ילקוט שמעוני, חבקוק פרק א


סימן תקסא

נחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה. ומפני שלא היה מנשה כשר לא נקראו על שמו, שנאמר: וידבר ה' אל מנשה וגו'.

איום ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא -
זו חוה שיצאה ממנו והיא גרמה לו המות, שנאמר: ותתן גם לאישה.

סימן תקסב
דבר אחר::
איום ונורא הוא -
זה פרעה שהיה קוזמוקטור, שנאמר: מושל עמים ויפתחהו.

ממנו משפטו ושאתו יצא -
זה משה שגדל בתוך ביתו, שנאמר: ויהי לה לבן, ועמד והביא עליו עשר מכות.

דבר אחר:

איום ונורא הוא -
זה אדום, שנאמר: דחילא ואימתני.

ממנו משפטו ושאתו יצא -
זה עובדיה שהיה גר אדומי ומתנבא עליו: כה אמר ה' אלוקים לאדום.

דבר אחר:
איום ונורא הוא -
זה סנחריב, שנאמר: ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור.

ממנו משפטו ושאתו יצא -
אלו בניו שנאמר: ויהי הוא משתחוה בית נסרוך וגו'.

דבר אחר:
איום ונורא הוא -
זה חירם מלך צור, שנאמר: אמור לנגיד מלך צור.

ממנו משפטו ושאתו יצא -
זה נבוכדנאצר.

אמר ר' סימון:
אגדה הוא חירם מלך צור בעל אמו של נבוכדנאצר היה ועמד עליו והרגו, שנאמר: ואוציא אש מתוכך היא אכלתך.

דבר אחר:
איום ונורא הוא -
זה נבוכדנאצר, דכתיב ביה: ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה.

ממנו משפטו ושאתו יצא -
זה אויל מרודך.

אמרו רבותינו:
כשנטרד נבוכדנאצר, דכתיב: ומן אנשא לך טרדין - כל אותו זמן היה אויל מרודך מלך תחתיו, כשחזר חבשו בבית כלא, כשמת נבוכדנאצר בקשו להמליך אויל מרודך ולא קבל, אמר להם: בראשונה שמעתי לכם ונחבשתי, שמא חי הוא ויעמוד עלי ויהרגני!
עמדו עליו וגררוהו מקברו וראה שמת והמליכוהו, שנאמר: ואתה השלכת מקברך וגו'.

א"ר אלעזר:
ולא עוד, אלא שכל שונא ושונא שהיה לו היה בא ודוקרו בחרב, לקיים מה שנאמר: לבוש הרוגים מטועני חרב.

דבר אחר:
איום ונורא הוא -
זה האדם ששולט בכל מה שברא הקב"ה, דכתיב: תמשילהו במעשי ידיך.

ממנו משפטו ושאתו יצא -
בשעה שהוא חוטא הקב"ה מביא עליו יסורין מגופו, מלך בשר ודם כשהוא רודה עבדיו, הוא מביא מגלבים וכבלים ורודה אותם, אבל הקב"ה אינו כן, כשמבקש לרדות את האדם מגופו של אדם רודה אותו ומייסרו, שנאמר: אדם כי יהיה בעור בשרו.

הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות -
(כתוב בשמואל ברמז צ"ט):

למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו -
אמר רב הונא:
צדיק ממנו בולע, צדיק גמור אינו בולע.

ותעשה אדם כדגי הים -
אמר רבי יהודה אמר שמואל:
למה נמשלו אדם לדגים שבים?
לומר לך, מה דגים שבים כיון שעולים ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיוון שפורשין מן התורה מיד מתים.

דבר אחר:
מה דגים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, אף בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים.
איבעית אימא: בעוה"ז, כדרבי חנינא דאמר: הכל בידיי שמים חוץ מצנים פחים, שנאמר: צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם.

איבעית אימא: לעוה"ב, כדר' שמעון בן לוי דאמר: אין גיהינום לעתיד לבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה ורשעים נדונין בה וצדיקים מתרפאין בה.

דבר אחר:
מה דגים שבים כל הגדול מחברו בולע חברו.
היינו דתנן, ר' חנינא סגן הכהנים אומר:
הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו -
עו"א כשהטובה באה עליהם, הם מכבדים את אלהיהם, שנאמר: על כן יזבח לחרמו. וכשהפורעניות באה עליהם, הם מקללים את אלהיהם, שנאמר: והיה כי ירעב והתקצף וגו'. אבל אתם, אם הבאתי עליכם הטובה תנו הודיה, הבאתי את הייסורין תנו הודיה.
וכן דוד הוא אומר: כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא,
וכן איוב, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך.

מה אשתו אומרת לו?
עודך מחזיק בתומתך וגו'.

מה הוא אומר לה?
כדבר אחת הנבלות תדברי.

אנשי דור המבול שהיו כעורים בטובה, כשבאת עליהם הפורענות היו מקבלים אותם בעל כרחם, ואנו שאנו נאים בטובה, לא נהא נאים בפורענות?!
זהו שאמר לה: כדבר אחת הנבלות תדברי.



הפרק הבא    הפרק הקודם