ראיתי והנה מנורת זהב כלה -
אלו ישראל, שנאמר: כלך יפה רעיתי.

וגלה על ראשה -
למענכם שלחתי בבלה.

דבר אחר::
וגלה על ראשה -
ויעבור מלכם לפניהם.

ושבעה נרותיה עליה -
היא זכות שבת שישראל משמרים אחד לשבעה ימים.

שבעה ושבעה מוצקות -
שבעה כנגד שבעת ימי בראשית.

חצבה עמודיה שבעה - ושבעה כנגד שבע המצות האמורות בתורה:
תרומות,
ומעשרות,
שמיטין,
ויובלות,
מילה,
וכבוד אב ואם,
ותלמוד תורה כנגד כלם.
הרי שלשה פעמים יש כאן: שבעה נרותיה שבעה ושבעה מוצקות - הרי כ"א.
ושבעה פעמים שבעה הרי מ"ט, וכ"א כנגד שבעים זקנים.

ושנים זיתים עליה -
אלו שני המשיחים:
אחד משוח מלחמה,
ואחד משוח למלך על ישראל.

ושנים זיתים עליה -
(כתוב בשופטים ברמז נ"ט):

מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור -
זה מלך המשיח.
ולמה קרא אותו הר הגדול?
שהוא גדול מן האבות, שנאמר: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד.
ירום - מן אברהם, שאמר: הרימותי ידי אל ה'.
ונשא - מן משה, שנאמר בו: שאהו בחיקך.
וגבה - ממלאכי השרת, שכתוב בהם: וגביהן וגובה להם ויראה להם.

ממי הוא יוצא?
מדוד, שנאמר: ובן שלמה רחבעם (בנו) אביה בנו אסא בנו יושפט וגו' עד ובני אליועיני הודוינהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה - עד כאן פרט הכתוב עד ענני.

מי הוא ענני?
זה משיח, שנאמר: חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו עם ענני שמיא.

ומהו שבעה שכתוב במשיח?
שנאמר: כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה - לכך נאמר: מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור - אותו שכתוב בו: ושפט בצדק דלים והוכיח במישור וגו'.

והוציא את האבן הראשה
זו אבנו של יעקב, שנאמר: וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן.
וכן דניאל אומר: חזה הוית עד דאיתגזרת אבן.

כי מי בז ליום קטנות -
אמר רבי אליעזר:
מי גרם לצדיקים שיתבזבזו שלחנם לעתיד לבא?

קטנות -
שהיתה בם שלא האמינו בהקב"ה.

רבא אמר:
אלו קטני בני רשעי ישראל, שמבזבזין דין אביהם, לעתיד לבא אומרים לפניו: רבש"ע, מאחר שאתה עתיד ליפרע מהם.

למה הקהית את (שגם בנו) [שניהם בם]?
תני ר"א הגדול אומר:
כל מי שי לו פת בסלו ואומר: מה אוכל למחר, אינו אלא מקטני אמנה.

אלה שני בני היצר העומדים על אדון כל הארץ -
א"ר יהודה:
זה אהרן ודוד שנמשחו בעוה"ז ואין צריכים לימשח לעתיד לבא, שנאמר: זאת משחת אהרן וכו' (כתוב ברמז תקע"ח בפסוק ואקח לי שני מקלות).