האם הפונדקאית
והשינויים בתפיסת ההורות
פיצול - הפשטה - איון 1

יעל ויילר

- ה מ ש ך -



פרק ג. איון ההורות

האיון ההורי עליו ידובר בפרק זה נוגע בעיקר לרכיבי ההורות הגנטי והילדני שאיונם נגרם משום שאי אפשר היה להפשיטם כמו רכיבי הורות אחרים, לאחר הפיצול המהותי המזורז שעבר מושג ההורות. נראה שההעלמה נובעת מהרצון לממש את ההורות האנושית למרות קשיים ומעצורים 'טבעיים' ולכן, יתכן לומר, באורח פאראדוכסלי, שהעלמתם ההכרתית של הרכיבים ההוריים הגנטי והילדני מגינה ו'מצילה' ערכי הורות בדרך משלה76

תקדים מושגי לאיון הורי הכרתי קיים במונח התלמודי אסופי, שמשמעותו 'תינוק הנאסף מן החוץ, שאין מכירים לא את אביו ולא את אמו'.77 לעומת זאת, במציאות הטכנולוגית החדשנית האיון ההורי נעשה בכוונת מכוון, לכתחילה, ומקבל אישור חוקי מהמדינה.

מהו אדם שהוריו מאוינים? זהו אדם שהמידע על זהות הוריו הגנטיים או זהות אמו היולדת סגורים בפניו לחלוטין. איון הזהות ההורית הוא דו-סטרי: הוא קיים גם אצל "ההורים" לגבי צאצאיהם, והוא קיים אצל השותפים להורות, נותני חומר גנטי: זרע וביצית, ומשכירות רחם כחלק מגוף, אשר אינם יודעים מיהו שותפם להורות.

1. איון ההורות על ידי אימוץ
ההנחה המקובלת ב'מערב' היא, שבדרך כלל, האימוץ מחייב ניתוק פסיכולוגי של הילד ממשפחתו הטבעית. הניתוק המשפטי הוא פועל יוצא של הניתוק הפסיכולוגי המתבקש. מטרת הניתוק הפסיכולוגי היא לטעת בילד תחושת השתייכות ברורה לדמות קבועה של הורה.

האיון ההורי הנעשה באימוץ 'מנתק' שכזה הוא איון של דמות ההורה ה"טבעי", וסגירה הרמטית של תקשורת חוזרת אליו. לכן, מוסד האימוץ מנסה להעניק לילד הורה חליפי, לא-טבעי אך הולם או 'מוצלח' יותר.

הכרתו של חוק האימוץ הישראלי, שהושפע מן ההלכה היהודית, בזכות המאומץ לעיין בפנקס האימוצים, הייתה בשעתו יוצאת דופן. בשנים האחרונות החלו משפטנים בארצות שונות להכיר יותר ויותר בזכותו של הילד להתחקות אחר מוצאו הטבעי78. נראה לי, כי זכותו של מאומץ לדעת מי הם הוריו הטבעיים מכה שורש יותר ויותר. התמיכה המתגברת של משפטנים באימוץ פתוח תעודד הכרה ויישום של זכות זו.

2. איון ההורות וחומר גנטי זר
אנונימיות של חומר גנטי נוצרה לראשונה על ידי 'תורם הזרע', שמוטב לכנותו 'מוכר זרע' או 'נותן זרע', המשתף פעולה כדי לקבל תשלום כספי עבור זרעו79. נתינת הזרע אינה מחייבת את הנותן באחריות חברתית על ילד, שהוא אביו מבחינה גנטית. ה'פטור' המשפטי שניתן לנותן הזרע בהזרעה מלאכותית זרה מבוסס על הטענה המשפטית כי נותן הזרע מפקיר, נותן במתנה או מוכר את זרעו. אין הוא מכיר את האישה שלה מיועד הזרע, לא הוא אשר מחדיר זרע זה לגופה של האישה ואין הוא מסמיך את הרופא להחדיר את זרעו לגופה של אישה מסוימת.

האפשרות לשתול ביצית מרחמה של אישה אחת ברחמה של אישה שניה מאפשרת אנונימיות לנותנת הביצית. נוסף לכך, קיימת האפשרות להשתמש בביציות מעוברית מתה אנונימית. כך ניתן להעלות את רמת האנונימיות של חומר רבייתי לרמה גבוהה יותר מאשר בנתינת זרע. אלה הסוברים כי האם הגנטית היא אם לכל דבר, יבחינו שנתינת לגיטימציה לאנונימיות הביצית עומדת בסתירה מסוימת להכרה באם הגנטית במצב אחר80.

לדעת רוב שיטות המשפט החילוניות במערב, האנונימיות ואי-הכוונה הגלומה בה מפקיעים מנותני הזרע או הביצית, אשר לשניהם אותו הדין, את הורותם.
'ההורה הוא אותו אדם שנטל חלק פעיל בהבאתו של הילד לעולם'.81
למרות זאת, טוענים משפטנים:
'אין אפשרות להתכחש לאבהות הגנטית של התורם על הילד, אף על פי שמבחינה מעשית קשה או בלתי אפשרי לברר את זהותו'82.

ובסיכום:
'עצם אחריותו של תורם זר בנסיבות אלה, היא גופה שאלה חברתית שנויה במחלוקת'
83.
לסיכום:
המצב ברמה המשפטית הוא שהפסיקה בבתי-המשפט ראתה ורואה עצמה פטורה מהתלבטויות פורמליות לגבי הדין המהותי בעניין זה84. ואולי אין בירור מהותי זה מתפקידם של המשפטנים כלל, אלא מתפקידם של הוגי דעות ופילוסופים.

יש השוללים השוואה בין גילוי מידע על זהותם של ההורים הביולוגיים של ילד שנמסר לאימוץ לבין גילוי מידע על זהותו של תורם חומר גנטי. לטענתם, באימוץ נפרדים ההורים הביולוגיים מילד עמו נוצר קשר לפחות כתוצאה מן ההריון והלידה, ואילו בהזרעה מלאכותית נפרד/ת התורם/ת רק מחומר גנטי.

יש הטוענים, שתביעות ערכיות ואתיות, העלולות להיות שנויות במחלוקת לגבי זכות הילד להתחקות אחר מוצאו, אינן ניתנות להיטען בכיסוי פסיכולוגי הדורש שמירה מרבית על בריאותו הנפשית של ילד הנולד מחומר גנטי אנונימי85.

לעומתם, יש המותחים ביקורת קשה על פעולתו של ה'תורם' מנקודת מבט מוסרית. לדעתם, עדיף שבני זוג חשוכי זרע יאמצו להם ילד, מאשר יכנסו לתסבוכת מוסרית ודתית הכרוכה, לפי דעה זו, בהפריית האם מזרעו של זר.

