. הצגת טיעון של היהדות החרדית נגד הציונות:
- אין לשתף פעולה עם החילונים מחשש להשפעתם.
- בציונות יש משום "דחיקת הקץ", והיא פוגעת ב"שלוש השבועות" (איסור עלייה בחומה).
- השאיפה של הציונות ליצור "יהודי חדש" וניתוק הלאומיות מהדת.
הצגת טיעון של היהדות הרפורמית נגד הציונות:
- היהדות היא דת ולא לאום.
- הציונות מדגישה את היסודות הלאומיים, ואילו הרפורמה מדגישה את היסוד האוניברסלי והמשותף בין יהודים לגויים.
- חשש מפגיעה באמנסיפציה ובהשתלבות היהודים כי יאשימו אותם בנאמנות כפולה.
ב. על איזה רקע קמה תנועת "המזרחי":
היווצרות "הסיעה הדמוקרטית" בקונגרס החמישי, ותביעתה שהתנועה הציונית תקדיש זמן ומשאבים לעבודה חינוכית לאומית ברוח חילונית, עוררה התנגדות בקרב החוגים הדתיים והביאה להתגבשות תנועת "המזרחי" (1902).
מהו הרעיון המרכזי שהוצג ב"קול הקורא":
אין להסתפק רק בגאולה מדינית, יש לשאוף גם לגאולה דתית-רוחנית בארץ ישראל. שכן ציון ותורה הן "שתי קדושות המשלימות זו את זו", רק בארץ ישראל אפשר להגיע לשלמות דתית ולאומית.
15. יחסם של זרמים שונים בעם היהודי לציונות
א. הצגת טיעון של היהדות החרדית נגד הציונות:
- אין לשתף פעולה עם החילונים מחשש להשפעתם.
- בציונות יש משום "דחיקת הקץ", והיא פוגעת ב"שלוש השבועות" (איסור עלייה בחומה).
- השאיפה של הציונות ליצור "יהודי חדש" וניתוק הלאומיות מהדת.
הצגת טיעון של היהדות הרפורמית נגד הציונות:
- היהדות היא דת ולא לאום.
- הציונות מדגישה את היסודות הלאומיים, ואילו הרפורמה מדגישה את היסוד האוניברסלי והמשותף בין יהודים לגויים.
- חשש מפגיעה באמנסיפציה ובהשתלבות היהודים כי יאשימו אותם בנאמנות כפולה.
ב. על איזה רקע קמה תנועת "המזרחי":
היווצרות "הסיעה הדמוקרטית" בקונגרס החמישי, ותביעתה שהתנועה הציונית תקדיש זמן ומשאבים לעבודה חינוכית לאומית ברוח חילונית, עוררה התנגדות בקרב החוגים הדתיים והביאה להתגבשות תנועת "המזרחי" (1902).
מהו הרעיון המרכזי שהוצג ב"קול הקורא":
אין להסתפק רק בגאולה מדינית, יש לשאוף גם לגאולה דתית-רוחנית בארץ ישראל. שכן ציון ותורה הן "שתי קדושות המשלימות זו את זו", רק בארץ ישראל אפשר להגיע לשלמות דתית ולאומית.
השאלה הבאה
16. תנועת "חיבת ציון" והעלייה הראשונה
א. הסבר במה הצליח הרעיון:
- הרעיון של גאולת קרקע והתיישבות חקלאית של יהודים בארץ ישראל התגשם.
- יסוד ותשתית ליישוב המתהווה בארץ.
- הביל"ויים הפכו למיתוס בעיני הדורות הבאים, בעיקר בעיני בני העלייה השנייה, בגלל המסר הלאומי-חלוצי-חילוני.
- בסופה של העלייה הראשונה היו 5000 יהודים עובדי אדמה מחוץ לחומות ירושלים.
- "חיבת ציון" הייתה התנועה הראשונה שאיחדה אגודות שונות למען אותה מטרה.
- ועידת קטוביץ' הייתה הוועידה הראשונה שהציבה מטרות קונקרטיות לתנועה.
כישלון של "חיבת ציון":
- נותרה תנועה קטנה ביותר, בין השאר בגלל ההגבלות של הרוסים והטורקים. לא הצליחה להתרחב, לחדור לתודעה הציבורית ולשנות את מצב היהודים בגולה. לא הייתה לה המשכיות, עד שקמה התנועה הציונית.
- נכשלה בגיוס כספים להחזקתן של מושבות העלייה הראשונה.
- קבוצת הביל"ויים לא החזיקה מעמד זמן רב.
- ועידת קטוביץ', שהייתה אמורה לכוון את התנועה לפסים מעשיים, לא קבעה תכנית פעולה ברורה, ולא פתרה את חילוקי הדעות.
ב. קשיים שהיו לאנשי העלייה הראשונה, ודרכי ההתמודדות:
16. תנועת "חיבת ציון" והעלייה הראשונה
א. הסבר במה הצליח הרעיון:
- הרעיון של גאולת קרקע והתיישבות חקלאית של יהודים בארץ ישראל התגשם.
- יסוד ותשתית ליישוב המתהווה בארץ.
- הביל"ויים הפכו למיתוס בעיני הדורות הבאים, בעיקר בעיני בני העלייה השנייה, בגלל המסר הלאומי-חלוצי-חילוני.
- בסופה של העלייה הראשונה היו 5000 יהודים עובדי אדמה מחוץ לחומות ירושלים.
- "חיבת ציון" הייתה התנועה הראשונה שאיחדה אגודות שונות למען אותה מטרה.
- ועידת קטוביץ' הייתה הוועידה הראשונה שהציבה מטרות קונקרטיות לתנועה.
