בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתיים

יחידה י' , יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29108, חורף תשס"ז, 2007

ה ש א ל ו ת

פרק ראשון (33 נקודות)

ענה על שאלות בנושא שלמדת, לפי ההוראות שבו.

נושא I: תקופת בית שני

אם למדת נושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 4-1 (לכל שאלה - 16 נקודות).

1. ציין שתי קבוצות בעם היהודי שהורדוס פגע בהן, וכתוב בקצרה מה הייתה הפגיעה בכל אחת מהקבוצות שציינת.
תשובה

2. כתוב שתי סיבות להרעת היחסים בין היהודים לרומאים, לפני המרד הגדול.
תשובה

3. תאר פעולה אחת של רבן יוחנן בן זכאי, שעזרה לשיקום הרוחני של העם לאחר החורבן.
תשובה

4. הבא סיבה אחת למרד בר-כוכבא, ותוצאה אחת של המרד.
תשובה

נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים

אם למדת נושא זה, ענה על שתים מהשאלות 8-5 (לכל שאלה - 16 נקודות).

5. מה היה "הצידוק הדתי" שנתנו הנוצרים בימי הביניים להשפלת היהודים?
תשובה

6. הסבר מדוע בימי הביניים הייתה הקהילה היהודית צריכה להיעזר בחצרן (שתדלן).
תשובה

7. הסבר מדוע היה צורך לתקן תקנות בקהילה, והבא דוגמה לתקנה אחת.
תשובה

8. הסבר מדוע החרם נחשב לעונש קשה במיוחד בקהילה היהודית בימי הביניים.
תשובה

נושא III: החסידות

אם למדת נושא זה, ענה על שתים מהשאלות 12-9 (לכל שאלה - 16 נקודות).

9. מה היה החידוש ברעיון הגאולה על פי תורת החסידות?
תשובה

10. כתוב שתי דרכים שבאמצעותן החסיד יכול להגיע לדבֵקות בקב"ה.
תשובה

11. ציין שני תפקידים שהיו בסמכות הקהילה ועברו לידי העדה החסידית.
תשובה

12. כתוב שתי סיבות להתנגדות לחסידות.
תשובה

פרק שני (48 נקודות)

ענה על שלוש מהשאלות 18-13 (לכל שאלה - 16 נקודות)

13. הסבר מהי לאומיות, וציין שתי מדינות באירופה שבהן הייתה התעוררות לאומית במאה ה-19.
תשובה

14. הצג הבדל אחד בין האנטישמיות ברוסיה ובין האנטישמיות במערב אירופה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
תשובה

15. מדוע עוררה הפעילות של חברת כי"ח התנגדות של הרבנים בקהילה?
תשובה

16. הצג שתי פעולות שעשה הרצל כדי לקדם את הרעיון הציוני.
תשובה

17. איך הסביר הרב ריינס את הצבעת רוב חברי "המזרחי" בעד תכנית אוגנדה?
תשובה

18. תאר את היחס של הרב קוק לחלוצים, אנשי העלייה השנייה.
תשובה

פרק שלישי (20 נקודות)

כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים והשמות 25-19. (לכל מושג / שם - 5 נקודות).

19. קפיטולציות
תשובה

20. "שד"רים"
תשובה

21. משה מונטיפיורי
תשובה

22. אימפריאליזם
תשובה

23. "הגדודים העבריים"
תשובה

24. הוועד להקלת המשבר
תשובה

25. חוזה ורסאי
תשובה

דגם תשובות לשאלון בתע"י, מס' 29108, חורף תשס"ז

הדגם הניתן להלן כולל ראשי פרקים בלבד.

1. קבוצות בעם שהורדוס פגע בהן, ומה הייתה הפגיעה
- בית חשמונאי - הורדוס נתפס כמי ששדד את המלכות מבית חשמונאי. הוא פגע במעמדם הפוליטי והכלכלי: החרים את רכושם, סילק אותם ממשרות שלטון, עשה מאמצים להכחיד פיזית את בית חשמונאי.
- האצולה הירושלמית - הוצאה להורג של 45 מיקירי ירושלים, החרמת רכושם, אבדן מעמדם הפוליטי והכלכלי.
- הכהונה - ניסיון לרוקן את תוכן המעמד של הכהונה הגדולה ולהפוך אותה למשרה פקידותית.
- הסנהדרין - ניטרול מעמדה המדיני כשותפה לשלטון.
השאלה הבאה