פוסקי הלכה יהודים מביעים התנגדות עקרונית עזה להזרעה זרה, מסיבה הלכתית-מעשית ומסיבה רוחנית דתית. חששם הוא מטשטוש הייחוס הנגרם מהזרעה מלאכותית זרה, המסתמך על מקורות הלכתיים המסתייגים מ'בני ערבוביה',86 אלו ילודים שלא ידוע מי אביהם או מי אמם. הייחוס תופס מקום מרכזי בתודעה הדתית מבחינה עיונית, לא פחות מן החשיבות המעשית לשמירתו במסגרתן של הלכות דתיות מסוימות.

ומבחינה מעשית, אי הידיעה מיהו האב או האם הגנטיים יוצרת מצב בו יתאפשר קשר נישואין ומגע מיני בין אחים, בסבירות זו או אחרת87. מאידך, אפשר למצוא בין חכמי ההלכה כאלה שפתחו פתח לקולא בנסיבות מסוימות88. יש לציין שהכמיהה לילד והזכות הבסיסית של כל אדם להוליד הם בעלי ערך עליון בתרבות היהודית. אזכיר את הכלל ההלכתי על פיו יכולה אישה לדרוש גט מבעלה בטענה שלא זכתה ל'היבנות' ממנו, אף על פי שאישה פטורה ממצוות פרו ורבו.. ההנמקה היא שהאישה זכאית לבקש:
'חוטרא לידה ומרה לקבורה'.
פירוש רש"י שם:
עץ שתשען עליו לעת זקנתה ואם תמות יקברנה'89.

מאמר חז"ל זה מנמק את הזכות לשבירת חיי הנישואין ונטישת הבעל העקר, ומביע לדעתי, בעקיפין, לגיטימציה מסוימת ליחס תועלתני של הורים כלפי ילדים ולהבאת ילדים לעולם.

התנגדות פוסקי ההלכה מבוססת על ערכי תורה ומצוות. בכך היא שונה מהותית מהתנגדות הרואה את עצמה מבוססת על ערכים הומניים, 'רציונאליים' או פסיכולוגיים. לפסיכולוגיה מדדים ודרכים משלה לקבוע מהם תועלת ונזק לנפש האדם, אך ידוע כי מדדים אלו משתנים מעת לעת90. מכל מקום, הדת, ובמידה רבה הפסיכולוגיה, עוסקות שתיהן בערכים מטפיזיים, המפרשים ומאירים את משמעות הקיום האנושי. האם ניתן להשתמש בערכים מטפיזיים ככלים, כמכשירים, באופן שהם הופכים לאמצעי המעניק אישור לעשייה זו או אחרת?

ונשאלת השאלה:
האם ניתן להתייחס לחומר גנטי אנושי: זרע וביצית, כחומר סתמי להשתלה, תרומה או ניסוי במעבדה?
שאלה זו נשאלת על ידי הוגי דעות ממניעים פילוסופיים-אתיים ודתיים.91

מחד, קימת גישתם של אלה הסוברים כי יש ברקמות אדם אלו יסוד (חלקי אומנם) של קדושת החיים. לדעתם, המתכחש לעובדה זו סותם את מישמוע חיי האדם, את הערך 'בצלם אלוקים', המהווה בסיס חיוני לרוב הטענות המוסריות עליהם מבוססת תרבות המערב.

מאידך, יש טוענים, שכוונת האדם ורצונו הם הקובעים והם הנותנים משמעות לתרומתו, ויתורו, מתנתו, או הפקרתו של חלק אורגני שנוצר בו וממנו.

לכן, זרע או ביצית שהתכוונו בעליהם ליצור מהם צאצא מקבלים תוקף של קניין ועלינו לחרוד לשלומם וטובתם,
ואילו זרע וביצית שניתנו ללא כוונה שהיא, מלבד הרצון להעבירם לאחר, מאבדים כל זיקה לנותנם.

הגישה האחרונה היא עדיין די בעייתית, שכן, אם נגלה שתורם זרע או תורמת ביצית הסתיר או הסתירה נתונים כמו מחלה תורשתית, תרומות זרע נוספות וכו' עלינו למוצאם ולזהותם.

3. איון ההורות ופונדקאות
איונה המוחלט של זהות היולדת קשה יותר לביצוע, לכאורה, מהעלמת זהות תורמי חומר גנטי, אך מעשית הדבר ניתן בהתקיים תיווך מלא בין ההורים 'המזמינים' לפונדקאית או לתחליפית, ורק לאחר הלידה מטלפנים מהסוכנות לאמהות-פונדקאיות ומודיעים להורים הגנטיים לבוא לקחת את התינוק. מסחור הרחם והחומר הגנטי הוא תעשיה מפותחת ומתפתחת שלא ניתן למונעה או לעוצרה. אך ניתן להציע עיצוב, גבול ומשמעות למציאות האנושית הנצרכת והצורכת מוצרים מתעשייה זו92. זאת להבדיל, מאנונימיות הורית (בדרך כלל של האב),
'אשר אותן מקבלת המערכת החברתית כעובדה מוגמרת לאחר מעשה, ואשר החברה משלימה עמן, כיום כמו גם בעבר. .. בהפריה המלאכותית המדובר במעשה במחשבה-תחילה של מרפאה רפואית, ההופכת את אי-הידיעה המוחלטת מצד הילד, שהיא בלתי הפיכה, לעקרון מדעת.'93

מותר וצריך לשאול:
האם מותר להחליט עבור אדם שלא ידע לעולם מי הייתה אמו יולדתו, זו שנשאה אותו או אותה ברחמה תשעה חדשי הריון?
יתכן שבעקבות שאלה זו ימנעו הורים מזמינים מניתוק מוחלט מהאם היולדת, פונדקאית או תחליפית, ובכך ייצרו מעין משפחה מורחבת. אפשר להציע שותפות מתמשכת בין הזוג המזמין לבין הפונדקאית או התחליפית. ניתן להציע קשת אפשרויות תגמול,

-כאשר התגמול הכספי המלא וניתוק של הפונדקאית מן התינוק והזוג המזמין - בקוטב האחד,
-והמשך קשר הדוק של בני הזוג והתינוק עם האם הפונדקאית, בכעין משפחה מורחבת - בקוטב השני.

הפתרון האחרון נראה לי אנושי יותר וטבעי יותר, ולא מרתיעה אותי העובדה, שהוא מזכיר מודלים משפחתיים עתיקים. כמה השתנתה מהות נפש האדם מאז העת העתיקה? 94

טענות אתיות, פילוסופיות, דתיות ופסיכולוגיות שונות הועלו בספרות רחבת היקף כנגד הסתרת מידע מילד על הוריו הגנטיים. הסתרת זהותם של בעלי החומר הגנטי: זרע או ביצית, פוגעת, על פי דעות אלו, בזכות היסוד של הילד ובכבודו האנושי. מבחינה פסיכולוגית, סביר להניח שיגרם נזק נפשי לאדם אשר חלק מהוריו יישארו עבורו אנונימיים לתמיד. כאשר האדם אינו יכול לדעת, לשחזר ולהעביר לחבריו ולבניו את זהותו הגנטית או ההורית המלאה, אלא רק 'חצי' או 'שני שליש', הוא נעשק ממשהו מאוד בסיסי. עושק זה קורה, למרבה הפליאה, בעידן התיעוד, השחזור והשימור המופלגים, בעידן 'התפוצצות המידע'.

