ב. 1: תוכניות הבתים והחצרות
תל אנפה
המבנה כולל קבוצות חדרים, הנפתחים אל חצר מרכזית, חצר פריסטילית, ששטחה 9-10X12. 5 מ'. הכניסה הראשית מרוצפת ונמצאת בצד הצפוני-מערבי (Herbert, 1994, עמ' 31). לאורך הצלע המזרחית משתרע מכלול בית מרחץ.
איור 2: תל אנפה - בית הסטוקו שלב 2 - B Herbert), 1994, עמ' 34)
ברבע הראשון של המאה הראשונה לפני סה"נ חלו שינויים רבים ב"בית הסטוקו". הוא פוצל למספר יחידות נפרדות, אולם עדיין נשמרה התכנית של חדרים מסביב לחצר מרכזית. בשלב השני החצר רוצפה באבני בזלת.
מתקני כתישה, כלי אבן, שקתות וכלי מתכת: עדיין אין דו"ח על כלי אבן ומתכת. בתל אנפה נמצאו תנורים רבים, לרוב תיאור התנורים שטחי ולא ממצה, אולם מספר תנורים זכו לתיאור מדוקדק. תנורים אלו הם: תנור תמים שנמצא בריבוע 2. 31, מערכת תנורים באגף המערבי (איור 2: T5 - T2)
מירון
איור 3: תכנית בנין 1M - Meyers et al), 1981, עמ' 25)
GR - מתקן טחינה
T - תנור (סימון T ומספר לידו = תנור שהובא בפירוט בהמשך בשם זה)
החצר
הכניסה הראשית היא מצפון מזרח, דרך מסדרון B-A לחצר העיקרית K. גודל החצר הוא בערך 7. 5 מ' בכיוון צפון-דרום ו- 5 מ' בכיוון מזרח-מערב.
החצר היתה מרוצפת אבן. חלק מהחצר היה מקורה, כנראה, בכיסוי עץ קל. הרמזים לכך הם החורים הקטנים המתאימים לעמודים, שנמצאו בצד הדרומי של החצר, וכן בסיס העמוד בצפון החצר. כן נמצאו בחצר שרידי ספסל בדרום החצר (3023 בתכנית). התייחסות לניקוז ניתן למצוא על ידי מציאת שניים או שלושה פתחים קטנים בקירות, אחד מהם הוא פתח בגובה הרצפה הנמצא בקיר 4006 מחדר B לכיוון חצר K (Meyers et al. , 1981, עמ' 40). במזרח, בפינת קיר 1001 ו1003- (מצפון לכניסה הראשית לבניין), מופיע פתח קטן המשמש כתעלת ניקוז.
מדרום לחצר K באזור L נמצא בור מים 6 C (ראה דיון בנפרד).
מתקן תעשייתי2 (Meyers et al. , 1981, עמ' 38-36)
בחדר E ליד מרכז החדר נמצאה אבן מעוגלת, גודלה 0. 75 מ' בכיוון צפון דרום ו- 1. 20 מ' בכיוון מזרח מערב. האבן נשתמרה לגובה 0. 56 מ'. המתקן היה מורכב מבסיס אבן מרובע, בגודל 0. 50X 0. 50 מ', עליו טבעת אבן כמו מעוגלת. קוטרה החיצוני היה 0. 80 מ' והיא היתה מונחת בשיפוע 20 מעלות מצפון לדרום. לאבן זו גימור פנימי ומשטח עליון. סיר בישול שבור נמצא בתוך טבעת האבן.
פתחים, חלונות ודלתות חיצוניים
הדלתות, המובילות מחוץ למבנה, היו בעלות משקוף הבנוי מאבן אחת ניצבת או שתי אבנים ניצבות. הדלתות גדולות ומרשימות. (Meyers et al. , 1981, עמ' 41-40). במקרים רבים נותרו שרידי קירות לגובה 2 מ' ויותר, אולם כל הוכחה לחלונות לא נמצאה. מצב דומה קיים גם בבתים האחרים בגבעה. מיירס מסביר כי יייתכן שהדבר מעיד על כך שחלונות נבנו רק בקומה השניה מסיבות בטיחות וקור. (Meyers et al. , 1981, עמ' 41).
מירון: 2 M
איור 4: 2 M Meyers et al), 1981, עמ' 53)
בית זה מתוארך לשכבה 4 ביישוב - 365-250 לספירה.
הכניסה העיקרית והיחידה לבית היתה דרך החצר מכיוון דרום-מערב, דרך דלת גדולה, מעוטרת ומלווה בבריח. חדרי הבית נבנו לצידה של חצר קדמית A. החצר בגודל 4. 5X5 מ', אולם, למעשה, שטחה מצטמצם בגלל גרם המדרגות3, שהוביל לקומה שנייה לחדרי המגורים (Meyers et al. , 1981, עמ' 60-55).
בחלק מהשטח שמתחת לגרם המדרגות נמצאו שברי כלים, כך שניתן להניח כי חלק זה נוצל לאחסון, (קיים גם בחורבת חרמשית). שאר השטח, ליד קיר 2007, היה למעשה החלק המקורה של החצר.
החצר היתה מרוצפת ריצוף אבן. נמצאה תעלת ניקוז, שגובהה 39-37 ס"מ ורוחבה 40-33 ס"מ, מתחת למדרגה השנייה. תעלה זו ניקזה את החצר מערבה. התנור היחיד בבניין נמצא בחצר בפינה הדרומית מזרחית.
אבני טחינה וכתישה
בחדר B (אין מיקום מדויק) נמצא החלק התחתון של אבני טחינה מבזלת, לא מצוין איזה (Meyers et al. , 1981, עמ' 58).
