מצודות דוד, ישעיהו פרק יח



פסוק א
הוי ארץ. כאלו קורא אליהם ואומר אתה ארץ אשר הצל רב בך מקלעי הספינות הפרושים ככנפי העופות
אשר מעבר.
אשר הארץ ההיא יושבת מעבר נהרי כוש:

פסוק ב
השולח. אשר ישלח שלוחים דרך הים ללכת בספינות מעצי גומא הקלים לשוט ע"פ המים
לכו.
וכה יאמר אתם מלאכים ההולכים בקלות ובמרוצה לכו אל גוי ממשך וגו' וזה יהיה בימי המשיח כשישמעו שחזרו ישראל לארצם ישלחו שלוחיהם אליהם לדעת אם האמת כן הוא
ממשך ומורט.
אשר מאז היו נמשכים בידי האומות ומרטו שער ראשם וזקנם במשכם
אל עם נורא.
אשר נראה בהם מעשים נוראים
מן הוא והלאה.
מן היום אשר היה לעם והלאה
גוי קו קו ומבוסה.
בכל זמן גלותם היה מקוה לה' וחוזר ומקוה ועם כי היה נדרס ונרמס ברגלי האומות
אשר בזאו.
אשר העובדי כוכבים בזזו את ארצם ורמסוהו ברגליהם:

פסוק ג
כל יושבי תבל. כאלו יאמר להם מה לכם לשלוח ולדעת אם האמת כן הוא הלא כל יושבי תבל בעיניכם תראו החזרת ישראל כאשר יראה נשיאת הנס על ההרים ובאזניכם תשמעו הדבר כאשר ישמע תקיעת השופר:

פסוק ד
אשקטה. לפי שנאמר למען ציון וגו' לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה (לקמן סב) לזה אמר כשיצא כנוגה צדקה ויגאלו אז אשקטה ואביטה בבית המקדש המכון לשבתו להטיב לה
כחם צח.
כמו חום צח וברור שהוא לטובה כשבא על המטר וסמוך לה כי אז תצמח האדמה וכמ"ש מנוגה ממטר דשא מארץ (שמואל ב' כג)
כעב טל.
כעב המביא טל בחום הקציר כי בעבור החום שבעת הקציר יתאוו הקוצרים להקר נפשם בקרירות הטל שאינו מזיק לקציר כמו המטר:

פסוק ה
כי לפני קציר. לפני בוא עת הקציר
כתם פרח.
כשיתם הפרח ויהיה קרוב להתבשל
ובוסר גומל יהיה נצה.
ר"ל כשיהיה הנץ בוסר הנגמל מעט מעט עד שיתבשלו הענבים מכל וכל
וכרת.
אז יכרות הכורת את יונקות הגפנים הרכים במזמרות ואת הענפים הגדולים יסיר בהכרתה וזה משל על גוג ומגוג לומר כשיהיו קרובים לגמר הצלחתם עד שיכבשו ירושלים ויצא חצי העיר בגולה אז יצא ה' ונלחם בגוים ההם ויאבדם בשצף קצף:

פסוק ו
יעזבו יחדו. כולם יחדיו יהיו נעזבים לעופות המצוים בהרים וגו'
וקץ.
העופות ישכנו עליהם בימי הקיץ והבהמות בימי החורף ויאכלו מבשרם וישתו מדמם:

פסוק ז
יובל שי. יובא דורון את עם ישראל שהיה עם ממשך ומורט כי היו נמשכים בידי העכו"ם ותלשו שערם במשכם
ומעם נורא.
יובא דורון מהעם אשר נראה בהם מעשים נוראים מן היום אשר היה לעם והלאה וכפל הדבר במ"ש
גוי קו קו.
אשר בכל ימי גלותם היה מקוה לה' וחוזר ומקוה ועם כי היה נרמס ברגלי העכו"ם אשר בזזו את ארצו ורמסוהו ברגליהם
אל מקום.
ההבאה תהיה אל המקום אשר נקרא שמה שם ה' צבאות והוא הר ציון וכן נאמר והביאו וגו' מנחה לה' וגו' על הר קדשי (לקמן סו):

הפרק הבא    הפרק הקודם