בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתייםיחידות ו' + ט' יחידת לימוד אחת שאלון מספר 29107, חורף תשס"ז, 2007 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון (40 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 4-1. (לכל שאלה - 20 נקודות)
בשאלות שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
1. העלייה השלישית
א. ציין קושי אחד שהיה לכלל העולים החלוצים בעלייה השלישית, וכתוב כיצד התמודדו עם קושי זה.
הסבר קושי אחד ייחודי שהיה לחלוצים דתיים שעלו בעלייה זו, וכתוב כיצד הם התמודדו עם קושי זה. (10 נקודות)
ב. הסבר את המחאה שביטא "המרד הקדוש" כלפי חיי היהודים בגולה, והסבר מדוע כונה המרד "קדוש". (10 נקודות)
תשובה
2. יחסי ערבים-יהודים-בריטים בשנות ה-20 וה-30
א. הצג שלושה גורמים להתגבשות הלאומיות הערבית-פלסטינית בשנות ה-20. (10 נקודות)
ב. בסוף שנות ה-30 חל שינוי לרעה במדיניות בריטניה כלפי היישוב היהודי.
הבא שני ביטויים לשינוי זה, והסבר מניע אחד של בריטניה שהביא לשינוי. (10 נקודות)
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. המחתרות בשנות ה-30 וה-40
א. מה הייתה הסיבה לפרישת מקימי האצ"ל מארגון ההגנה, ומה הייתה הסיבה לפרישת מקימי הלח"י מהאצ"ל? (10 נקודות)
ב. במהלך מלחמת העולם השנייה שינה האצ"ל את מדיניותו כלפי הבריטים.
מה הייתה מדיניות הארגון בתחילת המלחמה, מה היה השינוי שחל במדיניותו ב-1944, ומה הייתה הסיבה לשינוי זה? (10 נקודות)
תשובה
4. התנועה הציונית בשנות ה-40
א. בשנות ה-40 התחזק הקשר בין התנועה הציונית ובין יהודי ארצות האסלאם.
כתוב שני הסברים לכך, והבא דוגמה לפעילות ציונית באחת מארצות אלה. (10 נקודות)
ב. הצג גורם אחד שהניע את התנועה הציונית לגבש את תכנית בילטמור בשנת 1942, וכתוב שני עקרונות של התכנית. (10 נקודות)
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 7-5.
בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
5. יהודי גרמניה בשנות ה-30
א. ציין שני קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30, והצג דרך אחת שהקלה על ההגירה. (10 נקודות)
ב. בשנת 1938 החריפו הנאצים את מדיניותם נגד היהודים.
הסבר כיצד מגמה זו באה לידי ביטוי בשתי פעולות של הנאצים. (10 נקודות)
תשובה
6. היודנראטים
א. כתוב מטרה אחת שהייתה לגרמנים במינוי היודנראטים, והסבר שני שיקולים של יהודים לקבל על עצמם את תפקיד ראש היודנראט. (10 נקודות)
ב. הסבר את הגישה של א' צ'רניאקוב ואת הגישה של ח' רומקובסקי כלפי הפקודה לגירוש היהודים מהגטו. (10 נקודות)
תשובה
7. התנגדות יהודית
א. הסבר את המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה. מדוע יש לראות במושג זה התנגדות לנאצים? (10 נקודות)
ב. הצג שני גורמים שהקשו על הלחימה של היהודים בגטו, וגורם נוסף שהקשה על הלחימה ביער. (10 נקודות)
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 11-8 (לכל שאלה - 10 נקודות)
8. "משאיות תמורת דם" ו"תכנית אירופה" היו ניסיונות להצלת יהודים בתקופת השואה.
הצג אחת מתכניות אלה.
תשובה
9. הצג שתי מטרות של ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה, וציין שני יישובים שהוקמו בארץ בתקופת המלחמה.
תשובה
10. הצג שתי בעיות חברתיות שנוצרו בעקבות גלי העלייה הגדולים בשנות ה-50
תשובה
11. מה גרם לצרפת ולבריטניה להשתתף במלחמת סיני (מבצע קדש, 1956)?
ציין סיבה אחרת שהניעה את ישראל להשתתף במלחמה זו.
תשובה
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 18-12 (לכל מושג - 5 נקודות)
12. משטאר טוטליטרי
תשובה
13. "יבסקציה"
תשובה
14. תכנית החומש
תשובה
15. מפלגות יהודיות בפולין
תשובה
16. "המלחמה הקרה"
תשובה
17. "הקומקון"
תשובה
18. קע"ם
תשובה
הדגם הניתן להלן כולל ראשי פרקים בלבד.
1. העלייה השלישית
א. קושי שהיה לכלל העולים החלוצים בעלייה זו:
- מחסור חמור במקומות עבודה בחקלאות, בתעשייה ובמסחר.
- העדפת פועלים ערבים על פני פועלים יהודים.
- חוסר סיוע ועידוד מצד המוסדות הציוניים למחוסרי אמצעים.
- קשיים ברכישת קרקעות ובהכשרתן.
- תחרות עם קבלנים ערבים בסלילת כבישים ובהשגת עבודות ציבוריות.
- עבודת כפיים קשה.
- מחסור בהון פרטי.
ההתמודדות עם הקושי
- כדי להשיג מקומות עבודה, פנייה לעבודות ציבוריות שיזמו הבריטים: סלילת כבישים וניקוז ביצות.
- הקמת גדוד העבודה - מסגרת ארצית שסייעה ותמכה ויצרה הווי חברתי-שיתופי.
- כדי להתמודד עם קשיים שהערימו המוסדות ברכישת קרקעות - גאולת קרקע והכשרתה, כגון עמק יזרעאל.
- כדי להתמודד עם בעיות כלכליות חברתיות - הקמת הקבוצה הגדולה.
- הקמת הסתדרות העובדים.
קושי ייחודי שהיה לצעירים דתיים בעלייה זו
- ההסתדרות, שהיתה מסגרת קליטה חברתית-תרבותית, לא יכלה להעניק להם שירותים דתיים, והאווירה החילונית המובהקת דחתה רבים מהם.
- מסגרת הקליטה של "המזרחי" הייתה רופפת, וגם לא תמכה בהשקפתם (התנגדות לסוציאליזם של החלוצים הדתיים).
- מושבות העלייה הראשונה התאימו מבחינה דתית, אך הייתה חסרה בהן אידיאולוגיה סוציאליסטית ועבודה עברית.
ההתמודדות
- הקמת ארגון "הפועל המזרחי", שענה הן על הצרכים הדתיים והן על הצרכים הסוציאליסטיים.
- התארגנות להתיישבות דתית שיתופית.
ב. הסבר המחאה שביטא "המרד הקדוש" כלפי חיי היהודים בגולה:
- המרד הופנה נגד המבנה החברתי-הכלכלי של היהודים בגולה. מבנה זה נתפס כמאובן משום שלא היה יצרני.
הסבר מדוע כונה המרד "קדוש"
- הוא כונה "קדוש", משום שחברה המושתתת על עבודת כפיים נתפסה כערך דתי וכחיות אלוקית: "חיי העבודה - הם ... לא רק אמצעי לתורה אלא תורה ממש, רוח התורה בהתגשמותו".
בשאלות שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
1. העלייה השלישית
א. ציין קושי אחד שהיה לכלל העולים החלוצים בעלייה השלישית, וכתוב כיצד התמודדו עם קושי זה.
הסבר קושי אחד ייחודי שהיה לחלוצים דתיים שעלו בעלייה זו, וכתוב כיצד הם התמודדו עם קושי זה. (10 נקודות)
ב. הסבר את המחאה שביטא "המרד הקדוש" כלפי חיי היהודים בגולה, והסבר מדוע כונה המרד "קדוש". (10 נקודות)
תשובה
2. יחסי ערבים-יהודים-בריטים בשנות ה-20 וה-30
א. הצג שלושה גורמים להתגבשות הלאומיות הערבית-פלסטינית בשנות ה-20. (10 נקודות)
ב. בסוף שנות ה-30 חל שינוי לרעה במדיניות בריטניה כלפי היישוב היהודי.
הבא שני ביטויים לשינוי זה, והסבר מניע אחד של בריטניה שהביא לשינוי. (10 נקודות)
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. המחתרות בשנות ה-30 וה-40
א. מה הייתה הסיבה לפרישת מקימי האצ"ל מארגון ההגנה, ומה הייתה הסיבה לפרישת מקימי הלח"י מהאצ"ל? (10 נקודות)
ב. במהלך מלחמת העולם השנייה שינה האצ"ל את מדיניותו כלפי הבריטים.
מה הייתה מדיניות הארגון בתחילת המלחמה, מה היה השינוי שחל במדיניותו ב-1944, ומה הייתה הסיבה לשינוי זה? (10 נקודות)
תשובה
4. התנועה הציונית בשנות ה-40
א. בשנות ה-40 התחזק הקשר בין התנועה הציונית ובין יהודי ארצות האסלאם.
כתוב שני הסברים לכך, והבא דוגמה לפעילות ציונית באחת מארצות אלה. (10 נקודות)
ב. הצג גורם אחד שהניע את התנועה הציונית לגבש את תכנית בילטמור בשנת 1942, וכתוב שני עקרונות של התכנית. (10 נקודות)
תשובה
פרק שני (20 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 7-5.
בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
5. יהודי גרמניה בשנות ה-30
א. ציין שני קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30, והצג דרך אחת שהקלה על ההגירה. (10 נקודות)
ב. בשנת 1938 החריפו הנאצים את מדיניותם נגד היהודים.
הסבר כיצד מגמה זו באה לידי ביטוי בשתי פעולות של הנאצים. (10 נקודות)
תשובה
6. היודנראטים
א. כתוב מטרה אחת שהייתה לגרמנים במינוי היודנראטים, והסבר שני שיקולים של יהודים לקבל על עצמם את תפקיד ראש היודנראט. (10 נקודות)
ב. הסבר את הגישה של א' צ'רניאקוב ואת הגישה של ח' רומקובסקי כלפי הפקודה לגירוש היהודים מהגטו. (10 נקודות)
תשובה
7. התנגדות יהודית
א. הסבר את המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה. מדוע יש לראות במושג זה התנגדות לנאצים? (10 נקודות)
ב. הצג שני גורמים שהקשו על הלחימה של היהודים בגטו, וגורם נוסף שהקשה על הלחימה ביער. (10 נקודות)
תשובה
פרק שלישי (20 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 11-8 (לכל שאלה - 10 נקודות)
8. "משאיות תמורת דם" ו"תכנית אירופה" היו ניסיונות להצלת יהודים בתקופת השואה.
הצג אחת מתכניות אלה.
תשובה
9. הצג שתי מטרות של ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה, וציין שני יישובים שהוקמו בארץ בתקופת המלחמה.
תשובה
10. הצג שתי בעיות חברתיות שנוצרו בעקבות גלי העלייה הגדולים בשנות ה-50
תשובה
11. מה גרם לצרפת ולבריטניה להשתתף במלחמת סיני (מבצע קדש, 1956)?
ציין סיבה אחרת שהניעה את ישראל להשתתף במלחמה זו.
תשובה
פרק רביעי (20 נקודות)
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 18-12 (לכל מושג - 5 נקודות)
12. משטאר טוטליטרי
תשובה
13. "יבסקציה"
תשובה
14. תכנית החומש
תשובה
15. מפלגות יהודיות בפולין
תשובה
16. "המלחמה הקרה"
תשובה
17. "הקומקון"
תשובה
18. קע"ם
תשובה
דגם תשובות לשאלון בתע"י, מס' 29107, חורף תשס"ז
הדגם הניתן להלן כולל ראשי פרקים בלבד.
1. העלייה השלישית
א. קושי שהיה לכלל העולים החלוצים בעלייה זו:
- מחסור חמור במקומות עבודה בחקלאות, בתעשייה ובמסחר.
- העדפת פועלים ערבים על פני פועלים יהודים.
- חוסר סיוע ועידוד מצד המוסדות הציוניים למחוסרי אמצעים.
- קשיים ברכישת קרקעות ובהכשרתן.
- תחרות עם קבלנים ערבים בסלילת כבישים ובהשגת עבודות ציבוריות.
- עבודת כפיים קשה.
- מחסור בהון פרטי.
ההתמודדות עם הקושי
- כדי להשיג מקומות עבודה, פנייה לעבודות ציבוריות שיזמו הבריטים: סלילת כבישים וניקוז ביצות.
- הקמת גדוד העבודה - מסגרת ארצית שסייעה ותמכה ויצרה הווי חברתי-שיתופי.
- כדי להתמודד עם קשיים שהערימו המוסדות ברכישת קרקעות - גאולת קרקע והכשרתה, כגון עמק יזרעאל.
- כדי להתמודד עם בעיות כלכליות חברתיות - הקמת הקבוצה הגדולה.
- הקמת הסתדרות העובדים.
קושי ייחודי שהיה לצעירים דתיים בעלייה זו
- ההסתדרות, שהיתה מסגרת קליטה חברתית-תרבותית, לא יכלה להעניק להם שירותים דתיים, והאווירה החילונית המובהקת דחתה רבים מהם.
- מסגרת הקליטה של "המזרחי" הייתה רופפת, וגם לא תמכה בהשקפתם (התנגדות לסוציאליזם של החלוצים הדתיים).
- מושבות העלייה הראשונה התאימו מבחינה דתית, אך הייתה חסרה בהן אידיאולוגיה סוציאליסטית ועבודה עברית.
ההתמודדות
- הקמת ארגון "הפועל המזרחי", שענה הן על הצרכים הדתיים והן על הצרכים הסוציאליסטיים.
- התארגנות להתיישבות דתית שיתופית.
ב. הסבר המחאה שביטא "המרד הקדוש" כלפי חיי היהודים בגולה:
- המרד הופנה נגד המבנה החברתי-הכלכלי של היהודים בגולה. מבנה זה נתפס כמאובן משום שלא היה יצרני.
הסבר מדוע כונה המרד "קדוש"
- הוא כונה "קדוש", משום שחברה המושתתת על עבודת כפיים נתפסה כערך דתי וכחיות אלוקית: "חיי העבודה - הם ... לא רק אמצעי לתורה אלא תורה ממש, רוח התורה בהתגשמותו".
השאלה הבאה
2. יחסי ערבים-יהודים-בריטים בשנות ה-20 וה-30
א. גורמים להתגבשות הלאומיות הערבית-הפלסטינית בשנות ה-20:
- התסיסות הלאומיות בארצות השכנות.
- ועידת סן-רמו שמה קץ לחלום סוריה הגדולה.
- הגעתם של עולים יהודים רבים, שהיוו איום על ההרכב הדמוגרפי.
- הצהרת בלפור.
- הקמת המועצה המוסלמית העליונה.
- התגברות ההשפעה של חאג' אמין אל-חוסייני.
- אי-היענות של הבריטים לתביעות הערבים.
ב. ביטויים לשינוי לרעה במדיניות בריטניה כלפי היישוב היהודי בסוף שנות ה-30
- נסיגה מתכנית החלוקה של ועדת פיל.
- סיום תקופת נציבותו של ווקופ והחלפתו במק-מייקל, שדגל בשיתוף פעולה עם הערבים.
- "הספר הלבן" השלישי של מקדונלד (1939): ביטל את הצהרת בלפור ואת ההתחייבות להקמת בית לאומי יהודי בארץ-ישראל, הגביל את עליית היהודים לארץ, ואסר על יהודים לרכוש קרקעות ברוב שטחה של הארץ.
מניע של הבריטים להרעה
- שינוי הנסיבות הפוליטיות באירופה, והחשש מפני ההשפעה של התעמולה הגרמנית על ההנהגה הערבית.
- ההנחה כי אם תפרוץ מלחמה, בריטניה תהיה זקוקה לתמיכת הערבים בגלל סיבות אסטרטגיות ושאלת הנפט.
- ההנחה כי במאבק נגד הנאציזם יהודים יתמכו בבריטים בכל מקרה.
2. יחסי ערבים-יהודים-בריטים בשנות ה-20 וה-30
א. גורמים להתגבשות הלאומיות הערבית-הפלסטינית בשנות ה-20:
- התסיסות הלאומיות בארצות השכנות.
- ועידת סן-רמו שמה קץ לחלום סוריה הגדולה.
- הגעתם של עולים יהודים רבים, שהיוו איום על ההרכב הדמוגרפי.
- הצהרת בלפור.
- הקמת המועצה המוסלמית העליונה.
- התגברות ההשפעה של חאג' אמין אל-חוסייני.
- אי-היענות של הבריטים לתביעות הערבים.
ב. ביטויים לשינוי לרעה במדיניות בריטניה כלפי היישוב היהודי בסוף שנות ה-30
- נסיגה מתכנית החלוקה של ועדת פיל.
- סיום תקופת נציבותו של ווקופ והחלפתו במק-מייקל, שדגל בשיתוף פעולה עם הערבים.
- "הספר הלבן" השלישי של מקדונלד (1939): ביטל את הצהרת בלפור ואת ההתחייבות להקמת בית לאומי יהודי בארץ-ישראל, הגביל את עליית היהודים לארץ, ואסר על יהודים לרכוש קרקעות ברוב שטחה של הארץ.
מניע של הבריטים להרעה
- שינוי הנסיבות הפוליטיות באירופה, והחשש מפני ההשפעה של התעמולה הגרמנית על ההנהגה הערבית.
- ההנחה כי אם תפרוץ מלחמה, בריטניה תהיה זקוקה לתמיכת הערבים בגלל סיבות אסטרטגיות ושאלת הנפט.
- ההנחה כי במאבק נגד הנאציזם יהודים יתמכו בבריטים בכל מקרה.
השאלה הבאה
3. המחתרות בשנות ה-30 וה-40:
א. הסיבה לפרישת מקימי האצ"ל מארגון ההגנה: -
- התנגדות למדיניות ההבלגה של ההגנה כלפי הערבים לאחר מאורעות תרפ"ט ובזמן מאורעות תרצ"ו.
הסיבה לפרישת מקימי הלח"י מהאצ"ל
- פרישה על רקע תפיסתם שאין לשתף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם השנייה, מכיוון שהבריטים הם האויב העיקרי.
- התנגדות לתלות הפוליטית של האצ"ל בתנועה הרוויזיוניסטית (עם מותו של ז'בוטינסקי).
- מלחמת העולם היא סיטואציה מתאימה לסילוק הבריטים מהאזור.
ב. מדיניות האצ"ל כלפי הבריטים בראשית המלחמה
- הטרור נגד הבריטים הופסק, ואנשי הארגון התגייסו לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים.
השינוי במדיניות האצ"ל כלפי הבריטים
- ב-1944 חידש האצ"ל את המרד בבריטים.
הסיבה לשינוי
- הבריטים לא שינו את מדיניות העלייה והמשיכו להיאבק בהעפלה, למרות שיתוף הפעולה של היהודים, ולמרות המצב הקשה של יהודי אירופה.
3. המחתרות בשנות ה-30 וה-40:
א. הסיבה לפרישת מקימי האצ"ל מארגון ההגנה: -
- התנגדות למדיניות ההבלגה של ההגנה כלפי הערבים לאחר מאורעות תרפ"ט ובזמן מאורעות תרצ"ו.
הסיבה לפרישת מקימי הלח"י מהאצ"ל
- פרישה על רקע תפיסתם שאין לשתף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם השנייה, מכיוון שהבריטים הם האויב העיקרי.
- התנגדות לתלות הפוליטית של האצ"ל בתנועה הרוויזיוניסטית (עם מותו של ז'בוטינסקי).
- מלחמת העולם היא סיטואציה מתאימה לסילוק הבריטים מהאזור.
ב. מדיניות האצ"ל כלפי הבריטים בראשית המלחמה
- הטרור נגד הבריטים הופסק, ואנשי הארגון התגייסו לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים.
השינוי במדיניות האצ"ל כלפי הבריטים
- ב-1944 חידש האצ"ל את המרד בבריטים.
הסיבה לשינוי
- הבריטים לא שינו את מדיניות העלייה והמשיכו להיאבק בהעפלה, למרות שיתוף הפעולה של היהודים, ולמרות המצב הקשה של יהודי אירופה.
השאלה הבאה
4. התנועה הציונית בשנות ה-40
א. הסברים להתחזקות הקשר בין התנועה הציונית ובין יהודי ארצות האסלאם בשנות ה-40
- הרעה במצב יהודי ארצות האסלאם והתגברות התעמולה הנאצית בזמן הכיבוש הצרפתי/הגרמני/האיטלקי.
- הסכסוך הישראלי-ערבי החריף את שנאת היהודים.
- החיילים (מהבריגדה) ששירתו במדינות אלה התוודעו אל יהודי המזרח, ועוררו פעילות ציונית.
- התנועה הציונית ראתה ביהודי המזרח מאגר חדש של עולים, לאחר שהעלייה מאירופה פסקה כמעט לגמרי בזמן המלחמה.
- הידיעות על השואה הגבירו את ההבנה שיש לפתור בדחיפות את בעיית היהודים הנמצאים במצוקה.