חלונות ופתחים
כפי שצוין לעיל, הכניסה הראשית היתה לחצר, דרך דלת גדולה ומרשימה. אפילו במקומות בהם הקירות עומדים לגובה 3-2 מ', אין כל סימנים ושרידים לחלונות. ייתכן כי "אדן חלון", שנמצא בחצר, מהווה סימן לחלונות, אולם מיירס מקפיד להדגיש, כי חלק ארכיטקטוני זה יכול לשמש גם בדלת. כן ייתכן כי חלק זה נפל והגיע ממקום אחר, שכן חלק ארכיטקטוני זה נמצא ליד הכניסה לחצר. (Meyers et al. , 1881, עמ' 59)
איור 5: "אדן החלון" (Meyers et al, 1981, עמ' 47)
חדרי אחסון D ו- F
חדר D, הצמוד לחדר E, הינו חדר קטן, באורך 1. 5 מ' וברוחב של 0. 7 מ'. לחדר זה ניתן להיכנס רק דרך חדר E, ושימושו חייב להיות קשור לשימוש חדר E. בכל מקרה סביר להניח, בשל גודלו, כי חדר זה שימש כחדר אחסון.
חדר F, שימש כנראה כחדר אחסון. המיוחד בחדר זה הוא שאין כל מעבר לחדר זה מחדרים C, D, או E וכנראה גם לא לצפון ולמערב (לא נחפר). בחדר זה נמצאו חמישה עשר קנקנים באתרם, רובם עם תכולתם.
חורבת שמע
בחורבת שמע הנמצאת מדרום למירון נחפר בית מגורים, דו קומתי, המתוארך למאות רביעית חמישית לספירה. שטח המגורים הכולל 18 מ"ר. ממערב לבית, חצר שבה מתקנים כאיצטבה4. (Meyers et al. , 1976, עמ' 112-108)
איור 6: תכנית חרבת שמע (Meyers et al, 1976, עמ' 108)
כורזין
בתי חצר נבנו בתקופה הרומית, המשיכו לשמש בתקופה הביזאנטית ואף מאוחר יותר. (ייבין, תשל"ג, עמ' 148-146, ייבין, תשמ"ב, עמ' 11-7, תשמ"ד, עמ' 16-13, קדמוניות, תשמד 81-79). שני הבתים העיקריים A ו-B בכורזין, בעלי שטח 900 מ"ר כל אחד. צורתם ריבועית, במרכזם חצר שמסביבה אגפי מגורים וחדרי שירותים שונים.
איור 7: כורזין - תכנית מבנים A ו- B, מאות שנייה - רביעית לספירה
(הירשפלד, 1987, עמ' 35)
במבנה B, קרוב לכניסה הראשית, נתגלה בור מים, הממוקם בחדר. בור נוסף נתגלה מצפון למבנה B סמוך למרחב 156 (ייבין, תשל"ג, עמ' 148).
כפר נחום
בחפירות בכפר נחום נחשפו מספר גושי דירות (אינסולות), המתוארכים למאות ראשונה עד שלישית לספירה. האינסולה השמורה ביותר היא אינסולה II, המורכבת משלושה בתי מגורים נפרדים.
איור 8: אינסולהII, כפר נחום (Corbo, 1975, Tav. X I II)
אינסולה 2 בכפר נחום (Corbo, 1975, עמ' 177)
אינסולה 2 תחומה ברחובות מדרום, מזרח, ומצפון לה ממוקם מבנה בית הכנסת. האינסולה ממשיכה להשתרע לכיוון מערב, מעבר למופיע בתכנית.
האינסולה מוקפת קירות תוחמים עם חמש דלתות חיצוניות. החופרים מציינים מאפיינים כללים של האינסולה (Corbo, עמ' 177).
חלונות החדרים - ('חלונות כורזים') נפתחו תמיד לכיוון החצרות.
רצפות הבתים והחצרות - היו מרוצפות כמעט תמיד בחלוקי נחל מבזלת, כאשר היו מחדשים מדי פעם את הריצוף בחלוקים חדשים, שחתמו מתחתם שכבות שימוש יותר עתיקות (ריצוף זה עזר מאוד בקביעת הכרונולוגיה של המגורים).
מדרגות - באינסולה 2 החופרים מצאו מספר גרמי מדרגות בנויים בקירות החצרות; גרם מדרגות ב- 60, שניים ב- 51, גרם ב- 42 ושרידים של גרם חמישי ב- 67. גרמי המדרגות היו מורכבים מחמש או שש מדרגות עם משטח סופי. החופרים מניחים, כי מטרת גרמי המדרגות היא מתן אפשרות נוחה לעלייה לגג: "מטרת גרמי המדרגות מובנת מטבעם של הגגות העשויים מאדמות כבושות עם קש שהיו זקוקים לאחזקה מתמדת. המדרגות אפשרו להגיע לגגות בקלות.." (עמ' 177).
תנורים - החופרים מציינים, כי נמצאו תנורים בשכבות שונות5. אולם מבחינת הגודל, הצורה והחומר (אדמה טין), כולם דומים. התנורים נמצאו בדרך כלל בחצרות. לעתים נמצאו התנורים בחדרים יחידים: חדר: 65, 44, 436, ו- 53. רוב התנורים מוקמו לאורך הקירות, בצמוד להם או בפינת החדר או החצר, מלבד התנור בחצר 65, המרוחק 90 ס"מ מהקיר.
החופרים מציינים, כי נמצאו בחדרים שונים כלי עבודה מאבן בזלת: מטחנות קמח ומכתשים. מכונות מטיפוס פעמון כפול (ריחיים של חמור) וזה הקטן "עשוי משני פלטות"7 נמצא בחצר 65. אין כל תיאור למיקום החפצים בחדרים בכתב או בתכניות.
החופרים מחלקים את האינסולה לארבע קבוצות. בסוף התקופה הרומית חלו מעט שינויים, בעיקר באינסולה הדרום מערבית. התיאור המופיע כאן הוא התיאור בשלב האחרון, כמתואר באיור 9.
הקבוצה הדרום מזרחית, עם כניסה דרך בית שער 50, הכניסה דרך דלת בעלת סף ושני אבני מזוזות. בקבוצה זו נכללים חדרים 49-48, 55-53, המסודרים סביב לחצר 51, חצר ארוכה, בעלת שני גרמי מדרגות, אחד בצפון והשני בדרום. בחצר נמצאו שני תנורים (איור 8: T12, T11) רצפת החצר עשויה מחלוקי בזלת.
מחצר 51, דרך מעבר בצפון, נכנסים לחצר 46. חדר 47, בעל חלונות כורזים וחצר פונה לחצר 46. בדרום ישנה חצר שלישית, חצר 45.
הקבוצה הדרום מערבית, בעלת כניסה ראשית מדרום (43), כוללת את חדרים 44 ו- 42 וחדרים אחדים לא חפורים.
הקבוצה הצפון מזרחית, עם כניסה ראשית מרחוב 61, גם כאן החדרים סביב חצר 60 ו- 62. גם החדרים 63 ו- 59, וחדר 58.
הקבוצה הצפון מערבית, עם כניסה מרחוב 71 דרך סמטא 66. החדרים מסודרים סביב חצר 67. כלפי החצר נפתחים חדרים 64 ו- 65 (ראה הערה 62) ונוספים עוד חדרים (בלתי חפורים) מאזור המערב. במקור, חלק מקבוצה זו היו גם חדרים 44-42, ואכן מדרום לחצר 67 יש דלת חסומה לעבר 44 (Corbo, 1975, עמ' 176).
פירוט הקבוצה הדרום מזרחית (Corbo, 1975, עמ' 178)
קבוצת המגורים בדרום מזרח כוללת את חדר 50 (בית שער), חצרות 46-45 ו- 51 וחדרי מגורים 56, 52, 55-53, 49-48.
מרחוב 41 נכנסים לקבוצה זו, דרך בית שער 50. מהסף מתחילה הרצפה בחלוקי בזלת לא אחידה ורצופה. במעבר, בין בית השער לחצר הראשונה 51, בצד השמאלי של הקיר, הוספה מדרגה של אבנים מסותתות, המצירה את המעבר המקורי מ- 1. 37 מ' ל- 1. 05 מ'. המעבר הזה יוצר כניסה מבית השער (3. 00X3. 20 מ') לחצר הראשונה של המגורים. חצר 51 היא חצר ארוכה ושרידים של שני גרמי מדרגות, אחד בצפון והשני בדרום.
שני גרמי המדרגות נבנו על רצפת החלוקים מבזלת. (החופרים חוזרים ומדגישים כי מטרת גרם המדרגות הוא מתן אפשרות לעלייה נוחה לגג ולא עלייה לקומה שנייה, כיוון שבלתי אפשרי, לדעתם, להניח כי היתה קיימת קומה נוספת). רוחב גרם המדרגות הדרומי 80 ס"מ. נשתמרו רק המדרגות הראשונה, השלישית, הרביעית והחמישית, גובהן הכללי של חמש המדרגות הוא כ- 155 ס"מ. לאחר המדרגה החמישית ישנו משטח סופי של 2. 20 מ'. גרם המדרגות הצפוני שמר את שתי המדרגות הראשונות ואת טביעת שתי המדרגות הנוספות. כל אורך גרם המדרגות הוא 2. 35 מ'. הגרם יכול להיות מורכב מחמש או שש מדרגות, עם משטח סופי קטן. המדרגות בשני הגרמים הן מאבן בזלת מסותתת מעט.
בחצר נמצאו תנורים, האחד נגד התחלת ההצרה של החצר, השני בפינה הדרום-מערבית. רצפת החצר עשויה מחלוקי בזלת.
חצר 45 ו- 46 - מחצר 51 דרך מעבר בצפון נכנסים לחצר 46. חדר 47, עם דלת וחלונות כורזין, פונה לחצר זו. בדרום נפתחת חצר שלישית, חצר 45. חצר זו היתה חדר עם הקמת האינסולה בתקופה הרומית הקדומה, ובסוף התקופה הרומית החדר הפך לחצר, עם בנית חדרים -43 44.
הקבוצה הצפון מערבית - מצב קבוצה זו שייך לשתי תקופות: התקופה הרומית הקדומה, זמן הקמת האינסולה, והתקופה שלקראת סוף הרומית, כשחלו שינויים בקבוצה בגלל בניית קבוצה עצמאית חדשה (זו שבדרום מערב).
חצר 67 - גודל החצר, לאחר השינויים שנעשו בסוף התקופה הרומית, הוא 5. 80 X5. 85 מ'. נבנה תנור (איור 8: (T14 ליד דלת הכניסה. תנור נוסף מוקם בחצר ליד הקיר המזרחי (איור 8: T15).
מגורים 65-64. (Corbo, 1975, עמ' 184)
רצפת חדר 65, [לדעתי חצר 65, על סמך התכנית, כמו גם עצם הפנית חלונות חדר 64 לחצר זו וכן על סמך תיאור החופרים, " חדר לא מקורה " (Corbo, 1975, עמ' 184) ] עשויה שתי שכבות. במפלס שכבה B נמצא תנור T13. בחדר זה נמצאו גם שני רחיים מהטיפוס הקטן הביתי8 בעלי שתי לוחות רוכבים אחד על גבי השני. ו"פעמון לטחינה מהטיפוס המקומי" (Corbo, 1975, עמ' 184), קערה יפה מבזלת, שברי מכתשים ושברי כלי אבן.
הקבוצה הצפון מזרחית (עמ' 193)
בקבוצה נכללים חדרים 63-58. הכניסה מאזור 61 דרך דלת שרוחבה 1. 17 מ'. מעבר לסף יש כניסה לחצר רחבה - חצר 60 בגודל של כ- 7X 5. 5 מ', מסביב לה מסודרים חדרי המגורים. קרוב לכניסה, צמוד לקיר המזרחי, ישנו גרם מדרגות עם ארבע מדרגות באתרן. מאחורי המדרגות נמשך משטח מוגבה עם משטח סופי. מיד ליד גרם המדרגות בפינה הצפון מזרחית נמצא תנור T16.
