תופעת הירידה מהארץ של היישוב הישן

גדליה פנסטרהיים

עבודת גמר בהיסטוריה




מבוא


בסיור קצר בבית העלמין של העיר ברודי (Brody)1 אי אפשר שלא להבחין במצבה מהודרת, הנמצאת בקדמת בית העלמין בחלקת המשפחות המיוחסות, ובראשה חקוק עיטור מאד לא אופייני למוטיבים היהודיים המעטרים מצבות יהודיות בגליציה מהתקופה דנן - ציור של ספינת מפרש, התופס כשליש משטחה של המצבה. בחלקה השני של המצבה מצויים פרטים על הנפטרת, מרת מלכה בת ר' יצחק באב"ד2, שנפטרה ביום רביעי, ח' בכסלו תקצ"ה (1834), ובחלקה התחתון באותיות גדולות ובולטות מסופר על עלייתה של מלכה לארץ ישראל וחזרתה לעיר מולדתה, ברודי.

בחלקה התחתון של המצבה חקוקות השורות הבאות:
בנעוריה מאסה חמדת תבל
ותשם נפשה בכפה לשוט בצי אדיר
ללכת עד מקום בית אל
וד' אמר שב למקומך
במקום שם נבראת שם תקבר
אכן יש שכר לפעולתך
מגמתה רצוי וכוונתה
תאכל ותשבע מפרי מעלליה
ולקץ הימים תעמוד לגורלה
מן הדברים עולה כי מלכה עלתה ארצה בצעירותה ('בנעוריה ... ללכת עד מקום בית אל') תוך סכנת נפשות ('ותשם נפשה בכפה') וויתור על חיי רווחה ('מאסה חמדת תבל'), שזימנה לה משפחתה המיוחסת והעשירה, ולאחר מכן מסיבה לא ידועה חזרה לברודי ('וד' אמר שב למקומך').

מכך שמשפחתה המיוחסת והלמדנית של מלכה הבליטה את דבר עלייתה בצורה כל כך קיצונית וחריגה מסיק אריה מורגנשטרן3 כי פרשת עלייתה וירידתה של מלכה עשתה כנראה רושם גדול על משפחתה ועל הקהילה היהודית בברודי. זאת למרות שהתקופה בה עלתה, כנראה בראשית המאה הי"ט, הייתה תקופה בה יהודים גליציאנים רבים עלו לארץ או היגרו למערב בעקבות קריסתה הכלכלית של אוסטרו-הונגריה4.

עוד מסיק א' מורגנשטרן מהכיתוב, כי משפחתה של מלכה התייחסה לירידתה כתהליך כפוי בו תפסה מלכה תפקיד פסיבי לחלוטין (וד' אמר שב למקומך ... במקום שם נבראת שם תקבר') לעומת עלייתה של מלכה שהייתה ביזמתה. תהליך הירידה נבע מנסיבות חיצוניות לא ידועות אך לא ימנע ממנה את שכרה בעולם האמת ('תאכל ותשבע מפרי מעלליה ... ולקץ הימים תעמוד לגורלה') ולא סתר את רצונה הכן והטוב לעלות ארצה.

מה הייתה הסיבה האמיתית לירידתה של מלכה? האם משפחתה ואנשי ברודי באמת ראו את עלייתה וירידתה בעין יפה כל כך, או שהדברים החקוקים על מצבתה הם בבחינת הספד מנחם על חיי אישה מיוסרת חשוכת ילדים? האם האלמנטים החיצוניים הרמוזים גרמו רק לאישה בת טובין כגון מלכה לבית באב"ד לרדת מהארץ או שהייתה תופעה נרחבת של ירידת יהודים וחזרתם לארץ מוצאם?

בעבודתה זו אני מקווה להגיע להגדרה ברורה ככל שניתן בנוגע לסיבות הירידה שרווחו בקרב אנשי היישוב הישן ולאפיון סיבות אלה, כמו כן אני מקווה להגיע למסקנות כלשהן בנוגע להיקף הירידה בתקופות השונות של היישוב הישן.

בכדי לממש מטרות אלה אשתמש במקורות הנמצאים בהישג ידי, הכוללים מכתבים, ספרי זיכרונות, תעודות ומאמרים על נושאים רלוונטיים בצורה ישירה או עקיפה, כדי להגיע לאפיון כוללני של המצב ששרר ביישוב הישן לתקופותיו ומתוך מצב זה וכן מתוך עדויות ודיווחים של אנשים בני הזמן ומחקרים רלוונטיים אשתדל להגיע לסיבות העיקריות שהביאו את אנשי היישוב הישן לדורותיו לירידה ולאפיין אותם ואת היבטיהם. לאחר מכן אנסה להסיק מאותם המקורות וממקורות סטטיסטיים, במידה ואלה יהיו בנמצא, את היקף תופעת הירידה לתקופותיה.