לדעתי, מחקרים פסיכולוגיים רציניים על האיון ההורי יערכו רק כאשר יגיע 'הדור המאוין' לבגרות ולמודעות מחקרית ויתבע מחקר כזה. לעת עתה, גם משפטנים אינם דנים בזכות הילד או האדם הבוגר לדעת מהם הוריו העלומים, אולי מחמת צעירותם וקטינותם של רוב התובעים הפוטנציאליים95. עד שלא יתבגר הדור שנולד להורות חלקית מאוינת, ויתבע את זכותו לדעת, יהיו הדיונים המשפטיים מנקודת ראות של ההורים בלבד, ועד אז 'קצרה ידו של בית המשפט'96.

למעשה, להורים יש יתרון או עמדת פתיחה עדיפה על ילדם באורח בולט. זה הוא היתרון שיש לחיים על פני אלה שעדיין לא נולדו. יתרון יחסי זה גורם לעקרון 'טובת ההורים' להתגבר, לכתחילה, במציאות על עקרון 'טובת הילד'. סוגיה זו נידונה במאמריהם של לנדאו ושל שמגר הסובר כי 'האלמוניות נוצרה למען התורם ובני הזוג, אך הילד יוצא נפגע',97 ויש בה עוד פינות חשוכות רבות.

במקרה של 'אם פונדקאית' ו'אם תחליפית' פועל במציאות אותו יתרון 'עמדת הפתיחה', ולא עקרון מוסרי או עקרון פסיכולוגי הוא המשמש את בני הזוג והחברה. ההורים מביאים לעולם ילד באמצעים שונים: שימוש בחומר גנטי אנונימי או פונדקאות ותחליפאות, ילד אשר חלק מהוריו עלולים להיות עלומים בפניו לכתחילה98.

מדובר על תופעה ההולכת ומתרחבת יותר ויותר. אנשים צעירים ידעו, אם ירצו בכך, הרבה על תרבויות רחוקות ונשכחות, אולם מקטעים חשובים הנוגעים לחייהם האישיים, דהיינו הוריהם, לא יודעו להם לעולם. האיון של הרכיבים ההוריים הגנטי והילדני מביא, אם כן, לפיצול וחלקיות מקובעת בתודעת הצאצא, נקרא לו: פיצול צאצאי. נפיצות ההזרעה המלאכותית מפיצה את הפיצול הצאצאי והופכת אותו לעניין שמלכתחילה.

אנו רואים כאן היווצרות של 'תרבות סודיות' חדשה: הסודיות המאפיינת חברה דתית ומסורתית, שהובסה בידו החילון ה'בהיר והנאור' של מרכס, פרויד, ובר ואחרים, חוזרת במהדורה חדשה. Is Power Ignorance היא סיסמא אורווליאנית המבטאת מבנים של סוד היצוקים ומבוססים על מניעים שלטוניים, ולכן הם עלולים להיות זרים ומנכרים99.

מאז הועלה דגל 'הרציונאליות' שויכה וזוהתה ה'סודיות' עם הדת והאמונות התפלות. עתה, כפי הנראה, האדם הוא שיוצר בכליו הוא את הסוד, והוא עושה זאת בבחירתו ובשליטתו,100 זאת למרות שלמעשה עדיין לא פתר את הסודות הבסיסיים של הקיום המציקים לו כבר אלפי שנים. אולי השתיקה והסודיות אינם ניתנים להשתק ולהעלם, אפילו ודווקא בסופה של המאה ה- 20.

האם היה ביכולתו של האדם, מנקודת המבט של הילד ולא של ההורים, מזווית הראיה של 'הדור המאוין', לתת, עם כל זאת, לאיון ההורי החדש משמעות לכל הפחות הומנית (שם זמני), אם לא טרנסצנדנטאלית?
האם המשמעות שתינתן תבטל את הסתמיות המנכרת של הסוד הבלתי-ניתן לפענוח?
האם תסבול התודעה האנושית המודרנית את הסתירה הפנימית, את הפרדוכס האימננטי שהצמיחה בתוך עצמה: מחד, תביעתה לידיעה, למודעות, ל'רציונאליות', לשקיפות ובהירות, ומאידך, יצירת מבנים חדשים של הסתרה, עירפול, בלתי-נגרמות, נעלמות?101
ואולי פרדוכס פנימי זה יפעל כפצצת זמן שתפוצץ את התודעה האנושית מבפנים, ותביא אותה לתובנות חדשות?


סיכום

טכניקות ההולדה המלאכותיות מעצבות מציאות חדשה ולא מוכרת. מציאות זו מחדדת בעיות פילוסופיות ויוצרת בעיות פסיכולוגיות וחברתיות חדשות ייחודיות. הן הטכנולוגיה הרפואית והן המערכת המשפטית, החורצת גורלות בדרכה היא, אינן יכולות וגם אין מתפקידן להעריך ולמשמע את המציאות החדשה מבחינה עיונית פילוסופית ומבחינה פסיכולוגית,102 תפקיד זה מיועד להוגים ולמעיינים.

ועוד, לדעת משפטנים: 'המשפט אינו מדביק את קצב התפתחות המדע'103. המשפט האחרון ניתן לשתי פרשנויות, אשר יכולות להתקיים זו בצד זו:

1. המשפטנים אינם מצליחים לעכל וללמוד את כל החידושים המדעיים הטכניים חדשות לבקרים. לכן, עבודתם העוסקת בדיני נפשות איטית ולקויה."104

2. המשפטנים והרופאים זקוקים לניסוח עקרונות מעמיק מחודש אשר יגע בשינויים המתחדשים של הטכנולוגיה הרפואית. המשפטנים והרופאים זקוקים, כמו כל אחד אחר, למשמוע נוגע (רלבנטי) וממוקד של עשייתם המקצועית, בה מעורבים מדע וערכים ללא הפרדה105.

לכאורה, נוצרה סוגיית האם הפונדקאית כצאצאה מהתרחבות ידע טכני. אך אין לראותה כחוליה בודדת, אלא כרכיב בלתי נפרד מתהליכים אשר הידע הטכני משמש כלי מתאים ליישומם.

בעבודתי זו ניסיתי להראות תהליכים של שינוי במושג ההורות המשפיעים זה על זה הדדית בעיית הפונדקאות היא פרט, האחוז והארוג בשלושה תהליכים מרכזיים: תהליך פיצול ההורות משפיע על תהליך הפשטת ההורות, הפשטת ההורות משפיעה על תהליך איון ההורות, אשר יוצר מצדו פיצול חדש. מתברר ששלושת תהליכים או מהויות אלו מושרשים, למרות חדשנותם המובהקת, בתרבות האנושית. הפיצול, ההפשטה והאיון מדגישים מחדש בדרכם שלהם, דפוסי התקשרות, מישמוע, ונעלמות עתיקים, שנראה היה כי נזנחו.

