מהנעשה והנשמע במכון

 

    הכנס השנתי למצוות התלויות בארץ מטעם מכון "התורה והארץ" שבגוש-קטיף ואוניברסיטת בר-אילן נערך בטז שבט תשנ”ט, בהשתתפות מאות אנשים. הכנס נערך כבר השנה השלישית באוניברסיטת בר-אילן לזכרו של פרופ' יהודה לוי ז"ל, ובנוכחות אחיו שר החינוך והתרבות הרב יצחק לוי שליט"א, שהעלה קווים לדמותו המיוחדת של אחיו ששילב תורה ומדע, ומסירות לארץ ישראל.

    כנס זה הפך להיות מסורת אצל העוסקים במצוות התלויות בארץ, חקלאים, רבנים, מורים, ואנשי מדע. הכנס שמשלב בין אנשי המדע המציגים את הפן המדעי ואנשי ההלכה שמגישים את הצד התורני הלכתי, מגלה בצורה מיוחדת את הקשר שבין המדע והתורה, כאשר ההרצאות ניתנות על-ידי טובי אנשי מדע וחשובי רבנים.

    בכנס נידונה בהרחבה שאלת ההנדסה הגנטית בצמחים תחום זה הולך ומתפתח בעולם ובארץ והוא מעורר שאלות הלכתיות כבדות של כלאי זרעים והרכבת אילנות. כמו כן הועלתה השאלה של רוח היהדות והשקפתה על התפתחות המדע, את הצד המדעי הגישו בפני הנאספים פרופ' אליעזר גולדשמיט, מהפקולטה לחקלאות ברחובות, וד"ר אריה מעוז, מזכיר הוועדה לצמחים מהונדסים במשרד החקלאות. את השקפת ההלכה הביא הרה"ג דב ליאור שליט"א, רב העיר חברון וראש ישיבת ניר, שביאר את יסודות הלכות כלאים והרכבה, ומתוך כך הגיע למסקנה המתירה הנדסה גנטית בצמחים, מכיוון שאין כאן מעשה איסור.

    בהמשך הכנס דינו בהגדרת מהו אילן ומהו ירק. צמחים רבים נמצאים בתווך, אפשר להגדירם כצמח ואפשר להגדירם כירק. שאלות אלו בעלות השפעה הלכתית גדולה לענין  ערלה, כלאים, ברכות ועוד. את הצד המדעי העלה פרופ' כסלו ואת הצד ההלכתי העלה הרב יואל פרידמן ממכון "התורה והארץ", בלווי השאלות המעשיות אודות פתל, בננה, חצילים ועוד.

    מושב הבוקר הסתיים בשיעורו של הרב שלמה רוזנפלד שליט"א, רבו של עמק בית שאן וראש ישיבת שדמות נריה, שביאר את מעמד התבליניםד להפרשת תרומות ומעשרות, והשינויים הנובעים מכך שהתבלינים הופכים להיות חלק מהשימוש הרגיל ולכן דינם כמאכלים.

    מושב הצהריים הוקדש למשנת הגר"א, הרה"ג יעקב אריאל שליט"א ונשיא מכון "התורה והארץ" ביאר את דרכו של הגר"א בקדושת ארץ ישראל, מתוך הבחנה בין קדושת ארץ ישראל בזמן המקדש לקדושת הארץ כשבית המקדש חרב.

    הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן העיר הערות על היחס שבין הגר"א והאדמו"ר מחב"ד בעל השו"ע. וכן המשך תורת הגר"א על-ידי תלמידיו.

    המושב השלישי עסק בענין כשרות. הרה"ג שמחה הכהן קוק שליט"א רב העיר רחובות העלה שאלות רבות בכשרות המזון ובייחוד במוצרים מעובדים תעשייתים, על השפעת החומרים המייצבים במזון,. והרב שמואל דוד רב העיר עפולה העלה את התלבטויותיו של רב שרוצה לתת כשרות מהדרין ועקב כך ישנה ירידה ברמת הכשרות בחנויות אחרות.

    את יום העיון סיים הראשון לציון הרה"ג אליהו שליט"א שביאר בארוכה אימתי אדם יכול להדר ואימתי איננו צריך להדר, וכן מהי כשרות מהדרין ומהי כשרות רגילה. כמו כן ענה הרב לשאלות המשתתפים בכל תחומי החיים.

    באי הכנס שבחו את הקשר האמיץ שבין אנשי התורה והמדע, וכיצד התורה מעורבת ומשפיעה בכל מערכות החיים.

    אנשי מכון התורה והארץ התנצלו בפני עשרות האנשים שהגיעו ולא יכלו להכנס לאולם, ולצערינו נאלצו לשמוע את ההרצאות מבחוץ, אולם תופעה זאת מדגישה את השאיפה הבריאה והרבה לשמוע את דברי ההלכה שעוסקים בעניינה של ארץ ישראל.