ילקוט שמעוני, יחזקאל              פרק לד
	
המשך סימן שעג
ואתם צאני צאן מרעיתי אדם אתם -
אמר ר' שמעון בן יוחאי:
 
קברי עובדי אלילים אינם מטמאין, שנאמר: 
אדם אתם - אתם קרויים אדם, ואין עובדים אלילים קרויים אדם. 
סימן  שעד
מה הצאן מתפרדת והרועה מכנסה, אף ישראל במדבר מתנחמים ובוכים ומתרעמים בכל שעה, שנאמר: 
כמה ימרוהו במדבר, ואעפ"כ לא נסתלקה מהם שכינה אלא נהגם כצאן, שנאמר: 
ויסע כצאן עמו. 
דבר אחר: 
למה כצאן? 
מה הצאן משברת את האילנות ואעפ"כ אין בעליה מקפידין עליה, אף הקב"ה כן. 
אם צאן למה אדם ואם אדם למה צאן? 
אמר ר' יוחנן: 
צאן לעונשים ואדם למתן שכר, אם הם חיבים נוהג בהם כצאן, כדי שלא יענשו, ואם עשו מצוות נוהג בהם כאדם, ליתן להם שכר. 
דבר אחר: 
כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום ובלילה מפני הזאבים, כך היה הקב"ה זהיר בישראל, דכתיב: 
לא ימיש עמוד הענן יומם. 
וכן לעתיד לבא:
 וסוכה תהיה לצל יומם.
וכתיב: 
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן.