נושאים בתולדות עם ישראל לעולים חדשיםלבתי ספר דתיים יחידה י' , יחידת לימוד אחתשאלון מספר 29108, חורף תשס"ה, 2005 |
נושא 1: תקופת בית שני
1. הסבר מדוע פרץ המרד הגדול דווקא בירושלים ובקיסריה.
תשובה
2. ציין שתי סיבות להתנגדות של חלק מן היהודים למרוד ברומאים.
תשובה
3. מהי "ברכת המינים"? הסבר מדוע חיברו ברכה זו בתקופת יבנה.
תשובה
4. הבא שתי סיבות לניצחון המורדים בשלב הראשון של מרד בר-כוכבא.
תשובה
נושא 2: הקהילה היהודית בימי הביניים
5. הסבר כיצד השתמשו בהלכה "הפקר בית דין - הפקר" לחיזוק הנהגת הקהילה היהודית בימי הביניים.
תשובה
6. הצג תקנה אחת שתיקנו בקהילות היהודיות בימי הביניים, וכתוב מדוע תיקנו אותה.
תשובה
7. הצג תפקיד אחד של מוסדות החינוך בקהילה היהודית בימי הביניים, והצג שני סוגים של מוסדות חינוך שהיו בקהילה.
תשובה
8. לפעמים הייתה הקהילה צריכה להיעזר בשלטון הנכרי כדי לבצע עניש.
הבא שתי דוגמאות לכך.
תשובה
נושא 3: החסידות
9. מדוע האמינו אנשים רבים בשבתאי צבי? כתוב שתי סיבות.
תשובה
10. הסבר את החידוש של תורת החסידות בנושא הגאולה.
תשובה
11. הצג שני הבדלים בין הקהילה המסורתית ובין העדה החסידית.
תשובה
12. מדוע בתחילת המאה ה-19 נחלשה ההתנגדות לחסידות?
כתוב שתי סיבות.
תשובה
13. הסבר שני שינויים שחלו בחיי היהודים במערב אירופה בתקופת האמנסיפציה.
תשובה
14. הבא שתי סיבות להתעוררות הלאומיות באירופה במאה ה-19.
תשובה
15. הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד בפעילות של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם.
תשובה
16. הצג שני הבדלים בין האנטישמיות ברוסיה ובין האנטישמיות במערב אירופה ובמרכזה.
תשובה
17. מהו ההבדל בין הציונות המדינית לציונות המעשית?
תשובה
18. מה הייתה הסיבה להקמת תנועת "המזרחי"? הצג רעיון אחד של תנועה זו.
תשובה
כתוב בקיצור על ארבעה מהמושגים והשמות 25-19.
19. קפיטולציות
תשובה
20. "היציאה מן החומות"
תשובה
21. מקווה ישראל
תשובה
22. אימפריאליזם
תשובה
23. מרוץ החימוש
תשובה
24. ניל"י
תשובה
25. הצהרת בלפור
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. מדוע פרץ המרד הגדול דווקא בירושלים ובקיסריה:
ירושלים - ירושלים והמקדש נתפסו על ידי היהודים כסמל לאומי ודתי, לפיכך גזרת הצלם במקדש (על ידי קליגולה), ביזוי המקדש (בימי הנציבים) ושוד של אוצר המקדש (על ידי פלורוס) התפרשו כפגיעה לאומית ודתית. [עליה הגיבו הקנאים בביטול הקרבן לשלום הקיסר]. התנגדות לעבודה זרה של הנכרים.
- הקנאים גרסו כי בירושלים תחל הגאולה.
קיסריה - היו בה סכסוכים בין יהודים לנכרים בגלל הבדלי תרבות, דת וטריטוריה.
פסק דינו של נירון קיסר לטובת הנכרים ותמיכתם של הנציבים בהם החריפו את העימות המקומי (למלחמה בין היהודים לרומא).
