יען (אשר) אמר יאור לי -
(כתוב ברמז רל"ט).

ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות -
כתיב: שבע פרות הטובות.

ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן,
ר' יהודה אומר:
י"ד שנה שכן פרעה רואה.

ר' נחמיה אומר:
כ"ח שנה שכן פרעה רואה ואומר ליוסף.

ורבנן אמרין:
מ"ב שנה, שכן פרעה רואה ואומר ליוסף, ויוסף חוזר ואומר לפרעה.

א"ר יוסי בר חנינא:
שתי שנים היה רעב, כיון שירד יעקב למצרים כלה הרעב.
ואימתי חזר?
בימי יחזקאל, הה"ד: ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות.

מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים -
וכן הוא אומר: יחדיו ישכבו בל יקומו דועכו כפשתה כבו.
ללמדך, שלא הייתה מלכות ירודה ממצרים, אלא שנטלה שררה לשעה בשביל כבודן של ישראל.
כשהוא מושל את הממלכות אינו מושלם אלא בארזים, שנאמר: הנה אשור ארז בלבנון. ואומר: ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו.
ואומר: אילנא די חזית די רבה ותקיף.
וכשהוא מושל את המצריים, אינו מושלן אלא בקש, שנאמר: יאכלמו כקש.
וכשהוא מושל את המלכיות, אינו מושלן אלא בכסף וזהב, שנאמר: הא צלמא רישיה דדהבא חדוהי ודרעוהי דכסף.
וכשהוא מושל את המצריים, אינו מושלם אלא בעופרת, שנאמר: צללו כעופרת.
כשהוא מושל את המלכיות, אינו מושלן אלא בחיות, שנאמר: וארבע חיוון רברבן.
וכשהוא מושל את המצריים, אינו מושלם אלא בשועלים, שנאמר: אחזו לנו שועלים.

שאל אנטונינוס את רבי:
אני מבקש לילך לאלכסנדריא, שמא יעמוד עלי מלך וינצחני?
א"ל: איני יודע, מכל מקום כתוב לנו, שאין ארץ מצרים יכולה להעמיד לא מלך ולא מושל ולא שר, שנאמר: מן הממלכות תהיה שפלה.

ולא יהיה עוד לישראל למבטח מזכיר עון -
רבי יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו:
כתיב: שרפים עומדים וגו' בשתים יכסה פניו - שלא להביט בשכינה.
ושתים יכסה רגליו - שלא יראו פני השכינה.
וכתיב: וכף רגליהם ככף רגל עגל.
ראה מה כתיב?
וארבעה פנים לאחד וארבע כנפים - בשביל כפרתם של ישראל הוסיף להם עוד שתים.
אמר הקב"ה: יתכסו רגליהם שהם דומות לעגל.

תמן תנינן:

כל השופרות כשרים חוץ משל פרה.

תמן תנינן:

והרגת את האשה ואת הבהמה.

אם אשה חטאה, בהמה מה חטאה?
אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק, ואומר: זו היא שנהרג פלוני על ידה.

ומפני מה אמרו אין סוטה שותה בכוס של חברתה?
שלא יהיו הבריות אומרים: בכוס זה שתתה אשה פלונית ומתה.
וכן הוא אומר: שור או כשב או עז כי יולד.

שור נולד ואין עגל נולד?
אלא שלא להזכיר עון.