בקצה הצפוני של החצר במרחק 1. 5 מ' מהקיר, יש שני עמודים. עמוד נוסף נמצא ליד התנור (החופרים מניחים שכנראה החלק הצפוני של החצר היה מקורה). בצד הדרומי ישנו חלון חדר 58, הפונה לעבר החצר.
החצר מרוצפת בחלוקי בזלת. במצע מעבר לעבר חצר 62 נמצאו שרידי תנור (T) בקוטר 60 ס"מ (מציאות התנור במעבר מוכיחה, כי המעבר בין חצר 60 לחצר 62 נפתח לאחר שהתנור יצא מכלל שימוש). חדר 63, חדר מקורה, מואר על ידי חלונות כורזים, הפונים לכיוון חצר 62.
חצר 62 - מידותיה: 3. 20X5. 65 עם התרחבות בצד הדרום מזרחי של 2. 40X2. 35 מ', לדעת החופרים "כדי לתת אור לחלונות של חדר 59". בפינה הצפון מערבית נמצא תנור.
הקבוצה הדרום מערבית
בקבוצה זו חלו עיקר השינויים. בסוף התקופה הרומית קבוצה זו הכילה את החדרים 44, 43, 42. כניסה לחדר 43 מחצר 45 וכן מדלת ראשית, מרחוב 41. חדר 43 הכיל 2 מכתשים גדולים (a, b) ותנור (T). בחדר 44 נמצאו שני תנורים (T) התופסים חלק נכבד משטח החדר. לקבוזה זו שייכים עוד אזורים נוספים, שלא נחפרו.
חרבת סומקה (דר, 1998, עמ' 77-101)
מכלול מגורים 2
המכלול נמצא בדרום מערב היישוב, בשטח ישר ומפולס למדי. שטח המכלול 655 מ"ר בקירוב. שטח החלק הצפוני 178 מ"ר והדרומי 476 מ"ר. המכלול מתוארך לתקופה שבין שלהי המאה השניה או ראשית המאה השלישית לספירה (בנייה) עד שלהי המאה השישית או ראשית המאה השביעית לספירה (נטישה). המכלול מורכב משתי יחידות, דרומית וצפונית. היחידה הדרומית היא כנראה המקורית, ואילו הצפונית נבנתה מאוחר יותר. קו ההפרדה בין שתי היחידות עובר דרומית ללוקוסים 301, 305 ו- 339.
היחידה הדרומית של המכלול
בית השער של המכלול היה ממוקם בדרום (לוקוסים 229 ו- 230) בנוי משני תאים, ודרכו היו נכנסים לחצר וליחידות המגורים. התאים רוצפו באבני גויל במידות לא אחידות. מצפון לבית השער מצויה חצר מרכזית (לוקוס 232), אליה פונים החדרים (לוקוס: 51, 76, 225, 403, 81, 73, 72). מקווה טהרה (דר, 1998, עמ' 87-82) נמצא צמוד למכלול, ממזרחו9.
פתחים - חלונות ודלתות
סף גדול חצוב משלוש אבנים, שמידותיו 0. 50X 1. 50 מ', נמצא בקצה טור החדרים המזרחי (לוקוסים 77, 51, 52, 76), המסתיים במעין פרוזדור (לוקוס 80), שרוחבו מטר- הימצאות הסף במקום מלמדת על כניסה מרשימה במזרח מכלול 2.
החלק הצפוני במכלול 2 (דר, 1998, עמ' 100-88)
הגוש הצפוני במכלול נראה כתוספת לחלק הדרומי המקורי. ניתן לחלק את הגוש לחלק דרומי, שבו אולם וחדרים, וחלק צפוני בעל טור חדרי מחסנים10 בצפון (לוקוסים 302, 407, 308, 307, 338).
פרוזדור צר (לוקוס 340) מפריד ביו החלק הצפוני לדרומי של המכלול. מחוץ למכלול, בפינה הצפונית מזרחית, מצויים פיר וכניסה למרתפים.
מתקן תעשיתי11
באולם (לוקוס 305), במקביל לקיר הדרומי, נמצא מתקן דמוי האות ח בנוי אבן (0. 60X 0. 70 מ') שנשמר לגובה של 0. 40 מ' בקירוב. במתקן וסביבתו נמצאו סימני טיח וסימני שריפה חזקה ולכן הועלת הסברה, שהמתקן שימש תנור התכה מקומי. ייתכן שהותכה שם זכוכית, כפי שמעידים שברי הזכוכית הגולמית שנמצאו במקום (דר, 1998, עמ' 89).
פיר ומרתף בפינת המכלול (דר, 1998, עמ' 90)
בפינה הצפונית-מזרחית של מכלול 2, כמטר מחוץ לקיר הבניין, התגלה פיר חצוב בסלע (לוקוס 306), שמידותיו 1. 2X2. 2 מ' ועומקו 3. 5 מ'. בקיר הפיר נחצבה מדרגה אחת. בקירו הצפוני של הפיר נמצא כוך חצוב ומטויח (לוקוס 402), שמידותיו 1. 40X 2. 5 מ' וגובהו 1. 2 מ'. בכוך התגלה גוש טין גדול12 ומטבעות אחדות מהמאה הרביעית. בקרקעית הפיר התגלה פתח בנוי, המוליך למרתף.
איור 9: מכלול 2 - תכנית (דר, 1998, עמ' 78)
כלי מתכת
כלי מתכת נמצאו בלוקוסים השונים של המכלול. מבין הכלים, הכלי היחיד שמצוין שנמצא בלוקוס החצר הוא טבעת. פעמון ברונזה התגלה בחדר הצפון מזרחי (לוקוס 302). דר מציין כי: "פעמונים כאלו נקשרו לצוואר הצאן והבקר- תופעה הקיימת עד היום" (דר, 1998, עמ' 97).