2. סיבות להרעת היחסים בין יהודים לרומאים לפני המרד הגדול
- שיקום היסוד הנכרי בארץ-ישראל על ידי הרומאים.
- זיקת הנציבים הרומאים לפוליס, וגיוס חיילים מקרב התושבים הנכריים, אשר הציקו לעתים ליהודים.
- עריצות הנציבים הרומאים.
- פעילות קבוצות קיצוניות (סיקאריים).
השאלה הבאה

3. פעולה של רבן יוחנן בן זכאי שעזרה לשיקום הרוחני של העם לאחר החורבן
- טיפוח היסוד של גמילות חסידם כיסוד מכפר - במקום כפרת העוונות שהייתה נהוגה בעבודת המקדש.
- הקמת בית הדין ביבנה כמוסד חלופי לסנהדרין. בבית דין זה לימדו תורה ופסקו הלכות.
- תיקון תקנות שסייעו להמשך החיים היהודים בהיעדר המקדש.
- רצון למקומות גבוהים.
השאלה הבאה

4. סיבות למרד בר-כוכבא
- הקמת מקדש לעבודה זרה בירושלים.
- האיסור שהוטל על ברית מילה.
- ציפייה משיחית לגאולת ישראל.
תוצאות המרד -
חורבן היישוב ביהודה. -
העברת מרכז היישוב מיהודה אל הגליל. -
צמצום מספר היהודים בארץ. -
שינוי שמה של יהודה לסוריה-פלסטינה. -
ירושלים הופכת לעיר אלילית. -
הפסקת תנועת התגיירות. -
גזרות דת.
השאלה הבאה

5. "הצידוק הדתי" שנתנו הנוצרים בימי הביניים להשפלת היהודים
היהודים הם רוצחי האל, מסרבים לקבל את הבשורה, לפיכך יש להשפילם: "הניעמו בחיליק והורידמו".
אם הנוצרים יראו את היהודי בשפלותו, הם ילמדו עד כמה נכונה דרכם, והיהודים יסיקו את המסקנה הנכונה ויתנצרו.
השאלה הבאה

6. הסבר מדוע בימי הביניים הייתה הקהילה היהודית צריכה להיעזר בחצרן (שתדלן)
הקהילה היהודית הייתה תלויה בשלטון הנכרי, והיא נזקקה למתווך בינה ובין השלטון: אדם שישמור על האינטרסים של הקהילה אצל השלטונות ויגן עליה. החצרן (שתדלן) מילא תפקידים אלה, בהיותו מקורב למלכות, בעל נכסים ובעל כישורים.
השאלה הבאה

7. הסבר הצורך לתקן תקנות בקהילה
- לטפל בבעיות חדשות שנוצרו בגלל השינוי בתנאים ובמציאות החיים.
- ליצור סדרים בקהילה.
- לשמור על אחדות הקהילה.
- לשמור על הקהילה לנוכח עולם עוין.
דוגמאות לתקנות:
- איסור לשאת שתי נשים.
- איסור לגרש אישה בעל כורחה.
- איסור על אדם שאינו הנמען, לקרוא מכתב ששלח אדם לחברו.
- תקנות העוסקות ב"עיכוב תפילה".
- שימוש בכספי ההקדש לתשלום למלמדים.
- איסור לגנוב מהגויים ולשקר להם.
השאלה הבאה

8. מדוע החרם נחשב לעונש קשה במיוחד בקהילה היהודית בימי הביניים
- האמינו כי החרם יכול להשפיע על גורלו של המוחרש לא רק בעולם הזה, כי אם גם בעולם הבא.
- החרם יצר בידוד וניכור חברתי, הן בדברים שבקדושה, והן בצורכי החול הבסיסיים ביותר. למעשה, האדם הפך להיות ללא כל מסגרת.
השאלה הבאה

9. החידוש ברעיון הגאולה על פי החסידות
החסידות העמידה את גאולת הפרט כמפתח לגאולת הכלל, כלומר העברת הדגש מהגאולה הלאומית הקיבוצית אל הגאולה האישית.
השאלה הבאה

10. דרכים שבאמצעותן החסיד יכול להגיע לדבקות בקב"ה
- תפילה
- לימוד תורה
- עשיית מצוות
- כוונת הלב
- שמחה
- גילוי האלוקי במעשה היום יום - בטבע, בשיחה, באכילה, בשתייה וכדו'.
- הדבקות בצדיק
השאלה הבאה

11. תפקידים שהיו בסמכות הקהילה ועברו לידי העדה החסידית
- הרב החסידי הופך לסמל לאידאל הדתי, במקום רב הקהילה.
- הארנדות: הצדיקים יצאו נגד מסיגי גבול, ועמדו לצדם של בעלי חזקה חסרי הגנה.
- פדיון שבויים מידי הפריצים.
- השחיטה.
השאלה הבאה

12. סיבות להתנגדות לחסידות
- החסידות ערערה את היסוד הלימודי (הדיון והפלפול) והעמידה במקומו סולם ערכי אחר.
- החסידות נחשדה במינות והצטיירה כסטייה מהדרך המסורתית לעבודת ה'.
- השינויים החברתיים שהביאה החסידות: מרכזיות העדה, חשיבות הצדיק, התפילה והשחיטה: דברים אלו ערערו את המסגרת הקהילתית המוכרת ויצרו הנהגה חלופית.
- התנגדות לצמיחת סמכות כריזמטית של ההנהגה החסידית.
השאלה הבאה

13. הלאומיות בעמים ובישראל
הסבר מהי לאומיות:
- רצון של יחידים הקשורים בקשרי דת, היסטוריה, תרבות, טריטוריה ועוד - לחיות בארץ מסוימת ולהיות ריבוניים.
מדינות באירופה שבהן הייתה התעוררות לאומית במאה ה-19:
בולגריה, סרביה, יוון, איטליה, גרמניה.
השאלה הבאה

14. הבדל בין האנטישמיות ברוסיה ובין האנטישמיות בערב אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
- אנטישמיות מסורתית-דתית לעומת אנטישמיות גזענית.
- ביטוי מעשי באמצעות פוגרומים לעומת ביטוי בכתבים ובתעמולה.
- אנטישמיות שבאה לידי ביטוי על ידי המון העם ובחסות הממשלה לעומת אנטישמיות שבאה לידי ביטוי במסגרת ארגונים ומפלגות.
השאלה הבאה

15. מדוע עוררה הפעילות של כי"ח התנגדות של הרבנים בקהילה
- כי"ח גרמה לחילון והתבוללות.
- יצרה ניכור ללימודי הקודש והשפה העברית.
- גרמה לצעירים לעזוב את הקהילות ובכך להתפוררות המבנה הקהילתי.
- שילוב בנות בבית הספר.
השאלה הבאה

16. פעולותיו של הרצל לקידום הרעיון הציוני
- כינוס הקונגרס הציוני; הקמת התנועה הציונית.
- ניהול משא ומתן מדיני עם מנהיגי אירופה ואסיה (גרמניה, בריטניה, טורקיה).
- הקמת הבנק הציוני "אוצר התיישבות היהודים", בנק אנגלו-פלשתינה, ניסיון לגייס כספים מעשירי היהודים בעולם.
- הקמת הקק"ל.
- כתיבת ספרים ומאמרים לפרסום דעותיו.
השאלה הבאה

17. ההסבר של הרב ריינס להצבעת רוב חברי "המזרחי" בעד תכנית אוגנדה
- ההצבעה היא אישית ולא מפלגתית, כלומר אין זו עמדת "המזרחי" כתנועה.
- התמיכה בהצעת אוגנדה אינה סותרת את השקפת הציונות הדתית, כי אוגנדה היא רק פתרון זמני ולא תחליף לארץ ישראל.
- ראה בציונות המדינית תנועה של פיקוח נפש, ואוגנדה הייתה רק "מקלט לילה" ליהודי רוסיה אחרי הפרעות.
השאלה הבאה

18. היחס של הרב קוק לחלוצים, אנשי העלייה השנייה
הרב קוק העריך מאוד את מסירות הנפש של החלוצים למען בניין הארץ, וראה בהם חוליה חשובה בתהליך הגאולה. טען שיש בהם הניצוץ והאור הגנוז, אפילו שלא מדעתם. אולם הפריע לו שהם מנותקים מהדת, ועל כך הייתה לו ביקורת כלפיהם. לפיכך בשנת תרע"ד (1913) יזם הרב קוק מסע של רבנים, במאמץ לקרב אותם לקיום המצוות.
השאלה הבאה

19.
קפיטולציות
- זכות יתר המוקנית לאזרחי מדינה אחת בתחומי שלטונה של מדינה אחרת.
- היהודים שעלו לארץ שהייתה בשלטונה של האימפריה העותמאנית נהנו מהגנת הקונסולים של ארץ מוצאם.
- במאה ה-19 היה מצבם של היהודים בארץ ישראל, שהיו נתינים זרים, טוב יותר מהיהודים נתיני האמפריה העותמאנית בגלל הזכות לשיפוט ומשום שהיו פטורים מתשלום מסים.
השאלה הבאה

