 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שני שירי בדידות
אורה עשהאל גיליון מס' 11 - מחשוון תשס"ח * 10/07 א. חִפּוּשׁ בַּמִּלּוֹן
הָיִיתִי צְלִילִים: לַאוּטֶה, עוּגָב, קוֹלוֹת חֲזָקִים נִשְׁמְעוּ, הַמְּנַצֵּח נָחוּשׁ הָיָה לְהַגִּיעַ לְשִׂיא הַבִּצּוּעַ. אַךְ אֲנִי כְּמוֹ לֹא בְּתוֹכָם. חַיִּים שְׁלֵמִים הַקּוֹלוֹת רַחֲקוּ. חִפַּשְׂתִּי: לָה מִי פָה דוֹ רֶה סֶי נִשְׁאַרְתִּי: סוֹ - לוֹ ב. הַמַּצָּב הַקִּיּוּמִי בְּדִידוּת הִיא הַמַּצָּב הַקִּיּוּמִי. אֶפְשָׁר גַּם בִּשְׁנַיִם. אֶפְשָׁר בִּקְבוּצָה אוֹ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן. מוּטָב לָחוּשׁ אוֹתָהּ לְבַד. בִּדְמָמָה. |
|