השאלה הבאה
2. סיבות להתנגדות של חלק מן היהודים למרד נגד הרומאים:
- הערכה שאין למרד סיכוי להצליח; חשש מחורבן.
- רצון למנוע מהפכה חברתית - רבים מהמתונים נמנו עם נכבדי ירושלים.
- רצון למנוע הנהגה קיצונית.
- הבנה כי החברה היהודית אינה כשירה לעצמאות (בשל האנרכיה החברתית).
2. סיבות להתנגדות של חלק מן היהודים למרד נגד הרומאים:
- הערכה שאין למרד סיכוי להצליח; חשש מחורבן.
- רצון למנוע מהפכה חברתית - רבים מהמתונים נמנו עם נכבדי ירושלים.
- רצון למנוע הנהגה קיצונית.
- הבנה כי החברה היהודית אינה כשירה לעצמאות (בשל האנרכיה החברתית).
השאלה הבאה
3. סיבות לניצחון המורדים בשלב הראשון של המרד:
- הכנה מוקדמת יעילה כגון: מערות מסתור תת-קרקעיות למגורים ולאחסון מזון.
- שמירה על סודיות מוחלטת בכל תקופת ההכנה, לכן גורם ההפתעה היה רב.
- היוזמה בשלב זה הייתה של המורדים.
- לא הסתגרו בביצורים, אלא נלחמו בשטח פתוח וניצלו את יתרונותיו (כגון: טקטיקה של פגע וברח).
- רצון למקומות גבוהים.
- לא הסתכנו במערכה חזיתית.
- עיתוי טוב למרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.
- עזרה של יהודי התפוצות.
- הנהגה אחידה.
3. סיבות לניצחון המורדים בשלב הראשון של המרד:
- הכנה מוקדמת יעילה כגון: מערות מסתור תת-קרקעיות למגורים ולאחסון מזון.
- שמירה על סודיות מוחלטת בכל תקופת ההכנה, לכן גורם ההפתעה היה רב.
- היוזמה בשלב זה הייתה של המורדים.
- לא הסתגרו בביצורים, אלא נלחמו בשטח פתוח וניצלו את יתרונותיו (כגון: טקטיקה של פגע וברח).
- רצון למקומות גבוהים.
- לא הסתכנו במערכה חזיתית.
- עיתוי טוב למרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.
- עזרה של יהודי התפוצות.
- הנהגה אחידה.
השאלה הבאה
4. "ברכת המינים":
"ברכה" שנוספה לתפילת העמידה. מכוונת אל היהודים הנוצרים ואל שאר היהודים שהגדירו את יהדותם באופן שונה מהפרושים.
מדוע חיברו ברכה זו בתקופת יבנה:
בתקופה זו הכיתות הנוצריות (שהיו יהודיות במקורן) התקרבו אל הגויים והוציאו עצמן מכלל האומה. חכמים רצו להוציא את הנוצרים שהגיעו לבתי הכנסת מכלל ישראל, על ידי החדרת ההכרה שהנוצרים החדשים (מינים) הם כמשומדים ואינם בכלל ישראל.
4. "ברכת המינים":
"ברכה" שנוספה לתפילת העמידה. מכוונת אל היהודים הנוצרים ואל שאר היהודים שהגדירו את יהדותם באופן שונה מהפרושים.
מדוע חיברו ברכה זו בתקופת יבנה:
בתקופה זו הכיתות הנוצריות (שהיו יהודיות במקורן) התקרבו אל הגויים והוציאו עצמן מכלל האומה. חכמים רצו להוציא את הנוצרים שהגיעו לבתי הכנסת מכלל ישראל, על ידי החדרת ההכרה שהנוצרים החדשים (מינים) הם כמשומדים ואינם בכלל ישראל.
השאלה הבאה
5. השימוש בהלכה "הפקר בית דין - הפקר" לחיזוק הנהגת הקהילה היהודית בימי הביניים:
הלכה זו קבעה כי להנהגת הקהילה [אף אם אינם תלמידי חכמים מובהקים] יש תוקף וסמכות כמו לבית דין. חכמים הרחיבו את העיקרון שבהלכה זו, וכללו בה את סמכותם של מנהיגי הקהילה לקבוע הסדרים שונים לבני קהילתם ולתקן עבורם תקנות שונות.
