ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק לד


המשך סימן שעג
ואתם צאני צאן מרעיתי אדם אתם -
אמר ר' שמעון בן יוחאי:
קברי עובדי אלילים אינם מטמאין, שנאמר: אדם אתם - אתם קרויים אדם, ואין עובדים אלילים קרויים אדם.

סימן שעד
מה הצאן מתפרדת והרועה מכנסה, אף ישראל במדבר מתנחמים ובוכים ומתרעמים בכל שעה, שנאמר: כמה ימרוהו במדבר, ואעפ"כ לא נסתלקה מהם שכינה אלא נהגם כצאן, שנאמר: ויסע כצאן עמו.

דבר אחר:

למה כצאן?
מה הצאן משברת את האילנות ואעפ"כ אין בעליה מקפידין עליה, אף הקב"ה כן.

אם צאן למה אדם ואם אדם למה צאן?

אמר ר' יוחנן:
צאן לעונשים ואדם למתן שכר, אם הם חיבים נוהג בהם כצאן, כדי שלא יענשו, ואם עשו מצוות נוהג בהם כאדם, ליתן להם שכר.

דבר אחר:

כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום ובלילה מפני הזאבים, כך היה הקב"ה זהיר בישראל, דכתיב: לא ימיש עמוד הענן יומם.
וכן לעתיד לבא: וסוכה תהיה לצל יומם.
וכתיב: נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן.


הפרק הבא    הפרק הקודם