דוגמה לפעילות ציונית באחת מארצות האסלאם
- בעירק, פרס, סוריה וטורקיה: העפלה יבשתית דרך המדבר לצפון סוריה ומשם ליישובי הצפון.
- בעירק: צעירים התארגנו לעלייה חלוצית לארץ ישראל, והוקם סניף תנועת "החלוץ" ב-1942.
- במצרים: ההתעוררות הציונית התבטאה בתרומות כספיות לקק"ל ובהתארגנות לאפשרות עלייה לארץ ישראל.
- בתוניס: הקמת תנועות נוער ציוניות, איסוף תרומות לקידום רעיון התחייה בארץ ישראל והכנות לעלייה לארץ.
- בלוב: בימי מלחמת העולם השנייה הגיעו ללוב אנשי הבריגדה היהודית ופיתחו פעילות ציונית ענפה, ובעקבותיה עלו רוב יהודי לוב ארצה עם הקמת מדינת ישראל.
ב. גורם שהניע את התנועה הציונית לגבש את תכנית בילטמור ב-1942
- בתנועה הציונית התעורר הצורך להציב תכנית ברורה לתקופה שלאחר המלחמה, מאחר ש"הספר הלבן" השלישי סתם את הגולל מבחינת הבריטים על הקמת מדינה יהודית.
- שואת יהודי אירופה חייבת למצוא פתרון מהיר למצוקת הפליטים והעקורים.
- משקלו של ב.ג. שדגל בציונות גדולה, ציונות לוחמת שנוי קו .
- צורך לתבוע מקסימום תביעות כדי לא ליצור "חלק רק", שלתוכו ייכנסו הערבים עם דרישות משלהם.
- עליית ההשפעה של ארצות הברית בזירה הבין-לאומית העלתה את הסיכויים לקדם את הקמת המדינה.
עקרונות תכנית בילטמור
- שערי ארץ ישראל ייפתחו לעליית יהודים.
- הסוכנות היהודית הוסמכה לנהל את העלייה לארץ ישראל ולקומם את שממת הארץ.
- ארץ ישראל תכונן כקהילה יהודית, כחלק ממבנה העולם הדמוקרטי החדש.
4. התנועה הציונית בשנות ה-40
א. הסברים להתחזקות הקשר בין התנועה הציונית ובין יהודי ארצות האסלאם בשנות ה-40
- הרעה במצב יהודי ארצות האסלאם והתגברות התעמולה הנאצית בזמן הכיבוש הצרפתי/הגרמני/האיטלקי.
- הסכסוך הישראלי-ערבי החריף את שנאת היהודים.
- החיילים (מהבריגדה) ששירתו במדינות אלה התוודעו אל יהודי המזרח, ועוררו פעילות ציונית.
- התנועה הציונית ראתה ביהודי המזרח מאגר חדש של עולים, לאחר שהעלייה מאירופה פסקה כמעט לגמרי בזמן המלחמה.
- הידיעות על השואה הגבירו את ההבנה שיש לפתור בדחיפות את בעיית היהודים הנמצאים במצוקה.
דוגמה לפעילות ציונית באחת מארצות האסלאם
- בעירק, פרס, סוריה וטורקיה: העפלה יבשתית דרך המדבר לצפון סוריה ומשם ליישובי הצפון.
- בעירק: צעירים התארגנו לעלייה חלוצית לארץ ישראל, והוקם סניף תנועת "החלוץ" ב-1942.
- במצרים: ההתעוררות הציונית התבטאה בתרומות כספיות לקק"ל ובהתארגנות לאפשרות עלייה לארץ ישראל.
- בתוניס: הקמת תנועות נוער ציוניות, איסוף תרומות לקידום רעיון התחייה בארץ ישראל והכנות לעלייה לארץ.
- בלוב: בימי מלחמת העולם השנייה הגיעו ללוב אנשי הבריגדה היהודית ופיתחו פעילות ציונית ענפה, ובעקבותיה עלו רוב יהודי לוב ארצה עם הקמת מדינת ישראל.
ב. גורם שהניע את התנועה הציונית לגבש את תכנית בילטמור ב-1942
- בתנועה הציונית התעורר הצורך להציב תכנית ברורה לתקופה שלאחר המלחמה, מאחר ש"הספר הלבן" השלישי סתם את הגולל מבחינת הבריטים על הקמת מדינה יהודית.
- שואת יהודי אירופה חייבת למצוא פתרון מהיר למצוקת הפליטים והעקורים.
- משקלו של ב.ג. שדגל בציונות גדולה, ציונות לוחמת שנוי קו .
- צורך לתבוע מקסימום תביעות כדי לא ליצור "חלק רק", שלתוכו ייכנסו הערבים עם דרישות משלהם.
- עליית ההשפעה של ארצות הברית בזירה הבין-לאומית העלתה את הסיכויים לקדם את הקמת המדינה.
עקרונות תכנית בילטמור
- שערי ארץ ישראל ייפתחו לעליית יהודים.
- הסוכנות היהודית הוסמכה לנהל את העלייה לארץ ישראל ולקומם את שממת הארץ.
- ארץ ישראל תכונן כקהילה יהודית, כחלק ממבנה העולם הדמוקרטי החדש.
השאלה הבאה
5. יהודי גרמניה בשנות ה-30
א. קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30:
- סגירת השערים של מדינות העולם עקב החשש מפני העמקת השפל הכלכלי ועקב התפתחות מגמות אנטישמיות.
- הגבלות על העלייה לארץ.
- החשש מפני קשיי קליטה - בגלל הבדלי תרבות ושפה.
- החשש מפני קשיי פרנסה.
- הגבלות על הוצאת רכוש וכספים מגרמניה.
דרכים שהקלו על ההגירה
- מדינות שאפשרו פתיחה חלקית של השערים: יפן מאפשרת הגירה לשנחאי, בריטניה מאפשרת את הקינדר-טרנספורט, עליית הנוער.
- הכנת העולים לקראת הגירה: לימוד שפה בבתי ספר למבוגרים, והסבה מקצועית.
- "הסכם ההעברה" אפשר להתמודד עם הבעיה של העברת הרכוש לארץ ישראל.
- עליה בלתי לגלית.
ב. החרפת המדיניות של הנאצים נגד היהודים בשנת 1938:
- סימון היהודים בפספורט, והוספת שם בתעודת זהות.
- גירוש זבונשין - פעם ראשונה שמגרשים יהודים בעלי נתינות זרה.
- "ליל הבדולח" - לראשונה פרץ בגרמניה פוגרום אלים נגד יהודים.
- החרפת האריזציה.
- החרפת האריזציה.
- לראשונה נשלחו יהודים למחנות ריכוז בגלל יהדותם.
- אחרי "ליל הבדולח" הוטל על היהודים קנס עצום, שלא היה כדוגמתו בעבר.
- ביטול מעמדן הציבורי של הקהילות.
- הגירה כפויה מאוסטריה תוך כדי שימוש בטרור ובאלימות.
5. יהודי גרמניה בשנות ה-30
א. קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30:
- סגירת השערים של מדינות העולם עקב החשש מפני העמקת השפל הכלכלי ועקב התפתחות מגמות אנטישמיות.
- הגבלות על העלייה לארץ.