5. השימוש בהלכה "הפקר בית דין - הפקר" לחיזוק הנהגת הקהילה היהודית בימי הביניים:
הלכה זו קבעה כי להנהגת הקהילה [אף אם אינם תלמידי חכמים מובהקים] יש תוקף וסמכות כמו לבית דין. חכמים הרחיבו את העיקרון שבהלכה זו, וכללו בה את סמכותם של מנהיגי הקהילה לקבוע הסדרים שונים לבני קהילתם ולתקן עבורם תקנות שונות.
השאלה הבאה
6. תקנות והסיבה להתקנתן:
- אסור לשאת שתי נשים
- אסור לגרש אישה בלא הסכמתה.
הסיבה: לשמור על כבוד המשפחה ועל כבוד האישה.
אסור לעזוב את האישה בביתה לתקופה ארוכה.
הסיבה: למנוע מצב של עגינות.
- לא לגנוב מהגויים.
- לא לשקר לגויים.
הסיבה: לנהוג בדרכי שלום, למנוע חילול ה'
6. תקנות והסיבה להתקנתן:
- אסור לשאת שתי נשים
- אסור לגרש אישה בלא הסכמתה.
הסיבה: לשמור על כבוד המשפחה ועל כבוד האישה.
אסור לעזוב את האישה בביתה לתקופה ארוכה.
הסיבה: למנוע מצב של עגינות.
- לא לגנוב מהגויים.
- לא לשקר לגויים.
הסיבה: לנהוג בדרכי שלום, למנוע חילול ה'
השאלה הבאה
7. התפקיד של מוסדות החינוך בקהילה היהודית בימי הביניים:
הכשרת הילד להצטרפות לחברת המבוגרים.
סוגים של מוסדות חינוך:
במסגרת פורמלית: - החדר (לימוד א"ב, סידור, חומש וכו'). הישיבה (לימוד הלכה).
במסגרת בלתי פורמלית: - המשפחה (ברכות ומנהגים). בית הכנסת (קריאה בתורה, תפילה).
7. התפקיד של מוסדות החינוך בקהילה היהודית בימי הביניים:
הכשרת הילד להצטרפות לחברת המבוגרים.
סוגים של מוסדות חינוך:
במסגרת פורמלית: - החדר (לימוד א"ב, סידור, חומש וכו'). הישיבה (לימוד הלכה).
במסגרת בלתי פורמלית: - המשפחה (ברכות ומנהגים). בית הכנסת (קריאה בתורה, תפילה).
השאלה הבאה
8. דוגמאות לעזרה של השלטון הנכרי בביצוע ענישה:
- לעתים, כאשר האדם לא ציית לגזר הדין של דיני הקהילה אפשר היה לבקש מהשלטון סיוע בבצוע גזר הדין.
- השלטון סייע בהקמת מקומות כליאה מיוחדים ליהודים (כדי לספק אוכל כשר) ולצוות מאסר ממושך.
- במקרה של עונש גירוש מהקהילה היה צורך באישור השלטון כדי לאפשר למגורש להיקלט בקהילה אחרת.
- מקרה נדיר ביותר כשהקהילה פסקה דין מוות הייתה זקוקה לאשור השלטונות.
8. דוגמאות לעזרה של השלטון הנכרי בביצוע ענישה:
- לעתים, כאשר האדם לא ציית לגזר הדין של דיני הקהילה אפשר היה לבקש מהשלטון סיוע בבצוע גזר הדין.
- השלטון סייע בהקמת מקומות כליאה מיוחדים ליהודים (כדי לספק אוכל כשר) ולצוות מאסר ממושך.
- במקרה של עונש גירוש מהקהילה היה צורך באישור השלטון כדי לאפשר למגורש להיקלט בקהילה אחרת.