כלי טחינה
אבן רכב של ריחיים מטיפוס ריחיים שטוחות נמצאה בפני שטח במזרח הבניין, אבן נוספת מטיפוס זה נמצאה בבור האשפה (לוקוס 406). חלק תחתון של ריחים של מסגרת נמצא בשפכי הגוש הצפוני (לוקוס 308 שפכים) ושבר נוסף בלוקוס 228 ממזרח לבנין (דר, 1998, עמ' 98). אין תיארוך מדויק של כל האבנים הנ"ל-, אולם הן קשורות למבנה, שנבנה בשלהי המאה השנייה לספירה ונעזב בסוף המאה השישית לספירה.
חרבת סומקה מכלול 6
המכלול ממוקם בדרום מזרח היישוב וגובל בבית הכנסת של סומקה. הוא מוקף קירות אבן, שטחו הכולל הוא 780 מ"ר, רק כשליש ממנו נחפר. המכלול בנוי על המדרון הדרומי של שלוחת סומקה, והפרש הגבהים הנוכחי שם כעת עולה על 8 מ'. תלילות המדרון היא שהביאה את בנאי המכלול לבנות אותו במדורג בכיוון צפון-דרום (בן אפרים, בתוך: דר, 1998, עמ' 103)
שלבי בנייה ומסגרת כרונולוגית
הגרעין הקדום של המכלול נבנה במאה השנייה לספירה, אולי בסופה. השלב המרכזי -יחידות מגורים, הכוללות בית, חצר פנימית וקומת על או עלייה, נבנה במהלך המאות השלישית-רביעית לספירה.
יחידות המגורים
בחלקו הצפוני של מכלול 6 נשתמרו יחידות המגורים. יחידת מגורים המורכבת מחדר (לוקוס 513), בעל שני מפלסים וחצר (לוקוס 512), נחפרה במרכז מכלול 6. בפינה הצפון מערבית של החדר נמצא מזבחון קטורת ומטמון של כלי מתכת (לוקוס 673). המטמון כולל מחטב וראש של מלמד בקר עשויים ברזל, פינים וטבעת עם וו מברזל, זווית לתמיכת רעפי הגג וסורגי חלון.
החצר הפנימית (לוקוס 512) מרוצפת אבני גוויל שטוחות, לא אחידות בגודלן. מידות החצר הן 3. 20X 5. 50 מ'. החצר הכילה גם היא מפולת עפר ואבן וכמות רבה של שברי חרס, רובם קנקנים13. כן נמצאו על ריצוף האבן פטישון ברזל קטן ומטבע מהרבע הראשון של המאה הרביעית לספירה.
איור 10: מכלול 6 - תכנית (בן אפרים בתוך: דר, 1998, עמ' 104)
יחידת מגורים נוספת נחפרה, אם כי לא בשלמותה. יחידה זו זהה ליחידה הקודמת, אולם מידותיה קטנות יותר. ביחידה חדר, לוקוס 661, שמידותיו 4. 00X4. 10 מ' (בשפכים שפונו מהחדר נמצאו מטבעות המתוארכים למאה הרביעית), וחצר, לוקוס 662, שגודלה הוא 3. 40X 4. 50 מ'. החצר הנה חצר פנימית מרוצפת אבני גוויל שטוחות, שלא חוברו יחדיו. מהמפולת שהיתה מעל החצר פונו שברי חרס רבים, שברי זכוכית, מסמרי ברזל ארוכים ומטבעות שזמנם המאה הרביעית, למעט מטבע בודד מהמאה החמישית לספירה.
יחידה נוספת, של חדר וחצר פנימית, נמצאת בלוקוסים 665 ו- 666.
כלי מתכת
בלוקוס 516, לא ברורה הגדרתו (חצר או חדר), נמצאו: חמישה מחטבי ברזל, וכן "מספר טבעות ששימשו לחיזוק הרתמות של בעלי החיים ולשימושים חקלאיים נוספים".. (בן אפרים, 1998, עמ' 130). כלים רבים נמצאו בחדר14 במטמון (לוקוס 673).
שומרון
בשומרון נחשף רובע מגורים בעל שמונה אינסולות, המתוארכות למאות שלישית-שנייה לפנה"ס. מרובע זה נציג את בית A מאינסולה IV כמייצג בית חצר פשוט15.
בית A (Reisner et al. , 1924, עמ' 147-140)
בית מגורים בעל חצר מרכזית (איור 11: 31). הכניסה לבית מהרחוב דרך חדר 27 (בית שער). הכניסה מחדר זה היא לחצר מרוצפת. גודל החצר הוא 3. 92 מ' X 5 מ'. ממערב וממזרח לחצר (איור 11: 30, 26) נמצא פורטיקו. מצפון לחצר נמצא חדר 32, בעל כניסה ישירה מהחצר, וחדר 33 שהכניסה אליו מחדר 32. מדרום לחצר מוקם חדר 29, שהקיר הצפוני שלו נהרס בשלב מאוחר יותר. מפורטיקו 26 היתה כניסה לחצר נוספת 1645 וממנה לחדר 33. בחצר 45 נמצא בור מים C-14, שהוזן על ידי תעלת ניקוז מהחצר (תיאור מפורט על בור זה ראה בהמשך). גם בחדר 36 נמצא בור מים נוסף C-12, קטן מעט מהבור שבחצר 45. חדרים נוספים שמוקמו בדרום חצר 45 היו חדרים 45, 36, 35.
איור 11: שומרון, אינסולה IV, בית A - תכנית (Reisner et al, 1924, עמ' 141)
בית האטריום17 (Reisner et al. , 1924, עמ' 185-180)
הבית מתוארך לתקופת הורדוס ויורשיו. בית חד קומתי בנוי סביב חצר פנימית (13. 5X 12. 5 מ'). שחלקה המרכזי 6. 6X 5. 45 מ' היה פתוח, ומכל צדדיה הוקפה בסטווים. רצפת הבית, כולל החצר, היתה עשויה עפר כבוש, למעט חדר 366. מי הגשמים נוקזו מהחצר והרחוב על ידי תעלות ניקוז לבורות מתחת לחדרי המבנה 2C-, C-5.
