מצודות דוד, דברי הימים א פרק א



פסוק א
אדם שת אנוש. כאלו אמר הראשון אדם יולד והוא הוליד את שת ושת את אנוש וכן עד נח ולא ראה להזכיר שאר התולדות על כי כולם ספו תמו במי המבול ולא נשאר מהם זרע ע"פ האדמה:

פסוק ד
נח שם. כאלו אמר נח הוליד את שם ואת וגו':

פסוק ה
בני יפת. לפי שעיקר הספור הוא בעבור אברהם וזרע ישראל הבאים מהם ויאריך בהם הספור לזה הניח מלהזכיר את בני שם עד לאחרונה אבל בני יפת ובני חם הספור בהם מעט לזה הקדימם בראשונה ופסק מהם:

פסוק י
את נמרוד. לפי שהיה החשוב מכל בני כוש לזה חשבו לעצמו ולא עם יתר בניו
הוא החל וגו'.
כי עד ימיו היו כל בני אדם שוים ולא התגבר מי מהם למשול על חברו ונמרוד התחיל להתגבר ולמשול בארץ:

פסוק יב
אשר יצאו משם פלשתים. ר"ל מבני כסלוחים באה האומה של פלשתים
ואת כפתורים.
חוזר הוא על מצרים שהוא ילד את כפתורים:

פסוק יז
עוץ וחול וגו'. אלו הד' היו בני ארם ולקצר חשבם בבני שם כי בני בנים הם כבנים:

פסוק יט
נפלגה הארץ. בני הארץ נפרדו זה מזה ע"פ כל האדמה:

פסוק כד
שם ארפכשד וגו'. כאומר העולה מזה ששם ילד את ארפכשד והוא ילד את שלח וגו' עד שנולד אברהם:

פסוק כז
הוא אברהם. הוא הנקרא אחר זה בשם אברהם ע"ש אב המון גוים כמ"ש בתורה:

פסוק לב
ילדה. כמו אשר ילדה :

פסוק לג
כל אלה בני קטורה. כי בני בנים הם כבנים:

פסוק לו
ותמנע. כאלו אמר ותמנע היתה לו לפילגש ואת עמלק ילדה לו וכן נאמר בתורה ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק (בראשית לו):

פסוק לח
ובני שעיר. לא היה שעיר מבני עשו והזכירו בעבור תמנע בת אשתו שהיתה פילגש לאליפז בן עשו:

פסוק לט
ואחות לוטן תמנע. אחותו מן האם ולא היתה בת שעיר אביו כי אליפז בא על אשת שעיר וילדה לו את תמנע ונעשית פילגשו:

פסוק מג
לפני מלך מלך וגו'. עד לא עמדו מלכים בישראל
בלע.
ר"ל המלך הראשון היה בלע :

פסוק מו
המכה את מדין וגו'. כשבאו להלחם על מואב בא הוא לעזרת מואב והכה את מדין :

פסוק נ
בת מי זהב. מטרד היתה בת מי זהב והוא שם אדם:

פסוק נא
ויהיו אלופי אדום. אחר שמת הדד פסקה מהם המלכות והנהיגו עצמן ע"פ אלופים:

הפרק הבא    הפרק הקודם