מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



רנח. שלא להונות במידות וכל המידות בכלל - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא להונות במידות הלח והיבש ולא במאזנים, ובכלל מידות הוא גם כן מדידת הקרקעות, וכל דבר הנמדד בין בני אדם, כגון בגדים וכיוצא בהן, שנאמר (ויקרא יט לה) לא תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה.
ופרשו זכרונם לברכה (ב''מ סא, ב) כי משורה היא מידת הלח והיבש, והיא מידה קטנה ביותר, שהיא אחד משלושים ושלושה בלוג. ולמדנו מכאן, כי התורה הקפידה על המידות בכל שהוא כלומר, שאף על פי שבשאר גזלות לא תקפיד התורה אלא בפרוטה, בעניין המידות הקפידה בכל שהוא.

ופירוש הכתוב כן: לא תעשו עול במשפט, ומהו המשפט ששנוי כאן? הוא המידה והמשקל והמשורה. ולמדו זכרונם לברכה (ספרא קדושים ח ה) מזה שהזכיר הכתוב בכאן משפט שהמודד נקרא דין, ואם שיקר במידה הרי הוא כמקלקל את הדין וקרוי עול ומשקץ חרם ותועבה, וגורם לחמשה דברים האמורים בדין מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותם מארצם. ועוד הפליגו בחומר מצוה זו ואמרו (ב''ב פח, ב) כי גדול עונשה מעונש עריות שזה בין אדם למקום, וזה בינו לחברו.

שורש המצוה
ידוע, כמו שכתבתי למעלה במצות עשה בסדר זה (מצוה רנט).

מדיני המצוה
מה שאמרו (ב''מ סא, ב) שהמודד או השוקל בעול, אף על פי שהוא גונב בלי ספק אינו משלם תשלומי כפל אלא משלם לו מה שחסר מן המידה או המשקל. וכן מה שאמרו זכרונם לברכה (שם נב, א) למשמרת מצוה זו שסלע שנפגמה מן הצד לא יעשנה משקל, שמא ייפגם ממנה יותר ויהיה המשקל חסר, ולא יניחנה במקום שיוכלו אחרים לעשותה משקל. ומה שהאריכו בזה לומר שאם חסרה ועמדה על מחצה בכוון יקים.
ומה שאמרו עושה אדם מידותיו סאה וחצי סאה, וכו', אבל לא יעשה קבים, שלא תתחלף ברבע הסאה שהוא קב ומחצה, וכן במידות הלח עושה הין וחצי הין וכו', כדאיתא בבריתא בבבא בתרא (פט, ב).

ומה שאמרו שהמודד את הקרקע בחבל לא ימוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים, מפני שהחבל מתקצר בימות החמה.
ומה שאמרו (שם קיז ב) שצריך כל אדם לדקדק הרבה במשיחת הקרקע, לפי שיש חלוקין הרבה במשיחת הקרקע בין ההר והגיא, ויש לעין בו גם כן בין העגולים והרבועים והאלכסונין.

[עניינים המתבארים בספרי חכמת החשבון]
ועוד הרבה עניינים המתבארים בספרי חכמת החשבון וגימטריאות שיחלקו בין זוית נצבה לזוית נרוחת וזוית חדה, ואלו שלוש צורותיהן (זוית נצבה, זוית נרוחת, וזוית חדה) ובין משולש שוה הצלעות והמשולש אשר שתי הצלעות בלבד שוות, והוא נקרא משולש שוה השוקיים ובין משולש שאין צלע מכל צלעותיו שוות הנקרא המתחלף הצלעות, ובין מרובע ריבוע שוה למרובע אורך, ומרובע מעויין מרובע דומה למעויין, וכמה צדדין באלו לא יכיל קלף גדול לרוב הצורות שעשו בזה בעלי חכמת התשברת והשיעורין הנקראין אלהנדסה בעניינים אלה.
ומכל צד צריכין אנו להזהר הרבה במדידת הקרקעות.

ותזכור עם זה כי הכללים שכללו חכמים זכרונם לברכה בעניני החשבון, כגון מה שאמרו (עירובין נז, א)
כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חמשי באלכסונא, וכן כל שיש בהקפו שלושה טפחים יש בו רחב טפח, וכן כמה מרובע יתר על העגול, רביע, וכיוצא בכללים אלו, שלא אמרו זכרונם לברכה על הכוון הגמור כי אם בקרוב, ולכן אל תסמך בזה בחלוקת הדברים בין בני אדם.

ואל תתמה איך יכתבו דבר בלתי מכוון והם אנשי אמת, אשר אלקים נצב בעדתם, כי הם לא נצרכו אל החשבונות כי אם בחשבון תחומי שבת או בזריעת הכלאים ונטיעתם וכיוצא באלו הדברים, ובזה מה שלא כוונו בו מביא אותנו לידי חומרא ואינו מזיק לשום אדם בממונו, ואף על פי כן העידו ברוב מקומות אלו, שאין החשבון מדוקדק שם, שאמרו בכל מקום ומקום כפי הראוי בו, היינו דלא דק ולחומרא לא דק, וכיוצא בזה שהודיעונו בכל מקום, שלא נתלה בהם מיעוט השגחה וידיעה בדבר מכל הדברים.
ויתר פרטי המצוה בבתרא ובמקומות אחרים [ח''מ סימן רל].

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
והעובר עליה ושקר במידה במשקל ובמשרה עבר על לאו, אבל אין לוקין עליו, לפי שהוא נתן לתשלומין. וכתב הרמב''ם (גניבה ז, ח) זכרונו לברכה.
שאם שיקר במידות, אפילו לגוי עובד עבודה זרה, עובר בלא תעשה וחייב להחזיר, וכן אסור להטעות הגוים בחשבון, שנאמר (ויקרא כה נ) וחשב עם קונהו אף על פי שהוא כבוש תחת ידיך, קל וחומר לגוי שאינו כבוש תחת ידיך, והרי הוא אומר (דבוים כה טז) כי תועבת ה’ כל עושה עול מכל מקום.

המצווה בכל הספרים