- החשש מפני קשיי קליטה - בגלל הבדלי תרבות ושפה.
- החשש מפני קשיי פרנסה.
- הגבלות על הוצאת רכוש וכספים מגרמניה.
דרכים שהקלו על ההגירה
- מדינות שאפשרו פתיחה חלקית של השערים: יפן מאפשרת הגירה לשנחאי, בריטניה מאפשרת את הקינדר-טרנספורט, עליית הנוער.
- הכנת העולים לקראת הגירה: לימוד שפה בבתי ספר למבוגרים, והסבה מקצועית.
- "הסכם ההעברה" אפשר להתמודד עם הבעיה של העברת הרכוש לארץ ישראל.
- עליה בלתי לגלית.
ב. החרפת המדיניות של הנאצים נגד היהודים בשנת 1938:
- סימון היהודים בפספורט, והוספת שם בתעודת זהות.
- גירוש זבונשין - פעם ראשונה שמגרשים יהודים בעלי נתינות זרה.
- "ליל הבדולח" - לראשונה פרץ בגרמניה פוגרום אלים נגד יהודים.
- החרפת האריזציה.
- החרפת האריזציה.
- לראשונה נשלחו יהודים למחנות ריכוז בגלל יהדותם.
- אחרי "ליל הבדולח" הוטל על היהודים קנס עצום, שלא היה כדוגמתו בעבר.
- ביטול מעמדן הציבורי של הקהילות.
- הגירה כפויה מאוסטריה תוך כדי שימוש בטרור ובאלימות.
השאלה הבאה
6. היודנראטים
א. מטרות הגרמנים במינוי היודנראטים:
- הגברת השליטה על האוכלוסייה היהודית/ זרוע מבצעת של פקודות הגרמנים.
- חיסכון של הגרמנים בכוח אדם.
- שבירת הסולידריות היהודית.
- מניעת מגע ישיר בין היהודים לבין הנאצים.
- יצירת אשליה של אוטונומיה יהודית.
שיקולים שהיו ליהודים לקבל על עצמם את תפקיד ראש היודנראט:
- תחושת אחריות לבני הקהילה.
- איומים על חייהם.
- שיקולים אינטרסנטיים הקשורים לרווח אישי.
ב. הסבר את הגישה של א' צ'רניאקוב ואת הגישה של ח' רומקוראסקי כלפי הפקודה לגירוש היהודים מהגטו:
- צ'רניאקוב בחר לסרב לפקודה לרכז יהודים לשילוח מן הגטו, והתאבד (ביולי 1942).
היו שראו בכך סימן של חולשה ובריחה מאחריות, והיו שראו בכך צעד אמיץ ומעורר כבוד.
ציית לפקודת הגרמנים לגרש יהודים, מכיוון שביקש להציל את אלה שסיכוייהם לשרוד רבים יחסית בגלל כושר עבודתם. שלם כך היה מוכן להקריב את החלשים יותר.
6. היודנראטים
א. מטרות הגרמנים במינוי היודנראטים:
- הגברת השליטה על האוכלוסייה היהודית/ זרוע מבצעת של פקודות הגרמנים.
- חיסכון של הגרמנים בכוח אדם.
- שבירת הסולידריות היהודית.
- מניעת מגע ישיר בין היהודים לבין הנאצים.
- יצירת אשליה של אוטונומיה יהודית.
שיקולים שהיו ליהודים לקבל על עצמם את תפקיד ראש היודנראט:
- תחושת אחריות לבני הקהילה.
- איומים על חייהם.
- שיקולים אינטרסנטיים הקשורים לרווח אישי.
ב. הסבר את הגישה של א' צ'רניאקוב ואת הגישה של ח' רומקוראסקי כלפי הפקודה לגירוש היהודים מהגטו:
- צ'רניאקוב בחר לסרב לפקודה לרכז יהודים לשילוח מן הגטו, והתאבד (ביולי 1942).
היו שראו בכך סימן של חולשה ובריחה מאחריות, והיו שראו בכך צעד אמיץ ומעורר כבוד.
ציית לפקודת הגרמנים לגרש יהודים, מכיוון שביקש להציל את אלה שסיכוייהם לשרוד רבים יחסית בגלל כושר עבודתם. שלם כך היה מוכן להקריב את החלשים יותר.
השאלה הבאה
7. התנגדות יהודית:
א. הסבר המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה
כל אחד יעשה כל אשר ביכולתו להפר את המזימה הנאצית להשמיד את הכלל היהודי ואת הפרט היהודי. בעבר, כאשר השונא רצה לשלול את נשמתנו היינו מוסרים את גופנו. עתה, כאשר הנאצים רוצים לקחת מאתנו את גופנו - נשמור בכל מחיר על חיינו (מיוחס לרב יצחק ניסנבוים).
הסבר מדוע יש לראות במושג זה התנגדות לנאצים
- כל פעולה שהייתה מכוונת נגד מזימות הגרמנים כלפי היהודים, ביטאה התנגדות, שמירה על החיים בכל דרך שהיא הייתה בניגוד לכוונת הגרמנים לכלות את היהודים, ולכן היא מבטאת התנגדות.
ב. גורמים שהקשו על הלחימה של היהודים בגטו:
- ליהודים בגטו לא היו האמצעים, הקשרים והניסיון שנדרש לבניית גוף לוחם, חמוש וערוך לקרב.
- תמיכה מועטה בלבד מצב המחתרות הפולניות.
- קושי להחליט על עיתוי המרד, שכן הגרמנים הם שהכתיבו את האירועים.
- חשש לסכן את רוב תושבי הגטו, כעונש קולקטיבי.
- חוסר מסורת לחימה - אין סיכוי לנצח.
גורם נוסף שהקשה על הלחימה ביער
- האוכלוסייה הסובבת הייתה במקרים רבים עוינת.
- בין הפרטיזנים הלא-יהודים היו אנטישמים רבים.
- הפקרת המשפחה בגטו.
- הקושי לשהות זמן ממושך בתנאי היער.
- אי הכרת השטח.
7. התנגדות יהודית:
א. הסבר המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה
כל אחד יעשה כל אשר ביכולתו להפר את המזימה הנאצית להשמיד את הכלל היהודי ואת הפרט היהודי. בעבר, כאשר השונא רצה לשלול את נשמתנו היינו מוסרים את גופנו. עתה, כאשר הנאצים רוצים לקחת מאתנו את גופנו - נשמור בכל מחיר על חיינו (מיוחס לרב יצחק ניסנבוים).
הסבר מדוע יש לראות במושג זה התנגדות לנאצים
- כל פעולה שהייתה מכוונת נגד מזימות הגרמנים כלפי היהודים, ביטאה התנגדות, שמירה על החיים בכל דרך שהיא הייתה בניגוד לכוונת הגרמנים לכלות את היהודים, ולכן היא מבטאת התנגדות.
ב. גורמים שהקשו על הלחימה של היהודים בגטו:
- ליהודים בגטו לא היו האמצעים, הקשרים והניסיון שנדרש לבניית גוף לוחם, חמוש וערוך לקרב.
- תמיכה מועטה בלבד מצב המחתרות הפולניות.
