אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דף מספר ישן
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הלוח העברי
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
משפט עברי
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תנ"ך - לימודו והוראתו
תפוצות ישראל
תפילה
לדף ראשי לתוכן הגיליון

ספריה היא כמו אדם חי
בחרה דינה לוין

מתוך "מסע דילוגים" של חיים באר

גיליון מס' 17 - תשפ"א - 2020/21

לפני שנים רבות, כששמעון כשר, אביהם של פרופ' אסא כשר ושל פרופ' רימון כשר, הלך לעולמו, נשארה אחריו ספריתו המיותמת. לימים כשאם המשפחה נאלצה לעקור ל"בית הורים", לקח משם כל אחד מן הבנים את הספרים הנחוצים לו, ואף על פי כן עוד נותרו שם אלפי ספרים שהשניים לא ידעו מה לעשות בהם.
בסופו של דבר החליטו אסא ורימון לעשות מעשה. הם הכינו מדבקות עם תמונת אביהם ובהן הכתובת "מספריו של שמעון כשר ז"ל 1914- 1968, משורר, מחבר וקצין בחיל המודיעין" והזמינו את חבריהם ומכריהם לבוא ולבחור מן הספרייה כל ספר שירצו. ובטרם ייפרדו מן הספרים עולמית הדביקו על כל אחד ואחד מהם בפורזץ, את המדבקה.
"ספרייה היא דבר חי כמו האדם עצמו", אמר אסא, "ומשעה שאדם מת, נגזר על הספרייה לחדול להתקיים בצורתה הקודמת מכיוון שהיתה מותאמת לאיש שהיה בעליה. כשם שהאיש מת, כך מתה גם הספרייה: כשם שהגוף נקבר ונבלע ומתפרק לתוך הטבע, כך גם הספרייה מתפרקת ומתפזרת לכל עבר. כל ספר ילך למקום שילך ובשערו הפנימי מוטבע חותמו של האיש. אבא ימשיך להתקיים קיום זוטא בכל אחת מהספריות האלה, אצל כל מי שקיבל ספר או ספרים שהיו שלו". (מתוך ספרו של חיים באר "מסע דילוגים")