בבואי לכתוב על נושא זה, ניגש אני עם יראת כבוד מחד גיסא ועם חששות מסוימים מאידך גיסא. יראת כבוד מפני אותם קדושים חלוציים אידיאליסטיים שראו בחייהם שליחות, ועלו לארץ מתוך רצון כן לחיות חיי קדושה וטהרה בארץ-הקודש ולהניח בה בסיסים התיישבותיים לקראת עקבתא דמשיחא, החל באר"י הקדוש וכלה בתלמידי הגר"א וצאצאיהם. אנשים אשר יתכן וחלקם מצאו את עצמם בחוץ-לארץ בסופו של תהליך מסיבות אותם אנסה לנתח בעבודתי, לא ניתוח ביקורתי חס וחלילה, אלא ניתוח הנובע מתוך רצון להבין לרחשי ליבם של אלה ולדעת את המהלכים ההיסטוריים של עמנו, בכדי להפיק לקחים לעתידי שלי ולעתיד עמנו בכלל.

חששות מסוימים בעניין בעיית המקורות בפניה אני ניצב. אופיו של הנושא הוא כאוב במקצת ולכן מעטים הם האנשים שהתייחסו לתופעה מבחינה כוללנית, אם הייתה, בזמן הקורות, וכמו כן מעטים הם ההיסטוריונים שעסקו בנושא מאז ועד היום. משום כך היה עלי לחפש בעיקר מקורות ראשוניים כגון קטעי עיתונות, ספרי זיכרונות, עדויות, מסמכים ומכתבים אישיים בני הזמן שיעידו, לכל הפחות באופן עקיף, על הירידה. כמו כן היה עלי להסיק מסקנות הגיוניות מבין השורות של מאמרים רבים הדנים בנושאים רלוונטיים בצורה עקיפה.

בעיית המקורות לא מסתכמת בכך. בעקבות מורכבות היישוב בזמנים הנדונים בעבודתי ובעקבות התעסקותי בחתך מאד מסוים מתוך יישוב זה, הוא הוא היישוב הישן, היה עלי לקחת כל מקור ראשוני בעירבון מוגבל, ולהתייחס אליו על-פי אופיו של הכותב והכתוב.

כך למשל, אם ננתח בצורה יבשה כתבה בעיתון הפועל הצעיר המתארת מצב בו "ההגירה הירושלמית הרגילה לא הייתה כלל בסבת איזה הכרח אמיתי, שיסודו בתנאי הארץ, כי אם בסבת חינוכם המקולקל של צעירי ירושלים, שטמטם את רגשותיהם ושלל מהם את ההבנה האנושית הפשוטה ... אמנם תלמיד 'החדר' התחנך ברוח אהבה חזקה לארץ, אך אהבה זו היא רק אפלטונית, שאין לה שום יחס וקשר אל המציאות..."5 נוכל להסיק כי צעירי היישוב הישן ירדו בהמוניהם מתוך חסרון מוסרי-ערכי ומחוסר הבנה פשוטה, אשר נבעו מכישלונם של מערכות החינוך ביישוב הישן. ברור לכל כי לא כן היה המצב, ויתכן כי אמנם יש מעט מן האמת בדבריו של כתב הפועל הצעיר, אך יש לשים לב שעיתון זה השתייך לזרם הפועלים שהתנגד למנטליות היישוב הישן מכל וכל, ולכן אין להתפעל מכך שכתבות המשמיצות מנטליות זו היו עניין שבשגרה.

כולי תקווה שעבודה זו אכן תהווה תועלת לי ולחקר היישוב הישן, ושאכן אצליח לנתח ירידות מהיישוב הישן נכונה.

הערות:



1. מדובר בבית העלמין החדש של הקהילה, שנחנך בשנת תקצ"א (1831).
2. משפחת באב"ד הייתה אחת מהמשפחות המיוחסות בברודי בשלוש מאות השנים האחרונות. בני המשפחה היו לעיתים ראשי ורבני קהילות, פרנסים ומחזיקי התורה בפולין. עוד על משפחת באב"ד: נ"מ גלבר, 'תולדות יהודי ברודי', ירושלים תשט"ו, עמ' 82-88.
3. א' מורגנשטרן, 'מברודי לא"י וחזרה', ציון, 58 (1993), עמ' 107-113.
4. נ"מ גלבר, 'עליית יהודים מבוהמיה וגליציה לארץ ישראל', ספר פרס, בעריכת מ' איש שלום ואחרים, ירושלים תשי"ג, עמ' רמג-רמה.
5. הפועל הצעיר, ד 16 (תרע"א) עמ' 14-15.