איור 12: בית האטריום (Reisner et al. , 1924, עמ' 181)
חורבת חרמשית (עירון-לובין, 1997, עמ' 74-68)
בשטח B נחשפו שני מכלולי בנייה. מזרחי ומערבי, כשביניהם הפרידה סמטה. מן המכלול המערבי נחשף קטע קטן. במכלול המזרחי נחשפו שני מבנים, צפוני (לוקוס 712) ודרומי (לוקוס 719), כשביניהם משתרעת חצר (לוקוס 717, 773, 765) ובה שני בורות מים (C-1, C-2). מדרום לבור C-2 נחשפו תעלת הניקוז, שהובילה מים לבור, ובור השיקוע (ראה באיור), טאבון (T) הממוקם בפינת החצר, ופתח המוביל למקווה ביתי תת קרקעי.
המבנים, בהם זוהו שתי שכבות שימוש, הוקמו בתקופה הרומית הקדומה. השלב השני, שבו נערכו שינויים קלים בתכנית מיוחס לתקופה הביזאנטית והאיסלמית הקדומה.
חצר
בין המבנים וממזרח למבנה הדרומי משתרעת חצר. בחצר זוהו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום, המתוארך לתקופה הרומית הקדומה, יש לשייך את הריצוף התחתון, שני בורות מים, הפתח המוביל למקווה התת קרקעי וטאבון. בור מים C-1, שקוטרו 4 מ' ועומקו 4. 5 מ' כולל פי הבור, כלל בשלב זה את חולית הבור. בשלב זה תחם את החצר ממערב קיר, שבקצהו הצפוני נפתח פתח. על גבי הריצוף של השלב הקדום נמצאו בעיקר ממצאים מאוחרים: נרות חרס מהתקופה הביזאנטית, שבר קערה ממורקת ומעוטרת בצלב, נר גבוה שישה מטבעות, אבזם ברונזה, מסמרים וסליל חוטים מעצם. כן נמצאה מעט קראמיקה מהתקופה הרומית הקדומה. זמנו של שלב בנייה זה נקבע על פי הקשרם האדריכלי של קיר (77) והמקווה אל המבנה הדרומי.
הריצוף העליון, המתוארך לתקופה הביזאנטית והאיסלאמית הקדומה. ניגש אל המבנה הצפוני וגבוה ב- 0. 2 מ' ממפלס הריצוף התחתון. בשלב זה הוקם קיר (74) שנבנה על גבי קיר וחסם את הפתח למקווה. כן הוגבה ותוקן פתחו של בור מים C-1 והוסרה ממנו חולית הבור המקורית, שנמצאה מוטלת לצידו. בור C-2 נחסם והוצא מכלל שימוש.
הממצא הארכיאוזואולוגי כלל עצמות בעלי חיים רבים: דגים, עזים, כבשים, בקר, חזירים (פרט אחד מבוית והשאר בר), אווזים, תרנגולי בית וכלב. רוב הממצא נמצא בחצר לוקוס 717 18.
איור 13: חרמשית, מכלול B - תכנית (עירון-לובין, 1997, עמ' 71)
ירושלים
רובע יהודי בירושלים, בתי מגורים המתוארכים לסוף ימי בית שני, "הבית מימי הורדוס" כך כונה הבית שבתכנית, שטחו 200 מ"ר. סביב החצר נבנו בתי המגורים. ברצפת החצר של הבית, שהיתה עשויה עפר כבוש, נמצאו ארבעה תנורים, הממוקמים ליד קירות החצר. מקווה טהרה נמצא ממזרח ללא כל קשר לחצר (אביגד, תש"מ, עמ' 94-83).
איור 14: ירושלים - תכנית (אביגד, תש"מ, עמ' 85)
סוסיא
בית פשוט, בניה כפרית מאה שישית עד מאה שמינית לספירה. בית חד-קומתי חזית מזרחה, 160 מר' שטח בנוי, מגורים וחנויות, לפני החזית המזרחית חצר בשטח 244 מ"ר, בחצר תנור, הצמוד לקיר החצר. שוקת הנמצאת ליד קיר המבנה באיזור קרוב למכלאה ואיצטבה. (הירשפלד, תשמ"ד, עמ' 180-168, הירשפלד, תשמ"ז, עמ' 18)
איור 15: סוסיא- תכנית (הירשפלד, תשמ"ד, עמ' 170)
ממשית-כרנב
אלמנט אכסדרה: מרפסת קדמית בגובה הקומה השנייה וטור עמודים, התומך בה במפלס הקרקע. מעניק צל, מחסה וגישה נוחה אל החדרים בקומה מעל.
המרשים ביותר ממשית (כרנב), בתים שנבנו מאות השנייה והשלישית לספירה. חצרות פנימיות, מפלסי מגורים מוגבהים, דוגמה מובהקת מבנה שזוהה כמשכן המושל.
בנין I - בית המושל
איור 16: ממשית, בית המושל - תכנית (נגב, 1988, תכנית 12)
בניין XII
בחלקה המזרחי של ממשית, אחד ממבני המגורים הגדולים בארץ, שטחו 2000 מ"ר, והוא כולל חדרי מגורים רבים, מתקני רחצה, חדרי משרדים, אולמות לקבלת אורחים, ארבעה מגדלי מדרגות שונים, אורוות ומחסנים. תשומת לב רבה לפרטים ארכיטקטוניים. בניין XII נבנה בראשית המאה השנייה לספירה ושימש תוך שינויים עד סוף התקופה הביזאנטית. פתח הכניסה הראשי, בצפון מערב, מוליך לחצר קדמית (401), מצדה המערבי של החצר נבנו שני חדרים קטנים, 417 חדר שומר, 418 משרד (נגב, 1988, עמ' 112). בצידה הדרומי של החצר מעבר רחב, המוליך לחצר המרכזית של הבית (לוקוס 400). מצפון מזרח לחצר נבנה אגף מגורים גדול, במרכזו חצר פנימית מרוצפת אבן מידותיה 6X15 מ' (לוקוס 405), מצפון וממזרח לחצר נבנו חדרי המגורים, באחד מהם בור מים המכיל כ- 300 מ"ק, לגובה שתי קומות ולפניהם אכסדרה. מדרום לאגף המגורים נבנה אגף שירותים מרווח ובו אורווה וחדרי אחסון. כלפי מערב נבנו חדרים נוספים.
