ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניהו מת וגו' -
רב ושמואל
חד אמר:
לטובה.

וחד אמר:
לרעה.

מאן דאמר לטובה, כי הא דאיסתנדרא דמישן חתניה דנבוכדנאצר הוה.
שלח ליה: מכל שביא דאייתית לך לא משדרת לן דקאי קמן.
בעא לשדורי ליה מישראל, אמר ליה פלטיהו בן בניהו: אנן דחשבינן ניקום הכא קמך ועבדין ניזלו להתם, וקאמר נביא: מי שעשה טובה זו ימות בחצי ימיו.

מאן דאמר לרעה, דכתיב: ותשא אותי רוח ותבא אותי אל שער בית ה' הקדמוני הפונה קדימה, ממשמע שנאמר: ופניהם קדמה וגו', איני יודע שאחוריהם כלפי מערב כו'?!
מלמד, שהיו מפריעים עצמם כו', וקאמר נביא: מי שעשה הרעה הזאת בישראל ימות על מטתו.

ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם -
א"ר שמואל בר רב יצחק:
אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ר' אליעזר אומר:
זה בית רבינו שבבבל.

דרש רבא:
מאי דכתיב: מעון אתה היית לנו - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

אמר רבא:
מריש הוה גריסנא בגו ביתא, כיון דשמעת להא דאמר דוד: ה' אהבתי מעון ביתך, לא גריסנא אלא בבי כנשתא.

והסירותי לב האבן -
(כתוב ברמז ר"י).
אמר הקב"ה לישראל: היו מסקלים יצר הרע קימעא קימעא, שנאמר: סולו סולו המסלה סקלו מאבן - ולעולם הבא אני עוקרו, שנאמר: והסירותי (את) לב האבן.

ונתתי להם לב בשר -
(ט) לב בוסר בחלקו של חברו.

אר"ש בן לקיש:
ברית נחלק לאוירות.
ריש לקיש הוה יתיב לעי באוריתא בהדא אלטיס בטבריא, נפקין תרתין נשין מן תמן.
אמרה חדא לחברתא: בריך רחמנא דאפקן מן הדין אוירא בישא.
צווח להון ואמר להון: מן הן אתון?
אמרין מן מזגא.
אמר: אנא חכים (מן) מזגא ולית בה אלא תרתין עמודין.
אמר: ברוך המקום שנתן חן המקום על יושביו.

חד תלמיד דרב יוסי הוה יתיב קודמי הוה מסביר ליה ולא סבר ליה.
אמר ליה: אמאי לית את סבר?
אמר ליה: דאנא גלאי מן אתרא.
אמר ליה: מן הן את?
אמר ליה: מן גובת שמאי.
ומה אינון אוירא דתמן?
כד מניקא אתיליד אנן גבלין וטסין מוחיה דלא ייכלון יתיה יתושא.
אמר: ברוך המקום שנתן חן מקום על יושביו.