- קושי להחליט על עיתוי המרד, שכן הגרמנים הם שהכתיבו את האירועים.
- חשש לסכן את רוב תושבי הגטו, כעונש קולקטיבי.
- חוסר מסורת לחימה - אין סיכוי לנצח.
גורם נוסף שהקשה על הלחימה ביער
- האוכלוסייה הסובבת הייתה במקרים רבים עוינת.
- בין הפרטיזנים הלא-יהודים היו אנטישמים רבים.
- הפקרת המשפחה בגטו.
- הקושי לשהות זמן ממושך בתנאי היער.
- אי הכרת השטח.
השאלה הבאה
8. "משאיות תמורת דם" או "תכנית אירופה":
- התכנית הוצעה ב-1944 על ידי אנשי "ועד ההצלה" - ישראל קסטנר ויואל ברנד, אשר יצרו קשר עם אייכמן. התכנית קבעה שיופסקו השילוחים של יהודי הונגריה לאושוויץ, בתמורה לעשרת אלפים משאיות. הגרמנים שלחו את ברנד לקושטא, כדי להעביר את הצעתם לעולם החופשי. אולם עוד לפני שברנד חזר עם תשובה, פתחו אנשיו של אייכמן, בסיוע המשטרה ההונגרית, בשילוח יהודי הונגריה לאושוויץ. כמו כן, כחלק מהמשא ומתן אורגנה "רכבת קסטנר" שאמורה הייתה להיות הראשונה מבין כמה רבבות כאלה, אך בפועל היא הייתה היחידה. נוסעיה הגיעו לברגן-בלזן, ורק לקראת סוף המלחמה הורשו לצאת לשוויץ.
- התכנית הועלתה על ידי כמה מראשי הקהילה היהודית בסלובקיה, שהתארגנו במסגרת "קבוצת העבודה". אנשי "קבוצת העבודה" פתחו במשא ומתן עם אנשי הממשל הסלובקי ועם דיטר ויסלצני שנמנה על הצוות של אייכמן. המטרה הייתה לעצור את הגירושים מהמדינה באמצעות תשלום שוחד לגרמנים. העובדה כי נוצרה הפוגה זמנית בגירוש יהודי סלובקיה, הובילה לגיבוש תכנית לכלל יהודי אירופה. לפי התכנית יופסקו השילוחים להשמדה בתמורה ל-3-2 מיליוני דולרים שתשלם יהדות העולם לגרמנים. הנהלת הסוכנות נמנעה זמן רב מלפעול מחשש שמדובר במרמה ובאחיזת עיניים, לפיכך, המו"מ נמשך כשנה וסכומי כסף ראשוניים הופקדו באיחור. אולם אז הודיע ויסלצני כי הגרמנים חזרו בהם מהתכנית להפסיק את הגירושים. לאחר המלחמה היו שסברו שסיכויי התכנית היו ראליים, אולם אין כל עדות לנכונות לסגת מתכנית ההשמדה הכוללת.
8. "משאיות תמורת דם" או "תכנית אירופה":
- התכנית הוצעה ב-1944 על ידי אנשי "ועד ההצלה" - ישראל קסטנר ויואל ברנד, אשר יצרו קשר עם אייכמן. התכנית קבעה שיופסקו השילוחים של יהודי הונגריה לאושוויץ, בתמורה לעשרת אלפים משאיות. הגרמנים שלחו את ברנד לקושטא, כדי להעביר את הצעתם לעולם החופשי. אולם עוד לפני שברנד חזר עם תשובה, פתחו אנשיו של אייכמן, בסיוע המשטרה ההונגרית, בשילוח יהודי הונגריה לאושוויץ. כמו כן, כחלק מהמשא ומתן אורגנה "רכבת קסטנר" שאמורה הייתה להיות הראשונה מבין כמה רבבות כאלה, אך בפועל היא הייתה היחידה. נוסעיה הגיעו לברגן-בלזן, ורק לקראת סוף המלחמה הורשו לצאת לשוויץ.
- התכנית הועלתה על ידי כמה מראשי הקהילה היהודית בסלובקיה, שהתארגנו במסגרת "קבוצת העבודה". אנשי "קבוצת העבודה" פתחו במשא ומתן עם אנשי הממשל הסלובקי ועם דיטר ויסלצני שנמנה על הצוות של אייכמן. המטרה הייתה לעצור את הגירושים מהמדינה באמצעות תשלום שוחד לגרמנים. העובדה כי נוצרה הפוגה זמנית בגירוש יהודי סלובקיה, הובילה לגיבוש תכנית לכלל יהודי אירופה. לפי התכנית יופסקו השילוחים להשמדה בתמורה ל-3-2 מיליוני דולרים שתשלם יהדות העולם לגרמנים. הנהלת הסוכנות נמנעה זמן רב מלפעול מחשש שמדובר במרמה ובאחיזת עיניים, לפיכך, המו"מ נמשך כשנה וסכומי כסף ראשוניים הופקדו באיחור. אולם אז הודיע ויסלצני כי הגרמנים חזרו בהם מהתכנית להפסיק את הגירושים. לאחר המלחמה היו שסברו שסיכויי התכנית היו ראליים, אולם אין כל עדות לנכונות לסגת מתכנית ההשמדה הכוללת.
השאלה הבאה
9. מטרות של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- מאבק בחוק הקרקעות.
- ביסוס אזורים מיושבים.
- חדירה לאזורים שלא יושבו עדיין, כדי לבסס את גבולות המדינה העתידית.
- התישבות ממנועים בטחוניים אסטרטיים.
ציין שני ישובים שהוקמו בארץ בתקופת המלחמה:
- מצובה, בית הילל, שאר יישוב, כפר סאלד, מנרה, כפר בלום, שמיר, דורות, גברעם, ניר עם, יד מרדכי,בארות יצחק, גבולות, בית אשל, רביבים, כפר עציון, שדות ים, בית הערבה, הגושרים.
9. מטרות של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- מאבק בחוק הקרקעות.
- ביסוס אזורים מיושבים.
- חדירה לאזורים שלא יושבו עדיין, כדי לבסס את גבולות המדינה העתידית.
- התישבות ממנועים בטחוניים אסטרטיים.
ציין שני ישובים שהוקמו בארץ בתקופת המלחמה:
- מצובה, בית הילל, שאר יישוב, כפר סאלד, מנרה, כפר בלום, שמיר, דורות, גברעם, ניר עם, יד מרדכי,בארות יצחק, גבולות, בית אשל, רביבים, כפר עציון, שדות ים, בית הערבה, הגושרים.
השאלה הבאה
10. בעיות חברתיות שנוצרו בעקבות גלי העלייה הגדולה בשנות ה-50:
- התנשאות של הוותיקים כלפי כלל העולים, וכלפי העולם מארצות האסלאם בפרט.
- ניכור וחוסר תקשורת בין עולים מארצות שונות (בעיקר בין עולים ממזרח-אירופה לבין עולים מארצות האסלאם)
- יצירת מקומות התיישבות מיוחדים לעולים - רובם מארצות האסלאם.
- פיזור העולים בארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים, שהיו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
- פערים תרבותיים וקשיי הסתגלות של חלק מעולי ארצות האסלאם לחברה מודרנית.