איור 17: בנין XII בממשית (נגב, 1988, עמ' 113)
ניתן להבחין כי הבתים בממשית שונים מהבתים שנבנו בשאר ערי הנגב הביזאנטיות. הבתים בממשית הינם בתים גדולים, בנויים ללא כל התאמה למערך העירוני, לעומת זאת, ניתן לראות בשאר ערי הנגב בתים קטנים הרבה יותר ומותאמים למערך הרחובות. מאפיין נוסף ראוי לציון היא העובדה שהבתים בניצנה, שבטה ורחובות כולם מטיפוס בית החצר הפשוט, מרביתם בני קומה. החצר מהווה את מרכז הבית20.
שבטה
לדוגמא "בית הבריכה" משבטה, שטחו כ- 400 מ"ר (ייתכן שהיתה קומה שנייה), מתוארך למאה החמישית עד השביעית לספירה. במרכזו חצר פנימית בצורת האות רי"ש. שטח החצר כ- 75 מ"ר. בבית אחד עשר חדרים בגודל 15-25 מ"ר. שבעה מהם נפתחים
איור 18: שבטה: בית הבריכה- תכנית (סגל, תשמ"ו, עמ' 53)
ישירות אל החצר. הכניסה הראשית ממזרח היא לחדר מבוא וממנו אל החצר. החצר מחלקת את הבית לשני אגפים, מבחינה תפקודית. נראה כי חדרי הבית הפונים לחזית (104, 103, 102 באיור 17), שימשו כחנויות בשל הפתחים הפונים לכיכר. חצר הבית מרוצפת, הריצוף עשוי לוחות אבן מסותתים בקפידה, שגודלם 0. 80X 0. 40 מ' עד 0. 90X 0. 50 מ'.
בפינה הצפונית מערבית של החצר נמצא פתח דלייה עגול של בור המים המרכזי. קוטר הפתח 0. 36 מ'. על דפנות פתח הדלייה נראים בבירור חריצי החבלים. ליד פתח הדלייה מצוי פתח קטן, שקוטרו 0. 16 מ'. פתח זה הוא החוליה האחרונה של מרזב עשוי אבן (איור 19) דרכו התנקזו מי הגשמים מהגגות אל הבור. לעומת זאת אין כל ממצא, אשר יעיד כי שטח החצר נוקז אף הוא (סגל, תשמ"ו, עמ' 62-51).
איור 19: שבטה, בית הבריכה, קטע ממרזב האבן בכניסה אל בור המים
(סגל, תשמ"ו, עמ' 61)
סיכום והשוואה
סיכום הנתונים שהובאו לעיל מוצג בטבלה. בטבלה נמנים בתי המגורים (על פי סדר הופעתם בפרק) ואפיונם על פי נקודות אלו: תיארוך, היחס בין החצר לבית, הימצאות בור מים, אזורי אחסון ומלאכה, הימצאות מתקני טחינה בישול ואפייה - תנור, כיריים ורחיים. שילוב נקודות אלו יציג בפנינו את תפקודה של החצר בחיי היום יום - אספקת מים, אחסון, תעשייה ובישול.
נקודות נוספות שנבחנו הן: הימצאות פתחים, ממצא שקתות, אבוסים ועצמות בעלי חיים.
פתחים: לכל המכלולים יש לרוב רק כניסה יחידה. החדרים פונים לחצר, דלת מקשרת בין החדרים לחצר, אוורור החדרים נעשה, כנראה, על ידי דלת זו. אפשרות נוספת להחדרת אור ושמש היא באמצעות בניית חלונות הפונים לחצר - לעתים 'חלונות כורזין', כבכפר נחום וכורזין (במירון ישנה דוגמה טובה, למרות השתמרות לגובה של עד 3 מ' לא נמצאו סימני חלונות). ממצא זה מעיד על הקפדה על פרטיות בתקופות הקדומות.
אין בנמצא חלונות הפונים שלא לחצרות הבתים.
הימצאות שקתות ואבוסים: ממצא זה יעיד בבירור על גידול בעלי חיים בחצר. ממצא זה, בשילוב ממצאים נוספים, כממצא מתכת של טבעות ופעמונים, יכול להעיד על גידול בעלי חיים. ברוב המקומות לא נתגלו שקתות ואבוסים. העדר זה מעיד, לדעתי, על כך שאם היה גידול "מסחרי" של בעלי חיים הוא לא היה בחצר. בחצרות, אם בכלל גודלו, גודלו פריטים בודדים של בעלי חיים, כמו: פרה, שור, גדי וכדומה. הימצאות שקתות ואבוסים בסוסייא וממשית מעיד על גידול "מסחרי" של עדרים בסוסייא, או סוסים כבממשית.
כן נבחן גם ממצא עצמות, העשוי להעיד על גידול בעלי חיים אולם יש לבדוק ממצא זה בקפידה, שכן ייתכן כי העצמות שנמצאו מעידות על בעלי חיים, שנאכלו בחצר, ולא בהכרח על בעלי חיים, שגודלו בחצר.
לטבלת חצרות - לחץ כאן
הערות:
1. תנור זה מדווח במאמרו של ויינברג (Weinberg, 1971, עמ' 93) . שם מופיע מיקום זה, אולם לא ניתן למצאו בדו"ח. שכן לא מופיעה בו כל התייחסות למיקום הריבועים, ובבדיקה של כל הלוקוסים בהם מוזכר תנור, לא נמצא תנור המתאים לתיאור זה.