המבנה המשולש, שהצגתי, הוא אחד האופנים של שאלות עיקריות במחשבה האנושית. הפיצול הוא פרט בשאלה הכללית של ההגדרה העצמית של האדם.
ההפשטה היא צורה אפשרית להכרת העולם ולפעולה בו.
האיון מזכיר את נעלמותו של הא-ל106, ואת המצאות ה'אין' הנעלם במציאות האדם מרצונו ושלא מרצונו108.107.

הערות:



1. נר לזכרו היקר של מורי הדגול פרופ' ישעיהו ליבוביץ', איש חסד ואיש אמוץ אוהב צדק ואוהב שלום.
2. הגדרה משפטית לפונדקאות ראו: פנחס שיפמן, דיני המשפחה בישראל, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ט, כרך ב, [להלן: שיפמן תשמ"ט], עמ' 131.
הגדרה רפואית לפונדקאות ראו: ציון בן רפאל, דניאל זיידמן (בהשתתפות חנה גילאי-גיזור), המדריך המלא לפריון, ירושלים ותל-אביב תשנ"ג, עמ' 184 187-. אייבי לוין וענת ספרן, הפריה חוץ-גופית - תשנ"ה (1995), אסיא, נה, טבת תשנ"ה (דצמבר 1994), (כרך יד, ג), [להלן: לוין וספרן תשנ"ה], עמ' 13.
3. שיפמן תשמ"ט, עמ' 40.
4. הנ"ל,שם,עמ'11.
5. הנ"ל, שם, עמ' 21.
6. ראו: הרב אליעזר יהודה ולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, ירושלים תשמ"ה-תש"ן, חלק ט"ו סימן מ"ח. הנ"ל ופרופ' דוד מאיר, הפריה במבחנה, דיון רפואי והלכתי אסיא' ה': ירושלים תשמ"ו, עמ' 92-84. הרב זלמן נחמיה גולדברג, יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת, תחומין, כרך ה', תשד"מ, עמ' -259-248 הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, מיהו אמו של ילוד ההורה או היולדת, תחומין, שם, עמ' 267-260. הנ"ל והעורך (איתמר ורהפטיג), קביעת אמהות (בשולי הדברים), תחומין, שם, עמ' 274-268. משה הרשלר, תינוק מבחנה בהלכה, תורה שבע"פ, תשמ"ד, עמ' קכ"ד-קכ"ט. יהושע בן-מאיר, הפריית מבחנה - ייחוס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית, אסיא, מ"א, י"א א', תשמ"ו, עמ' 40-25. זאב לב, בעניין ילוד מאם פונדקאית, אור המזרח, ל"ז, א', תשמ"ט, עמ' 160. אהרון כ"ץ, אם פונדקאית, מגל, ח-ט, תשנ"ב, עמ'18-15. יהושע בן-מאיר, הורות משפטית והורות גנטית בהלכה, אסיא, מ"ז-מ"ח, (י"ב, ג-ד) כסלו תש"ן, ולהלן: בן-מאיר תש"ן], עמ' 88-80. הרב מרדכי אליהו, ראיון - חיי אישה ומשפחה לאור ההלכה, אמונה - בטאון תנועת האישה הדתית לאומית, כסליו תשנ"ב, נובמבר 1991, עמ' 13 14-. אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים תשמ"ח-תשנ"ג, כרך ב', ולהלן: שטיינברג תשנ"ג], עמ' 129 138-. הרב ישראל לאו, יחל ישראל, שו"ת עיונים ובירורי הלכה, חלק א', ירושלים תשנ"ב, עמ' קסא-קע. אמנון בן-דרור, אימוץ ופונדקאות, תל-אביב תשנ"ד, [להלן: בן-דרור תשנ"ד], עמ' 292-284. צבי אלוש, "יש לגייר תינוק שנולד מאם פונדקאית גויה", ידיעות אחרונות, יום ו כ' בטבת, תשנ"ה, 23.12.1994, עמ' 12.
7. מורי ישעיהו ליבוביץ סבר כי האם היחידה היא האם היולדת. על פי שיחה עמו מכ"ו בסיון תשנ"ד (5.7.94) ועוד פעמים.
8. משום שאינו כרוך בהכרח במגע גופני ואף בזויגה כמו, למשל, בשיבוט [Cloning] על המינוח, ראה: יוסף הירשברג, הנדסה גנטית מהי?, מילון מונחים בהנדסה גנטית, הביוספירה, ירחון המשרד לאיכות הסביכה, כרך כ"ג/ 7-6, ניסן-איר תשנ"ד, מרס/אפריל 1994, עמ' 6-2. על נושא זה, ראו: דוד הד, אתיקה ורפואה, תל-אביב תש"ן, [להלן: הד תש"ן], עמ' 63. אני מודה לפרופ' דוד הד על עצותיו המועילות בשלל סוגיות הקשורות בעבודה זו. הרב אליעזר יהודה וולדנברג, אסיא, ה', ירושלים תשמ"ו, עמ' 90. שיסמן תשמ"ט, עמ' 127, הערה 92. מאיר שכשר, סוגיות בנושאי הפריה ולידה, הפרקליט, ל"ט, א', התשמ"ט-התשנ"א, [להלן: שמגר תשנ"א], עמ' 21. הרב ד"ר מרדכי הלפרין, תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות היבטים רפואיים והלכתיים, תורה שבע"פ, 33, תשנ"ב, ולהלן: הלפרין תשנ"ב], עמ' ק"ט. אסא כשר, קדושת החיים והמוסר, האוניברסיטה, תל-אביב תשנ"ה, עמ' 10-8. כן, ברצתי, להודות מאד לפרופ' עמיה ליבליך ולפרופ' זאב קליין ששוחחו עמי בנושאים אלו.
9. ישעיהו ליבוביץ אמר לי, בשיחה מכ"ו בסיון תשנ"ד 5.7.94, שלדעהו, עובר שיולד מרחם מלאכותית הוא חסר הורים לחלוטין. כלומר, אין לעובר זה שיוך פרטני משפחתי. האם, על כן, שיוכו כוללני למדינה או לגוף הכלכלי שיצר אותו? שמא, נעמוד על כך שיצירת אדם מחיבת תמיד שיוך פרטני ואז נשייכו למומחי הביו-טכנולוגיה האחראים ליצירתו, בין שהם 'טכנאים' ובין שהם 'מדענים'? אף מעבדה לא תוכל להחליף את הקשר שבין עובר לאמו.
10. ביחסים בין שתי הישויות, המדע והנפש, עוסקת הבעיה הפסיכופיסית. ראו: ישעיהו ליבוביץ, ביו מדע לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ז, [להלן: ליבוביץ תשמ"ז], עמ' 260-137. הנ"ל, גוף ונפש, תל-אביב תשמ"ג. קיית קמפבל, גוף ונפש, ירושלים תשנ"ג. יוסף נוימן, המהפכה הקופרניקאית בביולוגיה ויחודו של האדם, בתוך: ישעיהו ליבוביץ עולמו והגותו, [עורך: אבי שגיא] ירושלים תשנ"ה, עמ' 323.
11. 'שלוש" שותפם יש באדם - הקב"ה, אביו ואמו'. תלמוד בבלי, מסכת נידה, ל"א ע"ב. במדרשי חז"ל מוזכרות 'שותפיות' נוספות עם הקב"ה בעשייה האנושית, כמו יצירת התורה שבע"פ הכוללת את ספרות הפסיקה.
12. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 158 וביבליוגרפיה שם.
13. בראשית פרק ל', פסוק ט'.
14. שם,שם,פסוק ג'.
15. שם, שם, פסוק ט/
16. שם, פרק -ז, פסוקים יב-יג. ועיינו: רש"י שם.
17. וראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 19 וביבליוגרפיה שם. נעם זהר, הולדה ואוטונומיה אישית: זהות ואינדיבידואציה ביחסי ההורות, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, האוניברסיטה העברית נובמבר 1990, עמ' 30-25. השוו לפיצול בצורות הנישואין, אצל: פנחס שיפמן, מי מפחד מנישואין אזרחיים, מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל, מס' 62, ירושלים תשנ"ה, עמ' 91-98. אני מודה לפרופ' פנחס שיפמן על הערותיו המאירות.
18. שיפמן תשמ"ט, עמ' 34 והערה 12 שם.
19. שיפמן תשמ"ט, עמ' 71-70 והערות 6,7 שם. בן-דרור תשנ"ד, עמ'41.
20. בתוך: שיפמן תשמ"ט, עמ' 77 והערה 26.
21. בתור: שיפמן תשמ"ט, עמ' 79 והערה 38.
22. שיפמן תשמ"ט, עמ' 81-77. בן-דרור תשנ"ד, עמ' 190 192-, 232-231.
23. דברי פנחס רוזן, דו"ח הועדה לבדיקת חוק אימוץ ילדים, משרד המשפטים, תש"ם 1979 עמ' 14. בתוך: בז-דרור תשנ"ד, עמ' 93. "15 אחוזים מכלל הילדים שאומצו בישראל ב- 1993, אומצו בשיטת האימוץ הפתוח" ברוריה אבידן-בריר, אימוץ מן הסוג השלישי, לאשה, 13.2.95. עמ' 13-10, 102. הנ"ל, ההורים הכפולים של שרית, שם, גיליון מספר 2501, 20.3.95, עמ' -20 21, 106. גדעון ברוידא, חד מי יודע?, שם, גיליון מספר 2510- 22.5.95, עמ' 70. אביטל גולדגרט, שתי אמהות לסיגלית, עולם האשה, אוגוסט 95' אב תשנ"ה, עמ' 6-4.
24. רשימת ספרות משפטית העוסקת בהזרעה מלאכותית, ראו: שפמן תשמ"ט, עמ' 101, הערה 1.
25. אפשרות להתעברות בתולה מאמבטי מוזכרת בתלמוד הבבלי, מסכת תגיגה ט"ו ע"א. ישנה דעה במקורות שבן-סירא הוא בנו של הנביא ירמיהו מבתו אשר התעברה ממנו ב'אמבטי'. מובא בילקוטים בסוף ספר מהרי"ל. השווה: יהודה דוד אייזענשטין, אוצר מדרשים, ניוארק תרע"ה, עמ' 43. וראו: בן-מאיר תש"ן, עמ' 85-84. לוין וספרן תשנ"ה, עמ' 12.
26. הכינוי 'תורם' [באנגלית: donor] אינו הולם כלל, משום שנתינת הזרע היא תמורת בצע כסף. עדיף ממנו הכינוי: 'נותן' או 'נותנת'. ראו: שיפמן, תשמ"ט, עמ' 103. שמגר תשנ"א, עמ' 35. בספרות ההלכה, למשל, אין מקור האוסר תרומת רקמות לשם מצווה תמורת שכר. ראו: מרדכי הלפרין, מכירת רקמות ואיברים, באור התורה, ח', אביב תשנ"ג, עמ' 29. שחר אילן, מכירת כליה - המצווה ושכרה, הארץ, 10.3.95, עמ' ב4. בהחלטת הועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם משנת 1988, נאמר כי 'תרומת רקמות מאדם אחד למשנהו מותרת רק כאשר התורם הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מקבל האבר ופעולת הוצאת האבר והשתלתו תעשה רק לאחר קבלת האישור על-ידי בית החולים'.
27. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 102.
28. ראו: הנ"ל, שם, עמ' 25 והערה 25 שם.
29. ראו, למשל: הרב אליעזר יהודה ולדינברג, תשובה, אסיא, ה', תשמ"ו עמ' 90.
30. שיפמן תשמ"ט, עמ' 105, 107, 121-120 וביבליוגרפיה בהערות שם. בן-דרור תשנ"ד, עמ' --294-297.
31. בן-מאור תש"ן, עמ' 88-86 וראו הערת העורך מרדכי הלפרין שם עמ' 86 על דו-אמהות ביולוגית האפשרית על ידי איחוי שני עוברונים לאחד. הלפרין תשנ"ב, עמ' ק"מ.
32. ראי: שיפמן תשמ"ט, עמ' 141., 1989 Shalev, C., Birth Power, Yale University Press. [Shalev 1989]p1-9 הד תש"ן, עמ' 64. בארה"ב הגיע נושא זה לראשונה לדעת הקהל הציבורית במקרה של התינוקת.M -Baby, שנולדה ב- 27.3.86, אשר יולדתה לא הסכימה לוותר עליה לטובת בני הזוג: האב הגנטי והאם הגנטית אשתו. בישראל התערבה המדינה בשימוש בהפריה חוץ-גופית בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) התשמ"ז- 87. תקנה 11 קובעת: 'לא תושתל ביצית מופרית אלא באישה שתהיה אם הילוד'. ביטול התקנות (בג"ץ 5087/94) וקבלת חוק הפונדקאות פותח דיון במכלול השאלות המועלות בעבודה זו.
33. ישעיהו ברלין, ארבע מסות על חירות (תרגם: יעקב שרת), תל-אביב תשל"א, עמ' 175.
34. שיפמן תשמ"ט, עמ' 131.
35. ראו: מנחם מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי, עיוני משפט, י"ז (3), ינואר 1993, עמ' 596-503.
36. ערך: מפשט, אוצר המונחים הפילוסופים (עורך: יעקב קלצקין] ברלין תרפ"ח, כרך 2, עמ' 250: 'העניו הכללי שאיו לו מציאות אלא בשכל' [Abstrakt]. הערך: מפשט, המילון החדש, כתב וערך: אברהם אבן-שושן, ירושלים תשמ"ב, עמ' 751: 'אבסטרקטי, נטול גשמיות, הקיים בשכל ובעיון (להבדיל מן מוחש, קונקרטי).
37. שיפמן תשמ"ט, עמ' 19, ביבליוגרפיה בהערה 1.
38. בראשית, פרק ט"ו, פסוקים א-ג.
39. בראשית, פרק ל'.
40. שם.
41. שם.
42. 'והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת', דברים פרק כ"ה, ה'-י. רמב"ם, משגה תורה, הלכות ייבום וחליצה, פרק א', הלכה א' ספר החינוך, מצווה תקצ"ח (תקנ"ד). וראו: בן-ציון שרשבסקי, דיני משפחה, ירושלים תשנ"ג, עמ' 17.
43. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, כ"ז ע"א. ועיינו: רמב"ם, משנה תורה, ספר נשים, הלכות איסורי ביאה ט"ו, כ'. ר' יוסף קארו, שולחן ערוך, אבן העזר סימן ד', סעיף ט"ו. ביבליוגרפיה נוספת, ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 24.
44. שיפמן תשמ"ט, עמ' 20, 26, 38.
45. חוק אימוץ ילדים התשמ"א - 1981, סעיף 16 קובע כי 'האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדים'.
46. שיפמן תשמ"ט, עמ' 150. 1989 Shalev, עמ' 57-37.
47.Avital, E. & Jablonka, E., Social learning and the evolotion of behaviour, Animal Behaviour, Association for the study of animal behaviour, London, Part five: November 1994, p. 1195-1199. מחקר זה זכה לתהודה רבה, ראו, למשל: אלפס דורון, תורשה זה לא רק גנים, מעריב, יום א', ז' באייר תשנ"ה, 7.5.95, עמ' 11. אם נאמץ את גישת המחקר הרי שאם פונדקאית איננה 'זר גנטי' מוחלט ואינה 'אינקובטור אנושי".
48. מדרש שמות רבה מ"ו ה'.
49. ושיפמן תשמ"ט, עמ' 223.
50. ראו, פסק דין מבית משפט בארה"ב הסובר כך, אצל: בן-דרור תשנ"ד, עמ' 32.
51. שיפמן תשמ"ט, עמ' 117. כרמל שלו, דיני פוריות וזכות הפרט להיות הורה, בתור: מעמד האישה בחברה ובמשפט, ירושלים ותל-אביב תשנ"ה, ולהלן: שלו תשנ"ה], עמ' 522-515.
52. שיפמן תשמ"ט, עמ' 119.
53. הנ"ל, שם, עמ' 104, וראו: הערות שם.
54. ראו: הנ"ל, שם, עמ' 105, הערות 16, 17.
55. הלמוד בבלי, מסכת כתובות נ' ע"א. מקור הפסוק בתהלים פרק ק"ו פס' ג'.
56.תלמוד בבלי, מסכת מגילה י"ג ע"א. ובמקורות הלכה נוספים.
57. ובכך ישנה סתירה עקרונית פנימית מסוימת.
58. ראו: אלי וילצ'יק, האם התחליפית, משפטים, ל"ז, תשמ"ח. עמ' 549-536. שיפמן תשמ"ט, עמ' 132, 165, 162. על החלטה בועדת אתיקה כקולג'ים למיילדות וגינקולוגיה בארה"ב להשאיר את התינוק אצל האם הפונדקאית או האם התחליפית לפרק זמן מסוים אחרי הלידה לשם נתינת החלטתה הסופית למוסרו, ראו: בן-דרור תשנ"ד, עמ' 324...Scott B Rae The Ethic of Commercial Surrogate Motherhood Westport 1994 Rae 1994 p 114, מתנגד לחוזה תחלופה בשל שבירותו המשפטית והמוסרית ומציע הגדרת התחלופה כסוג של אימוץ. אני מודה לד"ר י. ל. באב"ד, על שהפנתה אותי לספר זה, ועל העיון המשותף בסוגיית הפונדקאות.
59. 10..p, 1989 Shalev האם הבדלה זו היא בממד המהותי או בממד הצורני? האם כל מסוגלות אנושית ניתנת למסחור? האם אין מסחור של אמהות מצמרר לא פחות ממסחור של ילדים? האם שאלות אלו נותרות פתוחות? וראו: בן-דרור תשנ"ד, עמ' 382-365, 426-421. שרית ישי-לוי, נעמה רוצה ללדת לכם ילד, עולם האשה, ספטמבר 1995 אלול תשנ"ה, עמ' 15-10. מעינה שנהר, אני לא הולכת להרוס משפחה, אלא לעשות אותה מאושרת, את, ספטמבר 1995 אלול תשנ"ה, עמ' 34-30. Geoffre. Cowle. The Future of Birth, Newsweek, September-.. ק, 1995p 38-41 4 נעמי לבנון-קשת, משחקת בעקרתבית, לאשה, גיליון 2535, 13.11.95, עמ' 33-32. צפורה רומן, רחם להשכיר ורחמי החוק, שם, גיליון 2550, 26.2.96, עמ' 14-16.
60. ראו, למשל: בו-דרור, הידועה בציבור, תל-אביב תשנ"ג, עמ'67 -69, 203-206, 246-240, 306-305.
61. שמגר תשנ"א, עמ' 42. ראו: 66.. ק, 1994 Rae.
62. ג'ק סטיואיט מיל, על החירות, [תירגום: אריה סימון], ירושלים תשמ"ו, עמ 103 -102.
63. ישעיהו ברלין, ארבע מסית על חירות, [תרגם: יצקב שרת], תל-אביב תשל"א, עמ' 185. עוד על בעיה זו, עיינו: עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות, [תרמם: מ' שפי], ירושלים תשכ"ה, עמ' 60-59. נשים בעלות הכרה פמיניסטית הביעו חשש ואף התנגדות לחוק הפונדקאות החדש בארץ. עיינו: טל אור, החוק עובד לרעתנו, את, גיליון 361, מאי 96', עמ' 128. אליס שלוי [עורכת], פונדקאות - חוק הסכמים לנשיאת עוברים, שדולת הנשים בישראל, ידיעון מס' 3-96, אשר תשנ"ו מאי 1996, עמ' 5-4.
64. שאלות דומות, ראו: שלו תשנ"ה, עמ' 526, 524, 531. אנדרי מרמור, העוברים המוקפאים של הזוג נחמני: תשובה לחים גנז, עיוני משפט, כרך י"ט (2), שבט תשנ"ה, ינואר 1995, עמ' 440.
65. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 165.
66. הנ"ל, שם, עמ' 166.
67. ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 183. ודעה מעט שונה אצלו, ראו: שם, עמ' 229, 238, 283.
68. 'מבחן טובת הילד אינו מבחן אובייקטיבי, אף בית המשפט אינו מפרשו באורח אובייקטיבי אלא, כפי שננסה להוכיח להלן, פירוש סובייקטיבי המודרך על ידי השקפת עולמו של בית המשפט והערכים המנחים את שופטיו'. יוסף בן-אור, על משמעות מושג "טובת הילד", ראו: הפרקליט, כ"ט, ד', ניסן תשל"ה, עמ' 610. וראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 273. בן-דרור תשנ"ד, עמ' 312. מילי מאסס, "טובת הילד" - על הבחירה הערכית ותפקיד המומחים, חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית, תמוז תשנ"ה יולי 1995, עמ' 430-415.