20. שד"רים:
- שליחי דרבנן.
- שליחים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לאסוף כספים למען היהודים היושבים בארץ ישראל.
- יוקרתם הייתה רבה בעיני בני הגולה בשל היותם נציגים של היישוב בארץ ישראל. בקהילות מסוימות שימשו השד"רים בתפקידים שונים: יישוב מחלוקות, סמיכות רבנים ושוחטים, הוראת הלכה ומתן הסכמות לספרים.
- השד"ר היה מקבל כרבע מהכספים שאסף כשכר על שליחותו.
- העבודה הייתה קשה. לפעמים היה השד"ר רחוק מארצו וממשפחתו במשך שנים; סכנות רבות ארבו לו בדרכים.
השאלה הבאה

21. משה מונטיפיורי
- יהודי אנגלי ממוצא ספרדי, בעל תואר אבירות, תקמ"ד-תרמ"ה (1885-1784).
- שאף לשפר את מצב היישוב בארץ ואת אמצעי הקיום שלו.
- ביקר בארץ שבע פעמים, רכש מכבש דפוס, הקים בית אריגה ראשון בארץ (1854), השיג רישיון לבניית בית הכנסת "החורבה", פתח בית ספר לנערות, ביוזמתו נבנתה שכונת "משכנות שאננים" - השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה ולידה טחנת קמח.
- השתדל למען היהודים באנגליה ובצרפת. התערב למען היהודים ב"עלילת דמשק".
השאלה הבאה

22. אימפריאליזם
- סוף המאה ה19- וראשית ה20- נקראת לעתים תקופת האימפריאליזם.
- אימפריאליזם משמעו הרחבת גבולות המדינות הלאומיות והתיישבות בארצות אחרות. בתקופה הנדונה כיוון ההתפשטות היה בעיקר אסיה ואפריקה.
- מטרות האימפריאליזם: ניצול אוצרות הטבע של מדינות אחרות, יצירת שווקים לתוצרי התעשייה המתפתחת באירופה, פתרון בעיה של עודפי אוכלוסין.
- יש הרואים באימפריאליזם אחד הגורמים לפרץ מלחמת העולם הראשונה ולהפיכתה למלחמת עולם.
השאלה הבאה

23. "הגדודים העבריים"
- התארגנות יהודית בגדודים נפרדים בעת מלחמת העולם הראשונה תחת פיקוד בריטי.
- הוגי הרעיון היו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי.
- הגורם להתארגנות היה רצון הציונים להופיע כגורם אקטיבי, הנלחם נגד טורקיה לצד בריטניה, למען שחרור ארץ-ישראל. כך ירכשו ניסיון צבאי ויוכלו להשתמש בתרומתם כקלף מיקוח בעת הסדר השלום בסוף המלחמה.
- ארבעה גדודים קמו, ב-1915 קם גדוד "נהגי הפרדות", שהיה גדוד תובלה שהביא אספקה לגליפולי. ב-1918 קם "גדוד 38 של קלעי המלך", הוא גוייס בלונדון ולחם בחזיתות שונות בארץ ישראל. ב-1918 גוייס בארצות הברית "גדוד 39 של קלעי המלך" בהסכם בין הציונים, הבריטים וארצות הברית, הוא לחם בחזית מצרים. "גדוד 40 של קלעי המלך" גוייס ממתנדבים מארץ ישראל. המתנדבים היו פועלים, חברי ארגון "השומר" וגימנזיסטים. הוטלו עליהם תפקידי אבטחה ושמירה.
השאלה הבאה

24. הוועד להקלת המשבר
- נוסד בתל-אביב יפו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
- מאיר דיזנגוף עמד בראשו והוא ריכז את כל החוגים והארגונים שבעיר.
- הוועד קיבל על עצמו לדאוג לאספקת הלחם ולחלוקתו, לסייע למחוסרי עבודה, ולהשיג כספים למטרות אלו בארץ ובחוץ לארץ.
- בעקבות תל-אביב יפו נהגו כך גם ועדי המושבות, ונוצרו מעין נציגות מוסמכת של היישוב כלפי פנים וכלפי חוץ, שהורכבה מנציגי כל הוועדים הגדולים.
השאלה הבאה

25. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919. סיים את מלחמת העולם הראשונה.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על נזקי המלחמה שנגרמו לבעלות הברית.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות: בצבאה יהיו עד מאה אלף חיילים, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים, הגבלת גודל הצי, איסור על צוללות, איסור להקים חיל אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות: החזרת כל השטחים שנכבדו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים.
- חבל הסאר הועבר לידי צרפת לחמש-עשרה שנה כפיצוי על הרס מכרות הפחם בצפון צרפת, ונקבע שלאחר תקופה זו יוחלט במשאל עם למי יועבר החבל.