- מקרה נדיר ביותר כשהקהילה פסקה דין מוות הייתה זקוקה לאשור השלטונות.
השאלה הבאה
9. סיבות לאמונה של אנשים בשבתאי צבי:
- התפשטות הקבלה של האר"י.
- פרעות וצרות רבות [גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט ועוד] כ"חבלי משיח".
- רבנים חשובים לא הזהירו מפני השבתאות, כדי שהתנגדותם לא תחליש את תנועת התשובה.
- חישובי קצין שנעשו לשנים אלו.
- הנתונים האישיים של שבתאי צבי תואמים את האמונה בו כמשיח (נולד בט' באב).
9. סיבות לאמונה של אנשים בשבתאי צבי:
- התפשטות הקבלה של האר"י.
- פרעות וצרות רבות [גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט ועוד] כ"חבלי משיח".
- רבנים חשובים לא הזהירו מפני השבתאות, כדי שהתנגדותם לא תחליש את תנועת התשובה.
- חישובי קצין שנעשו לשנים אלו.
- הנתונים האישיים של שבתאי צבי תואמים את האמונה בו כמשיח (נולד בט' באב).
השאלה הבאה
10. החידוש של תורת החסידות בנושא הגאולה:
תהליך המתרחש ביסוד אחד גורר תהליך מקביל ביסוד אחר. לדוגמה, כל גלות ארצית מורכבת מגלות הנשמה של הפרט, מהגלות המיסטית של השכינה ומגלות עם ישראל מארצו.
האדם יכול לגאול את עצמו בעזרת דבקות באל (גאולה פרטית), ולאחר שכל פרט יגיע לגאולה נפשית-רוחנית תתרחש הגאולה הארצית-ההיסטורית של העם. גאולת הפרט קודמת לגאולת הכלל.
10. החידוש של תורת החסידות בנושא הגאולה:
תהליך המתרחש ביסוד אחד גורר תהליך מקביל ביסוד אחר. לדוגמה, כל גלות ארצית מורכבת מגלות הנשמה של הפרט, מהגלות המיסטית של השכינה ומגלות עם ישראל מארצו.
האדם יכול לגאול את עצמו בעזרת דבקות באל (גאולה פרטית), ולאחר שכל פרט יגיע לגאולה נפשית-רוחנית תתרחש הגאולה הארצית-ההיסטורית של העם. גאולת הפרט קודמת לגאולת הכלל.
השאלה הבאה
11. הבדלים בין הקהילה המסורתית ובין העדה החסידית:
- ההשתייכות לעדה החסידית היא על טריטוריאלית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא טריטוריאלית.
- ההשתייכות לעדה החסידית היא וולנטרית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא חובה.
- ההשתייכות לעדה החסידית נובעת מהרצון למצוא מסגרת ערכית-מוסרית, רצון להשתתף בעבודת ה' בתפילה ובעבודת ה' בגשמיות; לזכות בתחושת סולידריות ומשמעות דתית. לעומת זאת ההשתייכות לקהילה היא השתייכות ארגונית, הקהילה מעניקה שירותים ומספקת ביטחון.
- ההשתייכות לקהילה כרוכה בתשלום מסים מסודר, ובעדה החסידית - במתן מתנות לצדיק.
11. הבדלים בין הקהילה המסורתית ובין העדה החסידית:
- ההשתייכות לעדה החסידית היא על טריטוריאלית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא טריטוריאלית.
- ההשתייכות לעדה החסידית היא וולנטרית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא חובה.
- ההשתייכות לעדה החסידית נובעת מהרצון למצוא מסגרת ערכית-מוסרית, רצון להשתתף בעבודת ה' בתפילה ובעבודת ה' בגשמיות; לזכות בתחושת סולידריות ומשמעות דתית. לעומת זאת ההשתייכות לקהילה היא השתייכות ארגונית, הקהילה מעניקה שירותים ומספקת ביטחון.