2. ממצא זה יידון להלן (חלק ד) . מיירס משער שתפקיד המתקן קשור בעבודות עץ. הוא מניח זאת על סמך מציאת מעצד, המשמש לעבודות עץ, ליד המתקן. ספסל מאבן באורך 1. 55 מ' ובגובה 0. 85 מ' ליד קיר 2006 יכול לחזק את ההנחה על קיום מתקן תעשייתי, שכן גובה הספסל מתאים לשמש כמשטח עבודה נוח (Meyers et al., 1981, עמ' 37) .
3. מיירס מניח, בשל מציאת בסיס וכותרת עמוד, כי גרם המדרגות יצר פניה, אין כל ממצא של מדרגות או סימני מדרגות בקיר המעידים על פניה זו, ולכן יש להדגיש כי הפניה היא רק בגדר השערה בלבד.
4. הירשפלד (1987, עמ' 16) מציין בתיאור בית זה, כי נתגלו מתקנים כתנור ואיצטבה, אולם לא מצאתי בדו"ח כל תיאור של תנור.
5. בבדיקה בתכנית ומהתיאור בדו"ח עולה, כי באינסולה 2 נמצאו שמונה תנורים בחצרות וארבעה תנורים בחדרים. אולם אין פירוט מדויק לגבי חלק מהתנורים (התנורים, שיש לגביהם פירוט מסומנים בתכנית כ- T ומספר לידו. תנור שאין לגביו פירוט, אבל מופיע בתכנית, מסומן ב-T בלבד) . מעניין במיוחד חדר 44, שרוב שטחו תפוס על ידי שני תנורים.
6. במספר מקומות (Corbo, 1975, עמ' 178, 176), ובתיאור מפורט של מגורים 64-65 "הכניסה למגורים היא מחצר 67, המגורים ... משני חדרים, אחד לא מקורה 65, השני מקורה ומואר בחלונות..." (עמ' 184) החופרים מתארים את שטח 65 כחדר, אולם לפי התכנית האדריכלית, וכן לפי העובדה שישנם חלונות כורזים בין שטח 65 ו- 64, סביר להניח כי שטח 65 הוא חצר ולא חדר. חיזוק לכך ניתן לראות אף בתיאור בדו"ח "אחד לא מקורה 65".
7. אין כל צילום או ציור, כך שאין לדעת בבירור למה הם מתכוונים, ייתכן כי לריחיים מטיפוס ריחיים של יד, או לריחיים של מסגרת.
8. גם כאן, לצערי, החופרים לא מביאים כל צילום או ציור של הממצא.
9. במחצית הראשונה של המאה הרביעית המקווה יצא מכלל שימוש והפך לבור אשפה (לוקוס 406) . בבור זה נתגלה ממצא ארכיאוזואולגי רב, וראה בפירוט ב"בעלי חיים בחצר".
10. הגוש הצפוני שונה מהגוש הדרומי במבנהו ובממצאים שנמצאו בו. הכמות הגדולה של שברי קנקנים סירי בישול והגושים הגדולים של שברי טיח, מעלייה או מקומה שנייה, מלמדים על שטחי אחסון גדולים בחלק הצפוני של המכלול (דר, 1998, עמ' 89)
11. ממצא זה יידון להלן. (חלק ד) .
12. לדעת דר: "גוש הטין הנקי שימש להכנת כלי חרס ונשמר בכוך כמנהג הקדרים עד היום" (דר, 1998, עמ' 90) .
13. בן אפרים מייחס קנקנים אלו בחצר לשימוש החצר גם כאזור אחסון לתוצרת חקלאית.
14. המטמון, שנמצא בחדר בלוקוס 673, כלל כלי עבודה חקלאיים ביניהם: מחטב באורך 17. 4 ס"מ, כלי עבודה נפוץ, שימש גם לבציר בכרם (בן אפרים, 1998, עמ' 126), קצהו של מלמד הבקר (איור 4: 39) אורכו 11. 7 ס"מ, קוטרו החיצוני העליון 3. 5 ס"מ וקוטרו הפנימי העליון 2. 4 ס"מ. "ראשי מתכת כאלה שימשו למגוון פעילויות במשק החקלאי והולבשו לצורך כך על גבי מקלות עץ. ניתן היה לזרז באמצעותם את בעלי החיים או לנקות רגבים מתוך המחרשה" (בן אפרים, 1998, עמ' 127, Manning, 1989, 134-137), במטמון נמצאו גם שלוש לוחיות ברזל דמויות מעוין, בעלות חתך מלבני. לדעת מנינג שימשו לוחיות כאלה בתקופה הרומית כסורגי חלונות (Manning, 1989, 17 pl. 60, p. 128)
15. בית נוסף שמור היטב הוא בית C באינסולה VIII, (Reisner et al., 1924, עמ' 158-156)
16. בעמ' 144 שטח זה מתואר כחצר (Reisner et al., 1924, עמ' 144) ולפי התכנית האדריכלית אכן ניתן להניח כי זוהי חצר. אולם בהמשך התיאור בדו"ח (Reisner et al., 1924, עמ' 146) נכתב בטעות "בחדר 45".
17. מעניין לציין כי החופרים מתארים בית זה כ'בית האטריום', אולם מתארים את חצרו כחצר פריסטלית. (Reisner et al., 1924, עמ' 182) .
18. מיעוט מהמממצא הארכיאוזואולוגי נמצא בחדרים -772, 774. (דיווח בעל-פה, מיכל עירון-לובין)
19. הפירוט לגבי תנור זה מועט ביותר: "כל המבנה בגודל 3X 3. 3 מ' מחולק לשני חלקים לא שוים. החלק המערבי בגודל 3X 1. 1 מ' היה בנוי משורת אבנים גדולות, שהשאירו רווח צר במרכז, נמצא הרוס יחסית, אבל אבנים מואדמות ומושחרות שנמצאו שם הראו על שימוש כתנור אפייה. החלק המזרחי שמש כנראה להכנת מזון" (נגב, 1988, עמ' 61)
20. וראה גם הירשפלד (1987, עמ' 30)