69. ראה: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 218, ובהערה 4 ביבליוגרפיה מן המשפט העברי המראה פנים לכאן ולכאן.
70. הד תש"ן, עמ' 65.
71. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 168. ההסכם או החוזה מחייב את 'שני' הצדדים. אך, מהו הדין המהותי שינחה אותנו כאשר 'אחד' הצדדים, דהינו, זוג המזמינים, מתפרק ומתחבר לצד ה'שני', דהיינו, האם התחליפית? כמו בסקרה שהתפרסם לאחרונה בכתבתו של יחזקאל אדירם, לראשונה בישראל יכריע בית משפט: האם ילדים מאם פונדקאית שייכים לאמא או לאבא?, ידיעות אחרונות, יום שישי, כ"ח כאב תשנ"ד - 5.8.1994, עמ' 12.
72. השוו לסוגית 'הולדה בעוולה': הד חש"ן, עמ' 67-66.
73. יישום משפטי לדרישה כזו קיים בהחלטת בית משפט למנות אפוטרופוס לעובר. ראו, למשל: בן-דרור תשנ"ד, עמ' 342-333.
74. ראו, למשל: הרצל כהן, סניף בנק במציאות מדומה, גלובס, יום שישי, ג' באדר א' תשנ"ה, 3 בפברואר 1995, עמ' 55. עמי בן-בסט, ואולי כל מציאות היא מדומה, גלובס, יום שישי, י"ט באייר תשנ"ה; 19 במאי 1995, עמ' 51. מציאות לא מדומה ברובוטיקה רפואית, גלובס, יום שלישי, כ"ג באייר תשנ"ה; 23 במאי 1995, עמ' 55. הנ"ל, צרות משפטיות במציאות המדומה, גלובס, יום שישי, ר"ח בסיון תשנ"ה; 16 ביוני 1995, עמ' 51. יואב בלום, דוקטור תחבר את החולה למחשב, כל העיר, י"ח בסיון תשנ"ה, 16.6.95, עמ' 75-74. עמי בן-בסט, איזה עולם קטן, גלובס, יום שישי, א' באב תשנ"ה; 28 ביולי 1995, עמ' 51.
75. העיר לי פרופ' שמואל אלמוג שעקרון דומה פועל במנגנון הראיה של העין, המשלים את מה שאין הרשתית קולטת במישרין.
76. בעבודה זו אינני עוסקת באיון ישותי [אונטולוגי] של הורות אשר טכניקות הולדה חדשניות כמו שיבוט [Cloning],, הנדסה גנטית ורחם 'מעבדתית' עלולים ליצור, וראו: הערה 4. נפריד את סוגית השיבוט מסוגיית הנדסה גנטית אנושית כוללת 'על פי הזמנה', וכן, מסוגיית האפשרות לרחם 'מעבדתית' עד ללידה. ואז נוכל להניח, שההורה או ה'אפוטרופוס הטבע" בהתרבות אלמינית זו היא בעלת הביצית שהופרתה. כלומר, ישנה בשיבוט איזו 'כתובת' הורית מסוימת. טכניקה זו מאפשרת למין האנושי להתרבות ללא זוגיות ומאפשרת ביטול הזוגיות. אמנם, גם ללא טכניקה זו, הולך ומתרבה מספרן של המשפחות החד-הוריות על הבעיות הכרוכות בכך. בטכניקה זו אפשר ליצור אדם בצלמה ובדמותה הגנטי המדויק של היולדת או של אחד הילדים שכבר ילדה. נראה כי הגורם המרתיע באפשרות זו הוא, מה שנתפס, ככוח המתעצם של האדם לעצב את העולם באופן 'מרחיק לכת' כביכול, ניתן בטכנולוגית השיבוט בידי האדם מעשה בראשית. אבל, עיון במקורות יהודים: המקרא והתלמוד מגלה, כי רעיון הנדסת ילודים וולדות חיה עתידיים ככר הועלה, ולדעת הקדמונים, נוסה. הבעיה העיקרית בגידול בני-אדם הייתה, וכנראה תישאר, היכולת להעניק להם ביטחון, אהבה וצרכים בסיסיים.
77. הערך: אסופי, אנציקלופדיה תלמודית, [עורך: הרב זוין], כרך ב', ירושלים תשי"ב, עמ' ע"א.
78. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 153. ,1989 Shalev,,. 43-48 p
79. סיכון רפואי קיים בשימוש תדיר בזרעם של אותם אנשים. ראו: שיפמן, תשמ"ט, עמ' 103, והערה 10 שם. וכן בעמ' 101, הערה 19 מתארת את הנעשה בארץ בתחום ההזרעה על פי עדיות רופא המנהל מחלקה גניקולוגית באחד מבתי החולים בארץ. יוסף גרין, הזרעה מלאכותית [.(A.I.D]]. בפסיקה הישראלית, אסיא, ה', תשמ"ו, עמ' 139. קימת רגישות רבה למקורו של
החומר הגנטי, המשותפת לחוגים שונים בארץ ובחוץ-לארץ, ראו: שושנה כרמון, הפריה תחת השגחה, לאשה, 30.1.95, עמ' 19 23-. ברוריה אבידן-בריר, זרעי המהפכה, לאשה, 30.1.95, עמ' 10-6, 91. דב אלבוים, משרד הדתות מקים יחידה של רבנים "משגיחי זרע", ידיעות אחרונות, יום שישי, כ"ד אדר א' תשנ"ה - 24.2.1995, עמ' 16. דליה בן-ארי, ילד בהזמנה, לאשה, גיליון מספר 2501, 20.3.95, עמ' 8-6, 105-104. הזורעים בדמעה, לאשה, גיליון מספר 2512 - 5.6.95, עמ' 64-61. פגי אורנסטין, סליחה, האם אתה אבא שלי?, מוסף הארץ, 7.7.95, עמ' 42-35. שירלי יובל, דרוש גבר לכמה דקות, מוסף הארץ, 21.7.95. עמ' 80-77. דרור ירון, עבודת גמר, בנק הזרע, כל העיר, 21.7.95, כ"ג בתמוז תשנ"ה, עמ' 30. ברוריה אבירן-בריר, יש לו 14 ילדים שאותם לא יראה לעולם, לאישה גיליון 2548, 12,2,96, עמ' 9-6, 142.
במדינות שוויץ, שוודיה ואוסטריה, למשל, חל איסור על הפריה מלאכותית מזרע תורם לאישה נשואה. ראו: The Swedish In Vitro Fertilization Act, Ministry of Health and Social and Social Affairs, 1988, ובשוודיה יכול כל ילד לקבל פרטים על אביו הביולוגי. ראו: הלפרין תשנ"ב, קי"ג-קט"ו. מרדכי הלפרין, הגדרת הורות וזכות איתור השורשים הביולוגיים, רפואה ומשפט, ביטאון האגודה לרפואה ולמשפט בישראל, 12, אפריל 1995, עמ' 31. אמנון כרמי, הפריה מלאכותית והפסקת הריון בראי החקיקה הבינלאומית, רפואה ומשפט, 10, אוגוסט 1994, עמ' 62-59. איריס מילנר, בקליניקה, ואף אחד לא יידע, מוסף הארץ, 23.12.94, עמ' 26-25, 86.
80. 78. ראו: צפורה רומן, הצד השלישי של הביצית, לאשה, גיליון 2534, 6.11.95. עמ' 25-20, 140. Rex Dalton, The clinic of lost children, Vogue, March 1996, p. 330-332, אגב, בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), תקנה 10, נאסרה השתלת ביצית של נפטרת. אין בתקנה זו התייחסות ללקיחת ביצית מעוברית מתה. במחקר דעת קהל שנערך לאחרונה בבריטניה פוסלים מרבית הנשאלים שימוש כל שהוא ברקמות רביה כאלו. ראו: Bulletin of Medical Ethics', no. 99, June-July 1994, p. 3.
81. שיפמן תשמ"ט,עמ' 132.
82. הנ"ל, שם, עמ' 115.
83. הנ"ל, שם, עמ' 104. 58-85. p, 1989 Shalev..
84. שיפמן תשמ"ט, עמ' 155, וראו: ביבליוגרפיה בהערות שם. שמגר תשנ"א, עמ' 38.
85. ראו: שיומו תשמ"ט, עמ' 25, והערות שם.
86. פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת נדרים כ' ע"ב, ד"ה: בני ערבוביא: 'שבא על אישה אחת בין הנשים ואין ידוע על איזו מהן בא. לשון אחר שבאו עליה אנשים הרבה ואין ידוע בן מי הוא'. ועדת רפואית משפטית באירופה הציעה אנלוגיה משפטית בין הזרעה אנונימית למגע מיני בין אישה אחת לבין מספר גברים באותו פרק זמן. ועיינו: שמגר תשנ"א, עמ' 38, אשר מנסה להפריך השוואה זו. נעם זהר, עד כמה 'קנויה' האישה לבעלה? על הדיון ההלכתי בהזרעה מלאכותית, שדמות, אב תשמ"ט, אוגוסט 1989, גיליון ק"י, עמ'! 99-91.
87. השוו: 'לא ישא אדם אישה במדינה זו ואישה במדינה אחרת שמא יאריכו הימים ונמצא בן נושא אחותו ואחות אמו ואחות אביו וכיוצא בהן ואינו יודע'. רמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי כיאה, כ"א, כ"ט. וראו: פסיקת בית הדין הרבני האזורי בחיפה, (תיק שמ"ה / 2037), כ"ו באייר תשמ"ה, 15.5.85.
88. למשל, כאשר משתמשים בזרעו של גוי. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 105, הערות 16 ו- 17.
89. תלמוד בבלי, מסכת יבמות ס"ה ע"ב.
90. ראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 185-181.
91. ראו, למשל:
Peter Braude, Research on early human embroys in vitro, Doctors' Decisions, Ethical Conflicts in Medical Practice, ed. G. R. Dunstan & E. A. Shinebourne, Oxford 1989, p. 37
הלפרין תשנ"ב, עמ' ק"ט.
92. ראו: 86-87.. p, 1989 Shalev עמיר רפפורט, איש עסקים מב"ש הקים חברה לשירותי פונדקאות, ידיעות אחרונות, יום שישי, כ"ח באב תשנ"ד - 8.1994. 5, עמ' 12. נעמי לבנון-קשת, דרוש רחם במצב טוב, לאשה, גיליון 2524, 28.8.95., עמ' -10-12 תמר טרבלסי-גלעד, שש צעירות חתמו על חוזה: מוכנות להיות פונדקאיות, ידיעות אחרונות, יום שישי, י"ט בתשרי תשנ"ו - 13.10.1995,
Helen Bransford, Surrogacy: a mother's story, Vogue, July 1995, p. 134-177,
93. שמגר תשנ"א, עמ' 38, המצדד במקרים מסוימים באלמוניות מסיבות 'אנושיות, פרגמטיות וצבוריות-חברתיות'. שם, עמ' 43.
94. ראו: אלווין טופלר, אבחנות והנחות, תל-אביב תשמ"ז, עמ' 133-132. כמו למשל, השלישיה שנולדה לאם פונדקאית, אחותו של האב, בבריטניה פברואר 1994 ראו:
We three are one, The mail on Sunday, February 19, 1995, p. 13.
95. הספרות המשפטית דנה בעיקר בסכסוך בין הורים על ההחזקה והאפוטרופסות של ילד.
96. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 154, 167.
97. רות לנדאו, טכנולוגיות הפריה חדישות: זכות להורות או זכות להורים ביולוגים מזוהים?, חברה ורווחה תמוז תשנ"ה, ט"ו, 4, עמ' 378-367. שמגר תשנ"א, עמ' 39. וראו: חנה גילאי-גינור, טיפולי פריון: ההיבט הנפשי, בתוך: ציון בן רפאל, דניאל זיידמן (בהשתתפות חנה גילאי-גינור), המדריך המלא לפריון, ירושלים ותל-אביב תשנ"ג, עמ' 230. ברכה טל, אבא שלי היה תורם זרע. עולם האשה, גיליון 138, אפריל 1995, עמ' 50-48.
98. אינני עוסקת כאן בהתערבות המדינה או החברה באמצעי ההולדה, אלא בהשלכות קיומם של אמצעי ההולדה החדשים.
99. עמוס פונקנשטין ועדין שטיינזלץ, הסוציולוגיה של הבערות, תל-אביב תשמ"ח, ולהלן:
פונקנשטין ושטינזלץ תשמ"ח], עמ' 12.
100. השוו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 239-234. וראו, הופעה דומה בתקשורת מחשבים: אורי רדלר, internet, מקינטוש עכשיו, גיליון 21, עמ' 16-17, 36.
101. קל וחומר, אם 'אין לרציונליות שום הגדרה אחרת פרט להגדרה החברתית', פונקשטיין ושטינזלץ, תשמ"ח, עמ' 20.
102. על ההבדל המהותי בין המדע העובדתי לבין הפילוסופיה והדת המשמעות, ראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 271-267, 285-276, 300-293. ישעיהו ליבוביץ, אמונה, היסטוריה וערכים, ירושלים תשמ"ב, עמ' 239-234.
103. שיפמן תשמ"ט, עט' 127.
104. השווה: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 312.
105. להבדיל מתחומי מדע אחרים. ראו: ליבוביץ תשמ"ז, 281, 300-293.
106. "נעלם וגם אין סוף..." (מתוך תפילת יגדל). - העורך.
107. עיינו: אתי שגיא, ליבוביץ: הגות יהודית לנוכח המודרנה, בתוך: ישעיהו ליבוביץ. עולמו והגותו, [עורך: אבי שגיא], ירושלים תשנ"ה, עמ' 162-175.
108. השווה ברכות י, יא, הני חמשה כרכי וכו'. -העורך.

חזרה לתחילת המאמר