- ההשתייכות לקהילה כרוכה בתשלום מסים מסודר, ובעדה החסידית - במתן מתנות לצדיק.
השאלה הבאה
12. סיבות להחלשת המלחמה של "המתנגדים" בחסידות:
גורמים חיצוניים:
- הכרה של השלטונות בחסידים (השלטון התיר לכל כת לבנות בית כנסת ולמנות רבנים מיוחדים).
- איסור של השלטונות להטיל חרם על העוברים עברות בענייני דת וכך הוסר אחד מכלי הנשק של המתנגדים.
גורמים פנימיים:
- המציאות הוכיחה שהחסידות לא סטתה מדרך היהודית וההשכלה היא האיום על היהדות.
- לאחר מות הגר"א, שהיה סמל למאבק החריף, פחתה חריפות ההתנגדות כי חיים מוולוז'ין לא רדף את החסידים.
- ר' שניאור זלמן מלאדי הוכיח את בקיאותו בתלמוד דבר שסתר את אחת הסיבות להתנגדות ויצר אווירה של משמעת ורגיעה.
12. סיבות להחלשת המלחמה של "המתנגדים" בחסידות:
גורמים חיצוניים:
- הכרה של השלטונות בחסידים (השלטון התיר לכל כת לבנות בית כנסת ולמנות רבנים מיוחדים).
- איסור של השלטונות להטיל חרם על העוברים עברות בענייני דת וכך הוסר אחד מכלי הנשק של המתנגדים.
גורמים פנימיים:
- המציאות הוכיחה שהחסידות לא סטתה מדרך היהודית וההשכלה היא האיום על היהדות.
- לאחר מות הגר"א, שהיה סמל למאבק החריף, פחתה חריפות ההתנגדות כי חיים מוולוז'ין לא רדף את החסידים.
- ר' שניאור זלמן מלאדי הוכיח את בקיאותו בתלמוד דבר שסתר את אחת הסיבות להתנגדות ויצר אווירה של משמעת ורגיעה.
השאלה הבאה
13. שינויים שחלו בחיי היהודים במערב אירופה בתקופת האמנסיפציה:
- השינוי: מעבר לערים הגדולות
- הזכות לחופש התנועה וההתיישבות.
- חלק מתהליך העיור הכללי.
- חלקם הרב של היהודים בתעשייה ובמסחר.
- השינוי: התרופפות מסגרת הקהילה.
ההסבר: בגלל תהליך ההתאזרחות שהאמנסיפציה אפשרה.
- השינוי: חילון והתבוללות.
ההסבר: השפעת ההשכלה, החברה הנוכרית, והתרופפות הקהילה.
- השינוי: התרחבות מקצועות צוארון לבן, רפואה, עריכת דין.
הסבר: בגלל אפשרות הכניסה למוסדות השכלה גבוהה.
- שינוי: זרמים חדשים ביהדות.
הסבר: הצורך להתאים את הדת לחברה הסובבת ולתנאי החיים החדשים.
13. שינויים שחלו בחיי היהודים במערב אירופה בתקופת האמנסיפציה:
- השינוי: מעבר לערים הגדולות
- הזכות לחופש התנועה וההתיישבות.
- חלק מתהליך העיור הכללי.
- חלקם הרב של היהודים בתעשייה ובמסחר.
- השינוי: התרופפות מסגרת הקהילה.
ההסבר: בגלל תהליך ההתאזרחות שהאמנסיפציה אפשרה.
- השינוי: חילון והתבוללות.
ההסבר: השפעת ההשכלה, החברה הנוכרית, והתרופפות הקהילה.
- השינוי: התרחבות מקצועות צוארון לבן, רפואה, עריכת דין.
הסבר: בגלל אפשרות הכניסה למוסדות השכלה גבוהה.
- שינוי: זרמים חדשים ביהדות.
הסבר: הצורך להתאים את הדת לחברה הסובבת ולתנאי החיים החדשים.
