ויהי בחדש השביעי -
(כתוב ברמז רנ"ב).

ויבאו אנשים משכם משלו וגו' -
ערי יהודה בחרבנן מנא לן דבעי קריעה?
שנאמר: ויבאו אנשים משכם משלו ומשומרון ושמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים.

ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו -
זה שאמר הכתוב: אם ישמעו ויעבודו יבלו בטוב ימיהם ואם לא ישמעו בשלח יעבורו - אם שומעים ישראל להקב"ה ועובדין אותו אמלא ימיהם בטובה.
כשם שאמר דוד: ימי שנותינו בהם שבעים שנה.
וכשם שאמר משה: את מספר ימיך אמלא.

יבלו בטוב ימיהם - אתה מוצא שתי שנים עשתה הארץ פירות מרובים, מה שלא עשתה כל ימות העולם:
שנה אחת בכניסתן לארץ - ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת.
וכתיב: (כא) ויכרתו משם זמורה ועשרה בני אדם טוענים אותו.

ושנה אחת שגלו מן הארץ - דכתיב: ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה חטים ושעורים - שלא היה להם מקום היכן ליתן והיו טומנים אותם בשדה.
וכתוב אחד אומר: טובים היו חללי חרב מחללי רעב - ואילו שמעו שלהם היה.
ואם לא ישמעו בשלח יעבורו - שלח מעל פניו ויצאו.

והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו -
וכי גדליהו הרגם והלא ישמעאל הרגם?
אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש, מעלה עליו הכתוב כאילו הרגם.

א"ר אבא:
האי לישנא בישא, אע"ג דלקבולי לא איבעי ליה, למיחש ליה מבעי ליה.