כישלון של "חיבת ציון":
- נותרה תנועה קטנה ביותר, בין השאר בגלל ההגבלות של הרוסים והטורקים. לא הצליחה להתרחב, לחדור לתודעה הציבורית ולשנות את מצב היהודים בגולה. לא הייתה לה המשכיות, עד שקמה התנועה הציונית.
- נכשלה בגיוס כספים להחזקתן של מושבות העלייה הראשונה.
- קבוצת הביל"ויים לא החזיקה מעמד זמן רב.
- ועידת קטוביץ', שהייתה אמורה לכוון את התנועה לפסים מעשיים, לא קבעה תכנית פעולה ברורה, ולא פתרה את חילוקי הדעות.
ב. קשיים שהיו לאנשי העלייה הראשונה, ודרכי ההתמודדות:
| הקושי | ההתמודדות |
|
- חוסר ניסיון בחקלאות.
קשיים כלכליים |
- הברון רוטשילד נוטל את המושבות הראשונות תחת חסותו. משקיע בתשתיות, גידולים שונים, שירותים קהילתיים תעשייה זעירה ועוד.
- לימודים במקווה ישראל, כדי לרכוש ניסיון חקלאי. |
|
- ירידת המוטיבציה של האיכרים בעקבות שיטת הפקידות במושבות הברון רוטשילד
- כישלון העבודה העברית. | - העברת המושבות לידי יק"א של הברון הירש, קיצוץ במספר הפקידים והכשרת המתיישבים לחקלאות. הוחזרו גידולי פלחה, ניטעו פרדסים ומטעי שקדים. |
|
- בעיות ביטחוניות |
- נעזרו בשומרים ערבים וצ'רקסים. |
|
- גזרות השלטון העותמאני |
- שוחד ועקיפת החוקים. |
|
- הקושי של אנשי המושבות הדתיים לקיים את המצוות התלויות בארץ ("פולמוס השמיטה") |
- פנייה רבנים לקבלת "היתר מכירה". |
|
- קשיי אקלים ומלריה. |
- נטיעת עצים, ייבוש ביצות. |
|
- התנגדות היישוב הישן |
- נסיונות גישור עם הרבנים. |
|
- העולים מתימן נתקלים באדישות ובחוסר סיוע - מוביל לעוני, מצוקת דיור ובידוד חברתי. |
- פרומקין אוסף תרומות ומקים את חברת "עזרת נידחים", התיישבות בשכונות נפרדות. |
|
- בעיות ראשוניות |
השאלה הבאה
17. חכם באשי
- הרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העותמאנית.
- ב-1841 נתמנה "חכם באשי" נפרד ליהודי ארץ ישראל, הרב גאגין. בין הרבנים שכיהנו כחכם באשי היו הרב פאניז'אל והרב שאול אלשיך.
- משרה זו הייתה כעין רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ בפני השלטונות.
- המשרה התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה.
17. חכם באשי
- הרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העותמאנית.
- ב-1841 נתמנה "חכם באשי" נפרד ליהודי ארץ ישראל, הרב גאגין. בין הרבנים שכיהנו כחכם באשי היו הרב פאניז'אל והרב שאול אלשיך.
- משרה זו הייתה כעין רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ בפני השלטונות.
- המשרה התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה.
השאלה הבאה
18. "החלוקה"
- הכספים שאספו השד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלה חולקו בין תושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור, שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים, ושליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר לזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם בעבור בני הגולה, ואילו בני הגולם תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו..
18. "החלוקה"
- הכספים שאספו השד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלה חולקו בין תושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור, שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים, ושליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר לזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם בעבור בני הגולה, ואילו בני הגולם תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו..
השאלה הבאה
19. פתח תקווה
- נוסדה בשנת תרל"ח 1878 - אם המושבות.
- נוסדה על ידי בני "היישוב הישן", שחלקם שאפו לצאת לעבודה חקלאית.
- בשנת תרמ"ב נעזבה על ידי תושביה הראשונים בגלל מחלת הקדחת, הבצורת ושנת השמיטה שרצו לשמרה.
- היישוב התחדש בשנת 1884 כשהגיעו עולי העלייה הראשונה ובתמיכת הברון רוטשילד.
19. פתח תקווה
- נוסדה בשנת תרל"ח 1878 - אם המושבות.
- נוסדה על ידי בני "היישוב הישן", שחלקם שאפו לצאת לעבודה חקלאית.
- בשנת תרמ"ב נעזבה על ידי תושביה הראשונים בגלל מחלת הקדחת, הבצורת ושנת השמיטה שרצו לשמרה.
- היישוב התחדש בשנת 1884 כשהגיעו עולי העלייה הראשונה ובתמיכת הברון רוטשילד.
השאלה הבאה
20. מרוץ החימוש
- התרחש מראשית המאה ה-20 עד מלחמת העולם הראשונה.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם. אירופה תוארה כיושבת על חבית של אבק שריפה באותה עת.
- יש הרואים במרוץ החימוש את אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
20. מרוץ החימוש
- התרחש מראשית המאה ה-20 עד מלחמת העולם הראשונה.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם. אירופה תוארה כיושבת על חבית של אבק שריפה באותה עת.
- יש הרואים במרוץ החימוש את אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
השאלה הבאה
21. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919 בין גרמניה לבעלות הברית.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות, עד מאה אלף חיילים בלבד בצבא, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים, הצי יוגבל, בלא צוללות, בלא כוחות אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות. החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים, העברת חבר הסאר לידי צרפת ל-15 שנה.
21. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919 בין גרמניה לבעלות הברית.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות, עד מאה אלף חיילים בלבד בצבא, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים, הצי יוגבל, בלא צוללות, בלא כוחות אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות. החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים, העברת חבר הסאר לידי צרפת ל-15 שנה.
השאלה הבאה