השאלה הבאה
14. סיבות להתעוררות הלאומית באירופה במאה ה-19:
- כתוצאה מהמהפכה הצרפתית ומלחמת נפוליון התעוררו רגשות לאומיים באירופה כריאקציה לכיבושי הצרפתים (איטליה, גרמניה).
- רצון של אומות קטנות להשתחרר מהשעבוד המדיני של האימפריות הגדולות - כאשר נחשלה האימפריה העותמאנית ניצלו זאת היוונים.
- במאה ה-19 רווח העיסוק בהיסטוריה, בשרשי העבר הלאומי, טופחו יצירות אמנות, ספרות ולשון שטיפחו את הרגש והתודעה הלאומית.
- החילוניות שהתפשטה בעקבות ההשכלה ראתה בטפוח התודעה הלאומית מכנה משותף כתחליף לדת.
- המהפכה התעשייתית פרקה מסגרות ישנות ובמקביל התפתחה תודעה לאומית.
14. סיבות להתעוררות הלאומית באירופה במאה ה-19:
- כתוצאה מהמהפכה הצרפתית ומלחמת נפוליון התעוררו רגשות לאומיים באירופה כריאקציה לכיבושי הצרפתים (איטליה, גרמניה).
- רצון של אומות קטנות להשתחרר מהשעבוד המדיני של האימפריות הגדולות - כאשר נחשלה האימפריה העותמאנית ניצלו זאת היוונים.
- במאה ה-19 רווח העיסוק בהיסטוריה, בשרשי העבר הלאומי, טופחו יצירות אמנות, ספרות ולשון שטיפחו את הרגש והתודעה הלאומית.
- החילוניות שהתפשטה בעקבות ההשכלה ראתה בטפוח התודעה הלאומית מכנה משותף כתחליף לדת.
- המהפכה התעשייתית פרקה מסגרות ישנות ובמקביל התפתחה תודעה לאומית.
השאלה הבאה
15. יתרונות בפעילותה של כ"יח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- העלאת רמת הלימוד.
- הקניית שליטה בשפות זרות.
- שיפור בתנאים הפיזיים של הלימודים.
- הכשרה מקצועית (פרודוקטיביזציה).
- הרחקה מבתי ספר של המיסיון (דמשק).
- הקמת בתי ספר גם לבנות.
חסרונות בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- הפחתה במעמדם של לימודי הקודש בתכנית הלימודים.
- הרחקה מהמסורת היהודית וטיפוח יתר של התרבות הצרפתית.
- הימנעות משימוש בשפה העברית.
15. יתרונות בפעילותה של כ"יח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- העלאת רמת הלימוד.
- הקניית שליטה בשפות זרות.
- שיפור בתנאים הפיזיים של הלימודים.
- הכשרה מקצועית (פרודוקטיביזציה).
- הרחקה מבתי ספר של המיסיון (דמשק).
- הקמת בתי ספר גם לבנות.
חסרונות בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- הפחתה במעמדם של לימודי הקודש בתכנית הלימודים.
- הרחקה מהמסורת היהודית וטיפוח יתר של התרבות הצרפתית.
- הימנעות משימוש בשפה העברית.
השאלה הבאה
16. הבדלים בין האנטישמיות ברוסיה ובין האנטישימיות במערב אירופה ובמרכזה:
* ברוסיה - אנטישמיות מסורית.
במערב ובמרכז - אנטישמיות מודרנית.
* ברוסיה - פוגרומים.
במערב ובמרכז - באה לידי ביטוי בדרך כלל בכתבים ובתעמולה.
* ברוסיה - על ידי המון העם ובחסות הממשלה.
במערב ובמרכז - במסגרת ארגונים ומפלגות.
16. הבדלים בין האנטישמיות ברוסיה ובין האנטישימיות במערב אירופה ובמרכזה:
* ברוסיה - אנטישמיות מסורית.
במערב ובמרכז - אנטישמיות מודרנית.
* ברוסיה - פוגרומים.
