פרק נב, ג
כי על אף ה' היתה. היא גרמה לו מרד צדקיהו במלך בבל שהוא תחלת החורבן.

פרק נב, ד
דיק. כרכום.

פרק נב, ז
יברחו. כמו ברחו. דרך שער בין החומותים. מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו וכבר פירשתיה בס' הזה (לא).

פרק נב, ט
רבלתה. היא אנטוכיא. וידבר אתו משפטים. על שעבר על השבועה.

פרק נב, י
את כל שרי יהודה. סנהדרין שאמר להם אתם התרתם לו את שבועתו וחטא היה בעיני האלהים להתיר השבועה.

פרק נב, יא
בית הפקדות. בבית האסירין.

פרק נב, יג
בית הגדול. בתי כנסיות שמגדלין בהם תפלה, ויש אומרים בתי מדרשות שמגדלין בהם את התורה, מחלוקת האמוראים היא.

פרק נב, טו
יתר האמון. כמו ההמון.

פרק נב, טז
וליוגבים. חופרין בארץ רבותינו אמרו צדי חלזון.

פרק נב, יז
ואת המכונות. של כיורות.

פרק נב, יח
המזמרות. הם כלי זמר.

פרק נב, יט
ואת הספים. תרגם יונתן: קוליא ולא ידעתי אם ממיני כלי זמר הוא, ואומר אני שהן אגנות לקבל דם כמו בדם אשר בסף (שמות יג). ויש מפרשים הסיפים לשון כדים לפי תרגום של יונתן שתרגם קוליא כי כן תרגם אונקלוס וכדה על שכמה (בראשית כז) וקולתה על כתפהא, ולשון זה נראה שהסיפים אינם ממין כלי זמר אלא הם כדים. ומזמרות הם כלי זמר. המחתות. שחותין בהם גחלים מעל המזבח. המנקיות. סניפי הזהב שבהם מעמידין לחם הפנים כמו ששנינו במנחות.

פרק נב, כ
אשר תחת המכונות. לא ידעתי היאך שהרי תחת הים היו, ודומה לי שאין זה אלא כמו אצל המכונות.

פרק נב, כא
יסובנו. יקיפנו עוגל היקפו. ועביו ארבע אצבעות. סביב חללו. נבוב. חלול.

פרק נב, כב
ושבכה ורמונים על הכותרת. עשויה כשתי אגנות אחת כדרכה כפוייה על פי התחתונה והעליונה קרויה שבכה קויפ"א בלע"ז ורמונים תחובים היו בשרשרות והשרשרת שני ראשיה קשורין יחד ונתונה על השבכה מלמעלה, מקום שהשבכה קצרה מלמעלה והיא יורדת עד מקום דבק השבכה והכותרת שהוא הבטן הרחב שבכותרת ושם עומדת, והרימונים מכסים את מקום הדבק שתי פיות האגנות המדובקים יחד.

פרק נב, כג
תשעים וששה רוחה. ובסוף המקרא הוא אומר כל הרימונים מאה על השבכה ובספר (מלכ"א ז) הוא אומר והרמונים מאתים טורים ארבע מאות לשתי השבכות, אמור מעתה ארבע מאות היו לשתי השבכות על שני העמודים שני טורים לכל שבכה והטור מאה הוא שאמר כאן כל הרימונים מאה על השבכה לטור האחד ומאתים לשני הטורים, הוא שאמר שם הרימונים מאתים טורים סביב מאתים לשני טורים סביב לעמוד האחד, וכן לשני הרי ארבע מאות והעמודים העמידם שלמה באולם סמוך לכותל ההיכל והכותל מכסה ד' רמונים מכל טור שאין נראים מבחוץ, הוא שאמר כאן ויהיו הרימונים תשעים וששה רוחה. רוחה. כמו לרוח כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ולכך הטעם מלמעלה תחת הרי"ש כלומר תשעים וששה מהם נראים לרוחות העמוד זו למדתי בפרק שלשים ושתים מדות שאמר ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי.

פרק נב, כד
כהן המשנה. סגן הכהנים הממונה תחת כהן גדול לשמש תחתיו אם יארע בו פסול. שומרי הסף. אמרכלין שמפתחות העזרה מסורות להן.

פרק נב, כה
ושבעה אנשים מרואי פני המלך. ובספר (מלכים ב כה) אמר וחמשה אנשים השנים חשובים ולא חשובים כ"כ. המצביא את עם הארץ. יודע מנין של כל עיר ועיר כמה אנשים מוציאה לצבא.

פרק נב, כח
בשנת שבע. הוא גלות יכניה ובספר מלכים אמר בשנת שמונה הא כיצד? שנת שמונה שמלך נבוכדנצר היא שנת ז' שכבש את יהויקים לעבד, דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה עלה וכבש יהויקים. יהודים שלשת אלפים. ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים, הכתוב הזה שפירש יהודים שלש אלפים הכריע בין שני מקראות שבסוף ספר מלכים פרק נב, אחד אומר י' אלפים (שם ב כד) ואחד אומר שבעת אלפים (שם כה), בא זה ופירש יהודים שלשת אלפים ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים.

פרק נב, כט
בשנת שמנה עשרה. היא גלות צדקיהו, ולמעלה הוא אומר (כאן) שנת תשע עשרה למלך נבוכדנצר, תשע עשרה שמלך י"ח שכבש את יהויקים.

פרק נב, ל
בשנת שלש ועשרים. ניתנה צור בידו ושטף יהודה שבסביבות עמון ומואב, שבע מאות וארבעים וחמשה כך מפורש בסדר עולם.

פרק נב, לא
בעשרים וחמשה לחדש. ובמקום אחר הוא אומר בעשרים ושבעה לחדש בעשרים וה' לחדש מת שטנו נבוכדנאצר ובעשרים וששה נקבר והוציאו אויל מרודך מקברו, ובכ"ז מלך ונשא את ראש יהויכין. נשא. נשאו וגדלו, לישנא אחרינא מנאו עם שאר המלכים, כמו שא את ראש בני ישראל.

פרק נב, לד
וארוחתו. נוטל פרס מבית המלך לכל צרכיו.