- התהוות רבדים כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית, המבוססים על מוצא עדתי.
- פגיעה במבנה המשפחה המסורתית וערעור סמכות האב.
10. בעיות חברתיות שנוצרו בעקבות גלי העלייה הגדולה בשנות ה-50:
- התנשאות של הוותיקים כלפי כלל העולים, וכלפי העולם מארצות האסלאם בפרט.
- ניכור וחוסר תקשורת בין עולים מארצות שונות (בעיקר בין עולים ממזרח-אירופה לבין עולים מארצות האסלאם)
- יצירת מקומות התיישבות מיוחדים לעולים - רובם מארצות האסלאם.
- פיזור העולים בארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים, שהיו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
- פערים תרבותיים וקשיי הסתגלות של חלק מעולי ארצות האסלאם לחברה מודרנית.
- התהוות רבדים כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית, המבוססים על מוצא עדתי.
- פגיעה במבנה המשפחה המסורתית וערעור סמכות האב.
השאלה הבאה
11. מה גרם לצרפת ולבריטניה להשתתף במלחמת סיני (מבצע קדש, 1956)
- הלאמת תעלת סואץ על ידי נאצר. ההלאמה פגעה בצרפת ובבריטניה, כי להן היו מניות בתעלה.
סיבה אחרת שהניעה את ישראל להשתתף במלחמה זו.
- התחמשות הצבא המצרי בשטחים הסמוכים לגבול ישראל.
- פעולות ה"פדאיון" בחסות המודיעין המצרי ערערו את החיים התקינים בישראל.
- ברית משולשת בין מצרים, סוריה וירדן יצרה איום על ישראל.
- עסקת הנשק הצ'כית מצרים ערערה את מאזן הנשק בין ישראל ובין מדינות ערב.
11. מה גרם לצרפת ולבריטניה להשתתף במלחמת סיני (מבצע קדש, 1956)
- הלאמת תעלת סואץ על ידי נאצר. ההלאמה פגעה בצרפת ובבריטניה, כי להן היו מניות בתעלה.
סיבה אחרת שהניעה את ישראל להשתתף במלחמה זו.
- התחמשות הצבא המצרי בשטחים הסמוכים לגבול ישראל.
- פעולות ה"פדאיון" בחסות המודיעין המצרי ערערו את החיים התקינים בישראל.
- ברית משולשת בין מצרים, סוריה וירדן יצרה איום על ישראל.
- עסקת הנשק הצ'כית מצרים ערערה את מאזן הנשק בין ישראל ובין מדינות ערב.
השאלה הבאה
12. משטר טוטליטרי
- משטר סמכותי ורודני המתערב בכל תחומי החיים של האדם, במטרה לכפות אידיאולוגיה מסוימת.
- מאפיינים: מפלגה יחידה, שליט יחיד חזק, היעדר אופוזיציה, פיקוח על כל אמצעי התקשורת ועל מסגרות החינוך.
- אמצעי שליטה: טרור, משטרה חשאית, בתי סוהר, מחנות ריכוז ומחנות עבודה, הוצאה להורג ורמיסת זכויות האדם והאזרח.
- משטרים טוטליטריים במאה ה-20: רוסיה הקומוניסטית, איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית.
12. משטר טוטליטרי
- משטר סמכותי ורודני המתערב בכל תחומי החיים של האדם, במטרה לכפות אידיאולוגיה מסוימת.
- מאפיינים: מפלגה יחידה, שליט יחיד חזק, היעדר אופוזיציה, פיקוח על כל אמצעי התקשורת ועל מסגרות החינוך.
- אמצעי שליטה: טרור, משטרה חשאית, בתי סוהר, מחנות ריכוז ומחנות עבודה, הוצאה להורג ורמיסת זכויות האדם והאזרח.
- משטרים טוטליטריים במאה ה-20: רוסיה הקומוניסטית, איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית.
השאלה הבאה
13. יבסקציה - המחלקה היהודית
- מחלקה יהודית בתוך המפלגה הקומוניסטית הרוסית שפעיליה המרכזיים היו יהודים הנאמנים לשלטון הקומוניסטי (פעלה בשנים 1930-1918).
- מטרת המחלקה: לקדם את התבוללות יהודי רוסיה ולהפכם לאזרחים נאמנים למשטר הקומוניסטי, ובכך לממש את האידיאולוגיה הקומוניסטית של שוויון חברתי-כלכלי.
- פעולותיה: מאבק בדת היהודית - סגירת בתי כנסת, מאסר רבנים וחזנים, שוחטים ומוהלים, איסור להדפיס סידורי תפילה, החרמת ספרי תורה, איסור מצוות כמו ברית מילה, שבת וחג; מאבק בתודעה לאומית יהודית: סגירת בתי ספר יהודיים, מאסר סופרים עבריים, איסור הדפסת ספרים ועיתונים עבריים, חיסור הקהילות היהודיות ומוסדותיהן, מאבק בתנועה הציונית.
- כאלטרנטיבה קימה המחלקה היהודית בתי ספר ממשלתיים-חילוניים ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש. המורים בבתי הספר האלה נצטוו להורות את התורה הקומוניסטית, ולטעת בקרב התלמידים שנאה לדת היהודית.
- בעקבות פעולותיה האנטי-יהודיות של המחלקה גברה ההתבוללות של יהודי רוסיה בחברה הרוסית ורבים התנתקו מהדת היהודית.
13. יבסקציה - המחלקה היהודית
- מחלקה יהודית בתוך המפלגה הקומוניסטית הרוסית שפעיליה המרכזיים היו יהודים הנאמנים לשלטון הקומוניסטי (פעלה בשנים 1930-1918).
- מטרת המחלקה: לקדם את התבוללות יהודי רוסיה ולהפכם לאזרחים נאמנים למשטר הקומוניסטי, ובכך לממש את האידיאולוגיה הקומוניסטית של שוויון חברתי-כלכלי.
- פעולותיה: מאבק בדת היהודית - סגירת בתי כנסת, מאסר רבנים וחזנים, שוחטים ומוהלים, איסור להדפיס סידורי תפילה, החרמת ספרי תורה, איסור מצוות כמו ברית מילה, שבת וחג; מאבק בתודעה לאומית יהודית: סגירת בתי ספר יהודיים, מאסר סופרים עבריים, איסור הדפסת ספרים ועיתונים עבריים, חיסור הקהילות היהודיות ומוסדותיהן, מאבק בתנועה הציונית.
- כאלטרנטיבה קימה המחלקה היהודית בתי ספר ממשלתיים-חילוניים ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש. המורים בבתי הספר האלה נצטוו להורות את התורה הקומוניסטית, ולטעת בקרב התלמידים שנאה לדת היהודית.
- בעקבות פעולותיה האנטי-יהודיות של המחלקה גברה ההתבוללות של יהודי רוסיה בחברה הרוסית ורבים התנתקו מהדת היהודית.
השאלה הבאה
14. תכנית החומש
- תכנית כלכלית לחמש שנים שיזם סטלין לאחר עלייתו לשלטון ב-1928, במקום תכנית הנא"פ.