במערב ובמרכז - באה לידי ביטוי בדרך כלל בכתבים ובתעמולה.
* ברוסיה - על ידי המון העם ובחסות הממשלה.
במערב ובמרכז - במסגרת ארגונים ומפלגות.
השאלה הבאה
17. ההבדל בין הציונות המדינית לציונות המעשית:
- הציונות המדינית - פעולה להכרה בין לאומית (צ'רטר) בזכות היהודית לבית לאומי - חסידיה טענו כי רק הבטחה מראש של זכויות מדיניות תאפשר התיישבות בארץ ישראל.
- הציונות המעשית - פעלה לעלייה והתיישבות בארץ ישראל, בהנחה שכיבוש הקרקע והקמת יישובים יכריעו את הכף בנושא המדינה.
17. ההבדל בין הציונות המדינית לציונות המעשית:
- הציונות המדינית - פעולה להכרה בין לאומית (צ'רטר) בזכות היהודית לבית לאומי - חסידיה טענו כי רק הבטחה מראש של זכויות מדיניות תאפשר התיישבות בארץ ישראל.
- הציונות המעשית - פעלה לעלייה והתיישבות בארץ ישראל, בהנחה שכיבוש הקרקע והקמת יישובים יכריעו את הכף בנושא המדינה.
השאלה הבאה
18. הסיבה להקמת תנועת "המזרחי":
התארגנות "הפרקציה הדמוקרטית" שתבעה שהתנועה הציונית תעסוק גם בענייני חינוך, והציונים הדתיים חששו שהרוב החילוני ייתן את הצביון בחינוך. עם זאת, "המזרחי" נשארה סיעה בתוך התנועה הציונית, כי הזדהתה עם מטרותיה המדיניות.
רעיונות של "המזרחי":
- בגולה אין נשמת האומה יכולה להתקיים במלוא כוחה, והתרופה לכך היא לכוון את לבותיהם של כל ישראל לציון ולירושלים.
- האמנסיפציה פוגעת באחדות האומה. ואילו התנועה מלכדת את כלל ישראל.
- חיבת ציון היא המעצור היחיד שימנע התבוללות.
- ציון ותורה הן "שתי קדוּשות המשלימות זו את זו". שמירת המצוות בארץ ישראל מבטיחה את קיום האומה.
18. הסיבה להקמת תנועת "המזרחי":
התארגנות "הפרקציה הדמוקרטית" שתבעה שהתנועה הציונית תעסוק גם בענייני חינוך, והציונים הדתיים חששו שהרוב החילוני ייתן את הצביון בחינוך. עם זאת, "המזרחי" נשארה סיעה בתוך התנועה הציונית, כי הזדהתה עם מטרותיה המדיניות.
רעיונות של "המזרחי":
- בגולה אין נשמת האומה יכולה להתקיים במלוא כוחה, והתרופה לכך היא לכוון את לבותיהם של כל ישראל לציון ולירושלים.
- האמנסיפציה פוגעת באחדות האומה. ואילו התנועה מלכדת את כלל ישראל.
- חיבת ציון היא המעצור היחיד שימנע התבוללות.
- ציון ותורה הן "שתי קדוּשות המשלימות זו את זו". שמירת המצוות בארץ ישראל מבטיחה את קיום האומה.
השאלה הבאה
19. קפיטולציות
- זכות יתר המוקנית לאזרחי מדינה אחת בתחומי שלטונה של מדינה אחרת.
- היהודים שעלו לארץ שהייתה בשלטונה של האימפריה העותמאנית מרוסיה, בריטניה, אוסטריה וכד'. נהנו מהגנת הקונסולים של ארץ מוצאם.
- מצבם של היהודים הנתונים בארץ ישראל במאה ה-19 היה טוב יותר מהיהודים נתיני האמפריה בגלל הזכות לשיפוט נפרד לשחרור ממסים.
19. קפיטולציות
- זכות יתר המוקנית לאזרחי מדינה אחת בתחומי שלטונה של מדינה אחרת.
