קנח. מצות בדיקת סימני חגבים - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

לבדוק בסימני חגבים, והם הסימנים שכתובים בתורה (ויקרא יא כא) 'אשר לו כרעים ממעל לרגליו' וגו', שנאמר 'את זה תאכלו מכל שרץ העוף'.

ועניין שורשה כמו בשאר המינים.

דיניה
פרשו זכרונם לברכה ששמונה מיני חגב טהור הם. ואלו הן:
אחד שנקרא חגב, שני שנקרא [ז]רבנית והוא מין חגב, שלישי שנקרא חרגול, רביעי ערצוביא והוא מין חרגול, חמישי ארפה, ששי צפרת כרמים, והוא מין ארבה, שביעי סלעם, שמיני יוחנה ירושלמית, והוא מין סלעם.
מי שהוא בקי בודק בהן לפי בקיאותו ובשמותיהן ואוכל, והציד ישראל נאמן עליהם ובעוף. ומי שאינו בקי בהן, בודק בסימנים שנתנה התורה בהן.
ושלושה סימנין הן ואלו הן:
ארבע כנפים שחופות רוב באורך ורוב הקף גופו, וארבע רגלים, ושתי כרעים לנתר בהן על הארץ. ויש אומרים שצריך לדעת שיהא שמו חגב.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק שלישי מחולין [י''ד סימן פה]

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.
ועובר עליה ואכל ולא בדק יפה, ביטל עשה.

המצווה בכל הספרים