- מטרותיה: להפוך את ברית המועצות ממדינה חקלאית למדינה תעשייתית; להרוס את החקלאות הפרטית וליצור חקלאות שיתופית; להעלות את הרמה החינוכית והתרבותית של האוכלוסייה; לחזק את הצבא ולהגביר את האיום על המערב הקפיטליסטי.
- הודות לתכניות החומש הפכה ברית המועצות מארץ חקלאית נחשלת לארץ תעשייתית אדירה, אולם הפיתוח העצום הושג באמצעי דיכוי וטרור ועלה בחייהם של מאות אלפי בני אדם.
- עד שנות ה-70 התבצעו שבע "תכניות חומש".
14. תכנית החומש
- תכנית כלכלית לחמש שנים שיזם סטלין לאחר עלייתו לשלטון ב-1928, במקום תכנית הנא"פ.
- מטרותיה: להפוך את ברית המועצות ממדינה חקלאית למדינה תעשייתית; להרוס את החקלאות הפרטית וליצור חקלאות שיתופית; להעלות את הרמה החינוכית והתרבותית של האוכלוסייה; לחזק את הצבא ולהגביר את האיום על המערב הקפיטליסטי.
- הודות לתכניות החומש הפכה ברית המועצות מארץ חקלאית נחשלת לארץ תעשייתית אדירה, אולם הפיתוח העצום הושג באמצעי דיכוי וטרור ועלה בחייהם של מאות אלפי בני אדם.
- עד שנות ה-70 התבצעו שבע "תכניות חומש".
השאלה הבאה
15. מפלגות יהודיות בפולין
- היהודים בפולין העצמאית מנו כשלושה מיליוני נפש שמפולגים לשלושה מחנות: המחנה החרדי, המחנה הפועלי, המחנה הציוני.
- המחנה החרדי - בראש מחנה זה עמדה "אגודת ישראל", מפלגה אנטי-ציונית שהתנגדה לעלייה לארץ ישראל לפני בוא המשיח, ולשימוש בשפה העברית כשפת דיבור ושפת לימוד. המחנה החרדי שיתף פעולה עם השלטון הפונלי שביקש לראות ביהודים עדה דתית ולא לאומית, תמורת אוטונומיה בחינוך החרדי.
- המחנה הפועלי - בראש ניצב ה"בונד" - מפלגה סוציאליסטית שהתנגדה לציונות. שיתוף פעולה עם המפלגה הפולנית הסוציאליסטית.
- המחנה הציוני - כלל המפלגות הציוניות שהטיפו לעלייה לארץ ישראל כמו "המזרחי" ו"פועלי ציון" - מפלגה ציונית סוציאליסטית. המחנה הציוני פעל בתיאום עם מיעוטים לאומיים אחרים, כדי לאלץ את הממשל הפולני לקיים את "חוזה המיעוטים".
15. מפלגות יהודיות בפולין
- היהודים בפולין העצמאית מנו כשלושה מיליוני נפש שמפולגים לשלושה מחנות: המחנה החרדי, המחנה הפועלי, המחנה הציוני.
- המחנה החרדי - בראש מחנה זה עמדה "אגודת ישראל", מפלגה אנטי-ציונית שהתנגדה לעלייה לארץ ישראל לפני בוא המשיח, ולשימוש בשפה העברית כשפת דיבור ושפת לימוד. המחנה החרדי שיתף פעולה עם השלטון הפונלי שביקש לראות ביהודים עדה דתית ולא לאומית, תמורת אוטונומיה בחינוך החרדי.
- המחנה הפועלי - בראש ניצב ה"בונד" - מפלגה סוציאליסטית שהתנגדה לציונות. שיתוף פעולה עם המפלגה הפולנית הסוציאליסטית.
- המחנה הציוני - כלל המפלגות הציוניות שהטיפו לעלייה לארץ ישראל כמו "המזרחי" ו"פועלי ציון" - מפלגה ציונית סוציאליסטית. המחנה הציוני פעל בתיאום עם מיעוטים לאומיים אחרים, כדי לאלץ את הממשל הפולני לקיים את "חוזה המיעוטים".
השאלה הבאה
16. "המלחמה הקרה"
- שם כולל למערכת היחסים שהתפתחה בין ארצות הברית לברית המועצות, מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה עד הפשרתה בשנות ה-70 (לאחר סיום מלחמת וייטנאם). סיומה בשנות ה-90 (עם התמוטטות הגוש הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות). (המלחמה הקרה הפכה עם הזמן גם ל"מלחמה חמה" וכמה מלחמות פרצו במהלך תקופה זו: מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם).
- במסגרת "המלחמה הקרה" חולק העולם לשני חלקים: הגוש המזרחי שבראשו עמדה ברית המועצות והגוש המערבי שבראשו עמדה ארצות הברית.
- הגורמים להתפתחות מערכת קוטבית זו: יריבות אידיאולוגית ופוליטית בין שתי תפיסות מנוגדות: התפיסה הקומוניסטית הדיקטטורית מול התפיסה האמריקנית הדמוקרטית והקפיטליסטית. יריבות בין שתי המעצמות המתחרות ביניהן על השליטה בעולם.
16. "המלחמה הקרה"
- שם כולל למערכת היחסים שהתפתחה בין ארצות הברית לברית המועצות, מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה עד הפשרתה בשנות ה-70 (לאחר סיום מלחמת וייטנאם). סיומה בשנות ה-90 (עם התמוטטות הגוש הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות). (המלחמה הקרה הפכה עם הזמן גם ל"מלחמה חמה" וכמה מלחמות פרצו במהלך תקופה זו: מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם).
- במסגרת "המלחמה הקרה" חולק העולם לשני חלקים: הגוש המזרחי שבראשו עמדה ברית המועצות והגוש המערבי שבראשו עמדה ארצות הברית.
- הגורמים להתפתחות מערכת קוטבית זו: יריבות אידיאולוגית ופוליטית בין שתי תפיסות מנוגדות: התפיסה הקומוניסטית הדיקטטורית מול התפיסה האמריקנית הדמוקרטית והקפיטליסטית. יריבות בין שתי המעצמות המתחרות ביניהן על השליטה בעולם.
השאלה הבאה
17. "הקומקון"
- "הקומקון" היה שורה של הסכמי ידידות, שיתוף פעולה כלכלי וסחר בין ברית המועצות לבין מדינות מזרח אירופה, בתגובה ל"תכנית מרשל".
- ברית זו חיזקה את השליטה הכלכלית והפוליטית של ברית המועצות בגוש המזרחי.
- ברית זו החליפה את הקומינטרן - ארגון בין-לאומי של כל המפלגות הקומוניסטיות בעולם (האינטרנציונל ה-3).
17. "הקומקון"
- "הקומקון" היה שורה של הסכמי ידידות, שיתוף פעולה כלכלי וסחר בין ברית המועצות לבין מדינות מזרח אירופה, בתגובה ל"תכנית מרשל".
- ברית זו חיזקה את השליטה הכלכלית והפוליטית של ברית המועצות בגוש המזרחי.
- ברית זו החליפה את הקומינטרן - ארגון בין-לאומי של כל המפלגות הקומוניסטיות בעולם (האינטרנציונל ה-3).