- היהודים שעלו לארץ שהייתה בשלטונה של האימפריה העותמאנית מרוסיה, בריטניה, אוסטריה וכד'. נהנו מהגנת הקונסולים של ארץ מוצאם.
- מצבם של היהודים הנתונים בארץ ישראל במאה ה-19 היה טוב יותר מהיהודים נתיני האמפריה בגלל הזכות לשיפוט נפרד לשחרור ממסים.
השאלה הבאה
20. "היציאה מן החומות":
- תהליך בנייה של שכונות מגורים חדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה במחצית של המאה הי"ט.
- חלקן הוקמו ביוזמת נדבנים בחו"ל ("משכנות שאננים") וחלקן היו יזמות עצמאיות, של תושבי ירושלים ("מחנה ישראל", "נחלת שבעה", "מאה שערים").
- הביטוי הפך למושג המבטא פריצת דרך בעולם היישוב הישן, כגון ייסוד פתח תקווה והיציאה לעבודת אדמה.
20. "היציאה מן החומות":
- תהליך בנייה של שכונות מגורים חדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה במחצית של המאה הי"ט.
- חלקן הוקמו ביוזמת נדבנים בחו"ל ("משכנות שאננים") וחלקן היו יזמות עצמאיות, של תושבי ירושלים ("מחנה ישראל", "נחלת שבעה", "מאה שערים").
- הביטוי הפך למושג המבטא פריצת דרך בעולם היישוב הישן, כגון ייסוד פתח תקווה והיציאה לעבודת אדמה.
השאלה הבאה
21. מקווה ישראל
- בי"ס חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוס על ידי קרל נטר ב-1870.
- המטרה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה' " (ירמיה, י"ז, י"ג).
21. מקווה ישראל
- בי"ס חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוס על ידי קרל נטר ב-1870.
- המטרה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה' " (ירמיה, י"ז, י"ג).
השאלה הבאה
22. אימפריאליזם
- סוף המאה ה-19 וראשית ה-20 נקראת לעתים תקופת האימפריאליזם.
- אימפריאליזם משמעו הרחבת המדינות הלאומיות והתיישבות בארצות שמעבר לים. בתקופה הנדונה הכיוון הוא בעיקר אסיה ואפריקה.
- האימפריאליזם חיזק את הלאומיות בהרחיבו ללאום "מקום תחת השמש".
- מטרת האימפריאליזם לא היה רק ניצול אוצרות טבע אלא גם יצירת שווקים לתוצרת התעשייתית המתפתחת באירופה ומקור לחומרי גלם ללא מכסים. כמו כן מקום לעודפי אוכלוסין ובכך פתר את בעיות העוני.
- יש הרואים באימפריאליזם אגד הגורמים לפרץ המלחמה ולהפיכתה לעולמית.
22. אימפריאליזם
- סוף המאה ה-19 וראשית ה-20 נקראת לעתים תקופת האימפריאליזם.
- אימפריאליזם משמעו הרחבת המדינות הלאומיות והתיישבות בארצות שמעבר לים. בתקופה הנדונה הכיוון הוא בעיקר אסיה ואפריקה.
- האימפריאליזם חיזק את הלאומיות בהרחיבו ללאום "מקום תחת השמש".
- מטרת האימפריאליזם לא היה רק ניצול אוצרות טבע אלא גם יצירת שווקים לתוצרת התעשייתית המתפתחת באירופה ומקור לחומרי גלם ללא מכסים. כמו כן מקום לעודפי אוכלוסין ובכך פתר את בעיות העוני.
- יש הרואים באימפריאליזם אגד הגורמים לפרץ המלחמה ולהפיכתה לעולמית.
השאלה הבאה
23. מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדרת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים את מרוץ החימוש כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שכן הנשק העצום הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
23. מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדרת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים את מרוץ החימוש כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שכן הנשק העצום הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
