התנערי מעפר -
(כתבו ברמז תכ"ט).

חנם נמכרתם -
(כתוב בירמיה ברמז ר"ע וביחזקאל ברמסז שס"ח):

ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם -
(כתוב ברמז תכ"ה):

מה נאוו על ההרים רגלי מבשר -
הרואה הר בחלום ישכים ויאמר: מה נאוו על ההרים - קודם שיקדמנו פסוק אחר: על ההרים אשא בכי ונהי.
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלושה ימים קודם שיבא משיח, בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, ואומר להם: הרי א"י, עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, ואחר כך א"ל: בא שלום לעולם, בא שלום לעולם, שנאמר: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום.
כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואמרים זה לזה: בא שלום לנו.

ביום שני בא ועומד על הרי ישראל, ואומר: באה טובה לעולם, באה טובה לעולם, שנאמר: מבשר טוב.

ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל, ואומר: באת ישועה לעולם, באת ישועה לעולם, שנאמר: משמיע ישועה.
וכיון שהוא רואה את הרשעים שהם אומרים כך: אומר לציון מלך אלהיך.

קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו -
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן:
מכאן לתחיית המתים מן התורה, רננו לא נאמר אלא ירננו.

וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן:
עתידים כל הנביאים כולם לומר שירה בקול אחד, שנאמר: קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו.

כי עין בעין יראו -
(כתוב ברמז תכ"ה).

חשף ה' את זרוע קדשו -
(כתוב ברמז ל"ג):

סימן תעו

כי לא בחפזון תצאו -
לפי שנאמר בגאולת מצרים: ואכלתם אותו בחפזון זה (יט) חפזון מצרים.

ר' יהושע בן קרחה אומר:
זה חפזון ישראל.

אבא חנן משום ר"א אומר:
זה חפזון שכינה, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר: קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים.
יכול אף לעתיד לבוא כן יהיה בחפזון?
ת"ל: כי לא בחפזון תצאו.

הנה ישכיל עבדי -
זה מלך המשיח.

ירום ונשא וגבה מאד -
ירום - מן אברהם, שכתוב בו: הרמותי ידי אל ה'.

ונשא - ממשה, שכתוב בו: כי תאמר אלי שאהו בחיקך.

וגבה - ממלאכי השרת, שנאמר בהם: וגביהם וגובה להם.
וכן הוא אומר: מי אתה הר הגדול וגו' - שהוא גדול מן האבות: