ילקוט שמעוני, צפניה פרק ג


המשך סימן תקסז
הוי מוראה ונגאלה העיר היונה
הוי -
מפני האומה שנתתי אימתה על כל העולם.

אימתי נגאלה?
אתה מוצא, כשנגאלו ישראל ממצרים נפל אימתן על העולם כולו, שנאמר: שמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו אלופי אדום וגו' תפול עליהם אימתה ופחד.

העיר היונה -
אומה שציינתי אותה במצות ובמעשים טובים כיונה, ואחר כל השבח הזה לא שמעה בקול.

כלה דלא שמע בקול מה היא?

לאו שוטיתא היא?!

א"ר ראובן:
לשון יוני הוא, שכן קורין לשוטיתא מורה.

הוי מוראה -
הוי מן קדם שוטיתא.

ונגאלה -
על ידי שהיו מרחיקין עצמם מדבר תורה - ויגואלו מן הכהונה.

העיר היונה -
לא היה לה ללמוד מן עיר של יונה נינוה, נביא אחד שלחתי לה ושמעו בקולי: ויאמינו אנשי נינוה - וזו כמה נביאים שלחתי לה השכם ושלוח ולא שמעו בקולי!

הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' -
א"ר אלעזר:
אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל, שנאמר: הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר.
וכתיב": אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר.
אתה מוצא, כשחטאו ישראל ובקש הקב"ה להגלותם, אמר הקב"ה: אם אני מגלה את ישראל תחלה, עכשו נעשו חרפה וקלון לכל האומות.

מה עשה?
הביא לסנחריב על כל האומות והגלה אותם, שנאמר: ותמצא כקן ידי.
וכתיב: ואסיר גבולות עמים.
אמר הקב"ה: יהיו ישראל רואים שהגליתי עובדי אלילים ויעשו תשובה, שנאמר: הכרתי גוים נשמו פנותם, כיון שלא עשו תשובה - מיד גלו.

וכן אתה מוצא: ונתתי נגע צרעת בבית.
למה העצים והאבנים לוקים?
כדי שיראו הבעלים ויעשו תשובה.

לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד -
אמר הקב"ה: שבועה היא לפני, שכל מי שיחכה למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה, שנאמר: לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד - אלו אבלי ציון, שהשפילו את רוחם ושמעו את חרפתם ושתקו ולא החזיקו טובה לעצמם.

דבר אחר:
ליום קומי לעד -
ביום קומי להעיד במשיח, ששקולה זכותו כנגד פמליא שלי.
וכי [אחר] כל המדות הללו לא תחכו לי?
אמר להם הקב"ה: שכרכם כפול, כי עם בציון ישב בירושלים חנון וגו' שנתן לכם שכר התורה. יחנך - שאוכלים ימות המשיח.
כשמעתו ענך - לעולם הבא, בזכות המשיח שנתעכב כל אותם השנים.

כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' לעבדו -
אמר ליה קיסר לרבי תנחומא: תא נהוי כלנו עמא חד, דכתיב: כי אז אהפוך וגו'.
א"ל: לחיי, מיהו אנן דמהלינן לא מצינן דנהוי כוותייכו, אתון מהולו והוו כוותין.
אמר ליה: מימר שפיר קאמרת, מיהו כל דזכי למלכא לישדיוה לביבר, שדיוה לביבר, לא אכלוהו.
א"ל ההוא אפיקורוס: הא דלא אכלוהו משום דלא כפיין, שדיוה לדידה ואכלוהו.

א"ר יוסי:
כי אז אהפוך אל עמים -
מלמד, שכל האומות יהיו גרים גרורים לעתיד לבא.

אמר ליה אביי:
ודילמא מע"א הוא דהדרי בהו?
א"ל :לעבדו שכם אחד כתיב, לשעבר כתיב: הבה נרדה ונבלה שם שפתם.
וכתיב: בלע ה' פלג לשונם, אבל לעתיד לבא: אהפוך אל עמים שפה ברורה.

הסיר ה' משפטיך פנה איבך -
א"ר פפא:
אי בטלי יהירי - בטלי אמנושי - בטלי דייני בטלי גזירפטי.
אי בטלי יהירי בטלי אמגושי, דכתיב: ואצרוף כבור סגיך ואסירה כל בדיליך.
אי בטלי דייני בטלי גזירפטי, דכתיב: הסיר ה' משפטיך פנה אויבך.

נוגי ממועד אספתי ממך -
אמר רבי אלעזר בן עזריה:
כל המתפלל שחרית אחר ארבע שעות לרבי יהודה, עליו הכתוב אומר: נוגי ממועד.

מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא?
כדמתרגם רב יוסף:
תברא על תברא אייתי על שונאיהן דישראל על דאוחרו זימני מועדיא די בירושלם,

רב נחמן בר יצחק אמר מהכא:
בתולותיה נוגות והיא מר לה.

הפרק הבא    הפרק הקודם