לימודים - יהודי תהלים

מעשה במלך, שלבש בגדים פשוטים והלך בלוית שריו הקרובים לציד. בדרך נתקשרו השמים פתאום בעננים כבדים וירד עליהם גשם שוטף. מיד התפזרו כל השרים וברחו איש לעברו לחפש לו מקלט ומחסה. והמלך שנותר לבדו, עזוב מכל שריו, רץ אף הוא כל עוד כוחו בו עד שבא לבית כפרי אחד.

ריחם הכפרי על האיש שבא לביתו לחפש מחסה ממטר, אם כי לא ידע שהוא מלך, פשט מעליו את בגדיו הרטובים ונתן לו בגדים אחרים, הגיש למענו מאכלי איכרים פשוטים והציע לו משכב מאחורי התנור, שהסיקו לחמם את האיש הקופא מקור. נרדם המלך בשינה מתוקה, שלא טעם כמותה מימיו, משום שהיה עייף מאוד והצינה אחזה בכל עצמותיו.

כיוון שפסק הגשם נאספו השרים והלכו לחפש את מלכם, עד שמצאוהו בבית האיכר. בקשו השרים ללוות את מלכם לביתו. אך המלך שלחם מעל פניו ואמר להם בחרי-אף:

- לא אתם תהיו מעכשיו בני-לויה שלי. הרי בסופת הגשם ברח כל אחד מכם לנפשו ואותי עזבתם לאנחות. ואילו איש פשוט זה אספני תחת צל קורתו, האכילני והלבישני והציע לי משכב לנוח עליו מתלאות הדרך. הוא יסיעני בעגלתו הפשוטה עד שיביאני לביתי ועד לכסא המלוכה, ועמי יחד יעלה עליו לשמש משנה לי.

ורבי נחמן הפטיר ואמר:

- לעתיד לבוא, בימות המשיח, ירד גשם עז ושוטף לא של מים, כי אם של מינות ואפיקורסות, ובמים האלה יתכסו כל ההרים הגבוהים, וכל גדולי הדור יתפסו למינות. אפילו בארץ ישראל, שלא יהיה שם מבול כזה, גם כן גאה יגאו נחלי האפיקורסות, השוטפים ועוברים מארצות המבול. ובימים ההם גם החכמים הגדולים לא יוכלו לעמוד בפרץ המים העזים וכל שרי המלוכה, מאן מלכי רבנן, יתפזרו במנוסה גדולה איש לעברו.

והמים הרעים והמאררים יבקעו אפילו לבבות כשרים. ולא תהיה עצה ומצודת ישראל לא תוכל חס ושלום להתקיים. אך ריווח והצלה יעמוד לה מן היהודים הפשוטים, אומרי התהלים, אשר בצל קורתם יבוא להיחבא המלך הגדול. ויהודי-תהלים אלה ילוו את המשיח ויתנו כתר המלכות בראשו.

מתוך: עשרים ואחד סיפורים קצרים של רבי נחמן, מנוסחים וערוכים בידי אליעזר שטיינמן